סמכות ייחודית לבית המשפט המחוזי ברישום סימני מסחר

וזו לשון סעיף 40 (4) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984: "(4)  תביעה בעינייני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעינייני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2); בפיסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן: (א)   חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007; (ב)   (נמחק); (ג)    פקודת הפטנטים והמדגמים; (ד)   חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, התשכ"ה-1965; (ה)   חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967; (ו)    פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972; (ז)    חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973; (ח)   חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984; (ט)   חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999; (י)    חוק העיצובים, התשע"ז-2017;"

סעיף 46(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "פקודת סימני מסחר") מעניק לבעליו של סימן מסחר תקף שנירשם בישראל זכות בעלת אופי קינייני לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שעליהם נרשם ובהתייחס אליהם (ראו: ע"א 7629/12 סויסה נ' TOMMY HILFIGER LICENSING LLC, פסקה 18 (נבו 16.1.2014) (להלן: "עניין סויסה").

...

מכל האמור לעיל, עותר הנתבע לדחיית התביעה.

בבחינת למעלה מן הצורך, יצוין כי התובעת גם לא הוכיחה נזק כלכלי שנגרם לה בפועל, לא הגישה דו"חות כספיים ולא הצביעה פוזיטיבית על לקוחות שנגרעו ממנה כתוצאה מפעילותו של הנתבע תחת השם "מסרים מהיקום". מן האמור, דין התביעה למתן סעד כספי להידחות.

אשר לסעד של צו מניעה שיאסור על הנתבע ולמעשה על כל גורם אחר לעשות שימוש "מסרים מהיקום" לאור סימן מסחר רשום על שמה, אני מוצאת, כי הכרעתי זו יחד עם החלטת רשם סימני המסחר מיום 10.5.2021, סתמו את הגולל גם על סעד זה. אוסיף בנקודה זו, כי בעניין אגודת הכורמים סימן המסחר הרשום שם, הורכב מכמה אלמנטים כולל ציור גרפי ספציפי של אשכול ענבים והמילים "תירוש" ו-"מיץ ענבים טבעי". משכך, נקבע כי אין מקום להעתר לבקשת חברת כרמל מזרחי בע"מ, למתן צו מניעה כנגד יצרני יינות ומשקאות אפרת בע"מ שאף הם עשו שימוש במילה "תירוש" ובציור גרפי אחר של אשכול ענבים.

סיכום: מן המקובץ לעיל, נדחית התביעה.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 72922-12-18 Toyota Jidosha Kabushiki Kaisha (Also Trading As Toyota Motor Corporat נ' א. רכב רחובות בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה: 10, 11 בפני כבוד השופטת שרון גלר תובעת Toyota Jidosha Kabushiki Kaisha (Also Trading As Toyota Motor Corporat נתבעים 1. אמיר רז 2. א. רכב רחובות בע"מ החלטה

על פי הנטען, הדרך היחידה להוכחת טענת הגנה זו הנה באמצעות מתן מענה מפורט לשאלה הנ"ל. התובעת טענה, מנגד, כי טענת ההגנה של הנתבעים כבר נדחתה ממילא, וזאת במסגרת החלטה אשר ניתנה בבקשתה לבטל את הסימנים הרשומים של התובעת שהוגשה לרשם סימני המסחר.

משכך, אף בגדריו של ההליך דנן, אין מקום ליתן צוים כלשהם הנוגעים לטענת הגנה זו, אשר כבר הוכרעה ונדחתה על ידי רשם סימני המסחר, מי שהנו בעל הסמכות הייחודית לידון בשאלת תוקפם של סימני מסחר.

...

בעניין זה אני סבורה, כי המענה שניתן על ידי הנתבעים בנוגע לחלק מהתמונות הינו אכן חלקי ואולם כי למרות זאת אין מקום לחייבם בהשלמת מענה נוסף במסגרת שלב השאלונים.

אני סבורה, כי שאלות מסוג זה, ובפרט שאלות ההמשך שהעלתה התובעת במסגרת בקשתה, יכול שיובאו במסגרת חקירה נגדית והעניין יישקל בהמשך במידת הצורך בכפוף למבחני רלוונטיות מקובלים, אך לעת הזו, השאלות הנ"ל אינן ממוקדות לסוגיות שבמחלוקת ואינן מתאימות לשאלון בשלב זה של ההליך.

לסיכום, בנוגע למסמכים אשר לגביהם נקבע לעיל כי יש להגישם במעטפה סגורה לבית המשפט, הרי שאלו יועברו למזכירות בית המשפט עד ליום 16.1.22.

סמכות עניינית מהי הערכאה לה נתונה כיום הסמכות העניינית לידון בתובענה בגין הפרתו של מידגם אשר נרשם בפנקס המדגמים על פי פקודת הפטנטים והמדגמים (להלן: "הפקודה"), וזאת לאור ההלכה שקבע בית המשפט העליון ברע"א 6500/19, 70512/19 ד"ר שרון גבריאל ואח' נגד ורד אשד ואח' (7/5/20, פורסם בנבו) (להלן: "הילכת גבריאל" או "פס"ד גבריאל") והוראות חוק העיצובים, התשע"ז-2017 (להלן: "חוק העיצובים") – בית המשפט השלום או בית המשפט המחוזי? את שאלת הסמכות עוררתי אנכי בהחלטה מיום 11/5/20.

התובעת טענה כי פסד דין גבריאל אינו מייחס לתביעות הפרה בגין זכויות קניין רוחני המוגדות בחוקים ספציפיים ולזכויות רשומות; היא הפניתה לסעיף 51 (1) לפקודה הקובע כי "משפט על הפרת פטנטים וזכות מידגם למדגמים יהיה בגדר שיפוטו של בית המשפט המחוזי". טענה זו מעוררת, לכאורה, קושי, שכן חוק העיצובים ביטל את פקודת הפטנטים והמדגמים, מבלי לקבוע סעיף דומה לסעיף 51(1) הנ"ל, דהיינו, תוך השמטת הסעיף המעניק הסמכות הייחודית לבית המשפט המחוזי בתביעות הפרה.

עוד הפנה בא כוח הנתבעת למספר פסקי דין שהוזכרו בעיניין גבריאל שנקטו בגישה של הילכת גבריאל ובהם מדובר היה בסימני מסחר, כאשר בפקודת סימני המסחר קיים סעיף סמכות ייחודית דומה לקיים בפקודת הפטנטים והמדגמים.

...

לאור הלכה זו, סברתי שאין לקבל כמובן מאליו שהסמכות הנה לבית משפט זה, ומצאתי כי נכון יהיה ללבן סוגיה זו. טענות הצדדים טענות הצדדים תובאנה על ידי בתמצית שכן, בישיבת קדם המשפט בה לובנה שאלת הסמכות, העלתה התובעת טענה חדשה שלא הועלתה על ידה עד לאותו השלב והיא, בסופו של יום, הובילה אותי מסקנה כי במקרה הזה, הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי התיק ימשיך להידון בבית המשפט המחוזי, לו הוקנתה הסמכות במקרה הזה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 76617-12-20 Jumbo S.A. נ' צ'אק בס בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת ירדנה סרוסי תובעת Jumbo S.A. ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר גלעד וקסלמן, אדר בנגום, אדי לבדנסקי ממשרד עוה"ד הרצוג, פוקס, נאמן ושות' נתבעים 1. צ'אק בס בע"מ 2. רועי ונונו ע"י ב"כ עוה"ד ארז הרכבי וגדעון פישר החלטה

על זאת יש להוסיף, כי הסמכות הייחודית לרשום את סימני המסחר בפנקס סימני המסחר נתונה גם כך לרשם סימני המסחר, וממצאי בית המשפט לא יחייבו את הרשם לעניין זה (בג"ץ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מב(1) 309, 330 (1988)).

...

טענות התובעת התובעת מצדה טוענת כי יש לדחות את הבקשה.

לפיכך, מטעמי יעילות הדיון ומניעת הכרעות סותרות, אני סבורה שיש להורות על עיכוב ההליכים בתביעה דנן.

חוששני שאין בידי לקבל טענה זו. ראשית, טענת התובעת בדבר הפגיעה בה לא נתמכה בתצהיר או בהסכמים כלשהם, ולא ניתן לקבלה אך על בסיס טענות בעלמא וכתבות בעיתון.

סוף דבר בהסתמך על כלל האמור לעיל, יש לעכב את ההליכים בתביעה עד להכרעת רשם סימני המסחר בהליכי התחרות ובהתנגדות שבפניו.

בנוסף, טענה התובעת כי עיון בפסקי הדין אליהם הפנו הנתבעים מלמד כי לא נקבע בהם כי יש לעכב את ההליכים עד למתן הכרעה חלוטה, כפי שנטען, אלא כל שנקבע בהם היה כי ההליכים יעוכבו עד להחלטת רשם סימני המסחר בבקשות שהוגשו לו. מאחר שההליכים דנא כבר עוכבו לאור סמכותו הייחודית והבלעדית של הרשם, אין כל היגיון לעכב פעם נוספת את ההליכים, דבר אשר ימשיך לפגוע בזכויות הנטענות של התובעת.

באותה החלטה אף עמדתי על כך שלבית המשפט המחוזי נתונה סמכות לידון בעירעור על החלטת הרשם, שהנו הגוף המקצועי והמיומן האמון של שמירת הטוהר של הרישום בפנקס סימני המסחר.

...

למסקנה זו הגעתי, בין היתר, בשים לב לכך שבבסיס התביעה עומדת הטענה להפרת סימני המסחר, וכי גם אם ניתן להתייחס לעצם ההפרה והשיווק תחת שם מסחרי של התובעת במסגרת עילות נוספות, כמו גניבת עין או עשיית עושר וכד', עדיין הבסיס העובדתי הנטען הוא השימוש בסימני המסחר של התובעת.

3.6 מטעמים אלו אני סבורה כי בשלב זה ניתן להתחיל קדם את התיק, וזאת בכפוף להסתייגות שלא תנתן הכרעה בתיק כל עוד לא תנתן החלטה בערעור על הרשם שהגישו הנתבעות.

לסיכום 4.1 בנסיבות אלה, ועל יסוד האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות באופן חלקי.