חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות ועדה רפואית לקבוע קשר סיבתי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 7.8.2017, לאחר מכתבים ששלחה התובעת לפיהן לא תוכל להגיע לוועדה רפואית טרם החלטת פקיד התביעות, שלח הנתבע מכתב לתובעת לפיו: " לא ניתן להחזיר התיק להחלטת פקיד התביעות בעיניין הקשר הסיבתי בין התלונות הנפשיות לתאונה הנידונה מאחר ותלונות אלו הועלו לראשונה בפני הוועדה הרפואית (ולא הועלו בזמן הגשת התביעה לדמי פגיעה ואף לא בתביעה לנכות מעבודה) ולכן, רק מסמכותה של הוועדה הרפואית לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין הליקוי הנטען לתאונה..." ניהול ההליך וחוות דעת המומחים שהתקבלו בתיק במסגרת הדיון המוקדם שהתקיים ביום 24.6.2018 הובהר כי התובעת עומדת על בירור תביעותיה הן בתחום הנפשי והן אשר לפיברומיאלגיה בקשר עם הארוע התאונתי.
...
עיקר טענות הצדדים בהליך לטענת התובעת שעה שהמומחה הכיר בקשר סיבתי בין פגיעתה בתחום הראומטולוגיה על בית הדין לאמץ את חוות הדעת, שעה שלא הוכחה הצדקה עובדתית או משפטית שלא לעשות כן. לטענתה, הרימה את הנטל המוטל עליה בהליך ועל כן יש לקבל את תביעתה תוך אימוץ חוו"ד המומחה שניתנה בתיק.
לטענת הנתבע יש לדחות את תביעתה של התובעת בתחום הפיברומיאלגיה ולקבוע כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי רפואי בין הפיברומיאלגיה לבין האירוע התאונתי.
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את חוות דעת המומחה, את התשובות לשאלות ההבהרה ואת טענות הצדדים בהליך, הגעתי לכלל מסקנה לפיה התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לפיברומיאלגיה בה לקתה ולקבוע כי יש לראותה כפגיעה בעבודה.
המומחה אף מבהיר מהן הבעיות המתודולגיות בפרסום השולל קשר סיבתי בין פגיעה פיזית לגרימה/ החמרה של פיברומיאלגיה בתשובה ו' לשאלות ההבהרה, תוך שהוא חוזר על עמדתו לפיה: " אך ללא ספק ישנם מאמרים רבים יותר ופרקים בספרים הכורכים בין טראומה גופנית לבין התפתחות פיברומיאלגיה". בנוסף, לטעמנו, אין בכך כי חוות דעת המומחה התבססה גם על מאמר שכתב, כאשר הוא מפנה למאמרים רפואיים עדכניים נוספים, כדי לפגום בחוות דעתו.
סוף דבר תביעתה של התובעת אשר לפגימתה הנפשית מתקבלת בהתאם להכרת הנתבע.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סמכות הועדה הרפואית לקבוע את הקשר הסיבתי בין ארוע לבין פגימה מסוימת, אף אם פקיד התביעות לא הכיר בקיומו של קשר סיבתי כאמור, קיימת כל עוד פקיד התביעות לא דחה במפורש את קיומו של הקשר הסיבתי האמור.
...
בכתב ההגנה טען הנתבע כי דין התביעה להידחות על הסף בהיעדר סמכות עניינית.
לפיכך נדחית הבקשה לדחייה על הסף.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכך נאמר בפסק דין חנצ'ס: "הועדה הרפואית היתה מוסמכת לידון בפגימות להם טען המערער בפניה, גם אם הן לא הוכרו בהחלטת פקיד התביעות, וכל עוד לא נדחו במפורש על ידו. כאשר הועדה דנה בעיניין, וקבעה כי אין קשר סיבתי בין הפגימות הנטענות לבין תאונת העבודה, אין זה סביר לאפשר למערער לשוב ולתקוף את החלטת פקיד התביעות באשר לדחיית טענותיו שנידונו בועדה הרפואית על פי סמכותה". בעניינינו פקיד התביעות לא דחה הן את תיסמונת הכאב והן את התגובה הנפשית, ולפיכך עמדו בפני התובע שני המסלולים, הן פנייה לועדה והן פנייה לבית הדין.
...
המסקנה הינה כי במקרה שפקיד התביעות לא דחה במפורש את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בעבודה לליקוי הרפואי אז עומדים בפני המבוטח שני מסלולים שונים, הן בדרך של ועדה רפואית והן בדרך של פנייה לבית הדין בתביעה להכרה בליקוי הנוסף שלא הוכר, אלא שעליו לבחור את המסלול בו ילך.
נדחית טענת הנתבע לפיה לאחר תום תקופת אי הכושר הסמכות לדון בפגיעה חדשה לעניין הקשר הסיבתי מסור לוועדה הרפואית.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

עמוד שדרה צוארי – על פי ההלכה, לועדה הרפואית הסמכות לקבוע את הקשר הסיבתי בין הארוע לפגיעה עבודה גם אם פקיד התביעות לא הכיר בקשר הסיבתי בין הארוע לפגיעה, זאת כל עוד פקיד התביעות לא דחה במפורש את קיומו של הקשר סיבתי (עב"ל 36202-03-12 המוסד לביטוח לאומי - נוראל חנה (מיום 28.1.2014)).
...
עמוד שדרה עליון – לא מצאתי ממש גם בטענות המערער בעניין זה. כמפורט לעיל, הוועדה קבעה כי "היו תלונות בע.ש מותני עליון בסמוך לאירוע התאונה כך שגם גב עליון קשור לתאונה. יחד עם זאת מניח הכיפוטי בע.ש. גבי שלו תולדה של מבנה קונסיציונאלי ואינה תולדה של התאונה הנדונה." מדובר בקביעה רפואית מובהקת והמערער לא הצביע על פגם משפטי שנפל בהחלטת הוועדה בעניין זה. טענת המערער לפיה תאונת העבודה היא הגורם לפגיעה במבנה הטבעי בגבו אשר הובילה לכאב ולהגבלת התנועה הן טענות שברפואה שאינן בתחום סמכותו ומומחיותו של בית הדין ולכן דינן להידחות.
נוכח האמור, מצאתי כי דין הערעור בעניין זה להתקבל.
סיכומו של דבר טענת ההתיישנות שהעלה המוסד – נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

דהיינו לועדה הרפואית הסמכות לקבוע את הקשר הסיבתי בין הנכות לבין הפגיעה בעבודה שהוכרה וכן את דרגת הנכות הרפואית בעטיה".
...
הערר נדחה.
הכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ואת כלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם בפעולות הוועדה.
לסיכום לנוכח כל האמור לעיל והואיל ולא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה, הריני מורה על דחיית הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו