סמכות הרשם להורות על הגשת סיכומים בכתב

ההליך 6.1 ביום 25.2.21 הוגשה התביעה דנן, וביום 2.3.21 הגיש התובע בקשה להטלת עיקולים על נכסי הנתבעים ובקשתו נעתרה בהחלטות כב' הרשם הבכיר ב. בן-סימון.

6.4 ביום 20.7.23 נחקרו לפניי הצדדים על תצהיריהם ובסיום הדיון הוריתי על הגשת סיכומים בכתב, ואלה הוגשו.

8.5 הואיל וחיוב בריבית פיגורים מהוה, מבחינה כלכלית, פיצוי מוסכם על אי פרעון התחייבות במועדה, לבית המשפט סמכות להתערב בהסכמה זו בהתאם להוראות סע' 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 - "הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן - פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת-נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה". בנסיבות העניין, אני סבורה כי הסכומים המוגדלים הנקובים בהסכם ההלוואה השני או סכום הפצוי החודשי האמור בו נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת חתימת כל אחד מההסכמים כתוצאה מסתברת של ההפרה, ודי לטעמי בצרוף הפרישי הצמדה וריבית חוקית מהמועד שנקבע לתשלום ההלוואה (31.8.15) כפצוי הולם עבור הפרת ההיתחייבות, באופן שלתובע מגיע תשלום הסכום של 183,000 ש"ח נכון להיום (במעוגל), ולא הסכום הנתבע על ידו בגין רכיב זה. חיוב הנתבעת 9.1 לטענת הנתבעת היא לא ידעה שהנתבע, בעלה, מסר לתובע המחאה המשוכה מחשבונה, בסכום של 150,000 ש"ח ולו הייתה יודעת לא הייתה מסכימה למסירת ההמחאה.

...

8.5 הואיל וחיוב בריבית פיגורים מהווה, מבחינה כלכלית, פיצוי מוסכם על אי פירעון התחייבות במועדה, לבית המשפט סמכות להתערב בהסכמה זו בהתאם להוראות סע' 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 - "הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן - פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת-נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה". בנסיבות העניין, אני סבורה כי הסכומים המוגדלים הנקובים בהסכם ההלוואה השני או סכום הפיצוי החודשי האמור בו נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת חתימת כל אחד מההסכמים כתוצאה מסתברת של ההפרה, ודי לטעמי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהמועד שנקבע לתשלום ההלוואה (31.8.15) כפיצוי הולם עבור הפרת ההתחייבות, באופן שלתובע מגיע תשלום הסכום של 183,000 ש"ח נכון להיום (במעוגל), ולא הסכום הנתבע על ידו בגין רכיב זה. חיוב הנתבעת 9.1 לטענת הנתבעת היא לא ידעה שהנתבע, בעלה, מסר לתובע המחאה המשוכה מחשבונה, בסכום של 150,000 ש"ח ולו הייתה יודעת לא הייתה מסכימה למסירת ההמחאה.

9.3 לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, אני מאמינה לתובע שהנתבעת אמנם ידעה על הכספים שהעביר לנתבע, לרבות הכספים שהועברו לחשבונה הפרטי, ואינני מאמינה לנתבעת שלא ידעה שהנתבע מסר לתובע המחאה שלה בסכום הכספים שקיבל להבטחת החזר התשלום.

10.4 העיקולים הזמניים שהוטלו מאושרים, ואני מורה על השבת העירבון שהופקד בידי התובע, על פירותיו, לידיו באמצעות ב"כ. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.

בית משפט השלום בנצרת תא"מ 39286-09-20 מרג'יה נ' מדינת ישראל בפני כב' הרשם הבכיר ריאד קודסי התובע כמאל מרג'יה הנתבעת מדינת ישראל – משטרת ישראל פסק דין

על כן הוחלט לפעול בהתאם להוראות סעיף 23(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996 ולא לפנות לבית המשפט להוצאת צו. הנתבעת טוענת כי פעולותיה נעשו בתחום סמכותה כדין ובתום לב. כן עומדות לה הגנות סעיף 3 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב -1952 או סעיף 7 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

לאחר שמיעת העדויות הוריתי על הגשת סיכומים בכתב, והצדדים פעלו בהתאם והגישו סיכומי טענות בכתב.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את עדויות הצדדים ולאחר שבחנתי את הראיות ושקלתי את כלל השיקולים הצריכים לעניין, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר שהובא בפניי, לא שוכנעתי כי השוטרים נהגו בהגזמה או בהפרזה בעת החיפוש שבוצע ואני קובע כי החיפוש נעשה באופן יעיל וסביר.

סוף דבר בשל כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בבית המשפט העליון ע"א 704/22 ע"א 704/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. דרור הלוי 2. קבוצת רוכשים בע"מ נ ג ד המשיב: אילן שמש בקשת המערערים מיום 9.6.2022 בעיניין הגשת סיכומי הצדדים; תשובת המשיב מיום 20.6.2022 ][]החלטה

על הרקע האמור נקבעה, בין היתר, מיגבלת עמודים להגשת כתבי טענות לבתי המשפט – לרבות כתב ערעור – וכן נקבעו סמכויות שונות של בית המשפט להורות על הגשת תשובה לערעור או על השלמה לסיכומים בכתב.

...

המערערים מבקשים ללמוד זאת מהטעמים הבאים: מהדיבר "השלמה לסיכומים" בתקנה 138(א)(4); מהניסוח השונה של תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שאינו נכלל בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; מדברי ההסבר לתקנות 134, 137 ו-140 לתקנות, שלפיהם הערעור ערוך מלכתחילה בדרך של סיכומים בכתב; מכך שבגרסתן הראשונה של התקנות, היקף גוף הערעור לבית המשפט העליון עמד על עשרה עמודים; ומכך שאף אם מצא בית המשפט שהערעור אינו מקיף דיו, אין זה סביר שהתוצאה תהיה צמצום בהיקף העמודים, וזאת בפרט כאשר הסיכומים נדרשים לעסוק גם בערעור מטעם המשיב.

עיינתי בטענות הצדדים ומצאתי להיעתר לבקשה החלופית להגדלת היקף העמודים בלבד.

מסקנה כזו תוביל להרחבה ניכרת של היקף הסיכומים.

הנתבע הגיש בקשת רשות להיתגונן, והתובעת הסכימה למתן רשות להיתגונן בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם הבכיר ש. לפיד ביום 31.10.21 בכפוף להפקדה כספית, שבוצעה.

3.7 ביום 6.3.23 נחקרו לפניי עד התובעת והנתבעים, ובסיום הדיון הוריתי על הגשת סיכומים בכתב.

מכאן, שלא ברור למי נימסר בחודש פברואר 2017 המכתב הנטען, שכן באותו מועד לא היו לתובעת סמכויות בעינייני מים וביוב, משאלה הועברו לתאגיד המים כשמונה חודשים קודם לכן.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בראיות שהוגשו, שמעתי את העדים וקראתי את סיכומי הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

התוצאה 7.1 אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני מקבלת את התביעה במלואה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 63,000 ש"ח נכון להיום (סכום התביעה 54,474.70 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד הגשת התביעה ועד היום, ובמעוגל).

בית משפט השלום בנצרת תאד"מ 8302-12-21 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' לבנטר בפני כב' הרשם הבכיר ריאד קודסי התובעים 1.איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ 2.אור קרן הנתבעת חנה לבנטר צד ג' שומרה חברה לביטוח בע"מ פסק דין

בתום שמיעת העדויות הוריתי על הגשת סיכומים בכתב.

יחד עם זאת, קובע סעיף 27 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 קובע כדלקמן: "... ואין חוק זה בא לפגוע בכל סמכות, לפי כל דין, לדחות תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שהוי." בית המשפט העליון נידרש לטענת שהוי המוגשת בתוך תקופת ההתיישנות בע"א 6805-99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ החיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, ירושלים, [פורסם בנבו] (2.07.2003) (להלן: "עניין תלמוד תורה") וקבע כך: "לצורך טענת שהוי נידרש להוכיח כי בנסיבות המקרה זנח התובע את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. היו שהוסיפו תנאי חלופי שלישי שעניינו שהוי שניגרם עקב חוסר תום-לבו של התובע (ע"א 403/63 תמיר נ' שמאלי [12], בעמ' 53; ע"א 410/87 עזבון המנוחה רבקה ליברמן ז"ל ע"י יורשיה נ' יונגר (להלן – פרשת ליברמן [13]), בעמ' 756-755). הנטל להוכיח את התנאים הנדרשים לקיום שהוי מוטל על הטוען לכך, קרי הנתבע (ע"א 206/75 סלון 100 בע"מ נ' פנטריסה בע"מ [14]; פרשת ליברמן [13], בעמ' 756; ע"א 167/51 ברסקי נ' סגל [15]; ע"א 118/75 עיזבון מחמד שריידי נ' מנסור [16], בעמ' 664; ע"א 554/84 החברה לשכון עממי בע"מ נ' מימון [17], בעמ' 810; ע"א 109/87 חוות מקורה בע"מ נ' חסן [18]; ע"א 5634/90 פינטו נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים [19])." בעניינינו, העובדה כי התביעה הוגשה בשיהוי רב אין די בה כדי לקבוע כי התובעים זנחו תביעתם, זאת יש ללמוד מהתנהלות המבטחת, כפי שנקבע בעיניין תלמוד תורה לעיל: "איחור בהגשת תביעה הוא כשלעצמו אינו מעיד על ויתורו או מחילתו של התובע על זכות התביעה. השתהות בתחום תקופת ההתיישנות הנה זכותו של המתדיין, והיא עשויה לעתים לשמש אמצעי חשוב בדרך לפיתרון המחלוקת מחוץ לערכאות, לפיכך קיימת דרישה לקיום מצג ברור מצד התובע על אודות ויתור או מחילה מצידו על זכות התביעה הנתונה לו. דרישה זו מתיישבת עם הצורך להמנע מהטלת מיגבלות דראקוניות על תובע הפונה לעזרת בית-המשפט בתוך תקופת ההתיישנות, והיא הולמת את המדיניות המשפטית המבקשת לעודד משא ומתן בין הצדדים להשגת פיתרון לסכסוך מחוץ לפתחו של בית-המשפט, גם אם הדבר יארך זמן רב (השווה ע"א 8301/98 אנואר נ' ש.א.פ. בע"מ [20], השופט ריבלין, בעמ' 350). טענה בדבר ויתור או מחילה על זכות תביעה מחייבת רמת הוכחה נכבדה על-ידי הטוען לה." עיינתי במסמכים שהגישה התובעת, מהם עולה כי טופס ההודעה על התאונה נימסר לתובעת ביום התאונה, קרי 22.08.2016, בדיקת השמאי בוצעה ביום התאונה וחוות הדעת נערכה ביום 31.08.2016.

...

התובעים טענו כי אין הם יודעים את הסיבות הממשיות אשר גרמו לאירוע התאונה, וכי נסיבות התאונה מתיישבות יותר עם המסקנה שהמנוח לא נקט באמצעי הזהירות הסבירים מאשר עם המסקנה ההפוכה.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי דין התביעה להידחות על הסף, מאחר והוגשה כשש שנים ממועד התרחשות התאונה, על אף כמה וכמה עת העובדות נשוא התביעה והרלוונטיות להכרעה בה, היו רק בידיעת, בעל הנתבעת, המנוח ישראל לבנטר אשר נפטר במהלך שנת 2017.

אומר בזהירות, כי העובדה שהמבטחת התעכבה בהגשת תביעת השיבוב, ועתה היא מבקשת את מלוא סכום נזקיה בהתאם לחוות דעת שהוצאה מטעמה ומבלי שניתנה לנתבעת האפשרות לסתור את חוות הדעת והנזק הנטען, גורמת לתחושת חוסר נוחות וחוסר הוגנות אך מאחר ושוכנעתי בהתרחשות התאונה ומצאתי כי הנזקים הנטענים תואמים לנסיבות התרחשות התאונה, מצאתי לקבל את התביעה.

בשל כל האמור לעיל, לא הצלחתי להשתכנע באופן וודאי המאפשר לי לקבוע כי המנוח ידע בפועל כי בעת התאונה היה רישיונו שלא בתוקף.

סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה, וההודעה לצד ג' מתקבלת אף היא, באופן בו צד ג' תישא בסכום התביעה בסך 25,669 ₪.