סמכות הרשויות להגביל שימוש במקום

בפני ערעור על פי סעיף 5א לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005 (להלן: "החוק") על צו שהוציא המשיב מס' 2 על פי סמכותו בסעיף 3(א) לחוק המורה על סגירת עסק ברח' הרצל 18 עכו (להלן: "העסק").

לטעמי יש לדחות טענות אלה: שאלת השימוע מוסדרת כיום בסעיף 3(ד) לחוק, הקובע: "ניתן צו הגבלת שימוש במקום, רשאי מי שרואה את עצמו נפגע מהצו לפנות לקצין מישטרה מוסמך בבקשה לטעון לפניו את טענותיו בענין; שימוע כאמור יתקיים בהקדם האפשרי". לדעתו של העורר, הוראתו של סעיף זה הנה דראקונית על גבול אי החוקתיות, ויש לפרשה בצמצום, כאשר רק במקרים חריגים יש לפטור את הרשות מקיום שימוע מוקדם.

...

המסקנה בעניין זה ברורה, קיים קשר ברור בין הימורים פרטיים לפשיעה.

יישום הקביעות המשפטיות על המקרה דנן: לאחר שעיינתי בראיות המשטרה, לרבות החומר החסוי מחד גיסא, ובטענות העורר בפני מאידך גיסא, באתי למסקנה כי אין כל מקום לערעור ודינו להידחות.

אשר על כן אני דוחה את הערעור ומחייב את המערער לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.

בעע"ם 11641/04 סלע נ' מועצה אזורית גדרות (17.7.06) עמד בית המשפט על שלושת סוגי ההגבלות שהוטלו על רשות מקומית במסגרת חקיקת ההקפאה, בהטלת ארנונה כללית שינוי סיווג, שינוי שיטת חישוב והטלת ארנונה לראשונה: "הטלת ארנונה כללית לראשונה על סוג נכס היא בסמכות המועצה המקומית, כל עוד הסכום שנקבע לאותו סוג נכס עומד בטווח התעריפים שקבעו התקנות. לעומת זאת, שינוי סוג, סיווג, או תת סיווג של נכס ללא שהשתנה השמוש בו אינו בסמכות המועצה המקומית כלל. לשם כך עליה לבקש אישור חריג משר הפנים ושר האוצר כקבוע בתקנה 9(ב) לתקנות ההסדרים. גם שינוי שיטת חישוב אינו בסמכות המועצה המקומית. יוער כי באשר להגבלה זו התקנות אינן מכילות כל הסדר המאפשר לחרוג ממנה, כך שלמעשה מועצה מקומית לא תוכל לשנות את שיטת החישוב שלה כלל" (פסקה 12).

ס"ק (ב) קובע כי: "השרים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר אופן חישוב שיטחו של נכס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לענין הטלת ארנונה כללית..." לעניין שיקול הדעת של הרשות על פי סעיף 8 בחוק ההסדרים כותב רוסטוביץ בספרו: "בחקיקת תעריפי הארנונה, מוגבל שיקול הדעת של המועצה להוראות הדין... בסעיף 8 לחוק ההסדרים נקבעו שלושה מדדים כלליים שעל פיהם ניתן לחוקק את תעריפי הארנונה, והם: סוג הנכס, סוג השמוש שנעשה בנכס, והמקום שבו נמצא הנכס" (הנריק רוסטוביץ, פנחס גלעד, משה וקנית ונורית לב ארנונה עירונית (כרך א, 2001) בעמ' 484.

...

נוכח עובדה זו אני סבורה כי "ביטול" החיוב בגין בריכות פרטיות בדירות מגורים בצווים מאוחרים, ככל שהיה כזה כנטען על ידי המבקש, אינו יכולה לעמוד נוכח חקיקת ההקפאה ואסביר.

אני סבורה כי העובדה שהתעריף בסעיף 16ה' בצו הארנונה בגין "בריכה פרטית" הוא 56.66 ₪ למ"ר להבדיל מבריכה פתוחה אחרת העומד על 88.26 ₪ יש בה חיזוק לטענת המשיבה כי אכן הכוונה לבריכה בבתי מגורים.

על כן מסקנתי היא כי אף שהתובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, אין אפשרות סבירה שהן תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה.

על כן הבקשה נדחית.

הרקע העובדתי: בתאריך 27.10.16 ניתן צו על ידי מפקד מחוז – חוף על פי סמכותו לפי סעיף 3(א) לחוק המורה על הגבלת השמוש במקום לעסק ברח' קרן היסוד 4 בקריית אתא (להלן: "הצוו" ו- "העסק" בהתאמה).

אכן, דרך המלך היא קיום שימוע לפני קבלת החלטה על ידי הרשות, ואולם, במקרה שבפני הוראות החוק מעניקות לרשות המנהלית את הסמכות להוציא צו איסור שימוש תוך מתן אפשרות לרואה את עצמו נפגע מהצו לפנות לאחר מתן הצוו בפנייה מתאימה.

...

" (ההדגשות הוספו – א.ז) לאור דברים אלה, אין בידי לקבל את עמדת המשיבה לפיה במקרה שבו קיים חשד סביר כי העסק ימשיך לשמש כבית בושת אין צורך בשינוי נסיבות של ממש ו/או באישור פרקליט המחוז לצורך מתן הצו השני.

סבורה אני כי כל מסקנה אחרת מרוקנת מתוכן את הוראות סעיף 3(ה) לחוק ומחטיאה את כוונת המחוקק אשר ביקש כי תעירך בחינה ובדיקה של גורם נוסף בנסיבות המתוארות בסעיף.

סוף דבר: אני מקבלת את הערעור ומורה על ביטול צו הגבלת שימוש במקום אשר ניתן ביום 27.10.16.

בהתאם לסעיף 4 ג' להנחית חטיבת החקירות והמודיעין בנושא "סמכות המישטרה להגביל שימוש במקום בו בוצעה עבירת העסקת או הלנת שב"ח", יידע החוקר את המבקש בחקירתו כי לפי החוק קיימת לקצין מישטרה מוסמך סמכות להורות על הגבלת שימוש במקום ובכלל זה לסגור מקום ונתבקשה עמדתו.

לאור האמור, החוק תוקן, בין היתר, על דרך החמרה בענישה, העלאת סכומי הקנסות והאמצעים העומדים לרשות המישטרה ובתי המשפט, כגון שימוש בצוים מינהליים ושיפוטיים כנגד מלינים ומעסיקים של שוהים בלתי חוקיים, הגבלת שימוש ועיסוק כנגד העוברים על החוק, לרבות חילוט התמורה מהעבירה ואף חילוט בשווי (סעיף 12 ב15 לחוק).

...

  סוף דבר מכל האמור לעיל, מצאתי כי לא הוכח שנפל פגם בהחלטת מפקד המחוז.

על כן הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא העתק החלטתי לצדדים.

המבקש ואחיו נחקרו תחת אזהרה, ובהתאם לסעיף 4 ג' להנחית חטיבת החקירות והמודיעין בנושא "סמכות המישטרה להגביל שימוש במקום בו בוצע עבירה של העסקת או הלנת שב"ח", יידע החוקר את המבקש בחקירתו, כי לפי החוק קיימת לקצין מישטרה מוסמך הסמכות להורות על הגבלת שימוש במקום ובכלל זה לסגור מקום ונתבקשה עמדתו.

לאור האמור, החוק תוקן, בין היתר, על דרך החמרה בענישה, העלאת סכומי הקנסות והאמצעים העומדים לרשות המישטרה ובתי המשפט, כגון שימוש בצוים מינהליים ושיפוטיים כנגד מלינים ומעסיקים של שוהים בלתי חוקיים, הגבלת שימוש ועיסוק כנגד העוברים על החוק, לרבות חילוט התמורה מהעבירה ואף חילוט בשווי (סעיף 12 ב15 לחוק).

...

  סוף דבר מכל האמור לעיל, מצאתי כי לא הוכח שנפל פגם בהחלטת מפקד המחוז לסגור את בית העסק למשך 30 יום.

על כן הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא העתק החלטתי לצדדים.