סעיף 17 בפקודת הפרשנות שכותרתו תחילת תקפן של תקנות בנות פועל תחיקתי, קובע כי אלה יפורסמו ברשומות וכי תחילת תקפן ביום פירסומן, אם אין הוראה אחרת בעיניין זה. המשמעות היא כי הסמכת החוקרת אגוזי לחקור בחשד לבצוע עבירה לפי חוק התחרות על-ידי הממונה על התחרות מחייבת פירסום ברשומות וללא פירסום ברשומות, הודעותיה של הנאשמת נגבו בחוסר סמכות.
...
לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד עופר מעוז, יש לדחות את בקשת הנאשמת הנסמכת על מצג עובדתי שגוי ומטעה ומנוגדת לדין ולפסיקה.
בית המשפט המחוזי בחיפה, כב' השופט מ' רניאל, קבע כדלקמן:
"בהחלטותיי הקודמות לא הכרעתי בשאלה ההסמכה על פי סעיף 109 לחוק מע"מ... בסעיף זה ניתנת סמכות למי שהמנהל הסמיכו לכך לתפוס מידי עוסק טובין... נושא ההסמכה עלה בישיבה קודמת, וכל שהוצג כדי להוכיח את ההסמכה הוא מכתב משנת 99' של מי שנאמר שהוא ראש מס ערך מוסף... לפיו לכל חוקר תהיה הסמכות לפי סעיף 109. בין אם מדובר בהסמכה כללית לכל מי שנושא בתפקיד חוקר ובין אם מדובר בהסמכה לכל מי שבאותו זמן נושא בתפקיד חוקר ובין אם מדובר בהסמכה לאדם נקוב בשם, מדובר בתקנה בת פועל תחיקתי. זאת משום שיש בהסמכה זו על מנת לשנות את זכויותיהם של מספר לא מסוים של אנשים הנחקרים על ידי מס ערך מוסף. תקנה זו חייבת בפרסום ברשומות על פי סעיף 17 לפקודת הפרשנות. לא הוצג פרסום כאמור".
לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד, שוכנעתי כי אין בהחלטה זו כדי לסייע להגנה.
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי לא נפל פגם בחיפוש ובהפקת הפלטים שערכה היחידה החוקרת במכשיר הטלפון הנייד של הנאשמת, שנערכו ללא נוכחות עדים שאינם שוטרים.
סוף דבר
לאור המפורט לעיל, סבורני כי הודעותיה של הנאשמת נגבו כדין, וכך גם תוצרי החיפוש בטלפון הנייד של הנאשמת התקבלו כדין.
אשר על-כן, אני קובע כי הראיות – הודעותיה של הנאשמת והתוצרים שהופקו מהטלפון הנייד של הנאשמת, קבילות ואין עילה חוקית לפסול אותן.
