הואיל ותכנית חכ/148/ב קובעת אחוזי בנייה ללא פירוט אופן חישובם בסמכות הועדה המקומית להוסיף שטחי שירות כאמור בתקנה 13 לתקנות חישוב השטחים עפ"י הפרוט הבא:
חניה מקורה – 30 מ"ר, מחסן – 10 מ"ר, מבואה, בליטות ומתקנים טכניים – 20 מ"ר.
סה"כ: 60 מ"ר" (נספח 16 לתצהירו של מר פילרסקי)
לאור האמור לעיל, טען המינהל כי במועד ההקצאה לגב' פנחס, קיבולת הבניה על המיגרש היתה 200 מ"ר שטח עקרי + 50 מ"ר שטחי שירות, על פי התב"ע והחלטות ועדות התיכנון, לרבות חוות הדעת התכנונית שהוכנה על ידי המינהל כמתואר בסעיף 24 לעיל, וכי קיבולת הבניה הנ"ל היא זו שעמדה בבסיס ההיתקשרות בין הצדדים, ובין היתר, לעניין חישוב הפרש הזכויות.
...
עוד הוסיף וטען כי דין התביעה להידחות, בין היתר, מחמת מניעות, שיהוי וחוסר תום לב.
מטעם התובעים העידו שני התובעים.
התוצאה היא אפוא שבמועד הקצאת המגרש לגב' פנחס, קיבולת הבניה המותרת במגרש עמדה על 200 מ"ר שטח עיקרי ו-50 מ"ר שטחי שירות, ולכן דמי ההיתר ששולמו על ידי התובעים למינהל, בגין תוספת זכויות בנייה של 60 מ"ר שטח עיקרי ו- 50 מ"ר שטחי שירות, היו כדין.
התוצאה מכל האמור לעיל היא שדין התביעה להידחות, וכך הנני מורה.
התובעים ישלמו לנתבעת שכ"ט עוה"ד בסך של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
