סמכות הוועדה הרפואית לעררים לבדוק ליקוי שמיעה

כך נכתב במימצאי הבדיקה: "תוצאות: ימין: ליקוי עיצבי תחושתי. עקומת שמיעה יורדת ליקוי שמיעה בינוני – חמור עד עמוק. שמאל: ליקוי עיצבי תחושתי. Sloping Hearing Loss ליקוי שמיעה קל עד עמוק.

הלכה למעשה, מרגע שהובא עניינו של מבוטח בפני הועדה לעררים וכל עוד לא הוגבלו סמכויותיה בפסק דין מחזיר, היא רשאית לבחון את כל העניינים הרפואיים המובאים בפניה ולקבוע את הנכות, בכל אחד מהם.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

התוצאה אפוא כי הערעור דינו להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי חיפה (סגן הנשיא יגאל גלם: ב"ל 6319-12-19) אשר דחה את עירעורו של המבקש על החלטתה של ועדה רפואית לעררים מיום 11.11.2019, אשר קבעה למבקש נכות יציבה בשיעור של 12.12% בגין ליקוי שמיעה וטנטון.

לאחר שעיינה בבדיקות השמיעה, ציינה הועדה את מימצאי בדיקתה כדלקמן: "בבדיקה אוטוסקופית משמאל נראים מירינגוסקלרוזיס קדמית ורטיעה אחורית. מימין תופית מעובה. בפני הועדה 3 בדיקות שמיעה סביב ולאחר אישור ההכרה. בכל הבדיקות ליקוי שמיעה מעורב עם פער הולכתי ניכר כאשר עצם נוכחות הפער ההולכתי וגם תבנית הולכת העצם מצביעים על גורם תחלואתי נוסף לליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש.

רק לאחר קביעות אלו של פקיד התביעות ובכפוף להן - עובר עניינו של המבוטח לועדה הרפואית, לצורך יישום סמכותה מכוח סעיף 118 לחוק, וקביעת שיעור הנכות הנובע מהעבודה בהתאם למבחנים לקביעת דרגת נכות (התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956; להלן: המבחנים ו-התקנות; ובעיקר סעיף 72 למבחנים, העוסק בליקוי שמיעה וב"רעש תמידי באוזניים")". (וכן ראו:עב"ל(ארצי) 3900-10-16 עבדאלרחמן עבדללה – המוסד לביטוח לאומי (26.4.2018 וההפניות שם).

...

מדובר בשאלה רפואית מובהקת שאין בית הדין מתערב בה, מה גם שהועדה התייחסה לבדיקה אוטוסקופית של המבקש ולממצאי בדיקות שמיעה, והגיעה למסקנה שקיימת תחלואה נוספת של דלקות אוזן בעבר כמו גם הזדקנות האוזן.

גם דין טענותיו של המבקש כלפי חסר בהנמקת הועדה להידחות.

תמים דעים אני עם קביעתו של בית הדין האזורי כי: "הוועדה ביססה את מסקנתה בנוגע לייחוס קשר סיבתי חלקי על ממצאי בדיקה אוטוסקופית ובדיקות השמיעה השונות. הוועדה הסבירה שעל פי הספרות הרפואית המדעית, דוגמת ספרו של דובי, סבירה ומקובלת חלוקה של 50% נכות כנובעת מתנאי העבודה ו- 50% נכות כנובעת מגורמי תחלואה שאינם קשורים לעבודה. מדובר בקביעה רפואית מנומקת וברורה, ואין מקום שבית הדין יתערב בשיקול דעתה של הוועדה". סוף דבר – הבקשה נדחית.

הפגימה שהוכרה היא: "ליקוי שמיעה". ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער ביום 27.7.15 נכות יציבה בשיעור 14.5%, החל מיום 8.1.15 (10% בגין טינטון ו- 5% בגין ליקוי שמיעה) – פרוטוקול הועדה צורף לכתב התשובה.

הועדה הפניתה את המערער לעריכת בדיקת BERA נוכח שוני משמעותי בין בדיקת השמיעה מיום 13.8.18 לבין יתר הבדיקות מהתאריכים 7.4.18, 21.8.19 ו- 4.2.20 – כאשר מימצאי בדיקת ה- BERA תיאמו את ערכי בדיקת השמיעה מיום 13.8.18 ומשכך קבעה הועדה, כי לא חלה החמרה במצב שמיעת המערער; גם אם היתה מתקבלת טענת המערער, כי יש לקבוע את ערכי השמיעה בתדר 500 הרץ לפי בדיקות השמיעה המחמירות – הרי שהתוצאה היתה נותרת על כנה שכן ממוצע הירידה בשמיעה בתדרי הדיבור לא יחצה 5% נכות רפואית שנקבעו למערער עוד טרם הליך ההחמרה.

בהילכת דולאני (עב"ל (ארצי) מוחמד דולאני – המוסד לביטוח לאומי, מיום 26.9.17) נקבע, כי לבית הדין לעבודה נתונה, מכוח תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") הסמכות להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטות של ועדות ערר למיניהן, וזאת בהתקיים 'טעם מיוחד' להארכת המועד.

...

מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת התיישנות עת ההודעה בדבר החלטת הוועדה שוגרה למערער עם העתק לבא כוחו ביום 6.7.20 ואילו הערעור לבית הדין הוגש רק ביום 5.11.20; כך גם דין הערעור להידחות לגופו, בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

טענות המערער כנגד הסתמכות הוועדה על בדיקת ה-BERA נושאות צביון רפואי מובהק ומשכך דינן להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת התיישנות ואף לגופו, בהעדר פגם משפטי בהחלטת הוועדה, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר על יסוד האמור, דין הערעור להידחות.

בעקבות פסק הדין המחזיר, היתכנסה ביום 28.7.19 הועדה הרפואית לעררים, בדקה את המערערת ובפרוטוקול הועדה רשמה: "תלונת התובע: בתחום א.א.ג יש פה תלונות מתועדות לגבי טינטון, הרגשת אטימות, סחרחורות, צריך לבדוק את מהות הפגיעה מנגנון הפגיעה שיכול לגרום לטינטון וסחרחורות גם אם אין ירידה בשמיעה. לגבי הנוירולוגיה מטופלת במשככי כאבים עקב כאב בראש. אני הרבה פעמים מרגישה אטימה באוזניים כאילו אני בתוך מים, שומעת שקט וצפצוף עדין. לא כל הזמן, קורה הרבה לא ... מזה. לגבי עניים – הייתה החלטה שהוכר קש"ס ולא ניתנה נכות.

מבחינה נוירולוגית לא נמצאה בבדיקה ליקויים במקום נכות.

לטענתו, הועדה הרפואית לעררים רשאית לבדוק את המערערת ולקבל החלטה, וכן נתונה לועדה הסמכות לתקן את החלטותיה של ועדות רפואיות קודמות ואף לבטלם או לשנות וכל זאת לאחר הסכמתה של המערערת להחלפת הרכב הועדה.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור התקבל בחלקו.

הוועדה מתייחסת למהות הפגיעה, בהתייחסה לחבלת ראש, ועל כן דין טענות המערערת בעניין זה להידחות.

ביום 9.5.22 היתכנסה הועדה בעיניינו ושמעה את טענותיו של המערער: "יש לי החמרה בלב, אני לא כמו קודם. הלב שלי מתעייף הרבה, לא יכול לעלות מדרגות, לא יכול ללכת יותר מ-20 מטר. המצב חזר לקדמותו. אין לי סכרת, אני הולך לפיזיותרפיה לב חזה. הולך להדסה כל חודשיים שלוש. יש לי בדיקת קוצב לב כל 6 חודשים, הרופא החליט שאני יעשה עוד צלום קוצב לב, עשיתי MRI לפני שנה, לא זוכר מתי עשיתי אקו לב. יש תור לאקו לב ביוני 22. עבדתי באחזקה-שיפוצים בהדסה. גר בצור בכר. יש 20 מדרגות לדירתי, התחלתי לנהוג עכשיו כשאשתי איתי באוטו. סובל מסחרחורות, הייתי אצל רופא, אמר שאני שוכח דברים. עשה לי מבחן. נעלמים לי דברים, אני שוכח, לפעמים שוכח פלאפון מפתחות של האוטו, הרבה דברים." בסעיף ממצאים: "לא היה צורך בבדיקה גופנית. מבחינת הלב אין בדיקות חדשות שלא עמדו בפני הפוסק בדרג 1 (9.11.21). במעקב פרופ' דורסט קרדיולוג הדסה 27.2.22 מציין קיום של סחרחורת ואובדן זכרון, מתאר דרגה תפקודית 2/3 על רקע קרדיומיופוטיה דילטטורית . הנכות הקרדיאלית שבאה [צ"ל: קבע] בדרג 1 טוענת [צ"ל: תואמת] למצבו ועל כן הועדה מותירה אותה בעינה. לעניין תלונותיו בתחום הנורולוגי (סחרחורות וירידה קוגנטיבית) ולאור המסמך ממרפאה נוירולוגית הדסה מופנה לחוו"ד נורולוג. סיום דיון ללא נוכחות." ביום 26.6.23 התייצב המערער בלווי בא כוחו לבדיקה אצל פרופ' לוסוס, יועץ לועדה בתחום הניורולוגי.

המערער טוען כי הוא לא "כופר בסמכותה של ועדת הערר הרפואית לבדוק מחדש את הליקויים אשר הוכרו במסגרת תביעות נכות מעבודה ולקבוע ממצאים שונים בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. אולם, אל לועדת הערר הרפואית להיתעלם מהעובדה כי ליקויים אלה הוכרו על ידי המשיב ורלוונטיים לקביעת שיעור נכותו הרפואית הכללית, אי כושרו ופועל יוצא גובה קיצבתו החודשית בנכות כללית". ככל שהועדה תמצא לנכון לכלול את הליקויים אשר הוכרו במסגרת נכות מעבודה בדרגת הנכות הרפואית שתיקבע לו, הדבר יעלה את דרגת נכותו וישפיע גם על קביעת מידת אי כושרו להישתכר.

...

על כן, מקובלת עלי טענת המוסד שאין טעות משפטית בכך שהוועדה לא התייחסה לליקוי שלא הועלה בפניה בשום שלב.

מסיבה זו בלבד דין הערעור להידחות.

יתר טענותיו של המערער נדחות.