מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

סמכות ההחלטה על הקמת מאגרי גז טבעי

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בהחלטתה עמדה המועצה הארצית על החשיבות הרבה בקידום התכנית: "המועצה הארצית מדגישה כי גלויי הגז הטבעי שנמצאו במאגרי 'תמר', 'דלית', 'לוויתן' וכן תגליות נוספות בים התיכון, מול חופי ישראל, ושעשוי להמצא בהן גז טבעי, מהוים נכס חשוב ביותר למשק האנרגיה הישראלי בהיבטי כלכלה, סביבה וביטחון לאומי. לצורך השמוש בגז מבקש משרד התשתיות הלאומיות כי תאושר תכנית למערכת תשתית שתאפשר קבלה וטפול בגז הטבעי שיופק מהמאגרים ואספקתו למערכת ההולכה הארצית". גם בהחלטה זו הוגדרה מטרת התכנית כ"ייעוד שטחיים ותכנונם, כולל בהוראות של תכנית מפורטת, עבור מתקנים ותשתיות לגז טבעי (אספקה/הולכה/טפול) בים וביבשה".
כך בכלל, וביתר שאת כשמדובר בהחלטת המועצה הארצית לתיכנון ולבניה, היא מוסד התיכנון העליון, במליאתה: "אכן הכלל לפיו אין בית המשפט מחליף את שיקול דעתן המקצועי של רשויות התיכנון בשקול דעתו חל על כל מוסדות התיכנון. אך הוא חל ביתר שאת על החלטת גוף התיכנון העליון – המועצה הארצית – שניתנה ברוב משמעותי" (עע"ם 9057/09 איגנר נ' השמורה בע"מ, פסקה 20 (20.10.2010)).
חוק התיכנון והבניה עצמו הכיר איפוא בייחודיותם של הליכי התיכנון הקשורים בהקמת מיתקני גז טבעי ולכן קבע רשות רשוי ייעודית הבאה בנעליהן של ועדות התיכנון המקומיות לצורך מתן היתרי בניה למיתקני גז. משעמדנו על המסגרת הנורמאטיבית הכוללת הנוגעת לרשוי מיתקני גז, פתוחה לפנינו הדרך לבחון את טענות העותרים בדבר אצילה פסולה של סמכותה התכנונית של המועצה הארצית.
(ז) שיפוי הטענה האחרונה העומדת להכרעתנו, אשר נטענה על ידי העותרים בבג"ץ 7737/14 ובבג"ץ 8077/14, היא כי נפל פגם בהחלטת המועצה הארצית שלא להכליל בהוראות התכנית הסדרים בדבר שיפוי לועדות המקומיות שבתחום שיפוטן מצויה התכנית, חרף המלצות החוקר לעשות כן. לטענת העותרים, וכפי שטענו בהקשרים קודמים בדיוננו, מיתקני הגז שיוקמו מכוחה של תמ"א 37/ח אינם כאלה שחוק משק הגז הטבעי עוסק בהם, אלא יש לראותם כמתקנים שבאים בגדריו של חוק הנפט.
...
במובן זה, העתירות מתקבלות באופן חלקי.
דא עקא, שבסופו של דבר אמור להימצא למתקנים אלו מקום כלשהו.
משמצאנו כי ההליך שבו התקבלה ההחלטה באשר למיקומם של המתקנים היה, בעיקרו של דבר, תקין, תוצאתו היא המכריעה, ולא לנו להתערב בה. ניתן אפוא להבין לליבם של העותרים בעניין זה, אך לא להיעתר להם.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

על מנת להסדיר את העבודות הדרושות לניצול מאגר הגז אישרה ממשלת ישראל בשנת 2014 את תכנית המתאר הארצית - תמ"א 37/ח, "קבלה וטפול בגז טבעי - מתגליות בים ועד מערכות ההולכה הארצית". למימוש תכנית המתאר הארצית הגישה המשיבה 3, נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד (המפעילה את מאגר לויתן), בקשות שונות לקבלת היתרים מרשות הרשוי לגז טבעי לבצוע עבודות הבניה.
לצורך קידום התכנית הוחלט על הפקעת המקרקעין (ראו הודעת ההפקעה שפורסמה בילקוט הפרסומים 7897 מיום 31/7/2018 - נספח ב' לעתירה).
לרשוי הקמת מיתקני גז נקבעו הוראות מיוחדות המוציאות את הליכי הרשוי מסמכות הועדות המקומיות השונות.
מהעתירה והתשובות עולה כי נובל אנרג'י פועלת במרץ לקידום העבודות להקמת הפרויקט, שכן על פי החלטת ממשלה מס' 476 מחודש אוגוסט 2015 (המוכרת כ"מתוה הגז"), נקבע כי תחילת הזרמת הגז תהא בחודש דצמבר 2019.
...
כנגזר ממהותה של התנ"ס, לא מצאנו כי אימוצה כרוך בפגיעה בזכות ההשתתפות וההתנגדות של הציבור בהליך התכנוני שכן כטענת המדינה, זכות זו מוצתה במסגרת האפשרות להתנגד לתסקיר עצמו.
סוף דבר בשים לב לכל האמור הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.
לא שוכנעתי כי נפל פגם באופן בו נשמעו התנגדויות העותרת, ומכל מקום אין עילה להורות על ביטול ההחלטה.
העותרת תשלם למשיבים 1-2 הוצאות בסך של 7,500 ₪ ולמשיבה 3 הוצאות בסך של7,500 ₪ נוספים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בשנת 2014 אישרה ממשלת ישראל את תכנית המתאר הארצית תמ"א 37/ח, "קבלה וטפול בגז טבעי – מתגליות בים ועד מערכת ההולכה הארצית". תכנית זו באה לעולם על מנת להסדיר את העבודות הדרושות לניצול מאגר הגז הטבעי שהתגלה מול חופי ישראל והמוכר כמאגר "לוויתן". בהתאם לתכנית המתאר מבצעת חברת נובל אנרג'י מדיטרניאן לימטד עבודות רחבות הקף בים וביבשה.
רקע ביום 22/10/2014 אישרה ממשלת ישראל, בהתאם לסמכותה בסעיף 53 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה - 1965, את תכנית המתאר הארצית, תמ"א 37/ח, "קבלה וטפול בגז טבעי - מתגליות בים ועד מערכת ההולכה הארצית" (להלן: התכנית הארצית).
לצורך קידום התכנית הוחלט על הפקעת המקרקעין (ראו הודעת ההפקעה שפורסמה בילקוט הפרסומים 7897 מיום 31/7/2018 ).
מהעתירה והתשובות עולה כי המשיבה מס' 1, נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד (להלן: נובל אנרג'י) פועלת במרץ לקידום העבודות להקמת הפרויקט, שכן על פי החלטת ממשלה מס' 476 מחודש אוגוסט 2015 (המוכרת כ"מתוה הגז"), נקבע כי תחילת הזרמת הגז תהא בחודש דצמבר 2019.
...
הערה לפני סיום לאור כל האמור, דין העתירה להידחות.
סוף דבר אשר על-כן, אני מורה על דחיית העתירה.
העותרים ישלמו לכל אחת מהמשיבות הוצאות בסך של 7,500 ₪.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

פתח דבר: לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 28/04/13, על ידי השופט אהוד קפלן בתיק בב"נ 15812-11-11.
טענות הצדדים: המערערים חזרו על הודעת העירעור ופרטו את ההליכים התכנוניים שנקטו בהם, את ההתרחשויות שהביאו לעיכוב הדיון בבקשות לקבלת היתר ובין היתר, גילוי מאגרי הגז הטבעי בחוף הים ובסמוך למקרקעין נשוא העירעור, דבר שחייב את וועדות התיכנון לבחון את מיקום הקמת תחנות הכוח, הנתיב והמסלול של צנורות ההולכה של הגז הטבעי מחופי הים אל שטח שנימצא בסמוך למקרקעי המערערים.
איני מיתעלם מהלכה הפסוקה, לפיה, ככלל, הסמכות לעכב ביצוע כניסתם לתוקף של צוים צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן ולא להנתן כדבר שבשיגרה.
...
בימ"ש קמא (השופט א. קפלן) החליט ביום 28.4.13, שלא להיעתר לבקשת המערערים, כך שצו איסור השימוש נכנס לתוקפו ועל כך, הערעור שבפניי.
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור ולהאריך את המועד לכניסתו לתוקף של צו איסור שימוש במקרקעין עד ליום 15/11/13.
לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות ונתתי את דעתי לשיקולים המתבקשים בסוגיה שבפניי, אני מחליט לקבל את הערעור ולהאריך את המועד לכניסתו לתוקף של צו איסור השימוש במקרקעין עד ליום 15/11/13.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

השופטת א' חיות: בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת א' שטמר) מיום 23.11.2016 בת"צ 35507-06-14 בה נדחתה בקשת המבקשות לסלק על הסף את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש נגדן המשיב 1 (להלן: המשיב), בטענה כי המחיר שבו הן מוכרות גז טבעי לחברת החשמל הוא מחיר מונופוליסטי גבוה ובלתי הוגן וכי יש בכך משום ניצול לרעה של מעמדן כמונופול בשוק אספקת הגז הטבעי, כמשמעות הדבר בסעיף 29א לחוק ההגבלים העיסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק ההגבלים העיסקיים).
הסכם זה שהיקפו עשרות מיליארדי שקלים איפשר למבקשות להשלים את "הסגירה הפינאנסית" שנדרשה לצורך פיתוחו והפעלתו של מאגר תמר ומחיר הבסיס שנקבע בו ליחידת חום (million british thermal units-mmbtu, מדד מקובל בתחום הגז הטבעי) הוא 5.042 דולר ארה"ב. מחיר זה הוכפף למנגנון עידכון לפיו בשמונה השנים הראשונות להסכם ישתנה המחיר בהתאם למדד המחירים לצרכן בארה"ב (להלן: המדד) בתוספת נקודת אחוז אחת, ובשמונה השנים שלאחריהן-בהתאם למדד האמור, בהפחתת נקודת אחוז אחת.
עוד יצוין כי ביום 22.4.2013 התקינו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות את צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על גז טבעי וקביעת רמת פקוח), התשע"ג-2013 (להלן: צו הפיקוח), וזאת בהתאם לסמכותם לפי חוק פקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996.
בסוף שנת 2014, בעוד בקשת האישור מתבררת, הוקם צוות ממשלתי בראשותו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה דאז, הפרופיסור יוג'ין קנדל (להלן: צוות קנדל), בשיתוף הרגולטורים הרלבאנטיים על מנת לגבש מתוה לאסדרת משק הגז הטבעי בישראל.
...
לחלופין טענו המבקשות כי עומדת להן ההגנה הקבועה בסעיף 6 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין) וגם מטעם זה דין בקשת האישור להידחות על הסף.
בנתון לתיחום האמור של הסוגיה שלפנינו, איני מקבל את העמדה כי בבג"ץ מתווה הגז נבחן המחיר שנקבע בהסכם והוראות עדכונו אך בשל הוראת התחולה האמורה (בג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל (27.3.2016) (לעיל ולהלן: בג"ץ מתווה הגז)).
הוראת התחולה, כמו גם ההסדרים הפרטניים שנקבעו בהסכם, לא נדונו בפסק דיננו, אף לא באופן כללי, ולכן אף אני סבור כי לא ניתן לקבוע כי פסק הדין בבג"ץ מתווה הגז חוסם על הסף את בירורה של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שלפנינו, בה נטען כי המחיר שנקבע בהסכם הוא מחיר מופרז ובלתי הוגן.
בשים לב למסגרת הדיונית האמורה ולגישה המקובלת בפסיקתנו, המצרה את תחום המקרים שבהם ייעתר בית המשפט לבקשות לסילוק על הסף בהליכים מעין אלה, סבורני כי טענות הסף שהעלו המבקשות ראוי שיידונו במסגרת בירור הבקשה לאישור תובענה ייצוגית עצמה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו