סמכות הדיון בתביעת עו"ד מנהל עזבון

בין היתר קבע בהמ"ש כי: "... מדובר בתביעה לפינוי מושכר שהוגשה כארבע שנים ומחצה לאחר שקמה לכאורה עילת הפינוי הנטענת... הנתבע מצידו טוען כי התובע בחר להשמיט עובדות מהותיות ביותר, הנוגעות להסכם שנחתם ביום 14.8.11 למכירת הנכס... עוד נטען כי מרבית התמורה בגין עסקת המכר הועברה ומצויה בחשבון נאמנות ע"ש החסויה... גם התובע מאשר כי עד כה, חרף הזמן הרב שחלף, לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולא מונה מנהל עזבון וזאת בשל קשיים ומחלוקות בין בני המשפחה". ילדי המנוחה הגישו בקשה למינויו של עו"ד ברומר למנהל עזבון זמני של המנוחה וביום 15.3.18 ניתן צו מינוי למנהל עזבון זמני, למשך שנה.

ביום 30.4.18 קבע בית המשפט לעינייני מישפחה, כי אין לו סמכות עניינית ומקומית לידון בתביעה.

...

דהיינו, התובעים רצו לקיים את ההסכם אף לאחר שחלפו הרבה יותר מעשרת החודשים ופעלו לצורך כך. ברם, משבסופו של דבר, ההסכם לא אושר בחיי המנוחה, אין לו כל תוקף.

לפיכך, מתקבלת תביעת התובעים וניתן בזאת פס"ד הצהרתי על בטלות ההסכם ונדחית התביעה השנייה.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 49637-06-17 מהדב נ' קאהן ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת קרן מילר תובע שרגד מהדב נתבעים 1.יהודית קאהן 2.עו"ד גפרי לוי מנהל עיזבון 3.עו"ד יקותיאל קרישר מנהל עזבון פסק דין

בתגובה נוספת שהגישו מינהלי העזבון העלו לראשונה טענה בדבר חוסר סמכות עניינית לידון בתביעה בבית משפט זה, וכי הסמכות נתונה לבית המשפט לעינייני מישפחה.

...

בטרם מתן החלטתי בעניין הודיעו הצדדים כי הם מבקשים לעכב את אישור הסכם הפשרה על מנת לפנות להליך גישור שיאגד מספר הליכים המתנהלים בענייני העיזבון.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין אלא ליתן תוקף של פסק דין להסדר בין התובע לנתבעת שהוגש ביום 20.6.18.

בנוסף, המבקשת מעלה טענות קשות באשר להתנהלותו הכספית והאישית של עו"ד רמי קוגן שמונה ככונס נכסים, מנהל העזבון ובורר יחיד בין בני המשפחה וכן טענות על הסכם שכ"ט שנחתם בין התובע לבין עורך הדין רמי קוגן.

סעיף 1 לחוק מגדיר מהם אותם "עינייני מישפחה", כאשר הרכיב הרלוואנטי לענייננו מצוין בסעיף 1(2) לחוק: "תובענה אזרחית בין אדם או עיזבונו לבין בן משפחתו, או עיזבונו, שעילתה סיכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" ברע"א 6558/99 נחום חבס נ' דין חבס , נסוב הדיון על מאפיינים של תובענה שעילתה סיכסוך בתוך המשפחה, בהלכה נקבע כי סמכותו של בית המשפט לעינייני מישפחה מותנית בקיומם של שני תנאים: הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש על ידי אדם או עיזבונו נגד בן משפחתו או עיזבונו של בן משפחתו והתנאי השני הוא שעילתה של התובענה היא סיכסוך בתוך המשפחה כאשר הכוונה לכך כי הסיכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה.

...

המבקשת טוענת כי אף אם לא ימצא בית המשפט לנכון למחוק את התביעות עליו לשקול אפשרות להקפיא אותן עד אשר יתבררו טענותיה באשר לתוקף הסכם המתנה ותוקף הצוואה.

ולכן, לאור כל האמור לעיל דינו של ההליך להתנהל בפני בית הדין לענייני משפחה.

משכך אני מורה כי התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב שלו הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה.

אני ממנה את עוה"ד איילת טרסר אבס פקס: 077-7929515 טלפון 077-7929394 כאפוטרופה לדין אחר הגברת דורית גרשון (להלן – "האפוטרופה").

בית משפט לעינייני מישפחה בחיפה ת"ע 36346-06-21 פלונית נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח' בפניי : כבוד השופטת, לירון זרבל – קדשאי בעיניין המנוחה : האֵם המנוחה ובעניין : הבת - אדם שמונה לה אפוטרופוס באמצעות אפוטרופוס לדין, עו"ד גיא הירש מנהלת העיזבון : עו"ד ד"ר יהודית קורן הזמנית המבקשת : פלונית ע"י ב"כ עו"ד גדלי סולן נ ג ד המשיב : ב"כ היועץ המשפטי לממשלה החלטה

סעיף 1(6)(ה) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, תשנ"ה-1995 (להלן – "חוק לעינייני מישפחה"), מסמיך בית משפט זה לידון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, "לרבות תובענה שעילתה סיכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו". בעינייני ירושה ועיזבון איפוא, סמכותו העניינית של בית משפט קמה מתוקף מהותו של הסיכסוך, ולא מהיות הצדדים בני מישפחה (רע"א 5267/14 ‏אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ, "נבו", מיום 5.10.14).

...

עד למועד כתיבת שורות אלה, לא התקבלה עמדת היועמ"ש. לאחר שעיינתי לעומק בטענות הצדדים ושבתי ובחנתי את המצב המשפטי, הגעתי לכלל מסקנה שאין בידי להיעתר לבקשה, הואיל והמחלוקת שהתעוררה בין הצדדים, לאמור, בין המבקשת לבין עזבון המנוחה, אינה מצויה בסמכותו העניינית של בית משפט זה, ועליה להתברר בבית הדין לעבודה.

לא שוכנעתי שיש למחלוקת זו כל זיקה לדיני הירושה.

על בסיס האמור, ובזיקה להוראות סעיף 99(א) לחוק הירושה המקנה לנושה שלושה חודשים לפנות בתביעת חוב למנהל העזבון, אני קובעת שעומדים לרשות המבקשת 90 יום ממועד סיום פגרת בתי המשפט, לשם הגשת תביעה מתאימה לבית הדין לעבודה ומסירתה למנהלת העזבון, עם העתק לבית המשפט.

על בסיס האמור, נקבע כדלקמן: בקשת המבקשת לתשלום חוב מצד עזבון המנוחה – נדחית בשלב זה. למבקשת עומדים 90 יום ממועד סיום הפגרה לשם הגשת תביעה לבית הדין לעבודה ומסירתה למנהלת העזבון, כמצוין בסעיף 15 להחלטה.

במסגרת אותו דיון ציין המשיב 6, אחד ממנהלי העזבון, כי הוא סבור שלביהמ"ש הסמכות לידון בהליך "לפי חוק הירושה וביהמ"ש צריך להדרש במסגרת הזו. מינהלי העזבון הם הזרוע הארוכה של בית המשפט" (עמ' 2 ש' 4-5) אך מנגד ציין, בהגינותו הרבה, כי זו פעם ראשונה שהוא ניתקל בעירעור על הכרעה בתביעת חוב שניתנת ע"י מנהל העזבון.

יצוין בהקשר זה כי גם הפניית מינהלי העזבון בטיעוניהם לפני ביהמ"ש קמא לתמ"ש (ת"א) 4574-02-14 פלונית נ' עו"ד רן שובל מנהל עזבון (פורסם בנבו, 8.6.15) כמקרה בו "נדון הליך שהוגש ע"י בת כנגד עזבון אביה וכנגד יורשות המנוח, לאחר שתביעת החוב בפני מנהל העזבון, נדחתה על-ידו", אין בה כדי להועיל לביסוס טענות המערער.

...

סיכומו של דבר, משעה שהסעד המבוקש בתביעה הוא בסכום של מיליוני יורו, ושעה שהצדדים לתביעה אינם "קרובי משפחה" כמוגדר בחוק בית המשפט לענייני משפחה, הסמכות לדון בתביעה אינה נתונה לבית משפט זה ויש להגישה לבית המשפט המוסמך.

דיון והכרעה לאחר עיון בערעור, ומכוח הסמכות הנתונה לנו לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מצאנו לנכון לדחות את הערעור בלא צורך בתשובת המשיבים.

סוף דבר   הערעור נדחה בלא צורך בתשובה מאת המשיבים.