סמכות בלעדית למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 48545-03-21 קופל ואח' נ' ליבור ואח' מספר בקשה:4 לפני כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא מבקש משיבה פורמלית 1. לורנס ליבור ע"י ב"כ עו"ד רון ליבסון מרח' אחד העם 31, תל אביב טל': 03-5670700; פקס': 03-5660974 2. SPRING GARDENS LIMITED משיבים 1. הרברט קופל 2. HEKO HOLDINGS LIMITED שניהם ע"י ב"כ עו"ד דוד פרחיה ו/או קובי אסייג דוד פרחיה – משרד עורכי דין מרח' הארבעה 28, מגדלי הארבעה (מגדל צפוני, ק.1), תל אביב טל': 03-7138080; פקס': 03-7138081 החלטה

זאת ועוד, בעוד שההסכמות בין הצדדים היו לפחות בחלקן הגדול בעל פה, לא נסתר על ידי התובע כי הסכמים אחרים שאוזכרו בכתב התביעה ורלוונטיים לתשתית העובדתית, לרבות ההסכם במסגרת עסקת האנסלאו והסכם ההלוואה, כללו תניית שיפוט המעניקה סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט באנגליה.

...

אשר לבקשת התובעים – במסגרת תשובתם לבקשה דנא – להאריך את המועד להגשת תשובתם לבקשת הסילוק, אזי בנסיבות האמורות אין מקום להיעתר לה. יחד עם זאת, בשים לב למועד הדיון הקבוע, לפנים משורת הדין מצאתי לאפשר לתובעים ארכה קצרה להגשת תשובתם, כך שזו תוגש עד ליום 29.6.2021.

אני קובע דיון בבקשת הסילוק לפניי ליום 06.07.2021 שעה 09:00.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

פתח דבר בבקשה המונחת בפניי טוענים הנתבעים כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית ועניינית לידון בתביעה, באופן שהסמכות המקומית נתונה לבית המשפט המוסמך בעיר תל אביב, והסמכות העניינית נתונה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לטענת הנתבעים מדובר בתניית שיפוט בלעדית המקנה סמכות מקומית ייחודית לבתי המשפט בתל-אביב, בהתאם להוראות תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הקודמות"), אשר היו בתוקף במועד הגשת התביעה הראשונה אליה אוחדו יתר התביעות.

...

עם זאת, תקנה 51(א1) לחוק בתי המשפט קובעת כי: "על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, ..." הסעיפים הרלבנטיים בחוק בתי המשפט, לשיטת הנתבעים, הם סעיפי משנה (א) ו- (ד) בסעיף 42ב(א)(1) המגדירים עניין כלכלי באופן הבא: (1) עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן: (א) חוק ניירות ערך, למעט הליכים לפי סעיפים 56א(ב), 56א1(ב), 56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו-(ט), 56ב1(ב) ו-56ג1 לחוק האמור; (ד) הוראות חוק החברות המנויות בסעיף 40(5), למעט עניין אזרחי לפי פרק ראשון א' לחלק התשיעי וסעיף 362 לחוק האמור ועניין אזרחי לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה; סבורני כי הנתבעים שוגים בעניין זה. הנה כי כן, סעיף 42ב(א)(1) לחוק בתי המשפט מתייחס לעניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן.

בהתאם, סבורני כי הסמכות העניינית לדון בתביעות נתונה לבית משפט השלום, ולא לבית המשפט הכלכלי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי הסמכות לדון בכלל התביעות שבכותרת נתונה לבית משפט השלום בתל אביב, ומשכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בית משפט השלום בתל אביב, שיקבע את המותב אשר ידון בו. לאור התוצאה אליה הגעתי, וכמצוות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 1,500 ש"ח. לאור היקפם של כתבי הטענות בתיק זה, על המזכירות לדאוג להעברת התיק הפיזי למזכירות בית משפט השלום בתל אביב.

עם זאת, הנאמנים הבהירו כי ביטול הסכמת היחיד חיוני שכן בלעדי ביטול ההסכמה לא יתאפשר להם לעתור למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתביעה להסרת קפוח המיעוט או להגיש תביעה נגזרת בשם אזגה, בהיות ההחלטות שהתקבלו באספת בעלי המניות ביום 3.3.2020 מנוגדות לטובת אזגה.

השמוש בסמכות הכללית אינו אפשרי ואינו רצוי מקום בו קיים דין ספציפי המסדיר את הסוגיה ובמקרה זה תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין". מאותו טעם ובשים לב לאופיה השיורי של סמכותו הטבועה של בית המשפט ניתן לקבוע כי "כאשר הוסדר נושא מסוים בדין, לא קיימת לגביו סמכות טבועה" (רע"א 4990/05 ממן יעקב ואח' נ' עריית הרצליה, פס' 18 (7.10.09)).

...

מעיון בבקשה עולה לכאורה המסקנה כי הנכס שנגרע הוא זכות הנושים לקבל את הדיבידנד העתידי לו היה היחיד זכאי מתוקף בעלותו במניות אזגה.

לאור זאת אני דוחה את טענות הנאמנים בהקשר לצורך במתן סעד זמני ביחס לדמי הניהול מקום בו לא הייתה כל התייחסות לסוגיה בהחלטת אזגה אשר היחיד הסכים לה ואת הסכמתו מבוקש לבטל.

לסיכום, הנאמנים לא הראו כי מתקיימת גריעת "נכס" מן הקופה, בין ש"הנכס" הוא זכות עתידית (אפשרית) לחלוקת דיבידנד לבעלי המניות באזגה בעקבות עסקת מעלה כתר ובין ש"הנכס" הוא ערך מניות היחיד באזגה.

בנסיבות אלה ובהיעדר ביסוס קשר, כנדרש, בין "הפעולה" (הצבעת היחיד) לנכס הנגרע מן הקופה, נראה כי הנאמנים לא עמדו בנטל הרובץ לפתחם ומשכך דין הבקשה למתן סעד זמני כמפורט ברישת ההחלטה - להידחות.

כך, לא מתקיימת תקנה 166(4) משום שהתביעה אינה קשורה בחוזה; לא מתקיימת תקנה 166(4א) משום שלא נעשה מעשה או מחדל בישראל; לא מתקיימת תקנה 166(5) משום שלתובעת לא נגרם כל נזק בר תביעה; לא מתקיימת תקנה 166(6) משום שהתבקש צו עשה; לא מתקיימת תקנה 166(9) משום שאין כל אדם אחר בתביעה זו. עוד טענה, למען הזהירות, כי אף אם בית המשפט יקבע כי קנה סמכות לידון בתביעה, יש לדחותה על הסף, מאחר שנושא התביעה הוא עניין כלכלי המצוי בסמכותה הבלעדית של המחלקה הכלכלית של בית משפט זה. טענות התובעת בתשובתה, טענה התובעת כי הבקשה מהוה דוגמא לשימוש לרעה בהליכי משפט.

לדבריה, התובעת העלתה טענה זו גם בבית המשפט המחוזי בירושלים וטענתה זו נדחתה על יד כב' השופטת נויבירט, אשר קבעה כי הבקשה המוקדמת שהוגשה בעיניין אופן ביצוע ההמצאה "לא הייתה בקשה לכפירה בסמכות" וכי יש לקיים דיון לגופה של בקשת הכפירה שהוגשה שם. לאור החלטה זו, טענה כי התובעת מנועה מלטעון כי מדובר בשתי בקשות זהות.

...

לאור התנהלותה המסרבלת של הנתבעת, תשלם לתובעת הוצאות בסך של 10,000 ₪.

החלטתי ניתנה בתוקף תפקידי כרשם.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ת"א 59134-11-23 יונה נ' פנגו פיי אנד גו בע"מ ואח' לפני כבוד השופט יעקב שרביט המבקש: יצחק יונה ע"י ב"כ עוה"ד ג' קאשי ומ' מזרחי המשיבה: פנגו פיי אנד גו בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד י' מטלס וי' גרשון בעיניין: איתנו אחזקות בע"מ ובעניין: איתם מערכות מידע מתקדמות (2003) בע"מ החלטה

בתי המשפט במחוז תל-אביב יהיו המוסמכים באופן בלעדי לידון בבקשות לסעד זמני, ככל ויבקש מי מהצדדים והדבר אינו בסמכות הבורר הקשור להסכם זה..

...

שנית, אני סבור כי הסכמת הצדדים בדיון בתביעת המשיבה מיום 5.9.2023 בדבר מינויו של השופט בדימוס ארנון כבורר בתביעת המשיבה וכן בכל מחלוקת אחרת שנופלת בגדר תניית הבוררות, מלמדת שהצדדים לא ראו בהליך גישור כתנאי לקיום הבוררות ולמצער ויתרו על תנאי זה (לתוצאה דומה הגיע בית המשפט העליון ברע"א 5771/07 קדמן נ' ישע – אגודת עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס' 20 (17.12.2009)).

אני מקבל את עמדת המבקש, לפיה משעה שהמשיבה דחתה את הצעת בית המשפט לפתרון פרקטי, אשר כללה בחובה גם הצעה לקיום הליך גישור בטרם תחל הבוררות, הרי שאין בהסכמתו להצעה משום ויתור על טענתו כי לא נדרש הליך גישור כתנאי לקיום הבוררות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אף שאני קובע שתביעת המבקש בגין הפרות נטענות של הסכם הרכישה בידי המשיבה הינה מחלוקת "בקשר לביצועו של הסכם זה" ולפיכך נופלת בגדר תניית הבוררות, הבקשה למינוי בורר נדחית, שכן על המבקש לפנות בבקשה למינוי בורר לראש הלשכה.