סמכות בית משפט לענייני משפחה בתביעה להחזרת קטין לפי אמנת האג

משלא שבו, הגיש המשיב לבית המשפט לעינייני מישפחה בטורקיה תביעה להחזרת קטין חטוף בהתאם לאמנת האג.

בהקשר למודל הנזיקי מפנה Schuz, בין היתר, לבע"מ 3241/09 פלונית נ' פלוני (2.10.2009) (להלן: עניין פלונית), במסגרתו קבעה השופטת ע' ארבל שיש להבדיל בין תביעה להשבת קטין חטוף לבין תביעה נזיקית בגין החטיפה וכי: "... המדובר בתביעה בשל נזק בלתי ממוני שניגרם לתובע מהרחקת בנו לארץ אחרת, ובתביעה בשל הנזק הממוני הנגרם כתוצאה מכך. כמו כן, אין ספק כי מטרתו העיקרית של ההליך המהיר שמתנהל במסגרת אמנת האג הנה להחזיר קטין חטוף לארצו. במסגרת הליך זה בודאי לא ניתן, בדרך כלל, להתחיל לידון בשאלת ההוצאות והנזקים שנגרמו להורה התובע את החזרת ילדו (ראו [ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז](http://www.nevo.co.il/links/psika/?link=עא%201650/00&Pvol=נז)(5) 166, 187-188 (2003)). אמנם לבית המשפט הדן בהליך לפי אמנת האג יש סמכות לפסוק הוצאות ושכר טירחת עורך דין שנגרמו בשל ההליך, אך הוצאות אלו קשורות באופן ישיר להליך עצמו (שם, פסקה 5).

אשר לנזק הבלתי ממוני – בנסיבות העניין בהן מעשה החטיפה השתרע על פני ארבע שנים, בהיתחשב בקושי הרב בו ניתקל המשיב באיתור בתו אשר פורט בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה, לא מצאתי לנכון להתערב בסכום הפצוי שנפסק בראש נזק זה. אין לכחד, כי היה (ועדיין) על המשיב להיתמודד עם קשיים רבים הנובעים מחזרתה של הקטינה לחיקו מקץ כארבע שנים, כשהיא כבת שמונה.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

זאת, שכן אמנת האג נועדה להבטיח את החזרתם המידית של ילדים שהורחקו למדינה אחרת שלא כדין "או לא הוחזרו ממנה". משכך, טענת המבקשת בנוגע לתקופה ממנה החלה החטיפה, דינה להידחות.

מסלול הפיצוי בגין הנזק שנגרם עומד בפני עצמו, ואינו מוגבל לשימוש במודל שבסעיף 26(4), אשר אינו רב. על יסוד כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

לפני תביעת התובעת (להלן גם: "האם") לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) תשנ"א- 1991 (להלן: "האמנה") להורות על השבת בנותיהן הקטינות של הצדדים, למקום המגורים הקבוע לטענת האם שהנו בטקסס, בארה"ב. הנתבע (להלן גם: "האב") עותר מטעמים שונים להורות על דחיית התביעה וטוען כי לא מתקיימים התנאים לתחולת האמנה.

ביום 28.10.2020 קבע בית המשפט בטקסס (צורף כנספח ג' לכתב התביעה) כי ההליכים בטקסס יבוטלו וכי בית המשפט לעינייני מישפחה בישראל הוא בעל הסמכות לידון בנושא משמורת והקשר שבין ההורים לקטינות.

טוענת האם כי המועד לאי ההחזרה הוא: 10.1.2019 בכל הנוגע לטענה כי על המועד "להתאפס" בהתאם להחלטת בית המשפט בטקסס – תכליתה של האמנה הנה כיבוד הדדי בין המדינות לבל יהיו קטינים נתונים בטבורו של סיכסוך בין הוריהם.

האב טוען כי לאור השהוי והמועד בו הוגשה התביעה לפי אמנת האג (כ 24- חודשים לאחר הגעת הקטינות לישראל), ולאור הישתלבות הקטינות, הרי שיש מקום לדחות את התביעה רק בשל השהוי שבהגשתה.

יצויין כי בהודעת מנהל בתי המשפט בדבר סוגי עניינים שיידונו בבתי המשפט לפי תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב 4) כי בית המשפט לעינייני מישפחה ימשיך וישמע 13 ) חרום מיוחד), התשנ"א 1991- נקבע בסעיף דיונים בעיניין האמנה.

...

בחוות הדעת לדין הזר של התובעת יש פירוט רב של טענותיה של התובעת לגבי האשמים השונים במצב - המוביל גם למסקנה כי יש שיהוי בהגשת תביעה זו: "ניצול בחסר של אמנת האג

על כן אני מקבלת את טענת האב כי מתקיים גם החריג הקבוע בסעיף 12 לאמנה, וכי לאחר שחלפה שנה מעת הגיעה הקטינות לישראל ומאחר והוכח כי הקטינות השתלבו בישראל, אין לצוות על החזרתן לארה"ב. סיכום אשר על כן ולאור אי התקיימות תנאי האמנה להחזרת הקטינות והתקיימות החריגים הקבועים באמנה, אני מורה על דחיית התביעה.

אני סבורה כי פסיקה זו, אף אם איננה ריאלית ואיננה מהווה שיפוי מוחלט של הוצאותיו של האב תהווה שיפוי מסויים שיש בו כדי להוות סכום מאוזן בין הצדדים הלוקח בחשבון את מהירותו של ההליך עם המאמצים הרבים שהשקיעו ב"כ שני הצדדים בניהולו.

. וככל הנראה גם ישראלית על- פי אמנת "האג" (השבת ילדים חטופים) ובנוגע לקטין, .

דוקא לבית המשפט בירושלים, בבקשה לעכב את יציאת הקטין מישראל, ככל הנראה גם בתביעה לעניין משמורת ואף זכתה לצוו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הקטין, אשר ניתן על-ידי כבוד הרשמת יהלומי.

, כל בקשה לא הוגשה לבית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב – יפו להעברת ההיתדיינות לבית המשפט בירושלים ולמעשה, המעיין בכתבי הטענות אשר הוגשו לבית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים ימצא בהן חוסרי דיוקים כאלה אשר נועדו להוביל את הגורמים השפוטיים למסקנה מוטעית ולפיה קיימת סמכות לבית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים.

אגב הבטחה מפורשת בהסכם הגישור להשיבו וכאשר הגיעה היא לישראל, פשיטא, היתנערה מחובותיה שבהסכם הגישור ה"יונק" מכוחו את פסק הדין של בית המשפט ב..

הכלל שבאמנה הוא שבית המשפט במדינה אליה נחטף קטין אינו מבקר את שיקול דעתו של בית המשפט ב..

. מבקש אני מבית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים להתאים את צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר ניתן כנגד הקטין, כך שלא יפגע בחזרתו של הקטין ל..

...

מורה אני, אפוא, לבא כוח האב לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, להעביר לו עותק מפסק דיני זה ולבקשו ליתן דעתו על האמור בו. כלל נקוט הוא בידינו שזכות הגישה לערכאות אינה אוטומטית, לא רק בבית הדין הרבני אלא גם בערכאה האזרחית.

די, בעצם, בכל האמור לעיל כדי שאורה על השבת הקטין ל..

הואיל וכך אני מורה לאם להשיב את הקטין ל..

לפני תביעת התובע (להלן גם: "האב") לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) תשנ"א- 1991 (להלן: "האמנה") להורות על השבת בתו הקטינה למקום המגורים הקבוע לטענת האב שהנו בקליפורניה, בסן פרנסיסקו.

הפסיקה הנה עקבית לאורך השנים בכך שיש לדאוג כי במסגרת ההליך על פי אמנת האג לא ידון בית המשפט בטענות הקשורות למשמורת הקטינה, הסדרי ראיה, המסוגלות ההורית של ההורים וקשריו של הקטין עם כל אחד מההורים.

האם טענה בסיכומיה כי בשל התניה הקובעת סמכות שיפוט בהסכם יחסי הממון בין הצדדים אך ורק בתי המשפט בישראל מוסמכים לידון בעיניינה של הקטינה ועל פי הדין הישראלי בלבד.

האם שבה וטוענת בסיכומים כי היה על בית המשפט לפנות לבית המשפט בסן פרנסיסקו ולבחון עימו האם הוא בית משפט מוסמך לידון במקרה זה. האמנה הכירה בצורך המיידי לקבל הכרעה שיפוטית לצורך החזרת קטינים לארצות מוצאם.

יצויין כי בהודעת מנהל בתי המשפט בדבר סוגי עניינים שיידונו בבתי המשפט לפי תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חרום מיוחד), התשנ"א 1991- נקבע בסעיף 4) כי בית המשפט לעינייני מישפחה ימשיך וישמע דיונים בעיניין האמנה.

...

אשר על כן ולאור האמור לעיל אני קובעת כי לא התקיים חריג החשש החמור בענייננו לגבי שני הנזקים שנטענו על ידי האם.

אני סבורה כי פסיקה זו, אף אם איננה ריאלית ואיננה מהווה שיפוי מוחלט של הוצאותיו של האב תהווה שיפוי מסויים שיש בו כדי להוות סכום מאוזן בין הצדדים הלוקח בחשבון את מהירותו של ההליך עם המאמצים הרבים שהשקיעו ב"כ שני הצדדים בניהולו.

סיכום אשר על כן ולאור התקיימות תנאי האמנה, אני מורה על קבלת התביעה ועל החזרתה של הקטינה לארה"ב, קליפורניה, סן פרנסיסקו.

בית המשפט לעינייני מישפחה קיבל את תביעת המבקשת לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 (להלן: חוק אמנת האג או החוק), והורה על השבת בנותיהם הקטינות של הצדדים מישראל לארה"ב. תמצית הרקע לבקשה המשיב, אזרח ישראלי, והמבקשת, אזרחית ארה"ב, הכירו בארה"ב וביום 27.1.2015 נישאו שם כדת משה וישראל.

המבקשת ערערה על פסק דין זה, ובפסק דינו מיום 27.7.2022 הורה בית המשפט המחוזי, בהסכמת הצדדים, לבית המשפט לעינייני מישפחה להכריע בתביעה לגופה, שעיקרה בשאלה אם הותרת הקטינות בישראל היא בגדר חטיפה לפי אמנת האג.

יצוין כבר עתה כי במהלך הדיון הצהיר בפנינו בא-כוח המשיב, כי אם תוגש תביעת משמורת בעיניין הקטינות לבית המשפט לעינייני מישפחה, המשיב לא יטען כנגד סמכותו לידון בה. דיון והכרעה כידוע, בית משפט זה לא ייעתר לבקשות רשות ערעור ב"גילגול שלישי", אלא במקרים חריגים, אשר מעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או על מנת למנוע עוות דין (ראו, מני רבים: בע"מ 5110/22 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים פתח תקווה, פס' 11 (4.8.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני, פס' 4-3 (14.4.2022)).

...

כאמור, טענת המבקשת היא, בעיקרו של דבר, כי פסק הדין בערעור בטקסס יצר מצב משפטי, החל ממועד נתינתו, ולפיו אי-השבת הקטינות מישראל לארה"ב היא "אי החזרה שלא כדין", ומשכך מהווה "חטיפה" לפי אמנת האג, באופן שמוביל למסקנה כי יש להורות על החזרתן המיידית של הקטינות לארה"ב. אולם, למעשה, ההליך בטקסס לא עסק בכך.

מכל הטעמים האמורים, אנו סבורים, כאמור, כי אף לגופם של דברים, אין מקום להתערב בתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בפסק דינו.

אם כן, מסקנתנו היא כי חוק אמנת האג אינו האכסניה המתאימה לבירור טענותיה של המבקשת.

סוף דבר: הבקשה נדחית מכוח סמכותנו לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.