מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות בית משפט לעניין חינוך ילדים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 52154-04-19 בנות סנט אנא - גן ילדים נ' משרד החינוך - מחוז חיפה תיק חצוני: מספר בקשה: 5 בפני כבוד השופטת תמר שרון נתנאל מערער "בנות סנט אנא" - גן ילדים מוסד האחיות סנט אנא בחיפה, מס' 500301825 משיבה מדינת ישראל - משרד החינוך, מחוז חיפה פסק דין
מכוח סעיף זה, מסורה לכל בית משפט, סמכות לידון בעניינים שאינם מצויים בסמכותו, אלא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר וזו לשונו: "הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר". הינה כי כן; כדי שתקום לבית משפט סמכות לידון בנושאים המצויים בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר, צריך שיתקיימו שני תנאים.
...
בית משפט קמא נעתר לבקשה שהגישה המשיבה והורה, בפסק הדין למחוק מכתב התביעה סעדים המתייחסים לאחד מגני הילדים והגביל את הסעדים שנתבעו לגבי שני הגנים הנוספים, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו למערער בשל העיכוב בהעברת התקצוב, כל זאת - בטענה שבית משפט השלום אינו מוסמך לדון בטענות אלה של המערער ובסעדים שהתבקשו על ידו, בשל היותם שייכים לתחום המנהלי.
לפיכך, נוכח ההסכמה וכל האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור ומורה על ביטול החלטת בית משפט קמא, לרבות ההוצאות שנפסקו במסגרתה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

עם זאת יש לומר שבקביעת בית המשפט בהחלטתו הנזכרת מיום כ"ח בשבט תשע"ה (17.2.15), שעניין העתקת מקום המגורים לא נכלל בהסכם, יש להסביר את היתנהלותה באי־הגשת בקשה זו, מפני שבית המשפט כבר חיווה דעתו בנושא זה. אומנם לאור הנסיבות שיצרה האם במעבר על דעת עצמה לירושלים (– מעבר שייתכן שלא היה מקום לכתחילה למנוע ממנה לעשותו אחרי הגירושין, מפני שלדעתנו אין להגביל זכות האם להמשיך את חייה לעבור להיכן שתחפוץ ובעיקר אחרי שנישאה – אף שכמובן מעבר זה משפיע בהכרח על המשמורת – בפרט אם המעבר נובע מצרכיה ולא נועד לפגוע בזכות האב להסדרי שהות, ומכל מקום בעקבותיו) התעורר עניין המשמורת שגרר בעקבותיו אף עניין החינוך של הילדים.
מעתה, לדעתה, מכיוון שענייני המשמורת והחינוך הוזכרו בהסכם, בנגוד לעניין שינוי מקום המגורים (שלא נזכר בהסכם כקביעת בית המשפט), הסמכות נתונה לבורר או למי שימנה, והבורר מינה את בית הדין הרבני לידון במקומו.
...
הוגש ערעור על החלטה זו והערעור נדחה.
לפיכך גם לאחר הסכמה שכזו אם בסופו של דבר אחד הצדדים יגיש תביעתו לבית הדין הרבני, בית הדין הוא שקנה סמכות לדון וההסכמה הקודמת לסמכות בית המשפט אין לה משמעות חוקית – עיין מה שנפסק בזה בע"א 1981/90 אהרן נגד אהרן.
מסקנות המסקנות העולות מכל האמור לעיל הן כדלהלן: בית הדין דוחה הערעור.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעניין זה, מפנים העותרים לפרט 8(א) בתוספת לחוק בתי משפט לענינים מנהליים, התש"ס-2000 (להלן: "התוספת" "החוק"), העוסק ב"החלטה של רשות מקומית".
כבר אוזכרו רכיבי סיבסוד ולו חלקי שיכול ואינם תלויים בהגדרת זכאות זו או אחרת דוקא, הוראות דין המאפשרות מימון הסעות לבתי ספר מרוחקים ולמותר להזכיר כי לעיתים, יכול וזכות להסעה תהווה: "...חלק מהגרעין הקשה של הזכות של הילד לקבל חינוך" (ראו י' רבין ות' שאנן "הסמכות העניינית בעתירות בעינייני חינוך: בית המשפט המינהלי, בג"ץ ומה שביניהם" הפרקליט מט (תשס"ז-תשס"ח)).
...
סבורני כי המתווה שגובש ביחס לבקשות העברה פרטניות, הגם שלא יצא אל הפועל, הוא הדרך הנכונה בה על הצדדים לצעוד, שכן התייחסות כוללנית לעותרים איננה במקומה.
סבורני כי התייחסות לכל מבקשי המקלט כמכלול ובאופן גורף, עלולה ליצור טעם מסוים לפגם באינדיבידואליות המאפיינת כל אדם באשר הוא.
סוף דבר ביתרת הטענות לא מצאתי ממש ולאור המקובץ, העתירה נדחית כפי מתכונתה ומבלי שיהא בפסק דין זה כדי לקבע מסמרות ביחס לבקשת העברה ספציפית זו או אחרת.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בבג"צ דוד, שבו דן בית המשפט העליון במחלוקת בין הוריו הגרושים של הילד ובו אחד ההורים ביקש כי הילד יזכה בחינוך ממלכתי דתי והשני בחינוך ממלכתי, קבע השופט חשין כי במצב שבו ברור כי ההורים מבקשים להחיל את השקפתם הערכית דתית, יתכן כי ידחקו הזכויות העצמאיות של הילד ועל כן זכאי הילד לייצוג נפרד.
סוף דבר, נוכח נסיבות העניין, מבחני הפסיקה באשר לזכותו של קטין להגיש תביעה עצמאית ומתוך שאני נותנת משקל לזכויותיה החוקתיות של הקטינה, ביניהן זכות הגישה לערכאות, בהתאם לסעיף 3(ד) לחוק, אני קובעת כי לבית משפט זה נתונה הסמכות לידון בתביעתה של הקטינה.
...
הקטינה טוענת מנגד כי בהתאם לסעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995 עומדת לה הזכות להגיש תובענה לבית משפט זה בכל עניין שבו עלולה זכותה להיפגע פגיעה של עניינה של התובעת הינו נפרד ועצמאי מעניינם של הוריה ואף אם ענייני משמורת הקטינים נכרכו בהליך הגירושין בין ההורים, אין זה מונע מהקטינה גישה לבית משפט זה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני מוצאת להכריע בשאלת הסמכות, ואקדים ואומר כבר בשלב זה כי מצאתי שהסמכות לדון בתביעתה של הקטינה נתונה לבית משפט זה. חוק בתי המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995 ("החוק") קובע בסעיף 3(ד) כי בנסיבות המנויות בסעיף, זכאי יהיה קטין לייצוג נפרד ועצמאי: "בעניין מענייני משפחה הנוגע לקטין....רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש
סוף דבר, נוכח נסיבות העניין, מבחני הפסיקה באשר לזכותו של קטין להגיש תביעה עצמאית ומתוך שאני נותנת משקל לזכויותיה החוקתיות של הקטינה, ביניהן זכות הגישה לערכאות, בהתאם לסעיף 3(ד) לחוק, אני קובעת כי לבית משפט זה נתונה הסמכות לדון בתביעתה של הקטינה.

בהליך צו עשה/צו מניעה (קבועים) (צ"ו) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

המבקשת הפניתה אל החלטת בית המשפט העליון בבג"ץ 1067/08 עמותת "נוער כהלכה" נ' משרד החינוך (נבו 17.5.2010) (להלן: עניין "נוער כהלכה") שם הודגשה בין היתר החובה של מוסדות חינוך מוכרים שאינם רישמיים לאכוף את חוק חינוך חובה תש"ט – 1949 ולדאוג שהתלמידות ישובו ללימודים במוסדר מסודר.
דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית סעיף 6(1) לפקודה קובע את סמכות בתי המשפט "לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה". על פי לסעיף 38 לחוק בית הדין לעבודה, הוראה זו חלה גם בבית הדין לעבודה.
מטרת ההליך לפי הפקודה הוא לכפות כאמור, ציות בעתיד להוראות של בית הדין המופרות ולא לענוש על מה שארע בעבר, ובשים לב לכך כי המבקשת מועסקת היום בשירות רשת גני הילדים, תחת צו זמני, בשיבוץ שנעשה בשקול דעתה של רשת גני הילדים, הרי שהמצב השתנה ותכלית ההליך לפיה הפקודה, התאיינה שכן וכאמור לעיל ההוראה של בזיון בית המשפט לפי הפקודה היא צופה פני עתיד ולא עבר.
...
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 7,000 ₪ בגין הפרת זכותה לשימוע; הנתבעת תשלם לתובעת גמול הנסיעה בגין חודשים 10/21-9/21 בסך של 1,039.9 ₪; הנתבעת תישא בהוצאות התובעת ובשכ"ט התובעת בסך כולל של 7,000 ₪, בשים לב להליכים השונים אותם נדרשה התובעת לנהל בגין התנהלות הנתבעת ולהתנהלותה בהליך זה."
על כן, יש לדחות את הבקשה גם בנוגע למשיבות 4-2, שגם לגביהן לא הוכיחה המבקשת את היסוד העובדתי והנפשי הנדרש וברמה הנדרשת.
הנה כי כן מצאנו כי אותו מצב ממש שהתקיים עובר למתן פסק הדין, מתקיים גם עכשיו: קיום שתי "מגמות"..
סוף דבר הבקשה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו