סמכות בית משפט לאשר בנייה בשטחים

טרם הדיון הגישו הנתבעים בקשה למחיקת סעיפים בתצהירי התובעים, להוצאת מסמכים ולמחיקת סעדים בשל חוסר סמכות עניינית בין היתר, מחמת שסוגיית ה"הישתלטות" על רכוש משותף או פינוי והריסה בשל חריגות בניה מצויה בסמכות בית משפט השלום.

כך בלשון התביעה, בית המשפט התבקש "ליתן צו המחייב את הנתבעים ביחד ולחוד להשלים את רישום הבית המשותף בהתאם למופיע בהיתר הבנייה, לרבות רישום החלקים שניבנו ללא היתר בנייה בשטחי הלובי החצוני...". אין בידי בית משפט זה ליתן סעד כאמור.

...

מכל המקובץ, סבורני כי אין טעם בהמשך ניהול התיק ושמיעת הראיות שלא יביאו אלא להתארכות ההליך כשהוא חסר תוחלת ולא יכול להוליד את הסעד המבוקש.

במצב דברים זה, סבורני כי הדבר הנכון לעשות הוא להורות על מחיקת התביעה על מנת שתוגש מחדש כראוי ולערכאה המוסמכת בהליך כדין.

סוף דבר אני מורה על מחיקת התביעה.

לתמיכה בכך הפנה אל שני פסקי-דין, שבהם נקבע כי עתירות בעינייני תיכנון ובניה באיזור נתונות לסמכותו של בית משפט זה (בג"ץ 248/22 נסראללה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (24.5.2022)‏‏ (להלן – עניין נסראללה); בג"ץ 3832/20 מחיסן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (26.7.2020)‏‏ (להלן – עניין מחיסן)).

כך בייחוד בשל כך שהסכוי שיינתן היתר בניה בתחומי שטח צבאי סגור, הוא קלוש (השוו: בג"ץ 1043/22  אבו חלוואן נ' מפקד כוחות צה"ל (3.4.2022)‏‏, כבוד השופט י' אלרון, פסקה 11; בג"ץ 1044/22  אבו חלוואן נ' מפקד כוחות צה"ל (17.4.2022)‏‏, כבוד השופט י' אלרון, פסקה 10; עע"מ 2580/20  חמאמדה נ' המפקד הצבאי באיזור (15.2.2022)‏‏, כבוד השופט נ' הנדל, פסקה 5; בג"ץ 7590/19 דבאסה נ' המפקד הצבאי באיזור (17.11.2019)‏‏, כבוד השופט ד' מינץ, פסקה 7).

אך זאת "למעט עתירה שהסעד העקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הבטחון לרבות ביטולה, הכרזה על בטלותה או מתן צו להתקנתה". נמצא אם כן, כי עתירה שהסעד העקרי המבוקש בה הוא הצהרה על בטלות תקנה 10 בתקנות היתר ותנאיו (תקנות שהן בגדר "תחיקת בטחון" כהגדרתה בסעיף 5(ג) בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים), הוחרגה מסמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.

...

המשיבים הוסיפו, כי אף יש לדחות את הבקשה לצו ביניים מאחר שסיכויי הצלחת העתירה קלושים ומאחר שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת העותר.

לסיכום וכאמור, הסעד העיקרי המבוקש בעתירה הנדונה הוא הצהרה על בטלות תקנה 10 בתקנות היתר ותנאיו.

להלן אבחן את התקיימות התנאים בעניינינו – נעברה עבירה מתצהירי המפקחים ועדותם בבית המשפט עולה כי המבנים ניבנו ללא היתר בניה, בשטח צבורי פתוח, שאינו מאפשר הוצאת היתרי בניה.

בע"פ (מחוזי ירושלים) 30586/06 מדינת ישראל נ' עבאסי אחמד מוחמד (נבו, 26.8.2007) נפסק כי העובדה כי ניתן להגיש כתב אישום נגד המשיב או אדם פלוני בגין שימוש שנעשה במבנה, אינה שוללת את סמכותו של בית משפט לפי סעיף 212(5) לחוק והתביעה רשאית, לפי שיקול דעתה, לעתור למתן צו הריסה ללא הרשעה לפי סעיף 212 לחוק התיכנון והבניה או להגיש כתב אישום בגין עבירת שימוש במבנה.

...

על פי תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד) תשמ"ג – 1982 (להלן: סדרי הדין), בית המשפט רשאי ליתן צו לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה במעמד צד אחד, רק "אם ראה בית המשפט שאי אפשר או בלתי מעשי להזמין לדיון אדם העלול להיפגע ע"י ביצועו של הצו...". טענות המבקשת לטענת המבקשת בבקשה ובסיכומים מטעמה, יש לדחות את בקשת המשיבים על הסף בשל העדר זכות עמידה.

לא מקובלת עלי טענת המשיבים לפיה במקרה של צו המבוקש שנים רבות לאחר הבניה נדרש להראות שינוי נסיבות שאירע בעת האחרונה המצדיק את מתן הצו.

סוף דבר משקבעתי כי המבקשת עמדה בנטל להוכיח שמדובר במבנים שנבנו ללא היתר ומשמצאתי כי ביחס למבנים שלא זוהו ע"י בעליהם המבקשת עשתה כל שניתן לאתר את בעלי העניין במבנים ללא הועיל וביחס למבנים שזוהו שהם אינם ברי עונשין ונוכח האינטרס הציבורי בהריסה - אני מקבלת את הבקשות ונותנת בזאת צו להריסת המבנים מושא הבקשה כמבוקש (להלן: צו הריסה).

אני מורה למשיבים להרוס את המבנים השייכים להם.

לפניי בקשה לרישום הערות על דבר קיומו של הליך זה על נכסי המשיבים (למעט משיבה 7), וזאת מכוח סמכות בית המשפט לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 לפיו "בית המשפט רשאי, בכל הליך שלפניו בענין זכות במקרקעין, להורות על רישום הערה כפי שיקבע". המבקשת, חברת נכסי חצב בע"מ (נכסי חצב), היא בעלת יחידת משרדים (הנכס) בבניין ברח' ראול ולנברג 6 בת"א, אשר בנוי בחלקה 307 בגוש 6638 (הבניין ו- המקרקעין, בהתאמה).

כן תהו מדוע לא "התנדבה" נכסי חצב לרשום הערת אזהרה בעצמה על זכויותיה, משעה שהיא עצמה פועלת שלא כדין ובנגוד להיתר הבניה, בכך שהיא עושה בשטח שיועד למחסן לפי היתר הבניה שימוש לחניות לאחר שהוסרו מחיצות המחסן.

סוף דבר: בכפוף להפקדת התחייבות אישית של המבקשת והפקדת הערובה כהוראתי לעיל, ולאחר שבית המשפט יאשר בהחלטה נוספת, כי מולאו תנאים אלה - ירשום רשם המקרקעין הערה לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין בדבר קיומה של התובענה - ה"פ 17982-05-20 המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

...

לאחר שעיינתי בפסיקה הרלבנטית ושקלתי בדבר, מצאתי לחייב את המבקשת, חברת נכסי חצב בע"מ, בהפקדת התחייבות אישית של המבקשת כלפי כל אחד מהמשיבים (למעט משיבה 7), וכן בהפקדת סך כולל של 200,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית צמודת מדד ובלתי מוגבלת בזמן, בתוך 30 ימים.

כאמור, סבורני כי את ההערה יש לרשום גם על זכויות המבקשת בעצמה.

סוף דבר: בכפוף להפקדת התחייבות אישית של המבקשת והפקדת הערובה כהוראתי לעיל, ולאחר שבית המשפט יאשר בהחלטה נוספת, כי מולאו תנאים אלה - ירשום רשם המקרקעין הערה לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין בדבר קיומה של התובענה - ה"פ 17982-05-20 המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בהתאם לעובדות כתב האישום בהן הודה המבקש, המבקש ביצע בסמוך ליום 17.2.16 עבודות בניית בית מגורים בן 2 קומות בתוספת קומת גג (סה"כ 3 קומות) מבלוקים ובטון בשטח כולל של 516 מ"ר ללא היתר בניה ובסטייה מהוראות התוכנית החלה על המקרקעין ועשה שימוש החל מיום 9.11.16 במבנה זה ובמבנה נוסף שניבנה אף הוא ללא היתר בניה בשטח של כ – 51 מ"ר ומשמש מטבח.

דיון והכרעה בע"פ 1100/91 מדינת ישראל נ' ג'עפרי פ"ד מז(1) 418 (להלן: עניין ג'עפרי) בית המשפט העליון אישר את סמכותו של בית המשפט להורות על ביצוע מאסר חלף קנס, שירוצה בעבודות שירות.

...

מן הכלל אל הפרט - בחינה בענייננו של מהות העבירה, נסיבות המקרה, נסיבותיו האישיות של המבקש וצרכי החברה והשעה, אינה תומכת בהקלה ומביאה למסקנה כי יש לדחות הבקשה ולהעדיף את המגמה של המרצת הנאשם לשלם את הקנס שהוטל עליו.

ברע"פ 6665/05 ראיף מריסאת נ' מ"י (נבו, 17.5.06) נפסק לעניין זה : " על העונש שנגזר על מי שמורשע בעבירות נגד חוקי התכנון והבניה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה נגדו ונגד עבריינים פוטנציאליים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. כבר נפסק בעבר, כי בתי משפט מצווים לתת יד למאבק בעבירות החמורות בתחום התכנון והבניה, שהפכו לחזון נפרץ בימינו (ראו רע"פ 2809/05 גבריאל טסה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) והאסמכתאות שם". ר' גם פסה"ד ברע"פ 2330/09 נוסטרדמוס מסעדות בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין (נבו, 9.6.09) נפסק לא פעם בעבירות כלכליות בכלל ובעבירות תכנון ובניה בפרט כי משקלו של השיקול ההרתעתי גובר על משקלן של נסיבות אישיות ובכללן מצבו הכלכלי של מי שנגזר דינו.

סיכומו של דבר מכל הטעמים שמניתי לעיל אני מורה על דחיית הבקשה להמרת הקנס במאסר שירוצה בעבודות שירות.