מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות בית משפט בפירוק שותפות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יתרה מהאמור, ואף אם אקבל את הטענה, שאין המדובר בפרוק אלא בהפרדות, עדיין בסמכותו של בית המשפט להורות על פירוק השותפות וזאת בהתאם לסעיף 47 לפקודת השותפויות הקובע כי : "מקום ששותף זכאי לבקש פירוק השותפות, או שנסתיימה השותפות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת שותף או בא כוחו – אם אין הסכם על הפוכו של דבר – לפרק את עסקיה, להורות בדבר סילוק חובותיה ולחלק את העודף בין האנשים הנוגעים בדבר, לפי זכויותיהם; ורשאי בית המשפט, אם ראה שצודק ומתאים הוא לעשות כן, למנות כונס לנכסי השותפות או מנהל לעסקיה או שניהם כאחד." במקרה הנידון ובשים לב כי השותפות אינה פעילה עוד, אין כל מניעה להורות על פירוקה.
...
סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעים בגין שווי הציוד סך של 229,464 ₪, ובגין הסכומים שנפסקו בחוות דעת המומחית (לאחר ביטול חיוב התובעים בתשלום הסך של 141,473 ₪) סך של 248,392 ₪ ובצירוף מע"מ סך של 290,618 ₪.
אני מורה על פירוק השותפות כמפורט לעיל.
הנתבעים ישלמו הוצאות התובעים בסך של 40,000 ₪, זאת בנוסף להחזר חלקם של התובעים בשכר טרחת המומחית, וכן ישלמו שכר טרחת עו"ד בסך של 120,000 ₪.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הוראת סע' 45 מעניקה סמכות רחבה לבית המשפט, בכול הנוגע לפירוק השותפות, כאשר כשיטת כונסי הנכסים, אם סמכות בית המשפט הנה לפרק את השותפות, הרי ברור שניתן להורות על סעד מידתי יותר של עיכוב הליכים נגד השותפות.
...
אלא שההבדלים אם קיימים אינם עומדים על הפרק בהחלטה זו. לפיכך, אני מורה על עיכוב ההליכים המשפטיים נגד השותפות עד להחלטה אחרת.
במכלול הדברים, אני מורה על כי צו עיכוב ההליכים יחול גם על כתבי ערבות בנקאיים כמו גם עיכוב האפשרות לנושים מובטחים מלבקש את מימוש הבטוחה בה הם אוחזים כולל ערבות בנקאית אוטונומית.
מכל מקום במכלול הנסיבות, בהתחשב בעמדת הנושים והכונ"ר, אני מורה על מינוי הכונסים, עו"ד גיל הראל ועו"ד עופר שפירא כנאמנים לשותפות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הואיל וכאמור אין בכוחם של השותפים להתנות על סמכות בית המשפט להורות על פירוק השותפות, יש לפרש את המילים "אך ורק" שבסעיף 9.2 להסכם כבאות להתנות על הוראת סעיף 41 לפקודת השותפויות שעניינו "פירוק השותפות מאליה או על ידי שותף". שאלה נפרדת היא האם יש לראות בהוראת סעיף 9.2 להסכם השותפות משום ויתור של השותפים על זכותם לפנות לבית המשפט בבקשה לפירוק השותפות באחת העילות המנויות בסעיף 54 לפקודת השותפויות.
...
ביום 6.1.2023 הגישו המשיבים תשובתם לבקשה במסגרתה העלו הם, כאמור, את הטענה כי דין הבקשה סילוק על הסף.
משמעות הדבר היא כי בהיעדר ראיות ברורות ומשכנעות להסכמה כאמור, מתחייבת המסקנה כי הסכם כזה לא נקשר (ראו: ת.א. (ת"א) 31900-09-11 נעם משה ברודסקי נ' יהודית כהן [פורסם בנבו] (29.6.2020) (להלן: "עניין ברודסקי"); ראו והשוו גם: רע"א 7608/99 לוקי ביצוע פרויקטים (בנייה) 1989 בע"מ נגד מצפה כנרת 1995 בע"מ [פורסם בנבו] (25.6.2002).
כאמור, אני סבורה כי על צדדים המעוניינים לשלול את האפשרות של פניה לבית המשפט, לעשות כן במפורש בהסכם, או להצביע על נסיבות ברורות המבססות כוונה שכזו, ואין די בכוונה משתמעת.
בבחינת למעלה מן הדרוש אציין כי לנוכח מעמדה של זכות הגישה לערכאות, לא מן הנמנע כי הסכמה בעניין שלילת היכולת של שותף לפנות לבית המשפט עלולה להיות מנוגדת לתקנת הציבור (ראו: עניין ברודסקי, לעיל) ואולם לנוכח המסקנה אליה הגעתי כי הסכם השותפות בעניינו אינו שולל את כוחם של השותפים לפנות לבית המשפט, נראה כי אין צורך להרחיב בסוגיה זו. סוף דבר הבקשה לסילוק בקשת הפירוק על הסף, שהועלתה במסגרת תשובת המשיבות לבקשת הפירוק, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הואיל וכאמור אין בכוחם של השותפים להתנות על סמכות בית המשפט להורות על פירוק השותפות, יש לפרש את המילים "אך ורק" שבסעיף 9.2 להסכם כבאות להתנות על הוראת סעיף 41 לפקודת השותפויות שעניינו "פירוק השותפות מאליה או על ידי שותף". שאלה נפרדת היא האם יש לראות בהוראת סעיף 9.2 להסכם השותפות משום ויתור של השותפים על זכותם לפנות לבית המשפט בבקשה לפירוק השותפות באחת העילות המנויות בסעיף 54 לפקודת השותפויות.
...
ביום 6.1.2023 הגישו המשיבים תשובתם לבקשה במסגרתה העלו הם, כאמור, את הטענה כי דין הבקשה סילוק על הסף.
משמעות הדבר היא כי בהיעדר ראיות ברורות ומשכנעות להסכמה כאמור, מתחייבת המסקנה כי הסכם כזה לא נקשר (ראו: ת.א. (ת"א) 31900-09-11 נעם משה ברודסקי נ' יהודית כהן [פורסם בנבו] (29.6.2020) (להלן: "עניין ברודסקי"); ראו והשוו גם: רע"א 7608/99 לוקי ביצוע פרויקטים (בנייה) 1989 בע"מ נגד מצפה כנרת 1995 בע"מ [פורסם בנבו] (25.6.2002)).
כאמור, אני סבורה כי על צדדים המעוניינים לשלול את האפשרות של פניה לבית המשפט, לעשות כן במפורש בהסכם, או להצביע על נסיבות ברורות המבססות כוונה שכזו, ואין די בכוונה משתמעת.
בבחינת למעלה מן הדרוש אציין כי לנוכח מעמדה של זכות הגישה לערכאות, לא מן הנמנע כי הסכמה בעניין שלילת היכולת של שותף לפנות לבית המשפט עלולה להיות מנוגדת לתקנת הציבור (ראו: עניין ברודסקי, לעיל) ואולם לנוכח המסקנה אליה הגעתי כי הסכם השותפות בעניינו אינו שולל את כוחם של השותפים לפנות לבית המשפט, נראה כי אין צורך להרחיב בסוגיה זו. סוף דבר הבקשה לסילוק בקשת הפירוק על הסף, שהועלתה במסגרת תשובת המשיבות לבקשת הפירוק, נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

ראשית ייאמר, כי מוקשת בעיני טענת המבקשות כי ניתן להתנות על הוראות סעיף 45 לפקודה ולשלול את סמכותו של בית המשפט להורות על פירוק השותפות, או לשלול את זכותו של שותף לפנות לבית המשפט בבקשה כי יפעיל את סמכותו.
...
דיון והכרעה דין הבקשה להידחות בלא צורך בתשובה.
זאת בפרט במקרים בהם מועלות כלפי שותף בשותפות טענות מעין אלו שנטענו כלפי השותף הכללי כבמקרה זה. כמו כן, אף אם אצעד לקראת המבקשים בדרך שצעד בה בית המשפט המחוזי ואקבע כי בכוחם של צדדים להסכם שותפות להגביל את זכותם לפנות לבית המשפט בבקשה לפירוק שותפות, אין מקום באכסניה זו של בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לסילוק על הסף, להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי במקרה קונקרטי זה. מכל מקום, אין בדחיית הבקשה לסילוק על הסף כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים ואף אם יתברר בסופו של דבר כי היה מקום לסילוק התביעה, לא מדובר בנזק שלא ניתן לפיצוי באמצעות פסיקת הוצאות (וראו למשל: רע"א 1504/22 מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פסקה 13 (17.3.2022); רע"א 6938/19 אילני נ' ברוך, פסקה 25 (20.8.2020); רע"א 2387/13 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל, פסקה 4 (26.12.2013)).
כאמור, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו