גבאי סומך את טענותיו על הילכת רוזנפלד, בה נקבע כי אין להוציא צו חוסם כלפי תביעות אישיות נגד נושאי משרה שעילתן תרמית והפרת חובת אמון שלא בתום לב. בנוסף מפנה גבאי להחלטה שניתנה לאחרונה במסגרת רע"א 4825/20 רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ נ' אורבנקורפ אינק (פורסם בנבו, 17.08.2020) (להלן: "אורבנקורפ"), בה נפסק כי סמכות בית המשפט של חידלות פרעון היא לידון בפרשנות הסדר הנושים, וספק אם במסגרת זו עליו להדרש גם לבקשה לסילוק של הליך ייצוגי שכלל אינו מיתנהל בפניו.
זאת ועוד, במקרה דנן הנאמן איננו מבקש אך ורק להוציא צו חוסם נגד גבאי על מנת למנוע ממנו להמשיך ולנהל את ההליך הייצוגי, כפי שהיה בענין רוזנפלד, אלא הוא מבקש כי בית המשפט של ההסדר, יורה בעצמו על מחיקת ההליך הייצוגי, ממש כך. גם בנסיבות החריגות שנידונו בענין רוזנפלד, לא הורה בית המשפט של ההסדר על מחיקת ההליך האחר, אלא אך ורק הוציא צו חוסם נגד התובעים שם. לטעמי, וגם אם נפרש באופן המרחיב ביותר את סמכותו של בית המשפט אשר אישר את ההסדר, אין זה מסמכותו להורות על מחיקתו של הליך המתנהל בפני מותב אחר, תוך השגת גבול שיפוטית ביחס לאותו מותב.
...
תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא גם בדבריה הבאים של כב' השופטת י' וילנר בענין אורבנקורפ: "בפתח הדברים, ומבלי לטעת מסמרות שכן שאלה זו אינה נדונה בפניי, אציין כי הסמכות של בית המשפט של חדלות פירעון היא לדון בפרשנות הסדר הנושים, וספק בעיני אם במסגרת זו עליו להידרש גם לבקשת המבקשת לסילוק ההליך הייצוגי שכלל אינו מתנהל בפניו, וזאת כפי שהעיר בית המשפט המחוזי בעצמו בהחלטות שנתן בנדון."
משכך, אין מקום שבית משפט זה יורה על מחיקתו של ההליך הייצוגי, המתנהל בפני מותב אחר.
ואולם, השאלה האם ניהול ההליך הייצוגי צפוי להסב נזק לקופת ההסדר אם לאו, אינה אמורה להכריע את הכף, משום שמה שקובע בסופו של דבר הוא תוכנו ההסכמי של ההסדר, ולפיו, כל זכויות התביעה שיש לנושי החברה יוקנו לנאמן, בין שהותרתן בידי הנושים עלולה להסב נזק לקופת ההסדר ובין שלא כך הוא הדבר.
סיכומו של דבר, נוכח כלל האמור לעיל ונוכח הוראותיו הברורות של הסדר הנושים, יש לקבוע כי זכויות התביעה של גבאי נגד נושאי המשרה הומחו במסגרת הסדר הנושים לנאמן, על כל המשתמע מכך.
