סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים ולוועדות ערר

סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירות כנגד ועדת ערר.

...

אני סבור כי מוטב היה לא להעלות טענה זו לפי שהיא לא שימשה כטענת סף בהחלטות הצריכות להליך זה. על כפות המאזניים מונחים אפוא, זה מול זה, שני שיקולים עיקריים: דרישה פורמלית ולא מידתית לצירוף חתימת המינהל מול נזק בלתי הפיך שייגרם לעותר בכל רובד אפשרי.

אני מורה אפוא לוועדת הערר לקיים דיון בערר לגופו של עניין, גם ללא חתימת המינהל על הבקשה להיתר.

בבואי לחתום פסק הדין, הגיש ב"כ העותר בקשה לצירוף מסמך נוסף שכותרתו "סיכום ישיבה מיום 3.2.15 בנושא בית ישחק שדה ביפו כמבנה לשימור". לפי שהמסמך רב חשיבות, אני מאשר הגשתו, על פי התוואי שנקבע לעיל.

במסגרת הדיון שהתקיים ציין ב"כ העותר כי מדובר בעיניין המצוי בסמכות מקבילה של בית המשפט לעניינים מינהליים ושל ועדת הערר ועל בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו האם לידון בעיניין זה (ר' עמ' 13 לפרוט' הדיון מיום 25.11.20).

...

אני סבורה כי בנסיבות אלו, ובפרט שעה שקיים מתחם של אפשרויות אשר על המשיבה לשקול ולקבל החלטה לאחר שקילת מכלול הנסיבות, מן הראוי כי המשיבה תידרש לשאלת גובה התעריף בגין שטחי המעברים וכן בגין שטחי החניות במרתפי החנייה.

לנוכח כל האמור, העתירה מתקבלת באופן חלקי.

אני מורה למשיבה לשוב ולהידרש לשאלת גובה התעריף בגין מרתפי החנייה, בהתייחס לשטחי החניות והמעברים, תוך התייחסות לסוגית הסבירות וזאת תוך 90 יום מהיום.

בעע"מ 317/10 אהוד יניב נ' מוראן סקאל היתלבט ביהמ"ש בשאלה היכן יש להגיש ערר על החלטת הוועדה המקומית לאשר בקשה להיתר בניה התואם תכנית, האם בפני ביהמ"ש לעניינים מינהליים בדרך של עתירה מנהלית או בפני ועדת הערר בדרך של ערר, וכך אמר בהתייחס להבדל בסמכויות של בית המשפט לעניינים מינהליים וועדת הערר: "להבדיל מבית המשפט שביקורתו מוגבלת לחוקיות וסבירות ההחלטה למתן היתר, ועדת הערר היא "מוסד תיכנון", וככזו היא בעלת סמכות מקורית ורשאית להפעיל שיקול דעת תיכנוני ולהמיר את שיקול דעתה תחת שיקול הדעת של הוועדה המקומית.

...

בפני עתירה המכוונת כנגד החלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר") מיום 17.12.18, בה נדחה הערר אותו הגישו העותרים על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה (להלן: "הועדה המקומית"), והתקבל הערר אותו הגיש המשיב 3 (להלן: "היזם").

על כן אני דוחה את הטענה.

התוצאה היא כי בשעות העומס, בזמן הכניסה והיציאה מהמתקן, צפוי להיווצר פקק תנועה ברחוב בורוכוב לפני הכניסה לבנין.

סוף דבר העתירה נדחית.

אי היתערבות בהחלטות ועדת הערר כידוע, סמכות ההתערבות של בית המשפט לעניינים מינהליים בהחלטות ועדת הערר מצטמצמת לעילות ההתערבות של המשפט המינהלי, ואין הוא מיתערב בנושאים תיכנוניים, אלא מקום שההחלטה התכנונית נגועה בחוסר סבירות מהותית או בפגמים אחרים כגון חוסר תום לב, מטרה זרה, וכיוצא באלה עילות מנהליות (עת"מ (חי') 99/99 רמת חביב נ' ועדת ערר חיפה, בפיסקה ה(2) לפסק הדין).

...

הטענה בדבר 15% מאזור הנופש המטרופוליני שבהם ניתן לאשר שימושים שאינם נופש מטרופוליני ובאשר לטענת העותר כי המקרקעין והמבנה נושא העתירה כלולים באותם 15% מאזור הנופש המטרופוליני שבהם ניתן לאשר שימושים שאינם נופש מטרופוליני, אינני מקבל טענה זו, שכן, על פי התמ"מ, ניתן אמנם לאשר ייעוד שאינו נופש מטרופוליני, אך תנאי לכך הוא, שאותו ייעוד הוא "תואם ומשלים אזורי פיתוח גובלים" (סעיף 7.6.2 לתמ"מ/21/3), או, בלשון הועדה המקומית, מדובר בשימושים "צמודי דופן" לשימושים קיימים.

סיכום לסיכום, אזכיר שוב, במרוכז, את הנתונים הרלוונטיים בתיק זה והחשובים לצורך ההכרעה בבקשה לשימוש חורג.

לסיכום, העתירה נדחית.

הנתבעת הוסיפה כי בית משפט זה נעדר סמכות לידון בסוגיית הריבית, שכן הסמכות היא לבית המשפט לעניינים מינהליים או לוועדת ערר לפיצויים, וכי את הפצוי בגין הליכי העירעור קיבלו התובעים במסגרת ההוצאות שנפסקו לזכותם.

...

להשלמת התמונה ולעניין הטענה בדבר סמכותו של בית משפט זה לדון בתביעה – ר' החלטתי בת"ת (שלום כ"ס) 59807-07-14 איילה יחזקאל נ' מ. א. דרום השרון (נבו 26.08.2015) (והחלטה בערר בעניין זה - ער (כ"ס) 39567-09-15‏ ‏ מועצה אזורית דרום השרון נ' איילה יחזקאל) נוכח האמור, נדחית בקשת הרשות להתגונן ומשכך – אני מקבל את התביעה.

הנתבעת תשלם לתובעים את סכום התביעה בסך 76,985 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 962 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום.

כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.