זכות הגישה לערכאות הייתה ועודנה זכות יסוד, שיש להגן עליה
ולכבדה, ומשכך שומה עדיין על בית המשפט להפעיל הסמכות הנתונה לו לסילוק
תביעה על הסף במשורה ובמקרים חריגים המצדיקים זאת בלבד.
...
טענות הצדדים בתמצית
לטענת המבקשים דין התביעה להידחות בשל התיישנות
–
שעה שעילת התביעה (המוכחשת
לדידם) קמה למשיב לפני שנים רבות כפי שעולה מתצהירו במסגרת ההליכים הקשורים
ועל כן, התיישנה; היעדר עילה
–
המשיב עפ"י הצהרותיו בהליכים הקשורים, ידע
אודות השימוש שעשתה המנוחה בכספים אלו ולא רק שלא מחה על כך, אלא עשה בכך
שימוש בהליך משפטי אחר, מכאן שידע וקיבל את השימוש ואין לו שום עילה כנגד
המבקשים; מעשה בית דין
–
ההתנהלות הכלכלית של המבקש והמנוחה כבר נדונה
והוכרעה; השתק ומניעות
–
המשיב טען במסגרת ההליך הקשור כי מימן צורכי
המבקשים לאורך השנים.
עוד אבהיר כי לא מצאתי ממש בטענות המשיב כי שעה שביהמ"ש נעתר לבקשה לתיקון
כתב הגנה כך שתוספנה טענות הקיזוז הנוגעות לכספים ששולמו על ידו עבור
המבקשים, דה
-
פקטו הוכרעה הבקשה לסילוק על הסף וביהמ"ש הכשיר טענות אלו.
בנסיבות המקרה שלפניי, המשיב לא עמד בנטל המוטל עליו
להוכיח כי דין התביעה להתברר שעה שטענותיו אלו התיישנו.
לפיכך, אני מורה על דחיית התובענה.