סמכות בית המשפט להקפאת חשבונות בנק

בית המשפט הוא בעל הסמכות להורות על הקפאת החשבון והוא אשר הורה לעשות כן, והמשטרה פעלה, הן בשליחת הצוו לבנק והן בשליחת ההוראה לבטל את הקפאת החשבון לאחר מכן לפי הסמכות בצו שיצא מעם בית המשפט.

...

האם פעולת משטרת ישראל להקפאת חשבון הבנק של התובעת, גבאי סוכנות לביטוח (2003) בע"מ (להלן: "המשיבה" או "התובעת") מכוח צו בית המשפט, אשר הוצא לבקשת המשטרה במסגרת חקירה פלילית, יכולה להוות עילה לתביעת לשון הרע? או שמא עומדות לפעולה זו ההגנות הקבועות במסגרת סעיפים 13(5) ו- 13(9) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965, ובהתאם דין התביעה להיות מסולקת על הסף? זוהי השאלה שלפניי.

בית המשפט השלום בראשון לציון נעתר לבקשה והוציא צו לפי סעיפים 32, 34 ו- 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969 ומכוח הוראות סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס- 2000.

אולם בנסיבות ענייננו, ונוכח הוראה סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, אין מנוס מסילוק התביעה על הסף.

לסיכום לאור כל האמור לעיל ונוכח ההגנה הקבועה בסעיפים 13(5) ו-13(9) לחוק איסור לשון הרע, אני מוצאת כי דין הבקשה להתקבל, וכי דין התביעה להיות מסולקת על הסף.

בתאריך 18.2.21 התיר בית המשפט צו הקפאת חשבונות בנק הקשורים למבקשים 1, 4-6 ( (תיק בימ"ש 43095-21-21).

אשר לכסף שנימצא ברכב, לא הייתה עילה לתֹפסוֹ, שהרי מציאת כסף מזומן איננה מקימה כשלעצמה חשד סביר לבצוע עבירה וכאמור, איננה מקנה סמכות לבצע חפוש ללא צו. ב"כ המבקשים הדגישו, כי גם כאשר עסקינן בחשד לבצוע עבירות מסוג הלבנת הון, המאפשרות תפיסת רכוש בשווי, לא ניתן לטעון כי השוטרים במחסום רשאים היו לתפוס את סכום הכסף מבלי שהיתקבל צו בעיניין.

...

על כן, הבקשה להשבת סכום הכסף התפוס- נדחית.

בכל הקשור לטענה לפיה חלקו הארי של סכום הכסף התפוס, בסך של 1.2 מיליון ₪, מקורו בהלוואה שקיבל המבקש 1 מאדם בשם חאלד עונאללה, אותה התחייב המבקש 1 להחזיר ב- 10 תשלומים שווים ורצופים ע"ס 120,000 ₪ כ"א, הרי שבשלב הזה של ההליך ובהינתן חומרי החקירה שהוצגו לעיוני (ראה למשל, א.מ.1 עמוד 2 סעיף 4; ועמוד 4 שורה 14 ואילך), אין בידי לקבל.

היקף התפוסים נופל משמעותית משווי התפוסים ולפיכך, טענות המבקשים בהקשר זה, דינן להידחות.

לשאלת בית המשפט כיצד מתבצעת האבחנה בין חשבונות אלו לחשבונות שלא הוקפאו , נימסר כי בוצעו פעולות חקירה, המשיבה גילתה שיש חשבונות שנעשו בהם עבירות ויש שלא.

דיון והכרעה : המסגרת הנורמאטיבית : באשר לסמכות בית משפט השלום להכריע בסוגיית הקפאת נכס נסקרה ההלכה הנוהגת במסגרת תיק הת (חי') 53793-09-16 מפלגת אלתמג'מוע אלווטני אלדמוקרטי-בל''ד נ' משטרת ישראל-היחידה הארצית לחקירות הונאה (פורסם במאגרים המשפטים), 14.12.16 : "פסיקה עניפה של בתי המשפט, על כל ערכאותיהם, מלמדת כי שני המסלולים אשר תוארו לעיל הם מסלולים מקבילים, וכי אין האחד מוציא את רעהו. בית המשפט העליון נידרש לסוגיה זו ממש, בהרכב של שלושה שופטים, בדנ"פ 3384/09 אברם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.7.2009), וקבע כי:

טרם סיום מצאתי ליתן החלטה כי המבקש יעביר תגובתו להצעת המשיבה כי הכספים שנתפסו בחשבונות הבנק מושא בקשה זו יועברו לחשבון קרן החילוט המנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי ובכפוף לכך תנתן החלטה בגין ביטול צוי ההקפאה שניתנו ביחס לחשבונות הנ"ל. בכך ניתן יהיה לתת מענה, ולו כפיתרון ביניים, לטענות המבקש בדבר השיתוק הכלכלי שנגזר על החברה, וחוסר יכולתה לקיים פעילות שוטפת כאשר חשבון הבנק שלה מוקפא.

...

בתום הדיון הורה בית המשפט כי דין הבקשה בשלב זה להידחות וכי המבקש רשאי להגיש בקשתו לאחר 30 ימים ממתן ההחלטה תוך שבית המשפט מציין כי : "מדובר בחקירה כלכלית מסועפת, רחבת היקף, אשר נמצאת בעיצומה כפי שציין ב"כ המשיבה. נעשה מספר רב של פעולות חקירה וקיים צורך בביצוע פעולות חקירה רבות ומגוונות. באיזון המתבקש בין האינטרסים המתנגשים, נחה דעתי כי ידו של האינטרס הציבורי, בשלב זה, על העליונה, ולכן בקשת המבקש בשלב זה נדחית.

אם יגיעו למסקנה שצריך להגיש כתב אישום, אזי שיגישו כתב אישום, אבל בינתיים הוא צריך להמשיך לחיות.

" באשר לסוגיית ערבוב כספים שהתקבלו בדרכים חוקיות ואלו החשודים ככספים שהתקבלו לצורך ביצוע עבירה או שכר עבירה קבע בית המשפט העליון בע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל , פורסם במאגרים המשפטיים, (12.7.2010) נאמרו הדברים הבאים, היפים בשינויים המחויבים גם לענייננו: "משעה שסכומי כסף שונים הצטברו באותו חשבון עובר ושב, קל וחומר באותו הפיקדון ממש, כפי שאירע בעניינו של שחר, כי אז נטמעו הם זה בזה והתמזגו באופן המביא לאובדן "זהותם המקורית... משעה שסכומי כסף שמקורם בעבירה והם מהווים "רכוש אסור" כמשמעותו בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון "עורבבו" עם סכומי כסף כשרים, שמקורם בפעולות לגיטימיות, ונטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה, כפי שאירע בעניינו של שחר, לא ניתן עוד להבחין בין הכסף "הנקי" והכסף "המלוכלך" ומתחייבת המסקנה לפיה סכום הכסף - כולו - מהווה "רכוש אסור" אשר ניתן לחלטו.

סוף דבר הבקשה לביטול צו ההקפאה שניתן בגין חשבונות הבנק מושא הבקשה נדחית.

הקפאת החשבון ותפיסת הסכום הכספי שבו וכן העיקול ברשום נעשו מכוח צוים שניתנו בבית משפט זה במעמד צד אחד ביום 19.5.2019 (כב' השופט א' סילברמן).

לעניין זה הוכרה סמכותו של בית משפט שלום להורות על החזקת תפוסים וכן על הארכת התוקף להחזקה בתפוסים בהתאם למסלול הקבוע בפקודת סדר הדין הפלילי לצורך אפשרות חילוט עתידי של הרכוש בהתאם לחוק איסור הלבנת הון (ראו: בש"פ 1001/15 פלוני נ' מדינת ישראל (8.3.2015); בש"פ 3190/14 ארזון נ' משטרת ישראל, פסקה 6 (25.6.2014) (להלן: עניין ארזון)).

תפיסת חשבון הבנק ורישום העיקול על הרכב נעשו מכוח צו של בית משפט.

...

דיון לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, איני מוצאת לעת הזו להורות על השבת התפוסים, וזאת בכפוף להערות ולתנאים שיפורטו להלן.

בידי המבקש להיעתר להצעה זו גם כעת, ובכך יהיה להקטין את הפגיעה בו. לעניין הרכב, הרי שאין מדובר בתפיסה של הרכב עצמו כי אם בפגיעה מתונה יותר בקניינו, בדרך של עיקול ברישום בלבד, ופעולה זו היא מידתית בעיני בשלב הנוכחי.

סיכומם של דברים - הבקשה להשבת התפוסים נדחית.

המבקשת הגישה לבית משפט השלום בקשה להשבת תפוס ובטול צו ההקפאה על חשבון הבנק.

עוד נטען כי המשיבה לא הציגה ראיות ואף לא העלתה טענות באשר לשווי הקונקרטי של העבירה המסוימת המיוחסת למבקשת, וכי סוגיה זו מעוררת שאלה משפטית בדבר סמכותו של בית המשפט להורות על המשך תפיסה מבלי שהוגשו בפניו ראיות לכאורה לעניין זה. עוד נטען כי המשיבה לא טענה שהתפיסה נעשית מכוח היות הרכב שכר בעד עבירה אלא טענה רק ל"רכוש בשווי העבירה", וכאמור שווי העבירה הקונקרטי לא הוכח.

...

בית המשפט נעתר לבקשה בכפוף לתנאים שונים.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר, הבקשה לרשות ערר נדחית.