לשאלת בית המשפט כיצד מתבצעת האבחנה בין חשבונות אלו לחשבונות שלא הוקפאו , נימסר כי בוצעו פעולות חקירה, המשיבה גילתה שיש חשבונות שנעשו בהם עבירות ויש שלא.
דיון והכרעה :
המסגרת הנורמאטיבית :
באשר לסמכות בית משפט השלום להכריע בסוגיית הקפאת נכס נסקרה ההלכה הנוהגת במסגרת תיק הת (חי') 53793-09-16 מפלגת אלתמג'מוע אלווטני אלדמוקרטי-בל''ד נ' משטרת ישראל-היחידה הארצית לחקירות הונאה (פורסם במאגרים המשפטים), 14.12.16 :
"פסיקה עניפה של בתי המשפט, על כל ערכאותיהם, מלמדת כי שני המסלולים אשר תוארו לעיל הם מסלולים מקבילים, וכי אין האחד מוציא את רעהו. בית המשפט העליון נידרש לסוגיה זו ממש, בהרכב של שלושה שופטים, בדנ"פ 3384/09 אברם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.7.2009), וקבע כי:
טרם סיום מצאתי ליתן החלטה כי המבקש יעביר תגובתו להצעת המשיבה כי הכספים שנתפסו בחשבונות הבנק מושא בקשה זו יועברו לחשבון קרן החילוט המנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי ובכפוף לכך תנתן החלטה בגין ביטול צוי ההקפאה שניתנו ביחס לחשבונות הנ"ל. בכך ניתן יהיה לתת מענה, ולו כפיתרון ביניים, לטענות המבקש בדבר השיתוק הכלכלי שנגזר על החברה, וחוסר יכולתה לקיים פעילות שוטפת כאשר חשבון הבנק שלה מוקפא.
...
בתום הדיון הורה בית המשפט כי דין הבקשה בשלב זה להידחות וכי המבקש רשאי להגיש בקשתו לאחר 30 ימים ממתן ההחלטה תוך שבית המשפט מציין כי :
"מדובר בחקירה כלכלית מסועפת, רחבת היקף, אשר נמצאת בעיצומה כפי שציין ב"כ המשיבה. נעשה מספר רב של פעולות חקירה וקיים צורך בביצוע פעולות חקירה רבות ומגוונות. באיזון המתבקש בין האינטרסים המתנגשים, נחה דעתי כי ידו של האינטרס הציבורי, בשלב זה, על העליונה, ולכן בקשת המבקש בשלב זה נדחית.
אם יגיעו למסקנה שצריך להגיש כתב אישום, אזי שיגישו כתב אישום, אבל בינתיים הוא צריך להמשיך לחיות.
"
באשר לסוגיית ערבוב כספים שהתקבלו בדרכים חוקיות ואלו החשודים ככספים שהתקבלו לצורך ביצוע עבירה או שכר עבירה קבע בית המשפט העליון בע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל , פורסם במאגרים המשפטיים, (12.7.2010) נאמרו הדברים הבאים, היפים בשינויים המחויבים גם לענייננו:
"משעה שסכומי כסף שונים הצטברו באותו חשבון עובר ושב, קל וחומר באותו הפיקדון ממש, כפי שאירע בעניינו של שחר, כי אז נטמעו הם זה בזה והתמזגו באופן המביא לאובדן "זהותם המקורית... משעה שסכומי כסף שמקורם בעבירה והם מהווים "רכוש אסור" כמשמעותו בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון "עורבבו" עם סכומי כסף כשרים, שמקורם בפעולות לגיטימיות, ונטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה, כפי שאירע בעניינו של שחר, לא ניתן עוד להבחין בין הכסף "הנקי" והכסף "המלוכלך" ומתחייבת המסקנה לפיה סכום הכסף - כולו - מהווה "רכוש אסור" אשר ניתן לחלטו.
סוף דבר
הבקשה לביטול צו ההקפאה שניתן בגין חשבונות הבנק מושא הבקשה נדחית.