סמכות בית המשפט להורות על תרגום כתב בי-דין לשפה זרה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 59237-12-21 אליטם בע"מ ואח' נ' קינג ג'ורג' אינק. ]חברה רשומה בפלורידה, ארה"ב[ לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשות- המערערות: אליטם בע"מ חנה הרפז ע"י ב"כ עו"ד ד"ר גיא כרמי המשיבה: קינג ג'ורג' אינק. (חברה רשומה בפלורידה, ארה"ב) ע"י ב"כ עו"ד ארי הר זהב ועו"ד לימור קלהמר פסק דין

גם לגופו של עניין נטען כי יש להורות על ביטול היתר ההמצאה.

עילות התביעה התיישנו הן לפי הדין בישראל הן לפי הדין בפלורידה.

עפ"י הדין בפלורידה לא נידרש תירגום של כתבי הטענות לאנגלית כאשר הנמען דובר את השפה בה מנוסחים כתבי הטענות.

התובעת הוכיחה קיומה של עילת תביעה עפ"י הרף הדרוש לשלב מקדמי זה. טענות המשיבה עולות כדי טענות הראויות לטיעון ומעוררות שאלה רצינית שיש לידון בה. באשר לשאלת הפורום לא נאות: א) על פי פסיקת ביהמ"ש העליון ועל מנת לבדוק, אם הפורום הנאות הוא הפורום הישראלי, נהוג להדרש לשלושה מבחנים עקריים: 1) מבחן "מירב הזיקות" - האם הפורום המקומי הוא "הפורום הטבעי" או שקיים פורום טבעי זר בעל סמכות לידון בתובענה.

טענות המבקשת אינן לגופו של עניין ואין בהן כדי להוות טעם שעשוי להצדיק היתערבות בהחלטת בימ"ש קמא בהקשר זה. יודגש כי חוות דעת מומחה לדין זר מטעם המבקשת היא בגדר ראייה שעומדת בפני בימ"ש והוא אינו חייב לאמץ את האמור בה. הטענה ביחס לאי המצאה כדין לפי דיני מדינת פלורידה: ככלל, תובעת המבקשת להמציא כתב תביעה לנתבע זר, המתגורר במדינה אשר חתמה על אמנת האג לעניין המצאת מסמכים, נידרשת לפעול על-פי האמור בתקנות המצאת מסמכים, ובהתאם להסתייגויות של מדינת היעד מהוראות האמנה (רע"א 6488/19 גרנובסקי נ' בי.אס.די קראון בע"מ סעיף 8 לפסק דינו של כב' השופט נ' סולברג (18.2.20).

...

עילת המצאה ועילת תביעה: המבקשת אינה טוענת לגופו של עניין בנוגע להתקיימות התנאים בתקנה 500 (10) לתקסד"א. טענתה מתמצית בכך שלגישתה, מדובר בסעיף סל שיש להימנע משימוש בו. דין הטענה להידחות.

בימ"ש קמא פירט את הזיקות השונות, ציין כי הסכסוך מגלה זיקות לכאן ולכאן, והגיע למסקנה שמרב הזיקות והציפייה הסבירה של הצדדים מטים את הכף לברר את הסכסוך בישראל ואין לומר כי מרב הזיקות נוטות לפלורידה (כטענת המבקשת).

ניתנו תצהירים של השליחים עצמם (עובדי חסרת המסירות) שביצעו בעצמם את המסירות, ועל כן בימ"ש קמא קבע כי ההצהרה של בריאן "אינה מעלה ואינה מורידה". לסיכום: לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות ערעור ולדחות את הערעור לגופו.

בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי (השופט מ' תמיר בסמכותו כרשם) מיום 10.4.2018, תוך שהודגש כי לא ניתן להכיר במסירה המוקדמת שבוצעה להיטאצ'י לצורך המצאה כדין לפי תקנה 500(10) לתקנות הישנות, שכן באותה עת לא היתקיימו הנסיבות המאפשרות המצאה לפי תקנה זו. בתוך כך, בית המשפט הצביע על מספר קשיים פרוצידוראליים שהתעוררו בבקשת היתר ההמצאה, בהם העדר פירוט מספק מצד המשיבים בבקשה ובתצהיר שצורף לה על אודות כתובתן של חלק מהחברות הזרות לצורך ביצוע ההמצאה.

בתוך כך דחה בית המשפט את בקשת המשיבים למסור את כתבי הטענות לחברות הזרות בתרגומם לשפה האנגלית, ונקבע בהחלטת הרשם כי עליהם למסור את המסמכים לחברות הזרות בתרגומם לשפת הארץ שבה תבוצע ההמצאה, או בתירגום לשפה אחרת לפי הוראות אמנת האג.

היטאצ'י מוסיפה וטוענת כי במקרים שבהם מצא בית המשפט דופי בהתנהלות התובע, אזי יש להורות על ביטול היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום.

(ב) בית המשפט או הרשם רשאי שלא להעתר לבקשה לפי תקנת משנה (א) אם ראה מנסיבות הענין שהבקשה הוגשה באיחור בלתי סביר; לא נעתר בית המשפט לבקשה, רשאי הוא למחוק את התביעה נגד בעל הדין שלא הומצא לידו כתב בי-דין.

...

בהמשך המשיבים פעלו לאתר מסלולי המצאה חלופיים והגיעו בסופו של דבר להסדר דיוני עם LG, שעל בסיסו הגישו בקשה חדשה להיתר המצאה אל מחוץ לתחום, הפעם מכוח תקנה 500(10) לתקנות הישנות.

סוף דבר לנוכח האמור ובשים לב לפעולות שנעשו על ידי המשיבים לאורך ההליך, כמו גם הקשיים הכרוכים בהליך ההמצאה להיטאצ'י, אני סבורה כי גם אם אמנם היה שיהוי בהמצאת כתבי הטענות לחברה, אין בו כדי להצדיק את ביטול היתר ההמצאה שניתן.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 7640-11-15 נאסר ואח' נ' אבו חמדה ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת שושנה ליבוביץ תובעים 1. ג'האד נאסר 2. נעים טוויל נתבעים 1. נד'אל אבו חמדה 2. איפתח'ארזאיד אבו חמדה 3. סאמי ח'דר עלי אבו חמדה 4. חברת אל חיאה אל גדידה בע"מ 5. איאד מרקה 6. מייסם מרקה מקבל סובחי אבו חמדה החלטה

אין מקום להורות כי מען משרדו ישמש ככתובת להמצאת כתבי בי דין עבור סובחי ובכך יחויב לייצגו.

עוד ציין כי סובחי לא דובר עברית ולכן יש לתרגם את כתבי בי דין לשפה האנגלית או לערבית.

פרשנות זו מקורה בגישה לפיה כאשר מדובר בתושב חוץ, ההמצאה נועדה לא רק ליידע אותו בדבר קיומו של ההליך נגדו, אלא גם להקנות לבית המשפט סמכות שיפוט לידון בעיניינו (עניין שטיין שם. ראו גם בע"ם 1378/07 זדה נ' זדה (29.4.2007), להלן: עניין זדה; בש"א 5104/17 אייזן נ' גראד, פסקה 3 (27.6.2017)).

כך לדוגמא, עורך דין שכתובתו  נימסרה לצורכי המצאה של הנתבע בחוזה בינו לבין צד זר לא יראה כמי שהורשה לקבל כתבי בי דין בשמו (עניין שטיין).

פעולתו של עורך דין אינה מתמצה בייצוג לקוחו בבית המשפט אלא משתרעת גם על פעולות בעלות אופי משפטי אחר, ובכלל זה קבלת כתבי בי דין בשמו.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובטענותיו של עו"ד אברהמי, מסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל במובן זה שפסק הדין יבוטל וההמצאה למשרדו של עו"ד אברהמי תיראה כהמצאה כדין.

נוכח האמור, אני קובעת כי המצאת ההודעה לצד שלישי לעו"ד אברהמי היא המצאה כדין לפי תקנה 163(א) לתקנות.

כך, למשל, תקנה 114 לתקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 קובעת כי יש להגיש מסמכים שאינם בעברית בלווי תירגום מאושר, אך מוסיפה כי לבית המשפט סמכות לפטור מהצורך בתירגום המסמך; ותקנה 54 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 קובעת כי בררת המחדל ביחס למסמכים בשפה האנגלית המוגשים לרשם לעינייני ירושה או לבית המשפט היא כי הם לא יתורגמו לעברית, אך לבית המשפט סמכות להורות אחרת.

בפסיקה נקבע כי ככלל, יש להגיש לבית המשפט כתבי בי-דין עקריים בשפה העברית (בש"א 815/19 גריס נ' Fidman Select (בפרוק), סעיף 4 (5.2.2019); בג"ץ 851/22 ועד הרבנים של קליפורניה נ' מועצת הרבנות הראשית בישראל (21.7.2022)).

שאלת הגשתם של מסמכים בשפה האנגלית המצורפים לכתבי הטענות העקריים נדונה בערכאות הדיוניות, אשר נטו לראות בשאלת תירגום מסמכים בשפה האנגלית כנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט ולא כחובה אשר בלעדיה אין למסמכים כל תוקף ראייתי.

מהצד השני, מנקודת מבטו של בעל הדין המגיש את המסמכים בשפה הזרה, קיומה או העדרה של חובת תירגום משליכים על העלות הכלכלית של ניהול ההליך מבחינתו, כאשר קביעה המחייבת בתירגום מייקרת מטבע הדברים את עלות ניהול ההיתדיינות.

לנוכח חשיבות השאלה מי הם יורשיה החוקיים של המנוחה בהליך בו נטען כנגד רישומה כבעלים של המקרקעין נושא ההליך; ולנוכח המורכבות שעשויה להיות בהבנת המסמכים המשפטיים שצורפו – נראה כי ההחלטה להורות על תירגום המסמכים היא החלטה סבירה המצויה בגדרי שיקול דעתו של בית משפט קמא, ועל כל פנים – אין זו החלטה המחייבת היתערבות של ערכאת העירעור במסגרת בקשת רשות ערעור.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות המבקש, ובמסמכים נושא בקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

לאור האמור, אני סבורה כי לבית משפט נתון שיקול הדעת לקבוע האם בנסיבות שלפניו, יש מקום להורות על תרגום מסמך המוגש אליו.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.

המשיבה מפנה לפסיקת בתי המשפט ובהתאם לה העדר יריבות מהוה טעם לביטול היתר המצאה בשל אי עמידה בתנאי דבר קיומה של עילת תביעה הראויה לדיון (רע"א 51040-01-19 Ascend Realities KFT נ' בית חדש בירושלים בע"מ (19/6/19); ע"א 1622/09 גוגל ישראל בע"מ נ' חב' ברוקרטוב (1/7/10)) וטוענת כי לאור זאת, יש להורות על ביטול היתר ההמצאה.

אלא שההלכה היא כי השאלה האם נידרש תירגום מיסמך כלשהוא נבחנת על פי היחסים שבין הצדדים ויכולתם להבין את תוכן המסמכים (ת"א 56183-01-13 Astratech Mercury Engineering, שותפות בע"מ נ' אם דבליו ישראל בע"מ (1/11/15) וכן בש"א 21178/05 גרנד אלקטריק ישראל בע"מ נ' LEGRAND SNC (1/1/06) (להלן: "עניין גרנד אלקטריק") וכי הדבר נכון במיוחד למסמכים בשפה האנגלית, שכן "השפה האנגלית היא על פי רוב שפה שבית המשפט והצדדים מבינים אותה" (רע"א 5383/23 קופו נ' Richard L. Wasserman co trustee (להלן: "עניין קופו").

נקודת המוצא לדיון היא הדין – קרי הוראות התקנות הישנות, הרלוואנטיות לענייננו וההלכה הפסוקה - ולפיהן, על בעל דין המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט ליצלוח שלוש משוכות – בשלב הראשון, עליו לשכנע כי יש בידיו "תביעה הראויה לבירור" בנוגע לעילת ההמצאה המנויה באחד מסעיפי המשנה של תקנה 500 לתקנות הישנות; בשלב השני, נידרש מבקש ההיתר להראות כי מתעוררת שאלה רצינית שיש לידון בה, לגופה של עילת התביעה עצמה; ובשלב השלישי, על מבקש ההיתר לשכנע את בית המשפט להפעיל את שיקול הדעת המסור לו לטובתו, בין השאר על ידי שכנועו כי ישנה הצדקה להכפיף את הנתבע הזר לדיון בארץ, כאשר השיקול המרכזי שנבחן בהקשר זה הוא נאותות הפורום הישראלי (רע"א 6866/21 Airbnb Payments UK Ltd נ' יגאל קולוף (16/8/22); רע"א 4199/20 הצלחה לקידום חברה הוגנת (ע"ר) נ' Chi Mei Corporation, פסקה 12 (15.8.2021)).

עוד נקבע זה מכבר, כי "בהתרת המצאת כתבי בי-דין מחוץ לתחום השיפוט יעשה בית משפט שימוש בסמכותו במשורה ובזהירות רבה (רע"א 415/13 Roland Hecht נ' שפירא, [פורסם בנבו] פסקה 15 (10.4.2013)); תוך שימת לב לאפשרות להיתנגשות סמכויות בין ערכאות שיפוט במדינות שונות ולכללי נימוס בנלאומיים (רע"א 7102/10 רואים עולם החברה להגנת הטבע בע"מ נ' פרלמוטר, [פורסם בנבו] פסקה 3 (12.4.2012)); וכי כל ספק בעיניין זה יפעל לטובת תושב החוץ (רע"א 6970/18 Booking com B.V נ' לב, [פורסם בנבו] פסקה 8 (13.11.2019); ראו גם: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 241 (שלמה לוין עורך, מהדורה שביעית, 1995))." (רעא 4199/20 הצלחה לקידום חברה הוגנת (ע"ר) נ' Chi Mei Corporation (15/8/21)).

...

עוד אין בידי לקבל את הצעת המבקש ולפיה הוא יסכים כי Airbnb Ireland תצורף כמשיבה נוספת לתביעה, ואולם זאת בתנאי שמאחר ומדובר בחברת בשליטתה של המשיבה, תחשב ההמצאה למשיבה כהמצאה ל- Airbnb Ireland "וזאת לפי הכללים הנוגעים לעסק הנמצא בשליטת הגורם שלו בוצעה ההמצאה". אשר לטענה זו – אינני מוצאת להכביר במילים - המבקש אינו מפרט את טענתו ואינו מבהיר לאיזה כללים הוא מתייחס ואולם, על פניו מתוכנם של דברים, ככל הנראה כוונתו לתקנה 482 לתקנות הישנות המאפשרת המצאה של כתב טענות כנגד עסק שאינו בתחום השיפוט של בית המשפט, למנהל או למורשה , אשר נמצא באותו תחום שיפוט ועוסק בו מטעם אותו עסק.

סוף דבר; הבקשה לביטול היתר המצאה מתקבלת.

המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.