סמכות בית המשפט באכיפת הסכמי מכר

תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין או ביטולו, הצהרה על זכות או העדר זכות במקרקעין, תהא בסמכותו של בית המשפט המחוזי (ראו; ע"א 27/77 טובי נ' רפאלי, פ"ד לא(3) 561, 568 (1977); ע"א 476/88 אשתר נ' נפתלי, פ"ד מה2) 749, 759 (1991); ע"א 4796/95 אלעוברה נ' אלעוברה, פ"ד נא(2) 669, 679 (1997); רע"א 3749/12 בר-עוז נ' סטר, פ"ד סו(1) 678 (2013); ה"פ (מרכז) 13389-07-19 פינחסי נ' ברדוגו (20.8.2019)).

...

דיון אקדים ואומר, לאחר בחינת כתב התביעה, הבקשה והתשובה, דין הטענה להיעדר סמכות עניינית להתקבל; סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") קובע את סמכויות בית משפט השלום בענייני מקרקעין, ומורה כדלקמן: בית משפט שלום ידון באלה: (3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש במטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ותביעות אחרות הנוגעות למקרקעין".

יוער כי מכאן ואילך, פסק הדין ב-ע"א 29/58 נסים לוי נ' עמרם עקריש, פ"ד יב 1457 יכונה למען הקיצור "הילכת עקריש". ביום 21.8.22 הוגשה תגובת התובע, במסגרתה נימק כדלקמן: בתובענה דנן עתר התובע לסעד עקרי ומהותי, הוא הסעד ההצהרתי לאכיפת הסכם המכר במקרקעין, לגביו אין חולק כי מצוי בסמכות בית משפט זה; וכן עתר לסעד טפל ונגרר לסעד העקרי הנ"ל, תשלום פיצוי מוסכם המעוגן בהסכם מכר הדירה, מושא הסעד העקרי.

...

סבורני כי במקרה דנן, לא חל הכלל "הטפל הולך אחר העיקר". במה דברים אמורים? כלל "הטפל הולך אחרי העיקר" קובע, כי במקרה שבו תובענה כוללת שני סעדים הנוגעים לעניינים שבמקרקעין המסורים לסמכותן העניינית של ערכאות שונות, הסעד הטפל ייגרר אחר הסעד העיקרי, ושני הסעדים יידונו בפני הערכאה המוסמכת לברר את הסעד העיקרי (ראו: ע"א 3347/16 ‏ פלונית נ' פלוני (20.2.2018), סעיף 14 – להלן: "עניין פלונית").

כן ראו: עניין פלונית, פסקה 14 וההפניות שם. אין לי אלא להצטרף לדברים הנ"ל. סוף דבר לאור כל האמור לעיל – אני מורה על מחיקת הסעד הכספי מהתובענה דנן.

אני קובע דיון קדם משפט בתיק דנן, בנוכחות הצדדים ובאי כחם, ליום 6.12.22 בשעה 09:00.

בהחלטה ציינתי כי לכאורה התביעה אינה בסמכות בית משפט זה, הן בשל קיומו של הסכם הבוררות והן מאחר שהמבקשת לא הצביעה על עילה בדין המאפשרת לבית המשפט לימאות לידון באכיפת הסכם המכר.

...

סוף דבר לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה.

עם זאת, וכדי לאפשר למבקשת להגיש בקשה מתאימה לקבלת סעדים לפי סעיף 16 לחוק הבוררות, אני מורה כי הצו הארעי שניתן ביום 21/10/2022 וכפי שהובהר בדיון מיום 26/10/2022, יישאר בתוקפו למשך 7 ימים מהיום.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪.

כך, לדוגמה, כאשר בכתב התביעה עותר התובע לסעד בעינייני מקרקעין הנמצא בסמכותו של בית המשפט המחוזי (למשל, אכיפת חוזה מכר מקרקעין), וכן לסעד כספי בסכום שנופל תחת סמכותו העניינית של בית משפט השלום (פיצוי הנמוך מ-2.5 מיליון ש"ח).

...

סבורני כי במקרה דנן, לא חל הכלל "הטפל הולך אחר העיקר". במה דברים אמורים? כלל "הטפל הולך אחרי העיקר" קובע, כי במקרה שבו תובענה כוללת שני סעדים הנוגעים לעניינים שבמקרקעין המסורים לסמכותן העניינית של ערכאות שונות, הסעד הטפל ייגרר אחר הסעד העיקרי, ושני הסעדים יידונו בפני הערכאה המוסמכת לברר את הסעד העיקרי (ראו: ע"א 3347/16 ‏ פלונית נ' פלוני (20.2.2018), סעיף 14 – להלן: "עניין פלונית").

כן ראו: עניין פלונית, פסקה 14 וההפניות שם. אין לי אלא להצטרף לדברים הנ"ל. סוף דבר לאור כל האמור לעיל – אני מורה על מחיקת הסעד הכספי מהתובענה דנן.

אני קובע דיון קדם משפט בתיק דנן, בנוכחות הצדדים ובאי כחם, ליום 18.5.2023 בשעה 09:30.

באופן קונקריטי הפסיקה קובעת כי תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין הכרוך באכיפת זכויות קנייניות כגון רישום בעלות או חכירה ובמקרקעין מוסדרים, הסמכות היא לבית המשפט המחוזי.

אשר לשווי הסעד הכספי בתביעה שכנגד, בהתאם לסעיף 51(א)(4) לחוק בתי המשפט בית המשפט השלום מוסמך לידון בתביעה שכנגד שנושאה אחד והיא נובעת מאותן מערכת נסיבות כבתביעה העיקרית "יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה". עניינה של התביעה העיקרית שהגישו המשיבים 1-2 כנגד המבקש ובאת כוחו הוא ביטול רישומה של הערת אזהרה שנרשמה בשנת 2022 על הנכס ברחוב התקווה בתל אביב בגין הסכם הלוואה מיום 1.1.2011, לגביו נטען שגבייתו ואכיפתו היתיישנה.

...