סמכות בית הדין לעבודה להורות על מסירת פרטים נוספים ממעסיק

דיון והכרעה בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים, התקנה הרלבנטית לענייננו הנה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב –1991 (להלן: התקנות) הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל.

כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (ר' דב"ע נב/3-118 עיזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית, פדע כז 225).

שכן סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן: החוק) מגדיר את סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה וקובע את גבולות ההיתדיינות בפניו, כך: (א) לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון – (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו".

...

מן הכלל אל הפרט לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה אני סבורה שדין הבקשה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

משהבקשה נדחית תשא המבקשת בהוצאות ושכ"ט עו"ד של הצד שכנגד בסך של 2800 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.

המסגרת המשפטית התקנה הרלבנטית לענייננו הנה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל.

אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעיניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים נ' אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק"), כדלקמן- "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נידרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. היתקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנידון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העקרי". כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהיתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים, מגילוי או אי גילוי המסמך.

כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/3-118 עיזבון המנוח יצחק וייס נ' הוצאות מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429, 433 (1992); דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ההסתדרות הכללית ואח', פד"ע כז 255, 256 (1994)).

ממילא מדובר במסמכים אשר חובה על מעסיק למסור אותם לעובד.

...

ובפרט בעת שמדובר במסירת נתונים כלכליים של צדדים שלישיים, החשש לפגיעה בפרטיות רב עוד יותר ויש להיעתר לבקשות כגון אלו במשורה: "מידע הנוגע להכנסתו ולמצבו הכלכלי של אדם חוסה תחת הגנת הפרטיות ושימוש בו בלא הסכמתו פוגע בפרטיותו. מכאן, כי הצגת תלושי משכורת ומידע בוודאי לגבי מצב הכנסותיו ורכושו של אדם חוסים תחת הגנת הפרטיות... במסגרת מלאכת האיזונים בין הערכים המתנגשים יש להבחין בין מידע כלכלי מוגן השייך לבעל דין במשפט, לבין מידע כזה הנדרש מצד שלישי שאינו מעורב בהליך השיפוטי כבעל דין...

לאור האמור לעיל, הריני דוחה את הבקשה בעניין זה. סוף דבר : הבקשה לגילוי מסמכים הוכרעה כאמור בהחלטה זו. התיק קבוע לדיון הוכחות ליום 15.11.23 בשעה 09:00 עד 12:30.

בהליך הנדון, הגיש התובע תביעתו כנגד הנתבעים בטענה להעדר תשלום זכויות סוצאליים לרבות זכויות מכח נסיבות סיום העסקה כעובד סיעודי למנוח, סער רוזנטל, אשר נפטר ביום 22.9.2021 (להלן:"המנוח") כנגד יורשי המנוח, כאשר נתבעת 1 הנה אמו של המנוח ושותפה לענייניו הכספים ולפיכך, יש לראותה כמעסיקה במשותף.

התקנה הרלבנטית בעיניינו היא תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991 (להלן: "התקנות") הקובע כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". התכלית המרכזית היא להביא לחקר האמת ולעשיית צדק בהליך השפוטי וכמו כן לייעול הדיון בניהול ההליך על ידי "קלפים גלויים" תוך כדי נקודת מוצא לגילוי מירב המידע הרלבנטי למחלוקת, ותוך עריכת איזונים בין הצורך לגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים.

בית הדין מבהיר, כי מטרת צו גילוי מסמכים הנה להורות על גילוי מסמכים המצויים ברשות בעל דין או בשליטתו ולפיכך, אין להורות על צד לייצר מסמכים לצורך ההלי המשפטי (רע"א 11126/08 לב לבייב נ' רפאלי (7.5.2009)) אוסיף בעיניין זה וכפי שעלה בדיון המוקדם מיום 28.3.2023, לאור קבלת תעודת פטירה ממשרד הפנים, הרי לא ברור מה המניעה לפנות לחברת האשראי מכח יורשים בדין.

אני מוצאת לדחות את הבקשה, היות ומדובר בבקשה הנחזית להיות שאלון ובהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 ולהלכה בנושא נפסק, כי אין להפעיל את הסמכות למתן צו למסירת שאלון כעניין שבשיגרה אלא רק במקרים חריגים המצדיקים, בנסיבות בהם יש קושי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, וכאשר האמצעים הדיונים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך.

...

כפי שפורט, בית הדין ער לעובדה, כי המנוח והתובע נסעו יחדיו לסרי לנקה אך יחד עם זאת והיות והתובע במסגרת תצהיר גילוי מסמכים, כי אין באפשרותו "לשחזר את כל הקבלות עבוד הטיפולים במנוח" וכי אין בחזקתו "פירוט הוצאות ששולמו מכרטיס האשראי של המנוח – הרי יש לדחות את הבקשה.

העתק כל הודעות המייל, ווטצאפ וסמס ששלח התובע לנתבעים ולמנוח – התובע חוזר על טיעוניו להעדר רלוונטיות והתובעים שכנגד חוזרים על טיעוניהם וטוענים, כי "התובע נהג לשלוח אליהם הודעות מאיימות לרוב באמצעות דואר אלקטרוני". בעיון בעילות התביעה שכנגד, לא ברור הזיקה לעילות התביעה ואף לא פורט אודות הזיקה ועוד כי, הצד השני להתכתבות הם התובעים שכנגד ולפיכך לרבות עיקרון איסוף הראיות על ידי הצד שטוען, הבקשה נדחית.

הבקשה נדחית בהעדר רלוונטיות לעילות התביעה ועוד, כי עולה מפרוטוקול הדיון להעדר תביעה שכנגד ביחס לטענות תובעת שכנגד 1 כנגד התובע ואף בכתב ההגנה עולה הטענה, להעדר יחסי עובד-מעסיק בין התובע לנתבעת 1.

לפיכך, מבקשת הנתבעת להורות בצו על גילוי המסמכים והפרטים הנוספים, על מנת שמלוא העובדות הרלוואנטיות תהיינה פרושות בפני בית הדין, קל וחומר כאשר התובעת מיתחמקת לטענתה מגילוי מסמכים כללי המהוה גילוי עובדות מהותיות לתיק.

המסגרת המשפטית התקנה הרלבנטית לענייננו הנה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל.

אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעיניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") כדלקמן - "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נידרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. היתקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנידון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העקרי". כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהיתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך.

כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/3-118 עיזבון המנוח יצחק וייס - הוצאות מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429, 433 (1992); דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית ואח', פד"ע כז 255, 256 (1994)).

ד) פרטים נוספים: פרטים על כל הראיונות והליכי המיון שעברה התובעת אצל מעסיקים אחרים בסמוך להתפטרותה מהנתבעת, קרי בחודשים אוקטובר 2021 עד פברואר 2022 לטענת הנתבעת, במסמכים המבוקשים יש כדי להפריך את טענות התובעת ולגלות כי בפועל פנתה התובעת לנתיב תעסוקתי אחר ועל כן סיכלה את המשך הליך הבירור.

...

אני סבור שיש זיקה מסויימת בין המסמכים המבוקשים להגעה לחקר האמת ומבוקש שהתובעת תעביר לעיון הנתבעת העתק מהסכם העסקתה במקום העבודה החדש וכן ניתן להסתפק ב- 3 תלושי שכר בלבד.

ואשר לדעתי, מאחר שנקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי - אני מקבל את בקשת הנתבעת לגילוי הקלטות ו/או התמלולים המלאים ויש להעבירם לידי הנתבעת.

סוף דבר: בקשת הנתבעת מתקבלת בחלקה.

בבסיס הבקשה מונחת תביעה להכרה ביחסי עובד ומעסיק בין הצדדים וכן לקבלת שכר עבודה נטען בגובה עשרה אחוז מריווחי המשיבה 3 בפרויקט "סקיי טאואר" ברחוב המסגר בתל אביב.

בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים, התקנה הרלבנטית לענייננו הנה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב –1991, הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי נהולו "בקלפים גלויים" כאשר נקודת המוצא היא גילוי מירבי ורחב של המידע הרלבנטי למחלוקת, וזאת תוך עריכת איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים [ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010) ; (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' עוז (14.5.2008)].

לנוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהיתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך.

כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב [דב"ע נב/3-118 עיזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית, פדע כז 225].

...

לאחר עיון בטענות הצדדים , שוכנעתי כי אין להורות על חשיפת המסמכים המבוקשים שעה שטענות המבקש בדבר רלוונטיות המסמכים הינן ספקולטיבית ומלמדות על השערות בלבד על כן, אין להעתר למבוקש.

לאור הדברים האמורים לעיל, הבקשה לחשפת מסמכים אלו, נדחית.

סוף דבר לאור כל המקובץ, הבקשה מתקבלת בחלקה.