חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות בית הדין לעבודה לדון בהסכמים קיבוציים

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 28951-10-18 ניתן ביום 03 מאי 2020 ד"ר מוריס אגסי המערער מדינת ישראל ההסתדרות הרפואית בישראל המשיבה מתייצבת בהליך לפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת חני אופק גנדלר נציג ציבור (עובדים) מר יוסי רחמים, נציג ציבור (מעסיקים) מר דורון קמפלר המערער - בעצמו ב''כ המשיבה - עו''ד **** פסי ב"כ הר"י - עו"ד מיכל פומרנץ פסק דין
על שאלה זו הובאו עדויות מטעם הצדדים, לרבות מטעם הר"י, ולאחר שנשמעו העדויות והפרשנויות שכל צד ניסה לתת להסכמים, בית הדין האיזורי קבע כך: "53. יש לקרוא את הסכמים הקבוציים ואת פסיקות הבוררות כמיקשה אחת וכמכלול, כאשר אחד תלוי בשני, ולא לנו לפרש מה הייתה כוונת הצדדים להסכם.
כן נקבע כי המסגרת הארגונית של מקום עבודה מחייבת ביצוע הוראות של המוסמכים לכך מטעם המעסיק בהתאם למבנה ההיררכי של מקום העבודה ולא בכדי ניתנה למנכ"ל בי"ח הסמכות לארגן את תכנית הכוננויות המתכוננות בהתאם לסעיף 25 להסכם הקבוצי 77 (ראה לעניין זה גם בפרשת סיגל).
דיון והכרעה רקע נורמאטיבי אשר למהותה של הכוננות נקבע בפסיקה כי ההתייחסות לשעות כוננות היא שונה מהותית מהתייחסות לשעות עבודה בפועל, כאשר לצורך שעות כוננות העובד אינו מבצע עבודה, אלא כל שנידרש ממנו הוא להיות "מוכן ומזומן לקריאה". כך, בעיניין מכלוף (ע"ע (ארצי) 1171/01 רפי מחלוף - שגרירות יוון בישראל, פד"ע לג 35 (2002)) נקבע כי: "שעות כוננות, במובחן משעות עבודה בפועל, הנן שעות בהן העובד אינו מבצע עבודה בפועל אלא ממתין מוכן ומזומן לקריאה להתייצב לעבודתו " ובעניין עזריאלוב (דב"ע (ארצי) מג/2-14 עזריאלוב גריגורי - מדינת ישראל, פד"ע טו (1) 202 (1984)), נקבע כי: "אין דין תורנות שבה על רופא לישחות [צ"ל: לשהות – ו.ו.ל.] בכותלי בית חולים (או המרכז) ולבצע עבודה נוספת באותן שעות תורנות כדין כוננות אשר במהלכה מצוי הרופא בביתו חופשי לעשות כל מעשה שיחפץ בו תוך נכונות לבצע את התפקידים המוטלים על כונן בשעת כוננות". אשר למקור הזכות לדמי כוננות נקבע כי: "מקור הזכות לדמי כוננות הוא חוזי. בהסכם, רשאים הצדדים לקבוע את תנאי מתן הזכות, לרבות היקפה ותחומיה. להקף הזכות לדמי כוננות יש משמעות תקציבית. אלולא התנאי המסייג את הקף הזכות, אפשר שלא הייתה מוענקת הזכות כלל. הפה שהתיר במקרה זה את תשלום דמי הכוננות, הוא גם הפה שגדר את תחומה. מבחינה זו יש לתת תוקף מלא לסייג, כל עוד אינו גורע מזכויות, להן זכאי עובד מכח משפט העבודה המגן, שעליהן לא ניתן להתנות. כל זכות אחרת שמקורה בהסכם, ואין חובה שבדין לתתה לעובד, אפשר להתנות עליה ולהגבילה" (ע"ע (ארצי) 1089/02 יוסף ברנע - בזק, פד"ע לג 48 (2004)).
...
אשר לדעתנו, לא מצאנו כי יש מקום להתערב בקביעותיו של בית הדין האזורי כי המערער לא ביצע בפועל "כוננויות מתוכננות", ומשכך לא עלה בידי המערער להוכיח את תביעותיו הכספיות.
סיכומם של דברים – נוכח האמור לעיל, דין תביעתו להפרשי שכר והפרשי הפרשות פנסיוניות להידחות, כפי שנקבע בפסק דינו של בית הדין האזורי.
כמו כן נקבע כי המערער לאורך כל השנים לא ביקש הקצאת כוננות מתוכננת ליחידה, ולכן דין תביעתו החלופית להידחות גם כן. סוף דבר – נוכח האמור לעיל, אין מנוס מלדחות את הערעור.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

במסגרת הדיון מהיום המערער טען כדלקמן: "לשאלת בית הדין מה רצוני בהליך הזה, אני רשמתי את הדברים בכתב הטענות שפתח את ההליך. לשאלת בית הדין מה אני מבקש שם, אני מבקש בכל לשון של בקשה בכתב הטענות הראשון מיום 14/2/21. אני מבקש עבודה. לשאלת בית הדין למה אני חושב שבבית הדין האיזורי לעבודה נוכל לעזור, אני משיב כי זה בית הדין האיזורי לעבודה. אין המדובר במציאת עבודה. אני מבקש מעמד במקצוע שלי. לשאלת בית הדין למה אני חושב שבית הדין לעבודה אחראי על התחום הזה, אני משיב אז מי אחראי? בית הדין הסמכות.
(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים; (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקבוציים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קבוצי, או הסדר קבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של כל דין; (3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקיצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לאירגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של האירגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית הדין האיזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה, או בכל חוק אחר.
...
ביום 18/4/21, הגישה המשיבה את הבקשה ובה טענה, בין היתר, כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, והפנתה להוראות סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק").
" דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל, כך שיש לדחות את הערעור על הסף מחוסר סמכות עניינית.
לאור המפורט לעיל, אני מורה על קבלת הבקשה ועל סילוק הערעור.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעניין סמכותו של בית הדין לעבודה, נטען כי לבית הדין סמכות לידון בנושאים מינהליים כרוכים וכי על פי הפסיקה, מקום בו מדובר בסכסוך אמיתי ובתביעה שהוגשה על ידי ארגון עובדים, במטרה לחייב מעסיק לקיים הסכם קבוצי, קמה לבית הדין סמכות לידון בתקיפה עקיפה של הפעולה השלטונית.
...
מסקנה זו, שהתקבלה לגבי מסמך המענקים, העוסק במענקים לשנת 2011, יפה גם להחלטות נוספות באותו נושא, שהתקבלו במהלך השנים, לרבות ההחלטה נשוא הליך זה – חוזר 2018, העוסק במענקים מיום 1.9.18 ועד סוף שנת 2019.
בפסק דין קצר בית המשפט העליון קיבל את בקשת המדינה וקבע כי - "לטעמנו יש מקום כי הסכסוך יידון בבית הדין לעבודה ללא שנביע עתה דעה לנושא לגופו. במהות מדובר בפרשת אחת של פרשנות ההסכם מ – 2011 שיסודה בפועל יחסי עבודה, וזאת אף מבלי שנידרש לשאלה אם לא היה מקום לצירוף ההסתדרות הרפואית (או אף את המעסיק הישיר, שירותי בריאות כללית) לעתירה. עלינו לאחוז את השור בקרניו: המדובר בהסכם שהיה נטוע עמוק ביחסי העבודה, ועל כן מקומו הטבעי בבית הדין לעבודה. העתירה נמחקת איפוא תוך שמירת זכויות העותרים לתבוע בבית הדין האזורי לעבודה. בנסיבות איננו עושים צו להוצאות." אנו סבורים כי אין לקרוא את הנפסק בעניין בן אריה כקביעה עקרונית לפיה כל התובענות וכל הסכסוכים בנושא המענקים לרופאים, יידונו בבית הדין לעבודה.
סוף דבר – לאור הנפסק בפרשת המומחים, לפיה מסמך המענקים התווה מדיניות של המדינה ואינו חלק מההסכמות הקיבוציות, הרי שגם מחלוקת לגבי תחולה בזמן של חוזר 2018 אינה עולה כדי סכסוך בעניין הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או סכסוך הנוגע להפרת כל דין (סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכט – 1969) ועל כן הסכסוך אינו נמצא בגדר סמכות בית דין זה. אשר על כן, דין בקשת המדינה לסלק את בקשת הצד על הסף, להתקבל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

] למעלה מן הדרוש, ואף שלא נטענה טענה מפורשת להעדר סמכות עניינית של בית הדין לידון בתובענה (ראו הערת הנתבעת בסעיף 23 לכתב ההגנה וכן דברי ב"כ הנתבעת בעמ' 2 לפרוטוקול, שו' 14-13), מובהר כי אף אם התובענה הייתה עוסקת בתוקפן של ההוראות המסדירות העסקה במתכונת של 24 שעות, הרי שלבית הדין מוקנית הסמכות לידון בה נוכח הילכת בית המשפט העליון לפיה קיום האפשרות של "תקיפה ישירה" של פעולה מנהלית בבית המשפט הגבוה לצדק איננו שולל את הדרך של "תקיפה עקיפה" בערכאה הדיונית (ראו - בג"ץ 6090/08 יצחק ברגר נ' שר המשפטים, מיום 11.08.2008, ראו גם את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 1212/01 ראדי כאמל קבלאן נ' ראדי אסעד חבר המועצה, ויו"ר ועדת הבקורת מיום 08.02.2004, בנוגע לסמכות בית הדין לעבודה לידון בפעולה שלטונית שעילתה ביחסי עבודה).
בדיון שערך בית הדין הארצי בפסק הדין בעיניין הר"י, על חובת תום הלב המצופה מצדדים להסכם העבודה הקבוצי, נפסק כי על אף העקרון כי חוזים יש לקיים, כשצד להסכם הקבוצי, אשר זכותו הופרה, פועל בחוסר תום לב, הסעד לו הוא זכאי עלול להיות מוגבל.
...
ובהמשך נקבע – "ייתכן גם שבקשה לאכיפת חיוב מכוח הסכם קיבוצי שמוגשת שלא בתום לב, היא כזו המבקשת לאכוף באופן דווקני את חיובי ההסכם, בעוד שיישומו בפועל של ההסכם - על ידי שני הצדדים – היה באופן שונה מלשון ההסכם המפורשת. בקשה שעניינה עמידה דווקנית שכזו על הוראותיו של ההסכם הקיבוצי יכול שתתפרש, במקרים המתאימים, כעמידה דווקנית על זכות מכוח אותו הסכם קיבוצי ולפיכך – כבקשה המוגשת בחוסר תום לב שדינה להידחות". ראו גם את פסיקת בית הדין הארצי בעס"ק 26965-12-12 מדינת ישראל נ' ההסתדרות הכללית החדשה, מיום 25.02.2015, פסקה 43, שם נקבע כי לא רק פרשנות תכליתית מבססת מסקנה בדבר פרשנות חוזה, אלא אף התנהלות הצדדים ליחסים הקיבוציים במשך שנים ארוכות.
לאור האמור, התביעה לתשלום גמול עבור עבודה בימי מנוחה בשעות שמעבר למכסה השבועית - נדחית אף היא.
סוף דבר - התביעות נדחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בהחלטה מיום 30.9.22 צוין, כי בעקבות הדיון התעוררה שאלה האם המחלוקת מושא התובענה מצויה בתחום סמכותו העניינית של רשם בית הדין לעבודה וטרם מתן החלטה בעיניין, ניתנה לצדדים ולממונה על השכר שהות להגיש טיעוניהם בסוגיה.
כעולה מהוראת סעיף 27 לחוק, "סמכות השיפוט המיוחדת של רשם בית הדין לעבודה מתייחסת לתובענה כספית שעילותיה הן אחת מאלה: שכר עבודה כמשמעו בחוק הגנת השכר; תובענה לקיצבה כמשמעו בחוק האמור ושעצם הזכאות לה אינה במחלוקת; זכויות המעוגנות בחוק, הסכם קבוצי או צו הרחבה שפורטו בתוספת החמישית לחוק בית הדין" (ראו: בר"ע (ארצי) 31914-04-16 פלונית – קושניר, ניתנה ביום 8.5.16).
...
בכתב הגנתה טענה הנתבעת, כי דין התביעה להידחות שכן ההצטרפות לקרן השתלמות היא וולונטרית, רצונית ובאחריות התובעת ואף במסגרת הסכם העבודה האישי שלה נקבע במפורש, כי באחריות התובעת להמציא לנתבעים את טופס בקשת ההצטרפות; משהצטרפה התובעת לקרן השתלמות רק בשנת 2020 – הרי שזכאותה להפקדות מעסיק היא ממועד זה ואילך בלבד.
ודוק, לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון נוסף בתיק הגעתי לכלל מסקנה, כי עילת התובענה אינה בסמכות רשם בית הדין לעבודה, ואבאר.
על יסוד כל האמור הגעתי לכלל מסקנה, כי עילת התובענה אינה באה בגדר סמכויות רשם בית הדין לעבודה המנויות בסעיף 27 לחוק.
סוף דבר נוכח התוצאה אליה הגעתי – מזכירות בית הדין תעביר תיק זה לקביעה בפני שופט/ת, לפי סדר התיקים מסוגו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו