סמכות בית הדין לעבודה בתביעת גימלאים להטבות לאחר הפרטה

בית דין איזורי לעבודה בירושלים פ"ה 1938-09-12 06 אוקטובר 2015 לפני: השופטת דיתה פרוז'ינין – נשיאה נציג ציבור (עובדים) גב' נחמה אנג'ל נציג ציבור (מעסיקים) מר נתי ביאליסטוק כהן התובע שמעון יפרח ת.ז. 055685424 ע"י ב"כ: עו"ד מיכל קפלן חכמון הנתבע משרד החינוך-הגף להערכת תארים אקדמיים ע"י ב"כ עו"ד ענבל וילנר פסק דין

תביעה זו נמנית עם כ-300 תביעות שאוחדו בבית דין זה. מדובר בתובעים שקבלו תואר מאוניברסיטת לטביה בישראל והנתבע (להלן – גם המדינה) סירב ליתן להם אישור שקילות לתואר לצורך הענקת הטבות שכר.

ביום 6.9.11 ניתנה החלטה, שאושרה לאחר מכן על ידי בית הדין הארצי (בר"ע 44860-09-11 מיום 24.1.12) כי התביעות ידונו על פי סיכומים בכתב.

ואלו העובדות הרלבנטיות לענייננו בתיק זה: התובע הנו גימלאי של צה"ל. בשנת 1998 נרשם התובע ללימודי מנהל עסקים בשלוחה.

כאמור, בשנים האחרונות חלו שינויים מהפכניים בתחום ההשכלה הגבוהה בעקבות הפרטתה והתרחבות הפעילות של מוסדות פרטיים זרים בישראל מתוך מטרות מסחריות.

והוא אינו ניתן באופן אוטומאטי לכל מי שלמד באוניברסיטה זרה, ולגף נתונה הסמכות לשקול אם התובע עומד שתנאים שנקבעו לקבלת אישור שקילות, לצורך קבלת הטבות שכר במסגרת עבודתו בשירות המדינה.

...

סוף דבר- לנוכח האמור לעיל, נחה דעתנו כי בקשתו של התובע לקבלת אישור שקילות נדחתה כדין.

משכך, התביעה נדחית.

התובע ישלם הוצאות הנתבע בסך של 2,500 ₪.

בית דין איזורי לעבודה בירושלים פ"ה 33595-10-11 לפני: השופטת דיתה פרוז'ינין – נשיאה נציגת ציבור (עובדים) גב' נחמה אנג'ל נציג ציבור (מעסיקים) מר נתי ביאליסטוק כהן התובע סאלח קטימה ת.ז. 054482773 ע"י ב"כ: עו"ד סאלם שריף הנתבע משרד החינוך- הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל ע"י ב"כ עו"ד משה וילינגר פסק דין

תביעה זו נמנית עם כ-300 תביעות שאוחדו בבית דין זה. מדובר בתובעים שקבלו תואר מאוניברסיטת לטביה בישראל והנתבע (להלן גם המדינה) סירב ליתן להם אישור שקילות לתואר לצורך הענקת הטבות שכר.

ביום 6.9.11 ניתנה החלטה, שאושרה לאחר מכן על ידי בית הדין הארצי (בר"ע 44860-09-11 מיום 24.1.12) כי התביעות ידונו על פי סיכומים בכתב.

ואלו העובדות הרלבנטיות לענייננו בתיק זה: התובע שירת כסוהר בשירות בתי הסוהר בדרגת רב כלאי וכיום הוא גימלאי.

כאמור, בשנים האחרונות חלו שינויים מהפכניים בתחום ההשכלה הגבוהה בעקבות הפרטתה והתרחבות הפעילות של מוסדות פרטיים זרים בישראל מתוך מטרות מסחריות.

בעיניין בן שמעון נפסק כי לגף נתונה הסמכות לתת אישור שקילות, והחלטתו בעיניין זה תבחן על ידי בתי המשפט רק במישור המנהלי: "שיקול הדעת האם לאשר בקשה לאישור שקילות אם לאו הוא שיקול דעת מקצועי על פי טיבו. כך בדרך כלל וכך בייחוד בפרשה דנן. לפיכך ייטה בית המשפט כעניין שבמדיניות שלא להתערב בשקול הדעת שהפעיל המשיב לגבי כל בקשה ובקשה וימנע מלהחליפו בשקול דעתו שלו, אלא אם כן קיימת עילה מינהלית להתערבות כזו" (ההדגשה הוספה ד.פ.).

...

אין גם כל הצדקה להיעתר לבקשת התובע לקיום ראיון נוסף – שלישי במספר, כאשר בשני הראיונות בטופס שהתבקש להשיב עליו ניתנו לתובע למעשה 3 הזדמנויות לפרט היטב את הליך לימודיו ואת ידיעותיו בנושאי הלימוד.

משכך, יש לדחות את טענות התובע אף בעניין זה. סוף דבר- התביעה נדחית.

התובע ישלם הוצאות הנתבעים בסך של 2,500 ₪.

בית דין איזורי לעבודה בירושלים תע"א 1490-09 09 דצמבר 2015 לפני: השופטת דיתה פרוז'ינין – נשיאה נציג ציבור (עובדים) גב' נחמה אנג'ל נציג ציבור (מעסיקים) מר נתי ביאליסטוק כהן התובע שמואל לוי ת.ז. 051996098 ע"י ב"כ: עו"ד עמרי כבירי ו****ה זלוטניק הנתבעים 1.מדינת ישראל - משרד החינוך 2.מדינת ישראל - משטרת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אבי זיידנברג פסק דין

תביעה זו נמנית עם כ-300 תביעות שאוחדו בבית דין זה. מדובר בתובעים שקבלו תואר מאוניברסיטת לטביה בישראל והנתבעים (להלן – גם המדינה) סרבו ליתן להם אישור שקילות לתואר לצורך הענקת הטבות שכר.

ביום 6.9.11 ניתנה החלטה, שאושרה לאחר מכן על ידי בית הדין הארצי (בר"ע 44860-09-11 מיום 24.1.12) כי התביעות ידונו על פי סיכומים בכתב.

ואלו העובדות הרלבנטיות לענייננו בתיק זה: התובע שירת במשטרת ישראל במשך כ-38 שנים וכיום הוא גימלאי.

כאמור, בשנים האחרונות חלו שינויים מהפכניים בתחום ההשכלה הגבוהה בעקבות הפרטתה והתרחבות הפעילות של מוסדות פרטיים זרים בישראל מתוך מטרות מסחריות.

בעיניין בן שמעון נפסק כי לגף נתונה הסמכות לתת אישור שקילות, והחלטתו בעיניין זה תבחן על ידי בתי המשפט רק במישור המנהלי: "שיקול הדעת האם לאשר בקשה לאישור שקילות אם לאו הוא שיקול דעת מקצועי על פי טיבו. כך בדרך כלל וכך בייחוד בפרשה דנן. לפיכך ייטה בית המשפט כעניין שבמדיניות שלא להתערב בשקול הדעת שהפעיל המשיב לגבי כל בקשה ובקשה וימנע מלהחליפו בשקול דעתו שלו, אלא אם כן קיימת עילה מינהלית להתערבות כזו" (ההדגשה הוספה ד.פ.).

...

לפיכך נדחית התביעה.

סוף דבר- התביעה נדחית.

התובע ישלם הוצאות הנתבעים בסך של 2,500 ₪.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 2561-01-16 ס"ק 15236-10-14 05 אוקטובר 2016 לפני: כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי נציג ציבור (עובדים) גב' שוש ברוך נציג ציבור (מעסיקים) מר משה רוזנבלום התובעת הסתדרות הגמלאים בישראל ע"י ב"כ: עו"ד איתן צחור הנתבעת תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד עמי שחר, משרד עו"ד נ. פינברג פסק דין

התביעה שלפנינו הוגשה בחלוף כשבע שנים וחצי ממועד החתימה על הסכם קבוצי זה. מסקנת הדברים ברורה, המדובר בתביעה חוזית, באיצטלה של נאמנות במניות.

טרם סיום נציין, אשר לעילת התביעה שהוכתרה בכותרת "ההטבות הסוציאליות" (סעיף ד2 – 3 לכתב התביעה), והנוגעת למניעת פגיעה או שינוי בהטבות הסוציאליות של גימלאי תנובה, כי עילה זו אינה מפורטת, ומכתב התביעה כלל לא ברור מה הפגיעה הנטענת בזכויות אשר הגמלאים מבקשים לעצור ומתי ארעה.

מעשה בית דין- השתק עילה בהקשר זה, השאלה שבמחלוקת היא האם פסק דין בתביעה קודמת שניהלו הצדדים, בעיניין זכויותיהם של גימלאי תנובה במניות תנובה (להלן: "התביעה הקודמת"), מהוה מעשה בית דין המונע את הגשת התביעה בתיק זה. תנובה סומכת טענותיה על פסק הדין שניתן על ידי מותב בראשות כב' השופטת גליקסמן בתיק עב (תל אביב) 5841/08 הסתדרות הגמלאים בישראל- תנובה (11.1.11).

אף בכתב התביעה הקודם נטען כי גימלאי תנובה קופחו במהלך תהליך ההפרטה והם זכאים לקבל מניות, אופציות או כל הקצאת רכוש אחרת.

לאור מסקנת הדברים עד כה, לא נדרש לשאלת מעמדה של התובעת, שהיא אורגן של ההסתדרות הכללית, הסמכות המוקנית לה והקושי בכך שלכאורה אורגן הסתדרותי תוקף בתביעתו הסכמים קבוציים שנחתמו על ידי ההסתדרות.

...

די אם נציין, כי מצאנו טעם בטיעוני תנובה אף בהקשרים אלה, אך ספק אם התביעה הייתה מסולקת על הסף על יסוד טענות אלה כלשעצמן.

סיכום לאור כל האמור, מצאנו כי מתקיימות הנסיבות החריגות בהן מוצדק לסלק את התביעה על הסף.

התביעה נדחית.

בתאריך 3.12.19 נתן כבוד בית הדין הארצי לעבודה תוקף של פסק דין להצעת ב"כ התובעים בבר"ע 10515-04-19 ניסן גביש ואח' – קרן קיימת לישראל ואח', לפיה: "אני מציעה שאנחנו נחזור לבית הדין האיזורי ונמחק את הנתבעים 2 עד 4 ונשקול אפשרות לפנות למוסדות השיפוט של ההסתדרות שתכריע בשאלת הייצוג ובשלב הזה נקיים את ההליך מול קק"ל בסוגיה שנוגעת לקיום הסכמים קבוציים ודרישה לאכיפת ההסכמים ונתקן את כתב התביעה לתביעת פרט של פרטים שדורשים אכיפה". בתאריך 10.5.20 הגישו גימלאי הנתבעת (להלן: "התובעים") כתב תביעה מתוקן כנגד הנתבעת קרן קיימת לישראל בלבד.

ההסכמים הקבוציים אינם הסכמים לטובת הגמלאים, המקנים לתובעים זכות תביעה שלא במסגרת היחסים הקבוציים, למעט כאמור הוראות בעיניין שכר ותנאי עבודה, הגם שנקבעו במסגרתם הטבות לגמלאים וכן מנגנונים שנועדו להבטיח את תשלום זכויותיהם לפנסיה.

הנתבעת טענה להעדר סמכות עניינית, כיוון שהתביעה לא הוגשה על ידי צד להסכם קבוצי, ומשכך הוגשה שלא בהתאם לסעיף 24 (ב) (2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.

בישיבה מתאריך 5.10.21 טענה הנתבעת כי גם לאחר תיקון כתב התביעה, עניינו של ההליך במאבק פנים אירגוני של אורגאנים שונים של הסתדרות הגמלאים ונציגי העובדים, ומקומם להידון ברשות השיפוט של ההסתדרות, ולא בפני בית הדין.

...

ממילא מדובר בשאלת דרך הבטחת המקורות, ולא שאלת מימוש ספציפי אישי כנדרש בפסיקה לעיל, משכך, דין הטענה להידחות.

לטענת הנתבעת, גם כתב התביעה המתוקן נועד להוות אך כלי ניגוח בידי הגמלאים במסגרת המאבק הפנים ארגוני בין הסתדרות הגמלאים לנציגי העובדים, ולפיכך מקומם להידון ברשות השיפוט של ההסתדרות, כפי שכבר נפסק על ידי בית הדין בהליך זה. התובעים טענו כי דין הטענה להידחות.

ממכלול הנושאים והשאלות לעיל, הפסיקה הרלוונטית, ומהות התביעה עולה כי דינה להידחות על הסף.