מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות בית הדין לעבודה בתביעה על שטר חוב בין עובד למעביד

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 13818-02-16 סע"ש 13824-02-16 לפני כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ – אב"ד מר גבריאל נבו – נציג ציבור עובדים גב' יהודית טל – נציגת ציבור מעסיקים התובעים 1. משה מיטרני 2. מני מיטרני ע"י ב"כ עו"ד אביחי לוין הנתבעים .1 רמי **** .2 מדונה **** ע"י ב"כ עו"ד איתן גת .3 בר בן **** פרוייקטים בע"מ - בפרוק .4 אופק רון ציוד בנין וכבישים בע"מ - התביעה נדחתה פסק דין
על בית הדין לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 150,600 ₪ כפצוי לפי סעיף 4(א) לחוק לאיסור קבלת בטחונות מעובד, להורות ששטרי החוב בטלים, להורות על סגירת תיקי הוצאה לפועל וכן, לחייב את הנתבעים בתשלום בגין ההוצאות המשפטיות שנגרמו לתובעים.
לגישת הנתבעים 1-2, חלה היתיישנות על התביעה מאחר שהתובעים עבדו אצל הנתבעת 3 עד לחודש מאי 2007 והתביעה הוגשה לבית הדין בחודש פברואר 2016.
כן טענו התובעים כי הסמכות הבלעדית היא של בית הדין לעבודה ולכן, כי פסק הדין של בית המשפט השלום ברמלה ניתן בחוסר סמכות.
שני התנאים האלה לא מתקיימים בנוגע לשטרי החוב שנחתמו על ידי התובעים: הם לא נימסרו למעסיק, מאחר שאין כל טענה של יחסי עובד-מעסיק בין התובעים ובין נתבעת 4, והם לא ניתנו לשם הבטחת השארותם בעבודה או כתנאי לקבלתם לעבודה, אלא כהבטחה לתשלום עבור שירות/ציוד.
...
על כן, אנו סבורים כי לא מתקיימים התנאים הנוקשים והחריגים המצדיקים להרים את המסך של החברה – הנתבעת 3, וגם מסיבה זו דין התביעה כנגד הנתבעים 1-2 להידחות.
לאחר שהגענו למסקנה שלא קיימת כל עילת תביעה כנגד הנתבעים, אין כל צורך לדון בטענות אלה, שהופכות ללא רלוונטיות.
לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו מורים על דחיית התביעה, על כל רכיביה.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים בעירעור העמותה פותחת את ערעורה בהצהרה לפיה להקת הבלט שהוקמה על ידי המשיבים ונוהלה על ידם משך עשרות שנים "ייצגה את מדינת ישראל בכבוד רב בהופעות ברחבי העולם ובפסטיבלים יוקרתיים...", וכי "המערער הוקיר ומוקיר את המשיבים, את פועלם ואת תרומתם המשמעותית לעולם התרבות הישראלי בכלל ולבלט הקלסי בפרט". עם זאת העמותה סבורה כי טעה בית הדין האיזורי בייחסו לה חוסר תום לב בסיום מערכת היחסים בין הצדדים, שכן "זו דרכו של עולם. מייסד החברה, אשר מקים אותה ומשקיע בה מדם ליבו, כספו ומרצו, סופו שיעביר אותה לידיים אחרות ולא ימצא בה עוד את מקומו. אין בכך משום חוסר תום לב או חוסר הערכה, אלא זהו דרכו של עולם - ישן מפני חדש תוציאו". לשיטתה, "קשה היה למשיבים להעביר את נהולו של הבלט לידיה של הנהלה מקצועית חדשה", ובהתאם לא השלימו "עם כך כי מיצו את כל תפקידיהם במערער ועליהם להפרד ממנו". העמותה טוענת כי לבית הדין לעבודה אין סמכות עניינית לידון בתביעת המשיבים להחזר חוב ההלוואה, שכן העמידו את ההלוואות לעמותה כמייסדים/מממנים (או כתורמים/נושים/מלווים) ועל בסיס "הסכמות מסחריות גרידא", וזאת להבדיל מכובעם הנפרד כעובדים.
בהתאם להלכה זו, "תיחום הסמכויות בין בתי הדין לעבודה לערכאות האזרחיות מבוסס על מבחן תלת שלבי: מבחן זהות הצדדים - היינו אם מדובר בתביעה שבין עובד למעסיק; מבחן העילה - האם העילה נסובה על יחסי עבודה; העילות שעליהן נסוב כתב התביעה - ובמיוחד האם מבוססת התביעה על עילות נזיקיות שאינן בסמכות בית הדין לעבודה" (בר"ע (ארצי) 67197-01-17 רותם גיספאן - בסט שירותי קרור בע"מ (3.4.17); להלן: עניין גיספאן; סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969).
בנסיבות ייחודיות אלה, וגם אם יש פנים לכאן ולכאן, שוכנענו כי אין להתערב בהכרעת בית הדין האיזורי בעיניין הסמכות העניינית (לדוגמא נוספת בה דן בית הדין לעבודה בהלוואה שניתנה על ידי עובדת למעסיק ראו את ע"ע (ארצי) 9939-09-15 מיכאל גמליאל - טטיאנה גרינברג (24.1.17), להלן: עניין גמליאל; למצב בו תביעה להחזר הלוואות שניתנו על ידי המעסיק הוכרה כמצויה בסמכות העניינית של בית הדין לעבודה ראו את ע"ע (ארצי) 48123-12-16 טארק זעזוע - משה שטרית (30.1.18); והשוו למקרה בו ההלוואה ניתנה בנפרד מיחסי העבודה ומשכך נדונה בבית המשפט המחוזי: ע"א 4506/91 אהרוני נ' א.ש.ת כספים בע"מ (7.7.94)).
...
אשר להחזר החוב - גם אנו שוכנענו, אם כי מנימוקים שונים במקצת כמפורט לעיל, שהגיע זמן השבתו של "חוב המייסדים" למשיבים, וכי הפרשנות שנתנה לכך העמותה - באופן שהיה מביא לכך שלמעלה ממיליון שקלים מכספם של המשיבים הופכים היו ל"תרומה" על כורחם - אכן לא הייתה במקומה.
בנסיבות העניין, לא מצאנו הצדקה להתערב בקביעתו זו המבוססת על התרשמותו הישירה כאמור, הן בנוגע לעצם הפיצוי והן בנוגע לגובהו, ואנו דוחים הן את הערעור והן את הערעור שכנגד בקשר לרכיב זה. דרך כלל גם אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בפסיקת הוצאות, אך במקרה זה הופחת על ידינו כמפורט לעיל הסכום אותו חויבה העמותה לשלם למשיבים, ולכן שוכנענו כי ראוי להפחית את סכום ההוצאות שנפסק ב - 25,000 ₪, כך שסכום ההוצאות בגין ההליך בבית הדין האזורי יועמד על 45,000 ₪.
סיכום סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור שכנגד נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפיכך, שומה על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה ולערוך בירור רציני, מעמיק ומקיף של טענות התובע, ובכל מקרה של ספק, מן הראוי לדחות הבקשה לסילוק התובענה על הסף, ולהכריע בתובענה לאחר שמיעת הראיות (ראו החלטת כב' השופטת גנות בת"א 41642-01-12 מאור ואח' נ' אמישרגז - גז טבעי בע"מ ואח' [07/01/14].
היתיישנות ושיהוי מעניין לציין שבאופן עיקרוני המשפט העברי אינו מכיר בטענת ההתיישנות כטענת הגנה על הסף, כמו שנפסק בשולחן ערוך חושן משפט, סימן צח, סעיף א: "סדר גביית החוב כך הוא כשהמלוה מוציא שטר חוב מקוים אומרים ללוה שלם אפי' שהה כמה שנים ולא תבעו אין אומרים מחל לו כיון ששהה כל כך שנים ולא תבעו ואפי' שמענו שנתייאש מהחוב לגמרי ואמר וי לחיסרון כיס אינו יאוש ...". עם זאת יש מקום להיתחשב בחשד של "דין מרומה" והבעיה של נזק ראייתי שניגרם לצד שכנגד כתוצאה מהשיהוי.
רבנו אשר, שעקר מאשכנז לספרד ונחשף לפסיקה המקומית המכבדת שטרות ישנים נושנים, דן בתשובות אחדות בשאלה זו, והוא קובע בשו"ת הרא"ש, כלל פה, סימן י: "אם שטר ישן הוא, כמו שרגילין בארץ הזאת להוציא שטרות ישן נושן, לבי נוקף תמיד עליהם, ואמתלאה גדולה היא, אם לא היה תחבולה, למה שמרו זה ימים רבים, אם לא כדי שתשתקע ותשתכח התחבולה ואז יוציאנו?... ראוי לדיין בכל דין שיראה לו מרומה לרדוף צדק ולהוציאו לאמיתו". בתשובה אחרת (שו"ת הרא"ש, כלל עז, סימן ד) מספר רבנו אשר כיצד נהג כשהובאו לפניו שטרות ישנים: "מיום באי הינה קראתי תגר על אלו השיטריות הישנים שמוציאים בארץ הזאת, כי אני חושש להם לרמאות. דלמה ישהה אדם שטרו ימים רבים כאלה? ואולי פרוע הוא או שטר אמנה או הברחה? וכשבאין לפני, אני חוקר ודורש על השהייה: אם יאמר התובע סברא ואמתלא על השהייה, שהיא מקובלת לי, אני משתדל לדונו, ואם לאו, אני אומר: איני פוסל שטרך ואיני משתדל לדונו, כי נראה לי דין מרומה, והדיין מוזהר שלא לידון דין מרומה. " משכך תוקנו בקהילות אחדות תקנות המגבילות תביעות המבוססות על שטרות ישנים .
סבורני כי עלי לדחות את טענת השהוי, בשלב זה. סמכות עניינית הנתבעת טוענת לחוסר סמכות ולתביעה טורדנית וקנטרנית בשל הליך המתנהל בבית הדין לעבודה.
סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע בהאי לישנה: "24. (א) לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון –
(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;"
לעניינינו משערכה התובעת את תביעתה כתביעת נזיקין וזאת כתוצאה מנזקים שנגרמו לה לטענתה במהלך עבודתה, ואף צרפה חו"ד מומחה רפואי לכך, הרי שעל אף שתביעתה כנגד מעסיקתה הרי שיש לידון בה בבית המשפט הכא.
...
בעניין זה ראוי להוסיף כי בספר אשר הוצאתי לאור יחד עם עמיתי ד"ר אביעד איגרא, "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" [בהוצאת "נבו" מהדורה שלישית מורחבת ומעודכנת] התייחסנו לכניסתם הקרובה של תקנות סדר הדין החדשות, בעמ' 78:   "ככלל, מטיוטת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ה-2014 עולה חוסר שביעות רצון מנושא השאלונים. דברי ההסבר לתקנות המוצעות עומדים על מספר קשיים שעלו משימוש בשאלונים בפרקטיקה. ראשית צויין כי הניסיון מלמד שבמקרים רבים הליך השאלונים מנוצל לרעה. השימוש הלא נאות נובע מניצול הכלי לנגח או להתיש את הצד השני. שנית השאלון כולל מאות שאלות אשר אינן מתאימות לכל מקרה ומקרה וכך שאלות רבות אינן רלבנטיות בכלל לנושא הסכסוך. לפיכך התקנות החדשות מציעות שאלון מובנה לתביעות בנזקי גוף ומעבר לכך בית המשפט יוכל להורות בשלב קדם המשפט לצד להשיב בתצהיר על שאלות אחדות לאחר שבית המשפט שוכנע בחשיבותן".   ברוח התקנות החדשות, שייכנסו לתוקף ביום 1/1/021 בע"ה, סבורני שהמתנה נוספת רק תסרבל את ההליך ולא תסייע בקידומו.
משכך אני סבור שבכדי להגיע לחקר האמת, זכותה של התובעת להגיש את המסמך הנדון.
מינוי מומחה מטעם בית המשפט בכדי לקדם את עניינו של תיק זה, ולאור הפערים בין חוות הדעת של שני הצדדים, הנני נעתר לבקשת התביעה בעניין מינוי מומחה, משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר מרק וייזר מומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"), להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי הליכי המעצר והאם לדעתו נזקיה נובעים מהאירוע הנטען.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות התובעים – עניינה של התביעה בהעסקת מהגרי עבודה תוך כבילתם באופן חריג למעסיק, בצילו של שטר חוב בסכומי עתק, תוך פגיעה בזכויות קוגנטיות ותוך הפרת חובת תום הלב בקיום יחסי העבודה.
התובעים זכאים לפצוי בגין קיום החוזה שלא בתום לב בסך של 200,000 ₪ (הכולל את הפצוי בגין החתמה על שטרי חוב) בגין העסקה פוגענית, בשעות ממושכות ללא הפסקה, ללא הקפדה על סביבת עבודה מוגנת, נכויי שכר שלא כדין, החתמה על שטרי חוב, הגבלה על חירות, צפיפות במגורים, מיעוט שירותים ומקלחות, משטר איומים ואלימות לאחר סיום העבודה, העברה מאתר לאתר תוך השפלה חוזרת ונשנית, היתנכלות בגין תאונות עבודה ומניעת טפול רפואי.
איסור על מעסיק לקבל בטוחה לשם הבטחת השארותו של עובד בעבודתו או כתנאי לקבלתו נקבע במפורש בחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד תשע"ב-2012 (להלן: "חוק איסור קבלת ביטחונות"): "לא יקבל מעסיק במישרין או בעקיפין בטוחות מעובד ולא יממשן". חוק איסור קבלת ביטחונות, קובע סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, וכן סמכויות אכיפה למשרד העבודה והרווחה.
סעיף 26(ב)(1) ו- (3) לחוק הגנת השכר קובע: "(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בנגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בנגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן: "פיצויים לדוגמא"), בשל כך תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור; .
בהעדר קשר סיבתי בין שטרי החוב לבין ההתפטרות, על אף הפגם שדבק בהחתמת התובעים על שטרי החוב, אין התובעים עומדים בתנאי סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים מטעם זה. אשר לנסיבות הספציפיות של כל אחד מהתובעים עובר להתפטרותם, אלה לא הוכחו.
...
התוצאה – התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעים תוך 30 יום מהיום שיומצא לה פסק הדין את הסכומים הבאים : לתובע 1 – פיצוי בגין החתמת התובע על שטרי חוב שלא כדין – 18,000 ₪.
על אף שהתובעים מיוצגים פרו בונו ע"י הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד עבור כל התובעים בסכום כולל של 12,000 ₪.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

המשיבה הפניתה לפסק דינה של כב' השופטת ברק ארז בפרשת רוחם [רע"א 2407/14 מורן רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ, שניתן ביום 14.10.2015], שבו נדונה פרשת גזל וגניבה, כאשר זהות הצדדים הנה עובד ומעסיק ואשר בו נקבע כי אכן הכלל הוא שמכלול הסכסוכים בין עובד למעסיק שעילתם ביחסי העבודה מסורים לסמכותו של ביה"ד לעבודה ואולם חריג לכלל זה הוא תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין ופסה"ד קבע כי הקפו של חריג זה "משתרע גם על תובענות שעניינן גניבה ומעילה בכספי המעסיק. תובענות מסוג זה מבוססות במקרה הרגיל על עוולות בנזיקין, כדוגמת תרמית וגזל. במקביל לכך, אותם מעשים עצמם מהוים במקרים רבים גם הפרה של חוזה העבודה". המשיבה טענה כי אם כתב התביעה מכיל עילות מפקודת הנזיקין, מכאן שסמכותו של בית הדין לעבודה נשללת, והסמכות לידון בתובענה נתונה לביהמ"ש האזרחי.
בבש"א (ת"א) 184136/05  בינה סוכנות לביטוח בע"מ נ' הלוי זוהר נקבע בהתייחס לתביעות שטריות ולהחתמת עובד על שטר חוב כי: "המחוקק, שקבע את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לידון בסכסוך שעילתו יחסי-עבודה [חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, סעיף 24], גילה בכך את רצונו ההחלטי כי יחסי עובד-מעביד יתבררו בערכאה המיתמחה בכך, תוך יישומו של דין מיוחד על ידי דיין מיוחד, ולאור התפיסה שעובדים זכאים להגנה מיוחדת מעבר לזו הנפרשת בבתי המשפט האזרחיים על צדדים רגילים לחוזה.
...
ברע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ (להלן: "פסה"ד בעניין רוחם") אליו כאמור הפנתה אף המשיבה, בפסקה 67 נקבע כי קיימת חשיבות לאופן שבו הוגשה ונוסחה התביעה:  "לאחר ששקלנו את הדברים, אנו סבורים שיש ללכת בדרך הבאה: ככלל, כאשר התביעה מנוסחת כתביעה בנזיקין, היינו כתביעה המיוסדת על עוולה או עוולות הקבועות בפקודת הנזיקין, הסמכות לדון בה תהיה נתונה לבית המשפט האזרחי. יחד עם זאת, על מנת למנוע ניצול לרעה של חריג זה יש לעמוד על כך שבית המשפט האזרחי ידון אך ורק בעילות הנזיקיות, ולא בעילות שהסמכות לדון בהן נתונה לבית הדין לעבודה. לא למותר להזכיר כי תקנה 9(6) לתקנות סדר הדין האזרחי (בדומה לתקנה 9(5) לתקנות בית הדין לעבודה) מחייבת את התובע לציין בכתב התביעה את העובדות המקנות לבית המשפט את הסמכות לדון בעניינו. אם כן, הדעת נותנת כי מקום שבו הוגשה לבית המשפט האזרחי תביעה שהצדדים לה הם עובד ומעסיק והיא נוגעת למערכת היחסים ביניהם, על התובע לציין ולהסביר במפורש כי עילות התביעה הן נזיקיות (שהרי אם לא יעשה כן הסמכות לדון בתובענה תהיה נתונה לבית הדין לעבודה). זאת, כחריג לכלל שלפיו התובע אינו חייב לפרט מהי התשתית המשפטית המבססת את זכותו לקבל מן הנתבע את הסעד...
ויצויין כי פסה"ד בעניין שלומי אבגי מלמדנו בדרך של קל וחומר כי דין התביעה בענייננו להתברר בביה"ד לעבודה שכן בשונה מהעניין שבפניי – הרי שבעניין שלומי אבגי נטען כי העובד, לו הייתה גישה חופשית לכספי העסק, משך מקופת העסק לצרכיו האישיים ושלא כדין כספים רבים, וזאת בשונה מהטענה שהעלתה המשיבה כנגד המבקש ביחס למבקש כדאן וחרף זאת נקבע כי הסמכות לדון בתובענה מסורה לביה"ד לעבודה ולא לביהמ"ש האזרחי.
מכל המקובץ עולה, כי המשיבה לא עמדה בנטל המוטל עליה ללמד כי התביעה באה בגדר החריג הקבוע בסיפא לסעיף 24(א)(1) לחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו