לפיכך, שומה על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה ולערוך בירור רציני, מעמיק ומקיף של טענות התובע, ובכל מקרה של ספק, מן הראוי לדחות הבקשה לסילוק התובענה על הסף, ולהכריע בתובענה לאחר שמיעת הראיות (ראו החלטת כב' השופטת גנות בת"א 41642-01-12 מאור ואח' נ' אמישרגז - גז טבעי בע"מ ואח' [07/01/14].
היתיישנות ושיהוי
מעניין לציין שבאופן עיקרוני המשפט העברי אינו מכיר בטענת ההתיישנות כטענת הגנה על הסף, כמו שנפסק בשולחן ערוך חושן משפט, סימן צח, סעיף א:
"סדר גביית החוב כך הוא כשהמלוה מוציא שטר חוב מקוים אומרים ללוה שלם אפי' שהה כמה שנים ולא תבעו אין אומרים מחל לו כיון ששהה כל כך שנים ולא תבעו ואפי' שמענו שנתייאש מהחוב לגמרי ואמר וי לחיסרון כיס אינו יאוש ...".
עם זאת יש מקום להיתחשב בחשד של "דין מרומה" והבעיה של נזק ראייתי שניגרם לצד שכנגד כתוצאה מהשיהוי.
רבנו אשר, שעקר מאשכנז לספרד ונחשף לפסיקה המקומית המכבדת שטרות ישנים נושנים, דן בתשובות אחדות בשאלה זו, והוא קובע בשו"ת הרא"ש, כלל פה, סימן י:
"אם שטר ישן הוא, כמו שרגילין בארץ הזאת להוציא שטרות ישן נושן, לבי נוקף תמיד עליהם, ואמתלאה גדולה היא, אם לא היה תחבולה, למה שמרו זה ימים רבים, אם לא כדי שתשתקע ותשתכח התחבולה ואז יוציאנו?... ראוי לדיין בכל דין שיראה לו מרומה לרדוף צדק ולהוציאו לאמיתו".
בתשובה אחרת (שו"ת הרא"ש, כלל עז, סימן ד) מספר רבנו אשר כיצד נהג כשהובאו לפניו שטרות ישנים:
"מיום באי הינה קראתי תגר על אלו השיטריות הישנים שמוציאים בארץ הזאת, כי אני חושש להם לרמאות. דלמה ישהה אדם שטרו ימים רבים כאלה? ואולי פרוע הוא או שטר אמנה או הברחה? וכשבאין לפני, אני חוקר ודורש על השהייה: אם יאמר התובע סברא ואמתלא על השהייה, שהיא מקובלת לי, אני משתדל לדונו, ואם לאו, אני אומר: איני פוסל שטרך ואיני משתדל לדונו, כי נראה לי דין מרומה, והדיין מוזהר שלא לידון דין מרומה. "
משכך תוקנו בקהילות אחדות תקנות המגבילות תביעות המבוססות על שטרות ישנים .
סבורני כי עלי לדחות את טענת השהוי, בשלב זה.
סמכות עניינית
הנתבעת טוענת לחוסר סמכות ולתביעה טורדנית וקנטרנית בשל הליך המתנהל בבית הדין לעבודה.
סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע בהאי לישנה:
"24. (א) לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון –
(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו;
(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;"
לעניינינו משערכה התובעת את תביעתה כתביעת נזיקין וזאת כתוצאה מנזקים שנגרמו לה לטענתה במהלך עבודתה, ואף צרפה חו"ד מומחה רפואי לכך, הרי שעל אף שתביעתה כנגד מעסיקתה הרי שיש לידון בה בבית המשפט הכא.
...
בעניין זה ראוי להוסיף כי בספר אשר הוצאתי לאור יחד עם עמיתי ד"ר אביעד איגרא, "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" [בהוצאת "נבו" מהדורה שלישית מורחבת ומעודכנת] התייחסנו לכניסתם הקרובה של תקנות סדר הדין החדשות, בעמ' 78:
"ככלל, מטיוטת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ה-2014 עולה חוסר שביעות רצון מנושא השאלונים. דברי ההסבר לתקנות המוצעות עומדים על מספר קשיים שעלו משימוש בשאלונים בפרקטיקה. ראשית צויין כי הניסיון מלמד שבמקרים רבים הליך השאלונים מנוצל לרעה. השימוש הלא נאות נובע מניצול הכלי לנגח או להתיש את הצד השני. שנית השאלון כולל מאות שאלות אשר אינן מתאימות לכל מקרה ומקרה וכך שאלות רבות אינן רלבנטיות בכלל לנושא הסכסוך. לפיכך התקנות החדשות מציעות שאלון מובנה לתביעות בנזקי גוף ומעבר לכך בית המשפט יוכל להורות בשלב קדם המשפט לצד להשיב בתצהיר על שאלות אחדות לאחר שבית המשפט שוכנע בחשיבותן".
ברוח התקנות החדשות, שייכנסו לתוקף ביום 1/1/021 בע"ה, סבורני שהמתנה נוספת רק תסרבל את ההליך ולא תסייע בקידומו.
משכך אני סבור שבכדי להגיע לחקר האמת, זכותה של התובעת להגיש את המסמך הנדון.
מינוי מומחה מטעם בית המשפט
בכדי לקדם את עניינו של תיק זה, ולאור הפערים בין חוות הדעת של שני הצדדים, הנני נעתר לבקשת התביעה בעניין מינוי מומחה, משכך:
הנני מורה על מינויו של ד"ר מרק וייזר מומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"), להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי הליכי המעצר והאם לדעתו נזקיה נובעים מהאירוע הנטען.