מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות בית הדין לדון בהפחתת מזונות ילדים בהסכם גירושין

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני ירושלים נפסק כדקלמן:

(3) גם לאחר פסק הדין בפרשת סימה לוי וחרף האמור בו, חזר בית המשפט העליון וקבע בפרשת ורבר כי אין מניעה שצדדים להסכם גירושין יסכימו במפורש כי אותה ערכאה שאישרה את ההסכם תהיה בעלת הסמכות לידון גם בכל המחלוקות העתידיות בנושאים הנזכרים בו. וראה עוד בהערה[footnoteRef:1] – הרחבה לעמדה זו שהגישה המחלקה המשפטית של הנהלת בתי הדין לבית המשפט העליון בעיניין קביעת סמכות לאכוף הסכם גירושין אחר הגירושין.
הסיטואציות של פסקי הדין סימה לוי וסימה אמיר מצומצמות בהיקפן – הסכמי שיפוי בגין הפרת הסכם גירושין על רקע של פגיעה אפשרית בזכותם העצמאית של הילדים לקבל מזונות מאביהם – ואינן מתייחסות לכל המצבים האפשריים להתגלעות סיכסוך בין בני זוג לאחר הגירושין, ואשר גם כיום ממשיכות הן להיות בסמכות בית הדין הרבני (וראו בהרחבה לעניין זה בפסק הדין של בית הדין הרבני האיזורי חיפה – תיק 531026/9, ניתן ביום ה' בכסלו התשע"ג – 19.11.2012):א. ההיגיון העומד מאחורי כלל זה הוא כי בית הדין 'קם מכסאו' לאחר מתן פסק דינו.
ראו בספר של השופט עודד מאור ושל עו"ד אסף דגני, "על כונס נכסים", היתנגדות נחרצת למכירת הנכס תמורת "השווי למימוש מהיר". לדידם, באיזון הראוי בין זכות הנושה בהוצאה לפועל להשבת חובו מייד, לבין זכות החייב לא להפסיד מאות אלפי שקלים, הכף נוטה לטובת החייב, הזכאי שנכסו יימכר במחיר השמאות ללא הפחתה של עשרות אחוזים.
...
המסקנה העולה מכל האמור היא כי אם האישה מעוניינת לרכוש את חלקו של האיש בדירה על פי מחיר השמאות של שווי הדירה בסך של 1,375,000 ש"ח, על האישה להפקיד בבית הדין בתוך שלושים יום שיק על סך 10% מהסך שאמורה לשלם עבור חלקו של האיש בדירה.
"הנושה בלאו הכי מקבל פיצוי על העיכוב בדמות הריבית החריגה החל על החייב, וכן קיימת לו זכות לגבות מן החייב את היתרה אם הנכס נמכר בסופו של דבר במחיר שאינו מכסה את המשכנתה" – הם מטעימים ומסכמים: אין לטעמנו הצדקה למכור נכסים בהוצאה לפועל בעשרות אחוזים מתחת לערכם, וזכות הנושה להיפרע במהירות אינה מצדיקה פגיעה בסדר גודל כזה בערכם של נכסי החייבים.
]"ערים אנו לכך כי ההצעות המובאות כאן עלולות להביא להאטה במימוש בטוחות על ידי גופים בנקאיים" – ממשיכים המחברים – "אולם אנו סבורים כי דווקא הם יצאו נשכרים מהן".] שונה הדבר בנידון כנידון דידן, כאשר בית הדין ממנה את הכונס כשלוחם של שני הצדדים למכור את הדירה במחיר הטוב ביותר בעבור שני הצדדים, שתפקידו של הכונס הוא לדאוג שהדירה תימכר לפחות במחיר השמאות.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

פסק הדין עסק בשאלה מי הערכאה המוסמכת לידון בהפחתת מזונות ילדים כאשר בית הדין אישר הסכם גירושין ללא דיון לגופו של עניין.
בג"ץ 6929/10 - בפסק דין זה, אשר ניתן על-ידי הרכב מורחב (מפי המשנָה לנשיא מ' נאור אליה הצטרפו יתר חברי ההרכב), נקבע שלבית דין רבני המאשר הסכם גירושין ללא דיון לגופו של עניין אין סמכות נמשכת לידון בתביעה להפחתת מזונות הילדים.
...
אבחן כעת את טענת חברי לענין זה. כמצוין לעיל, בהתייחסו לטענת המערער לענין זה קבע השופט קמא המלומד, לאחר שסקר אחד לאחד את פסקי הדין בסוגיה, כי - "בסופו של דבר, כל פסקי הדין שניתנו בעת האחרונה ע"י בית המשפט העליון ושאותם סקרתי לעיל (הרבה מעבר לאלה שאוזכרו ועליהם נסמכת הבר"ע) לא יצרו תקדים ולא ביטלו את הלכת שרגאי. לכל היותר יש בחלקם אמרות אגב שאינן עולות בקנה אחד עם הלכת שרגאי. בכך אין די כדי לבטל הלכה ולשלול את תקפו של התקדים המחייב שנקבע בה" (פסקה 35).
כפי שכבר ציינתי, איני שותף לעמדתו זו של חברי, וכמו בית משפט קמא והיועץ המשפטי לממשלה, אף אני סבור כי מדובר לכל היותר במספר אמירות שהן בבחינת אמרות אגב, המשקפות בעיקר אי הקפדה טרמינולוגית, שבוודאי לא ניתן לראות בהן משום שינוי ההלכה או סטייה ממנה.
אי בהירות מסוימת עולה באשר לגבולות תביעת ההשבה בהתייחס להוצאות עתידיות, וזאת נוכח המילים שהושמו בסוגריים בענין שרגאי: "המוציא (או העומד להוציא)". אני סבור כי ההורה הנושא בהוצאות הילדים אותם חב ההורה האחר רשאי לכרוך במסגרת תביעת גירושין תביעה להשבת הוצאותיו אלה, וזאת בהתייחס להוצאות עד להכרעה המהותית בענין תביעת המזונות של הילדים לגופה.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בג"ץ 6929/10 הנ"ל עסק בשאלת קיומה של סמכות נמשכת לבית הדין הרבני לשוב ולהדרש לנושא בו הכריע בעבר מכוח סמכות מקורית שהייתה לו (באותו המקרה בשאלת סמכותו הנמשכת של בית הדין לידון בתביעה להפחתת מזונות ילדים לאחר שאישר הסכם גירושין, ללא דיון לגופו של עניין, שנגע גם בנושא מזונות הילדים).
...
כן מצא בית המשפט המחוזי כי טענות המבקשת אף לגופם של דברים, בשאלת תוקף הכריכה, אינן נעדרות בסיס.
עם כל זאת, מצא בית המשפט המחוזי כי חרף הפגמים בדרך הילוכו של בית המשפט לענייני משפחה, אין מקום לשנות מן התוצאה אליה הגיע, וכי דין הערעור להידחות.
עוד טוענת המבקשת, כי תכלית הכריכה הינה ריכוזיות ויעילות דיונית ולכן החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי בעקבותיו מנוגדת לאותה תכלית משבית המשפט המחוזי "הנציח את פיצול הדיון בתביעות איזון המשאבים בין הצדדים, עת הותיר על כנו פסק-דין שמשמעותו כי כל אחת מהערכאות תדון ברכיבי רכוש שונים מתוך מסת הנכסים ברי האיזון של בני זוג". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש את תגובת המשיב.
סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית, אפוא.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1239725/1 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז־אילוז, הרב מימון נהרי המערערת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד שי בן־דוד) המשיב: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד מאיר יצחק וינד) הנידון: בטלות החלטה שניתנה בדן יחיד – שלא כדין; דרכי הדיון בתביעה לשינוי הסכם ובענייני ילדים
פסק דין העירעור לפני בית הדין מונח ערעורה של האם על החלטת בית הדין האיזורי להפחית מזונות הילדים ולקבוע שדמי המזונות יופחתו באלף ש"ח והאב ישלם למזונות שני ילדיו סך אלף שמונה מאות ושמונים ש"ח. בטלות ההחלטה – מושא העירעור – שניתנה בדן יחיד מהעיון בהחלטת בית הדין האיזורי, וכמותב בכל ההחלטות בתיק זה, עולה כי ההחלטות נחתמו בדיין יחיד.
עם זאת בנסיבות תיק זה, אף שעניינים אלו לא עורערו לפנינו, אין אנו יכולים להיתעלם מאופן ניהול התיק ומשורת החלטות שניתנו שלא בסמכות ולא כראוי בדיין יחיד – החלטות שהיו צריכות להנתן אחרי דיון בהרכבו המלא של בית הדין ובמותבו השלם.
בית הדין האיזורי ידון בהרכבו המלא בתביעות האב לשינוי תנאי הסכם הגירושין.
...
הסיבות לתיקונים פורטו והובהרו בפרוטוקול, האב היה מודע להם, לכתחילה לא היה מעוניין בתיקונים אלו, אך בסופו של דבר תנאים אלו היו בסיס ההסכם המחייב את הצדדים.
מסקנות לאור האמור בית הדין פוסק: הערעור מתקבל ללא התייחסות לטענות הצדדים, מפני שההחלטה ניתנה שלא בסמכות.
הרב שלמה שפירא הרב מימון נהרי מצטרף לקביעה שהחלטת בית הדין קמא שניתנה בדיין יחיד ניתנה שלא בסמכות, ומשכך לקביעה כי אנו מקבלים את הערעור וכי החלטת בית הדין קמא מבוטלת בזאת.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

((2002) 634 ( 2001 ); בג"צ 8578/01 חליווה נ' חליווה, פ"ד נו( 5 ) 125 ( נו( הסכם גירושי הצדדים אושר בביה"ד הרבני, אולם לפי ההלכה הפסוקה לבית דין, המאשר הסכם גירושין ללא דיון לגופו, אין סמכות נמשכת לידון בתביעה להפחתת מזונות הילדים.
...
בנסיבות אלה, אני מורה על מחיקת התביעה וביטול החלטתי מיום 8/12/19 ביום 27.1.20 , ולאחר שהנתבע הגיש תביעה בעניין מזונות הקטין א' בפני ביה"ד הרבני, דן האחרון בבקשה וקבע: "הופיעו הצדדים וב"כ, וביה"ד הקשיב לדבריהם בקשב רב וסבלנות.
נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי בימ"ש זה לא "קנה" סמכות נמשכת לדון בנושא מזונות הקטינים, ההחלטה בעניין הפחתה זמנית בדמי המזונות בוטלה, ובעקבות פסק הדין היה מותר לנתבע להגיש תביעת מזונות לביה"ד הרבני.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת בקשתו של הנתבע ומורה על מחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית, משקבעתי כי לביה"ד הרבני בחיפה נתונה "סמכות נמשכת" לדון בענייני מזונות הקטינים.
נוכח תוצאת פסק דין זה, ובשל העובדה שהתביעה הוגשה תוך העלמת עובדות רבות בחוסר תום לב, התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד בסכום של 2,340 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו