עם זאת קבעתי כי צו עיקול זה יהיה זמני ויעמוד בתוקפו למשך שישים יום בלבד – פרק זמן שנקבע גם מתוך היתחשבות בהיותנו מצויים בפגרת הקיץ שמייד לאחריה יחולו גם חגי תשרי – או עד להחלטה אחרת, וכי במשך פרק זמן זה יהיה רשאי המשיב להגיש תגובה לגופם של דברים ולבקש שלא להאריך את הצוו או אף לבטלו, והמבקשת תהיה רשאית לבקש להאריכו, וככל שיעשו כן ישקול בית הדין את הבקשה וייתן החלטה לגופם של דברים.
סמכותו של בית הדין הרבני לצוות על עיקול נכסים, נעיר, קבועה גם בחקיקה ראשית, בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז – 1956, שסעיף 7ג(א) לו מורה:
בית דין, כשהוא דן בענין שבשיפוטו, רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסי נתבע שבידי הנתבע או שבידי התובע, וכן על נכסי הנתבע שבידי אדם אחר (בסעיף זה – המחזיק), לרבות כל חוב וזכות, בין שהגיע זמן פרעונם ובין אם לאו, אם הוכח להנחת דעתו כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה התומכות בעילת התובענה וכי אי מתן הצוו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.
כך נותנת הדעת, שכן אין היגיון להניח שהסמכות לצוות על עיקול ולפגוע בזכויותיו של אדם ברכושו תהיה שעה שלא הוברר עדיין שאכן יש לאדם אחר זכות בו ולא תהיה שעה שזכותו של האחר כבר הובררה; כך נותנת הדעת שכן צו עיקול שניתן אינו עומד בתוקפו רק עד להכרעה בתביעה – ולאחריה מופנה התובע, אם זכה בתביעה, להוצאה לפועל, אלא כהוראת סעיף 7ג(ה) לחוק האמור "זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע", ומדוע איפוא לא יוכל צו כזה אף להנתן לאחר שזכה התובע בתביעתו; כך נותנת הדעת – ומכאן גם תשובה לטענה כי בקשות ממין זה אמורות להיות מוגשות לרשם ההוצאה לפועל דוקא – שכן סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל וכאמור בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, הן סמכויות, בעניינים מסוימים, כשל בית משפט, אך ברי כי לא ניתנו לו סמכויות מעבר לאלה של בית המשפט ולא באו סמכויותיו לגרוע משל בית המשפט, ובכלל בית משפט אף בית דין דתי, בעיניין שבסמכותו, וכפי שנאמר אף בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, ויש שאף לפי חוק זה נתונה סמכות העיקול דוקא לבית משפט [.
] וכשם שבית המשפט מוסמך, כפי שעולה מכך, להטיל עיקול אף לאחר פסק דין, למרות לשון תקנות סדר הדין האזרחי המדברת בעיקול הבא כסעד ביניים לתובענה, כך גם בית הדין – בנוגע לעניינים שבסמכותו – למרות הלשון "כשהוא דן" שיש לפרשה כאמור לעיל.
...
בהחלטה, שניתנה לאחר קבלת תגובתו של המשיב משום שסברתי כי נכון לבקשה בנסיבות העניין ולא ליתן את הצו במעמד צד אחד, הכול כפי שפורט בגוף ההחלטה, נעתרתי לבקשה תוך שהבהרתי כי אני נעתר לה גם משום שהתגובה הקצרה והתמציתית שהוגשה לא כללה מענות או טענות לגופן של טענות המבקשת אלא בקשה לדחייה על הסף שנומקה בשני נימוקים: התיק סגור, בקשות מעין אלה יש להפנות להוצאה לפועל, נימוקים שכפי שפרטיתי בהמשך ההחלטה אין בהם כדי לדחות את הבקשה.
מסקנות והוראות
סוף דבר:
דין הבקשה לעיקול להתקבל.
