מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות בית הדין הרבני לבוררות לאחר בג"ץ סימה אמיר

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בכל הנוגע לטענה הראשונה, בדבר סמכותו של בית הדין הרבני, התברר בדיון ביום 8.4.19, כי אין מחלוקת אמיתית בין הצדדים בדבר העדר סמכותו של בית הדין הרבני מלדון כבורר בסכסוך ממוני בין הצדדים בפני בית הדין.
כך נפסק בבג"צ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד סא(1) 259 (2006).
לאחר מכן הופיעו הצדדים בפני בית הדין ארץ חמדה, מבלי שהמשיבה צורפה כצד לבוררות.
...
סוף דבר: התובענה מתקבלת ומוצהר בזאת כי תביעת המבקש ביחס לנכס בשומרון הנדונה בבוררות בפני בית הדין ארץ חמדה תכלול את המשיבה ואת המשיב 3 כנתבעים נוספים.
המשיבים ישלמו למבקש ביחד ולחוד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

להוסיף לכך לאיזה מועד יש לערוך את השומה ומה קורה ממועד קביעת השומה האם מדובר בחיוב כספי שעליו מצטרפת ריבית כפי שעותרת המשיבה, סוגיות אלה לא הוכרעו במסגרת פסק הבוררות, ולשם הכרעה בהן נידרש לקיים דיון בנוכחות הצדדים, להסתייע בשמאי מטעם הצדדים ואולי מינוי שמאי מכריע ונקיטת הליך משפטי תוך מתן אפשרות לצדדים לקיים חקירות ולאחר מכן תתקיים הכרעה .
אבקש להעיר ולהבהיר ביחס להליך עתידי שעל המשיבה לנקוט, בבחירת הערכאה המוסמכת יש לשקלל בין היתר את מה שנקבע בבג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול (, 6.4.2006), ומה שנקבע רע"א 4198/10 איבגי נ' גבאי (25.12.2012), ביחס לסמכות בית הדין הרבני בהמשך הליך הבוררות.
...
קבלת שומה מטעם המשיבה כבסיס לפתיחת ההליך , הביאה לכך, שנמנעה מהמבקשת האפשרות להשמיע את טענותיה הנוגעות לדרך עריכת השומה, והבאת מחלוקת ביחס אליה, ובראשן השגותיה בדבר מועד עריכת השומה ומדוע אינה ליום הגשת פסק הדין לביצוע אלא למועד מוקדם בשנת 2011, ותתחיל מחלוקת בעניין הריבית שצריך להחיל, שעה שפסק הבוררות אינו קובע ריבית ולא דן בסוגיה זו. על כן מתבקשת המסקנה לפיה נדרש הליך משפטי נוסף לצורך קביעת סכום השומה המהווה את הסכום לפיצוי, וסכום זה יהיה ניתן לאכיפה.
אשר על כן, הנני מקבל את הערעור באופן שתבוטל החלטת כב' הרשמת מיום 12/4/18 בתיק 514641-02-18 , וכן יבוטל פסק דינו של בית משפט השלום מיום 7/11/18 .ככל שהמשיבה תחפוץ בגביית הפיצוי כפי שהוצהר בפסק הבורר לפי שומה , עליה לנקוט בהליך המתאים לכך.
נוכח התנהלות המבקשת בהליכים עד כה ותרומתה להתמשכות ההליכים, אני סבור כי אין מקום לפסוק לה הוצאות, חרף קבלת הערעור.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט קבע כי אין מחלוקת בדבר העידר סמכות לבית הדין הרבני בתל אביב לשמש כבורר בסכסוך ממוני בין הצדדים, בהתאם להלכה שנפסקה בבג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד סא(1) 259 (2006).
פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 11.4.2019, ערעורם של המבקשים הוגש לבית משפט זה ביום 5.6.2019, והבקשה שלפניי הוגשה רק ביום 4.9.2019, כימעט חמישה חודשים לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי וכשלושה חודשים לאחר הגשת העירעור.
...
דין הבקשה להידחות בשל מספר טעמים.
באשר למאזן הנוחות, בהינתן שסכסוכים נוספים בין המשיב למבקשים 3-2 כבר הועברו לבוררות בפני בית הדין, לא שוכנעתי כי הפגיעה הכרוכה בצירופם של נחלה והמבקש 3 להליך הבוררות לגבי נכס המקרקעין בשומרון, מטה את מאזן הנוחות לטובתם.
אי לכך, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

פסק ביה"ד הרבני הגדול בירושלים ביום 10.1.11 ניתן פסק הבוררות בבית הדין הרבני הגדול שקבע כך: "נדחה העירעור על כל חלקיו. ביה"ד רושם לפניו את נכונותו של המשיב לקבל את זכויותיו בדירה כפי שנפסק, או בתשלום שווה ערך לפי שומה. נוכח הזמן הרב שעבר מהתביעה עד היום (8 שנים!), זכאי המשיב לבחור את הדרך המהירה יותר. מאותה סיבה אין אנו ממליצים על פרעון בתשלומים והבצוע של הפס"ד צריך להסתיים תוך 3 חודשים או בדירה או בכספים שווה ערך" (תיק 805635/1) הרב ישראלי נפטר ב-30.8.2009.
ב"כ הישיבה השיב: "אין היתנגדות להחלפת יורשי המנוח יצחק ישראלי בגב' סנונית ישראלי, אלמנתו" וביהמ"ש נתן החלטה: "מתקן את הבקשות בהתאם". העמותה טענה לבטלות פסק הבוררות מטעמים של העידר חוקיות (חוזה פסול, תשלום אסור, נוכח ההיבטים הפליליים של תופעת ה"מאכר") והיעדר סמכות ביה"ד הרבני לאחר פסיקת בג"צ בפרשת סימה אמיר.
...
הרשמת דחתה הטענה – החלטה מיום 12.4.18, וכך גם נדחה הערעור שהוגש לבית המשפט השלום בעכו על החלטת רשמת ההוצל"פ עש"א (שלום עכו) 10961-05-18 במסגרת הערעור הוגשה שומה נגדית לפיה ערך הדירה 870,000 ₪ נכון ל-2011 או 510,000 ₪ נכון ל-2006 – מועד פסק הבוררות הראשון.
הערעור נדחה (החלטה מיום 7.11.18).
להמשך בירור התביעה אני מורה כדלקמן: 1) התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 1.7.20, הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן או להודיע שכתב ההגנה שהגישה יוותר בעינו, בשינויים המחוייבים, וזאת עד לא יאוחר מיום 1.8.20.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

דא עקא, טוען בא כוח המשיבות כי אופציה זו אינה פתוחה לבית המשפט במקרה דנן, זאת מאחר שלפי קביעתו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול [פורסם בנבו] (6.4.06), לבתי הדין הרבניים הממלכתיים אין כל סמכות לכהן כבוררים בסכסוכים אזרחיים, ועל כן כבר אין זה בסמכותו של בית משפט זה להחזיר את התיק לבית הדין הרבני הממלכתי לשם המשך קיום הליכי בוררות כלשהם.
] בשיקלול הנסיבות האמורות, אשר נופלות לאותו תחום "אפור" שבין הקצוות של בג"ץ אמיר ופסק דין איבגי, כאשר מצד אחד אני מגיע למסקנה שהייתה הסכמה מודעת של הצדדים לנהל את הבוררות בפני בית הדין הרבני הממלכתי (וזאת לאחר שזכתה הסכמה זו אף לגושפנקא של בית משפט השלום, אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמה זו של הצדדים), והסכמה זו כללה, כפי שקבעתי לעיל, אף את ההסכמה להליך של ערעור בבוררות בפני בית הדין הרבני הגדול; ומצד שני, כאשר כבר דנו הצדדים בהסכמה בבוררות בפני בית הדין הרבני למרות הילכת בג"ץ אמיר, וככל הנראה ללא שהייתה מודעות להלכה זו בשעת מעשה, מסקנתי היא כי יש להיתחשב בצמצום של ההלכה האמורה כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דין איבגי, ואין ליישם בדיעבד במקרה דנן את הילכת אמיר כמחסום לסמכותו של בית הדין בניהולו של הליך הבוררות עד עתה.
...
כך למשל, אם ימצא בית הדין כי הגשת תובענה בבית המשפט האזרחי ע"י הנאמן נובעת משיקולים זרים או שהיא מופרכת, שכן הדין אינו מגלה כל עילה, וכיוצא בזה שיקולים שונים, יוכל הוא להורות לנאמן להימנע מהגשת התובענה על מנת שלא לכלות את נכסי ההקדש לריק.
הרב א' אהרן כץ מתן הוראות נוכח כל האמור עד כה אנו מורים כדלהלן: אין כיום למי שמונה כנאמן הקדשות הוועד הכללי, הרב אריה דביר, מעמד כנאמן בהקדשות אלה.
נוכח התנהלותו הבעייתית מאוד של עו"ד שטוב כפי שתוארה ובוארה בהחלטה זו ובהחלטות קודמות ושגרמה הן להליך משפטי ארוך ומיותר שהטריחה את בית הדין רבות, התנהלות שאנו קובעים כי נעשתה שלא בתום לב, אנו מוצאים לנכון להשית עליו הוצאות משפט אישיות לטובת אוצר המדינה בסך 30,000 ש"ח. נבהיר כי מן הדין היה לכאורה להשית על עו"ד שטוב הוצאות לדוגמה, אולם לפנים משורת הדין הסתפקנו בחיוב האמור שהוא בגדר הוצאות משפט ריאליות – ועל דרך ההמעטה בלבד – שנגרמו לאוצר המדינה בהליך זה. אפשר שהיה מקום לחייב אף בהוצאותיו של הצד שכנגד, אולם לעת עתה אין אנו מוצאים לנכון לעשות כן, ובין השאר משום שיש מקום להמתין בפסיקת הוצאות אלה עד לתוצאתו הסופית של ההליך כולו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו