מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות בית הדין הרבני בענייני חינוך קטינים

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1207701/1 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז־אילוז המערערת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד יוסי נקר) המשיב: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד רונית א' זיסמן ו/או ארתור שני ו/או סיון משיח ממשרד א' זיסמן שני – חברת עו"ד) הנידון: מגורי קטינה בפנימייה כחלק מענייני משמורת וחינוך פסק דין
לכן, כהמשך להסכמת הצדדים לסמכות בית הדין הרבני לידון בנושא חינוך הילדה, יש לו סמכות לידון בסכסוך על אודות המסגרת החינוכית של פנימיית [ע'].
...
לטענת ב"כ המערערת אשפוזה של הקטינה במוסד רפואי פסיכיאטרי לתקופה ארוכה, וכן התדרדרותה המנטאלית והנפשית של הקטינה, הם שינוי נסיבות קיצוני, שאמור להוביל למסקנה שיש להוציא את המשמורת של הקטינה מידי האב.
לכן, כאשר בית הדין כבר התחיל לדון בחינוך הבת בהסכמת הצדדים, ולא העלתה האישה טענה של חוסר סמכות בהזדמנות ראשונה, כבר אינה יכול להעלות לאחר מכן, טענה של חוסר סמכות בנושא החינוך בשלב זה. יובהר ויודגש, שבג"ץ ברית המילה עליו הסתמך ב"כ האישה, נמנע מלהיכנס לעובי הקורה של סוגיית החינוך, ועסקה בחילוק שבין סוגיית ברית המילה לבין סוגיית החינוך, כפי שכתבה המשנָה לנשיא מ' נאור שם (סעיף 30): "החלטה בעניין ברית מילה היא החלטה מורכבת ורגישה. היא מערבת, פרט לאקט פיזי בלתי הפיך בגופו של ילד, שאינו צד להליכי הגירושין, שאלות הקשורות בזכויות יסוד כחופש דת או חופש מדת וכן שיקולים חברתיים ותרבותיים." ובהמשך הדברים (סעיף 34): "גם אם תאמר שענייני חינוך הם עניינים שניתן לכורכם בתביעת הגירושין, אין הדבר מחייב מסקנה כזו בענייננו. מסקנתי נסמכת על ההבדלים בין תחום החינוך לבין עניין ברית המילה. עד כה, התרכזו בפסיקה סכסוכים בתחום החינוך בשאלה מעשית, והיא באיזה מוסד חינוכי ילמדו הילדים לאחר הגירושין. בניגוד לברית מילה, שאלת אופיו של המוסד החינוכי שבו ילמד הילד אינה מערבת אקט פיזי בגופו [...] זאת ועוד: מבחינה מעשית, גירושיהם של ההורים עשויים לחייב הכרעה בשאלה איזה מוסד חינוכי יפקוד הילד מדי יום ביומו לאחר הגירושין. זאת, בין אם משום שפעמים רבות בחירת המוסד החינוכי תלויה במקום המגורים של הילד, העשוי להשתנות עקב פרידתם של הוריו, ובין מסיבות אחרות. בשונה מכך, ברית מילה היא אקט חד־פעמי ובלתי הפיך, אשר לגירושיהם של ההורים אין כל השפעה מעשית עליו. על כן, מקובלת עליי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה בהשוואה לתחום החינוך, סוגית ברית המילה מצויה במעגל רחוק יותר מגרעין הנושאים המצויים בסמכותו המקורית של בית הדין הרבני." ברור הדבר, כי בעניין זה, נושא הפנימייה שבתיק שבפנינו דומה יותר לנושא החינוך מאשר לנושא ברית מילה.
אולם, ייתכנו נסיבות אחרות, שהערכאה המוסמכת לקבוע משמורת והחזקת ילדים תגיע למסקנה שמקום מגורים אחר ייתן מענה יותר הולם לצרכי הקטין, בין אם זה בבית אחד הקרובים, כגון סבא וסבתא, ובין במסגרת אחרת, כגון פנימייה, כבנידון דנן.
מסקנה אשר על כן, לאור האמור לעיל, אנו קובעים: הערעור בנוגע למשמורת נדחה, והחלטות שנתנו בנושא בעינן עומדות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בהמשך נפרדו בני הזו ופתחו בהליכים משפטיים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לעינייני מישפחה, כך שענייני משמורת הקטינים נדונו בפני בית הדין הרבני, ואילו יתר הסוגיות הרלוואנטיות, ובהן האפוטרופסות על הקטינים וחינוכם – נדונו בפני בית המשפט לעינייני מישפחה.
הלכה ידועה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, וכי התערבותו בהחלטות מעין אלה שמורה למקרים בהם ניתנה החלטה תוך חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או סתירה של הוראות הדין, כמו גם למקרים חריגים נוספים בהם יש מקום ליתן סעד מן הצדק (ראו: בג"ץ 1370/18 פלונית נ' בית הדין הרבני האיזורי חיפה, פסקה 7 (29.4.2018); בג"ץ 3394/18 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 6 (2.5.2018)).
...
דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה דנן, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי לבקש תשובה.
לא שוכנעתי כי המקרה דנן נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים את התערבותנו כאמור, ודי בכך כדי לדחות את העתירה דנן.
אשר על כן, העתירה נדחית, ועמה הבקשה למתן צו ביניים.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

בנסיבות תיק זה בית הדין הרבני משולל סמכות לידון בעינייני המשמורת וחינוך הקטינים.
...
הוגש ערעור על החלטה זו והערעור נדחה.
לפיכך גם לאחר הסכמה שכזו אם בסופו של דבר אחד הצדדים יגיש תביעתו לבית הדין הרבני, בית הדין הוא שקנה סמכות לדון וההסכמה הקודמת לסמכות בית המשפט אין לה משמעות חוקית – עיין מה שנפסק בזה בע"א 1981/90 אהרן נגד אהרן.
מסקנות המסקנות העולות מכל האמור לעיל הן כדלהלן: בית הדין דוחה הערעור.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

כפי שכתב כך גם בית המשפט (פסקה 54): בהתאם לצורך, יידרש בית המשפט לסעד במסגרת שמיעת ההליך כדבעי, זאת לאחר שיתבהרו הדברים בערכאת בית הדין הרבני בסוגיית המשמורת וחלוקת זמן הורי, המהוה לטעמי את התשתית להתקדמות בסוגיית מקום המסגרת החינוכית של הקטינים.
העולה מן האמור הוא כי בית הדין הרבני נתן את החלטתו מתוקף סמכותו לידון בעינייני המשמורת, אגב כך כסעד זמני ומיידי ליישום החלטת המשמורת ושמירה על שלומם וטובתם של הילדים, מוסמך היה ואף מאחריותו היה להורות בעיניין מקום לימודם, וזאת עד למתן החלטה של בית המשפט לגופו של עניין החינוך.
...

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לטענתו התביעה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים ובחוסר תום לב תוך הסתרת הכרעות בית הדין הרבני בעיניין מזונות הקטינים, שעה שחודשיים טרם הגשת תביעה זו, עניין המזונות נדון בבית הדין הרבני באופן של מעשה בית דין.
הטעם לכך נעוץ בהלכה הפסוקה שלפיה ככלל, דוקטרינת הסמכות הנמשכת חלה על פי מהותה ועל פי תכליתה מקום שבו בית הדין דן ופסק מכוח סמכות מקורית בסוגיה בעלת אופי מתמשך (ראו בעיניין זה: בג"צ 9539/00 איתן נ' בית הדין הרבני האיזורי ירושלים, פ"ד 28 .
ראו בעיניין 2003 ) שאומנם עוסק בסמכות 21 ) 481 ( זה בג"ץ 4238/03 לוי נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נח( ביה"ד הרבני לידון בתביעה בעיניין חינוך הילדים, אולם הקביעות בפסק הדין יפות גם לענייננו: "לא למותר אף לציין את השהוי בהגשת העתירה. בית-הדין האיזורי נתן כאמור את פסק-
...
בנסיבות אלה, אני מורה על מחיקת התביעה וביטול החלטתי מיום 8/12/19 ביום 27.1.20 , ולאחר שהנתבע הגיש תביעה בעניין מזונות הקטין א' בפני ביה"ד הרבני, דן האחרון בבקשה וקבע: "הופיעו הצדדים וב"כ, וביה"ד הקשיב לדבריהם בקשב רב וסבלנות.
נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי בימ"ש זה לא "קנה" סמכות נמשכת לדון בנושא מזונות הקטינים, ההחלטה בעניין הפחתה זמנית בדמי המזונות בוטלה, ובעקבות פסק הדין היה מותר לנתבע להגיש תביעת מזונות לביה"ד הרבני.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת בקשתו של הנתבע ומורה על מחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית, משקבעתי כי לביה"ד הרבני בחיפה נתונה "סמכות נמשכת" לדון בענייני מזונות הקטינים.
נוכח תוצאת פסק דין זה, ובשל העובדה שהתביעה הוגשה תוך העלמת עובדות רבות בחוסר תום לב, התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד בסכום של 2,340 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו