מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות בית הדין האזורי לעבודה לדון במעמד ארגון עובדים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 10444-11-19 30 אפריל 2020 לפני: כב' השופט תומר סילורה נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר נציג ציבור (מעסיקים) מר **** הרפז המבקשים: 1. מדינת ישראל – משרד האוצר 2. נציבות שירות המדינה 3. הממונה על שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר ע"י ב"כ: עו"ד יפעת לביא המשיב: ועד העובדים הארצי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ע"י ב"כ: עו"ד יובל ברוק החלטה
ועד עובדים הינו נציגות של עובדים מכוח עבודתם במפעל מסוים, או במקום עבודה מסוים; מקום שבו מאורגנים העובדים באירגון עובדים, מהוה ועד העובדים את "התא הראשון במערכת האגוד המקצועי", אך ברור שאין הוא הופר על-ידי כך ארגון עובדים בפני עצמו (סעיף 1שבפרק ד' לחוקת ההסתדרות; דיון מס' לג/3-4, [2], בע' 355; כמו כן ראו החלטת חברתי השופטת יפית זלמנוביץ גיסין "לאור האמור לעיל, ברי כי משוועד העובדים אינו אישיות משפטית הכשרה לתבוע ולהתבע אין לנו סמכות לידון בתובענה שהוגשה נגדו" (סע"ש (ת"א) 27747-07-19 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אלבז, ניתן ביום 15.1.20) וכן ראו החלטת השופטת שרה ברוינר הקובעת כי לוועד אין זכות עמידה עצמאית בפני בית הדין מאחר ואינו צד להליך הקבוצי (ס"ק (י-ם) 49399-01-19 החלטה מיום 3.2.20) בעניינינו, התובע בהליך זה הוא ועד העובדים ואיננו מוצאים כל סיבה לחרוג מהילכת בית הדין הארצי בעיניין זה. באשר לטענות המשיב כי יש לראות בו כ"עותר צבורי" – אכן, בית הדין לעבודה אינו נועל שעריו מפניו של "עותר צבורי". ואולם, בעניננו, לא מצאנו כי יש להכיר במשיב כעותר צבורי.
בוד"ח הוועדה לבחינת מעמדו של בית הדין לעבודה נכתב: "על יסוד הוראות אלה התפתחה בבית הדין לעבודה אוירה מיוחדת, אפשר אולי לומר תרבות מיוחדת של היתדיינות, שונה מזאת המקובלת בבתי המשפט הכלליים. כפועל יוצא, בית הדין לעבודה נחשב נגיש וידידותי במיוחד, והצליח למצב עצמו, בעיני הצדדים ליחסי עבודה, כפורום ראוי ואמין לדיון בסכסוכי עבודה. יש לכך חשיבות רבה בהקשרים שונים, ובמיוחד לצורך הגנה על זכויות שהחוק מעניק לעובדים" (https://www.gov.il/BlobFolder/guide/labor_courts_committee_decisions/he/%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94%20%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA%20%D7%91%D7%AA%D7%99%20%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F.pdf) – סעיף 191 בפרק הסיכום) אין, אפוא, כל בסיס לחשש כי זכותם של העובדים הרואים עצמם נפגעים מהחלטת המבקשים תיפגע אם לא יתאפשר למשיב להביע עמדתו בסוגיה זו. בנוגע לטענת המשיב בנוגע לקיומה של הסכמה דיונית שבין הצדדים –בסעיף 1 להסכמה הדיונית נרשם כי "כל צד שומר על טענותיו" ומשכך לטעמנו רשאים היו המבקשים להגיש בקשתם זו. באשר לטענת המשיב כי ניתן לראות בו "חליף" – לטעמינו משוועד העובדים אינו אישיות משפטית לא ניתן לראות בו "כחליפו" של עובד בהתאם לסעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין ובודאי בנסיבות בהם העובדים עצמם יכולים, ככל שראו עצמם נפגעים מהחלטת המדינה, להגיש תביעה ולהוכיח תביעתם.
...
בוד"ח הועדה לבחינת מעמדו של בית הדין לעבודה נכתב: "על יסוד הוראות אלה התפתחה בבית הדין לעבודה אווירה מיוחדת, אפשר אולי לומר תרבות מיוחדת של התדיינות, שונה מזאת המקובלת בבתי המשפט הכלליים. כפועל יוצא, בית הדין לעבודה נחשב נגיש וידידותי במיוחד, והצליח למצב עצמו, בעיני הצדדים ליחסי עבודה, כפורום ראוי ואמין לדיון בסכסוכי עבודה. יש לכך חשיבות רבה בהקשרים שונים, ובמיוחד לצורך הגנה על זכויות שהחוק מעניק לעובדים" (https://www.gov.il/BlobFolder/guide/labor_courts_committee_decisions/he/%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94%20%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA%20%D7%91%D7%AA%D7%99%20%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F.pdf) – סעיף 191 בפרק הסיכום) אין, איפוא, כל בסיס לחשש כי זכותם של העובדים הרואים עצמם נפגעים מהחלטת המבקשים תפגע אם לא יתאפשר למשיב להביע עמדתו בסוגיה זו. בנוגע לטענת המשיב בנוגע לקיומה של הסכמה דיונית שבין הצדדים –בסעיף 1 להסכמה הדיונית נרשם כי "כל צד שומר על טענותיו" ומשכך לטעמנו רשאים היו המבקשים להגיש בקשתם זו. באשר לטענת המשיב כי ניתן לראות בו "חליף" – לטעמינו משוועד העובדים אינו אישיות משפטית לא ניתן לראות בו "כחליפו" של עובד בהתאם לסעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין ובוודאי בנסיבות בהם העובדים עצמם יכולים, ככל שראו עצמם נפגעים מהחלטת המדינה, להגיש תביעה ולהוכיח תביעתם.
לאור האמור, משוועד עובדים אינו אישיות משפטית הכשיר לתבוע ולהיתבע ומהנימוקים הנוספים שפורטו בהחלטה, אין לנו סמכות לדון בתובענה שהוגשה על ידו ומשכך אין מנוס מלהורות על מחיקת התביעה.
סוף דבר: בקשת המבקשים לסילוק על הסף – מתקבלת.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

פרט 10(1) לתוספת השנייה מונה "תביעה בעילה אשר לבית דין איזורי לעבודה הסמכות הייחודית לידון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969..." ולעניין זה נקבע בפרט 10(3) כי "תביעה – למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקבוצי". כלומר, חוק תובענות ייצוגיות מצמצם את זכותם של עובדים שחל עליהם הסכם קבוצי להגיש תובענות ייצוגיות.
מעדותה של המבקשת עלה שעל פועלה של הסתדרות המורים בעניינים אלה גם היא אינה חולקת, ובשל כך יש לקבוע כי "חלה התכלית הבסיסית כפי שנקבעה על ידי המחוקק עת בחר לחוקק את פרט 10(3) ונועדה לשמר את מעמדם וכוחם של אירגוני העובדים לצורך השגת תכליותיהם של דיני העבודה" (ראו והשוו: ע"ע (ארצי) 14202-01-18 שקולניק – התעשייה האוירית לישראל (11.12.2018)).
...
לעמדתנו וברגיל, מקום בו נדחית בקשה לאישור תובענה ייצוגית יש מקום לפסוק לחובת המבקשת הוצאות.
אשר להסתדרות וכאמור, איננו מקבלים את טענת המבקשת כי פועלה האפקטיבי של ההסתדרות היה וימשיך להיות תוצאה להגשת הבקשה.
עם זאת ולנוכח העובדה שהמבקשת ממשיכה להיות חברה בהסתדרות החלטנו להפחית את ההוצאות ולהעמידן על שכר טרחת באי כוחה והוצאות בסכום כולל של 5,000 ₪.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

במסגרת הדיון מהיום המערער טען כדלקמן: "לשאלת בית הדין מה רצוני בהליך הזה, אני רשמתי את הדברים בכתב הטענות שפתח את ההליך. לשאלת בית הדין מה אני מבקש שם, אני מבקש בכל לשון של בקשה בכתב הטענות הראשון מיום 14/2/21. אני מבקש עבודה. לשאלת בית הדין למה אני חושב שבבית הדין האיזורי לעבודה נוכל לעזור, אני משיב כי זה בית הדין האיזורי לעבודה. אין המדובר במציאת עבודה. אני מבקש מעמד במקצוע שלי. לשאלת בית הדין למה אני חושב שבית הדין לעבודה אחראי על התחום הזה, אני משיב אז מי אחראי? בית הדין הסמכות.
(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים; (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקבוציים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קבוצי, או הסדר קבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של כל דין; (3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקיצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לאירגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של האירגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית הדין האיזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה, או בכל חוק אחר.
...
ביום 18/4/21, הגישה המשיבה את הבקשה ובה טענה, בין היתר, כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, והפנתה להוראות סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק").
" דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל, כך שיש לדחות את הערעור על הסף מחוסר סמכות עניינית.
לאור המפורט לעיל, אני מורה על קבלת הבקשה ועל סילוק הערעור.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ס"ק 55270-05-21 10 מרץ 2022 לפני: כב' השופט דורון יפת נציג ציבור (עובדים) מר יונתן שלם נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אידה שפירא המבקשת הסתדרות המורים בישראל ע"י ב"כ עו"ד אסף ברנזון ועו"ד מיכל פרידמן המשיבות: .1 מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד תמר שריאל .2 קרנות הישתלמות למורים תיכוניים, מורי סמינרים ומפקחים .3 קרנות הישתלמות למורים ולגננות - חברה מנהלת בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ארנון שגב ועו"ד לי בן זקן מבקשי ההצטרפות: .1 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות ע"י ב"כ עו"ד זוהר גיפס ועו"ד טל איסק .2 עגור חברה לניהול קופות גמל וקרנות הישתלמות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עידן סגר ועו"ד ליאור כץ החלטה
בהמשך לדיון שהתקיים שילשום (8.3.2022) במהלכו השיבו ב"כ הצדדים לשאלות בית הדין, ולאחר שעיינו בכלל החומר שבתיק, להלן החלטתנו לגבי המשך ההליך: תיקון בקשת הצד - בהמשך לטענותיהם של ב"כ הסתדרות המורים במעמד הדיון (ע' 20 ש' 1-2; ע' 21 ש' 2-3, ש' 9-10), ב"כ ארגון המורים (ע' 21 ש' 9-11) וב"כ עגור חברה לניהול קופות גמל וקרנות הישתלמות בע"מ (להלן- עגור)(ע' 21 ש' 6-7), ובהיעדר היתנגדות מטעם המדינה, בקשת הצד תתוקן כך שלאחר "(משיבות 2 ו-3)" בסעיף 1 לבקשת צד תבוא המילה "ועגור"; בסעיף 2 לאחר "הסתדרות המורים" יתוספו המילים "ובין המדינה לבין ארגון המורים"; בסעיף 10 המילים "אינה צד בהליך זה" תימחקנה; ובסעיף 50 א לבקשת הצד תימחקנה המילים החל "מהסתדרות המורים" ועד ל"סעיף (1) לעיל".
(2) דומה כי בתיקון כאמור ובהיעדר היתייחסות ל"שלב החינוך" (ע' 16 ש' 24; ע' 20 ש' 27), התייתר הצורך לידון בשאלת סמכותו העניינית של בית הדין האיזורי לעבודה, אגב בקשת ארגון המורים להצטרף כצד להליך (עס"ק 616-05-19 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות – מדינת ישראל משרד החינוך ומשרד האוצר (מיום 27.10.2021), וזאת על רקע ההליך המשפטי התלוי ועומד בבית הדין הארצי לעבודה בעיניין היציגות (סב"א 5271-08-17).
...
בהמשך לדיון שהתקיים שלשום (8.3.2022) במהלכו השיבו ב"כ הצדדים לשאלות בית הדין, ולאחר שעיינו בכלל החומר שבתיק, להלן החלטתנו לגבי המשך ההליך: תיקון בקשת הצד - בהמשך לטענותיהם של ב"כ הסתדרות המורים במעמד הדיון (ע' 20 ש' 1-2; ע' 21 ש' 2-3, ש' 9-10), ב"כ ארגון המורים (ע' 21 ש' 9-11) וב"כ עגור חברה לניהול קופות גמל וקרנות השתלמות בע"מ (להלן- עגור)(ע' 21 ש' 6-7), ובהעדר התנגדות מטעם המדינה, בקשת הצד תתוקן כך שלאחר "(משיבות 2 ו-3)" בסעיף 1 לבקשת צד תבוא המילה "ועגור"; בסעיף 2 לאחר "הסתדרות המורים" יתווספו המילים "ובין המדינה לבין ארגון המורים"; בסעיף 10 המילים "אינה צד בהליך זה" תמחקנה; ובסעיף 50 א לבקשת הצד תמחקנה המילים החל "מהסתדרות המורים" ועד ל"סעיף (1) לעיל".
אשר לעמדת הרגולטור- רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון - נוכח הסוגיה המבוררת ומבלי שיהא בעצם הפנייה למאסדר, כדי לחוות דעתנו לכאן או לכאן בשאלה, האם הצטרפות של עובד הוראה לקרן השתלמות היא זכות הנתונה לבחירתו של העובד, אם לאו, אנו סבורים כי על הרגולטור (ע' 21 ש' 25-27) ליתן עמדתו המפורטת ביחס לשאלות כדלקמן: (1) האם קיימים מאפיינים ייחודיים לקרנות השתלמות של עובדי הוראה אל מול יתר קרנות ההשתלמויות הרגילות שבשוק? בתשובתה תתייחס הרשות הן לעובד הוראה שמעוניין להפקיד את כספיו לטובת חסכון בלבד והן לעובד הוראה שמעוניין להפקיד את כספיו לטובת יציאה להשתלמות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ת"צ 51424-05-18 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב אורנשטיין נציג ציבור (עובדים) מר איתן קשמון המבקשת: רחל פרץ, ת.ז. 301207965 ע"י ב"כ: עו"ד משה וקרט ועו"ד ליאת בן סימון המשיבה: חברת אלבר ציי רכב בע"מ, ח.פ. 512642281 ע"י ב"כ: עו"ד סיגל פעיל, עו"ד זוהר גיבס ועו"ד אדר שוורץ אביטל החלטה
" סעיף 3 לחוק קובע באילו עניינים ניתן להגיש תובענה ייצוגית: "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית". על פי סעיף 10 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות תביעות "בעילה אשר לבית דין איזורי לעבודה הסמכות הייחודית לידון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969", יכולות להידון במסגרת תובענות ייצוגיות.
על פי פסיקת ביה"ד הארצי (ע"ע 629/07 יגאל וירון – תבל אבטחת ניקיון ושירותים בע"מ) ניתן להגיש תובענה ייצוגית במקום עבודה מאורגן אם יוכח כי ארגון עובדים אינו פועל לשם אכיפת זכויות העובדים.
עסק או ארגון המעונין בשרותי הלישכה, אולם אינו מעוניין להישתתף באסיפותיה ובמוסדותיה, רשאי, באישור נשיאות הלישכה, להיתקבל ללשכה במעמד מיוחד של עמית.
...
שוכנענו כי המבקשת אינה מתאימה לנהל את התובענה הייצוגית.
סוף דבר הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם למשיבה 50,000 ₪ שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 10,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו