סמכות בינלאומית של בית הדין לעבודה במקרה של עבודה בחו"ל

בפסק הדין בעיניין מוסא אבו ראס (סעיף 32 לפסק הדין) נפסק כי: ככלל, מגמת הפסיקה היא צימצום ההענות לטענת פורום לא נאות, שתתקבל רק במקרים חריגים, עת מוכח בעליל כי קיים פורום אחר אשר זיקת הצדדים אליו רבה יותר [עניין מחאג'נה]; ככל שקמה לבית הדין לעבודה בישראל סמכות בינלאומית לידון בהליך, על הנתבע הטוען כי בית הדין לעבודה הוא פורום לא נאות מוטל נטל ההוכחה, ובכלל זאת עליו להוכיח כי ניתן לנהל את ההיתדיינות בפורום הזר באופן נאות [עניין מולטי לוק]; יישום המבחנים שנקבעו בפסיקתו של בית המשפט העליון בעיניין פורום לא נאות צריך להעשות תוך היתחשבות במיוחד שביחסי עבודה, להבדיל מיחסי מסחר, ובכלל זאת פערי הכוחות בין הצדדים.

מנגד, במצב דברים שבו אין כל זיקה או יש זיקה קלושה בין היות העובד ישראלי לבין עבודתו בתאגיד הזר, כגון במקרה שבו ההיתקשרות עם העובד נעשתה עת לא היה תושב ישראל והתגורר בחו"ל, וללא קשר להיותו אזרח ישראל (עניין שטיינפלד) או עת מדובר בעובד שהוא תושב חוץ (עניין אפריקה ישראל), וההתקשרות נעשתה בחו"ל ואף העבודה בוצעה בחו"ל – במקרים אלה תגבר הנטייה לקבוע כי בית הדין בישראל אינו הפורום הנאות.

...

שלב שני – עילת התביעה : נוכח האמור לעיל, לאור רמת ההוכחה הנדרשת בשלב זה ובזהירות בה אנו מצווים בשלב זה, שוכנעתי כי אין המדובר בתביעה טורדנית ומשוללת יסוד על פניה, אלא לתובע תביעה הראויה לדיון, המעלה "שאלה רצינית" שיש לדון בה ובכלל זה זהות המעסיק של התובע כאשר ביחס לנתבעת 2 צורפו הסכמי עבודה עליהם היא לכאורה חתומה מול התובע וכן צורפו תלושי שכר שלטענת התובע היא הפיקה עבורו.

בנסיבות העניין כאמור אני סבורה כי בית המשפט בישראל הוא הפורום המתאים לבירור המחלוקת שבין הצדדים.

התובע ימציא לידי הנתבעת 2 בהמצאה כדין, את כתב התביעה בצירוף החלטתי זו, בתוך 30 יום.

העובדות שיעמדו בבסיס הכרעתנו להלן העובדות שיפורטו להלן, רובן אינן במחלוקת בין הצדדים, וחלקן מבוסס על כתבי הטענות, מבלי שיש לראות בהצגתן כהכרעה, ככל שקיימת לגביהן מחלוקת עובדתית: כאמור לעיל, תקופת עבודתו של התובע בבנק הפועלים ולאחריה בHS אינה במחלוקת.

· ככלל, מגמת הפסיקה היא צימצום ההענות לטענת פורום לא נאות, שתתקבל רק במקרים חריגים, עת מוכח בעליל כי קיים פורום אחר אשר זיקת הצדדים אליו רבה יותר [עניין מחאג'נה]; · ככל שקמה לבית הדין לעבודה בישראל סמכות בינלאומית לידון בהליך, על הנתבע הטוען כי בית הדין לעבודה הוא פורום לא נאות מוטל נטל ההוכחה, ובכלל זאת עליו להוכיח כי ניתן לנהל את ההיתדיינות בפורום הזר באופן נאות [עניין מולטי לוק]; · יישום המבחנים שנקבעו בפסיקתו של בית המשפט העליון בעיניין פורום לא נאות צריך להעשות תוך היתחשבות במיוחד שביחסי עבודה, להבדיל מיחסי מסחר, ובכלל זאת פערי הכוחות בין הצדדים.

מנגד, במצב דברים שבו אין כל זיקה או יש זיקה קלושה בין היות העובד ישראלי לבין עבודתו בתאגיד הזר, כגון במקרה שבו ההיתקשרות עם העובד נעשתה עת לא היה תושב ישראל והתגורר בחו"ל, וללא קשר להיותו אזרח ישראל (עניין שטיינפלד) או עת מדובר בעובד שהוא תושב חוץ (עניין אפריקה ישראל), וההתקשרות נעשתה בחו"ל ואף העבודה בוצעה בחו"ל – במקרים אלה תגבר הנטייה לקבוע כי בית הדין בישראל אינו הפורום הנאות.

...

על יסוד האמור לעיל, אנו קובעים כי דין התביעה להדחות על הסף מחמת חוסר סמכות, בהתאם לתקנה 45(א)(2) לתקנות.

סוף דבר אנו קובעים כי על העסקתו של התובע בHS, בין אם במשותף עם בנק הפועלים ובין אם כמעסיק יחיד, חל הדין השוויצרי וכי תביעת התובע בקשר עם תקופת העסקתו זו ועם סיומה, צריכה להתברר בשוויץ.

לפיכך אנו מורים על סילוק התביעה על הסף, הכל כאמור לעיל.

לאור כל האמור קבע בית הדין האיזורי (הדגשה במקור): "37. לסיכום, התובע סרב לבצע המוטל עליו, ולנסוע למפעל הנתבעת באורגואי והתנה את ביצוע עבודתו בכך הנתבעת תממן שהותו במלון. כמו כן, בסמוך לסיום עבודתו של התובע התגלו פגמים בייצור ובאריזת הבשר. נוסף על כך, התקבלו תלונות מצוות המשגיחים, אשר היה בהן כדי לסכן את ההשגחה שהעניקה הרבנות למוצרים אותם שיווקה הנתבעת.

אשר לסמכות העניינית, בהודעת העירעור טענה החברה להעדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, ואולם בסיכומיה טענה לכך בשפה רפה (ראו סעיף 31 לסיכומיה).

ביחס למערער נימסר כי "עבד בחו"ל (בדרום אמריקה) ונידרש לפקח על חיתוך הבשר, כלל הוראות הייצור של החברה, לרבות ובמיוחד אריזתו והעמסתו באורגואי ובברזיל" (סעיף 9 לתצהיר).

זאת, כיוון שבהיעדר טיעון סדור קשה לומר כי ביחס לדמי ההבראה "מושגי הצדק האלמנטרי לגבי העניין הנידון הם אחידים ומקובלים בכל העולם". בנוסף, גם ערכו הכלכלי של רכיב זה אינו במידה המצדיקה את המאמץ הדיוני הנוסף הכרוך בהשלמת טיעון על ידי הצדדים בהיבט זה. אשר לפצוי בגין תלושי שכר – המדובר ברכיב פיצוי הנתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וערכאת ערעור ממעטת להתערב בו. בשים לב להנמקתו המפורטת של בית הדין האיזורי בסעיפים 73- 74 לפסק דינו לא מצאנו כי מקרה זה מצדיק סטיה מהכלל האמור, ולכן דין העירעור בהיבט זה להדחות.

העולה מן האמור הוא כי בית הדין לעבודה הנו בעל הסמכות הבינלאומית לידון בתובענה.

...

זו לשון פסק הדין ביחס להתנגדות לנסיעה מחוץ לברזיל: "33. לאור האמור, מקובלת עלינו טענת הנתבעת לפיה התובע סירב לבצע את המוטל עליו, כנדרש והתנה את נסיעתו למפעל באורגוואי במימון שהות במלון... סרוב זה היה בלתי מוצדק ובלתי סביר...

טרם סיום מצאנו לנכון לציין כי בשלבים שונים של ניהול הדיון בערעורים סברנו שהתוצאה עשויה להיות שונה ובהתאם הוצע לצדדים להגיע לפשרה, אך משהצדדים לא הגיעו להסכמה נדרשנו לפסוק לדין וכך עשינו.

סוף דבר – דין ערעור העובד להידחות במלואו, וערעור החברה מתקבל חלקית כך שדין חיובה בתשלום הפרשי הפקדות פנסיוניות ובתשלום דמי הבראה – להתבטל.

משמחדליהם הדיוניים ההדדיים של הצדדים תרמו לערפל שאפף את ניתוח הסוגיות המשפטיות – החלטנו שבנסיבות הענין כל צד ישא בהוצאותיו.

באשר לסוגית הדין החל ועבודתו של התובע בחברה האמריקאית, כנטען בכתב ההגנה, אישר התובע כי אמנם הועסק על ידי החברה האמריקאית אולם "לחברה היה קשר הדוק ובלתי נפרד לנתבעת 1". התובע הסביר כי החברה האמריקאית היתה, למעשה, זכיינית של הנתבעת 1 אשר הפעילה בארצות הברית את המותג "גלריית עדן". התובע הוסיף וכתב בתגובתו: "ישנו קשר הדוק בין המעסיקים בתקופת העסקתו בארה"ב ובין מעסיקיו בישראל, כאשר הנתבעים 3-2 ניהלו מרחוק את האימפריה שלהם בחו"ל באמצעות חברה אמריקאית והם אלו שבקשו מהתובע לעזוב את עבודתו בארצות הברית לטובת עבודה בישראל". (סעיף 9 לתגובת התובע) דיון והכרעה הכלל המנחה בשאלת תחולת הדין הזר הוא, כי "בהתעורר שאלה של בררת מקום שיפוט בין בית משפט מוסמך בישראל לבין בית משפט זר, שאף הוא בעל סמכות בינלאומית לידון בתובענה, רשאי בית המשפט בישראל בתנאים מסוימים למחוק את התביעה שהוגשה לו כדי שזו תנוהל בפני בית המשפט הזר... המבחן המכריע לבחינת תחולתה של דוקטרינת "הפורום הלא נאות" הנו האם הפורום המקומי הוא "הפורום הטבעי" או שקיים פורום טבעי זר בעל סמכות לידון בתובענה.

מנגד, במצב דברים שבו אין כל זיקה או יש זיקה קלושה בין היות העובד ישראלי לבין עבודתו בתאגיד הזר, כגון במקרה שבו ההיתקשרות עם העובד נעשתה עת לא היה תושב ישראל והתגורר בחו"ל, וללא קשר להיותו אזרח ישראל (עניין שטיינפלד) או עת מדובר בעובד שהוא תושב חוץ (עניין אפריקה ישראל), וההתקשרות נעשתה בחו"ל ואף העבודה בוצעה בחו"ל – במקרים אלה תגבר הנטייה לקבוע כי בית הדין בישראל אינו הפורום הנאות.

...

מסקנתנו היא, איפוא, כי בית הדין לעבודה בישראל אינו הפורום הנאות לניהול התובענה בנוגע לזכויותיו הנטענות של התובע.

שוכנענו, כי בין שהתובע פוטר ובין שהתפטר מעבודתו בחברה האמריקאית ואף בתום תקופת ההתקשרות בינו לבין הנתבעת 1, עסקינן במי שהתגורר בארצות הברית כחמש שנים בטרם גויס לעבודה בחברה האמריקאית, ולעבודתו בחברה האמריקאית לא היה קשר "ישראליותי"; ההתקשרות נעשתה בחו"ל והעבודה כולה בוצעה בחו"ל, ולהתרשמותנו, לא היתה הכרות קודמת בין התובע לנתבעים 3-2; שכרו של התובע, עד שהעתיק את מרכז חייו לישראל ב 2018, שולם לו בדולרים לחשבון בנק בארצות הברית; ותקו של התובע עת החל עבודתו אצל הנתבעת 1 נמנה מאותו מועד והתובע לא טען כי מחה על הפגיעה ב"רצף הזכויות"; אף שלא ניתן לדעת האם שכרו בעת שהועסק על ידי הנתבעת 1 שולם לו לחשבון בישראל או בארצות הברית, ברור, כי עת נשלח על ידי הנתבעת 1 ליוון, שולם שכרו לחשבון בנק בחו"ל. הנתבעת 1 והחברה האמריקאית הן תאגידים נפרדים ו"הזיקה ההדוקה" נדמית כקשר של זכיינות, הא ותו לא. כאשר תאגיד, ובעניננו הנתבעת 1, מעניקה לתאגידים אחרים בעולם זכות לעשות שימוש בידע שלה/בשיטות שלה/בקשרים שלה, בתמורה כזו או אחרת, יש לה אינטרס לוודא שהזכיין ממצה את הפוטנציאל והאמון שניתן בו. ואולם, אין בין רצון זה של הנתבעת 1 לסייע לזכיין זה או אחר, כדי לשכנענו לראות בשני התאגידים כישות אחת.

לאור האמור לעיל, אנו סבורים שדין הבקשה לדחייה על הסף של כל טענות התובע ביחס לתקופת עבודתו בארה"ב – להתקבל, הן מטעמי חוסר יריבות והן בשל תחולת דין זר. סוף דבר: התביעה כנגד הנתבעים 2-3 נמחקת (בהסכמה).

בשלב זה המאזן נוטה לטובת התובעת, שכן ידוע היה כי המנוח הנו תושב ישראל וכי אף אם משכורתו שולמה לחשבון דולרי בחו"ל, הרי שהתגמולים במקרה של ארוע פטירה היו לכאורה אמורים להשתלם למשפחתו.

ככל שקמה לבית הדין לעבודה בישראל סמכות בינלאומית לידון בהליך, על הנתבע הטוען כי בית הדין לעבודה הוא פורום לא נאות מוטל נטל ההוכחה, ובכלל זאת עליו להוכיח כי ניתן לנהל את ההיתדיינות בפורום הזר באופן נאות [עניין מולטי לוק]; 32.3 יישום המבחנים שנקבעו בפסיקתו של בית המשפט העליון בעיניין פורום לא נאות צריך להעשות תוך היתחשבות במיוחד שביחסי עבודה, להבדיל מיחסי מסחר, ובכלל זאת פערי הכוחות בין הצדדים.

מנגד, במצב דברים שבו אין כל זיקה או יש זיקה קלושה בין היות העובד ישראלי לבין עבודתו בתאגיד הזר, כגון במקרה שבו ההיתקשרות עם העובד נעשתה עת לא היה תושב ישראל והתגורר בחו"ל, וללא קשר להיותו אזרח ישראל (עניין שטיינפלד) או עת מדובר בעובד שהוא תושב חוץ (עניין אפריקה ישראל), וההתקשרות נעשתה בחו"ל ואף העבודה בוצעה בחו"ל – במקרים אלה תגבר הנטייה לקבוע כי בית הדין בישראל אינו הפורום הנאות.

...

התובעת תמציא לידי הנתבעת מס' 1, בכתובתה הרשומה בחו"ל, את כתבי התביעה, בצירוף החלטתי זו, בתוך 30 ימים.