סמכות בורר בענייני בעלות במקרקעין

בית המשפט קבע, כי המקרה שלפנינו נופל בגדר הקבוצה הראשונה, ועל כן, פסק הבוררות – ניתן בחוסר סמכות: "במקרה שלפנינו, הסיכסוך שהובא להכרעת הבורר נוגע לטענתו של כל אחד מהצדדים כי הוא הבעלים במקרקעין מכוחו של הבעלים הרשום, כאשר אין חולק כי מי שרשום כבעלים כלל לא נטל חלק בהתדיינות ביניהם. לא היתה מחלוקת כי אין כל קשר חוזי בין הצדדים, ועל פניו המחלוקת שהועברה להכרעת הבורר נושאת אופי קינייני, והבורר אף הצהיר לכאורה בפסקו כי [פאיז] הוא הבעלים של המקרקעין". בית המשפט המחוזי ציין, כי פאיז טען שמדובר בפסק דין 'מעין חפצי' בלבד, אך דחה את הטענה, משום ש"'פסק הבוררות', כעולה ממנו, מתיימר להכריע בשאלת הבעלות בקרקע ונקבעו בו קביעות בעלות אופי קינייני כלפי כולי עלמא"; פאיז עצמו הודה, שלצורך ההכרעה נידרש היה להחליט בשאלת זהות הבעלים הרשום – אף שאין ספק שזה לא היה צד להליך.

...

לשיטתו, "פסק הדין של בית המשפט קמא מבוסס ומושתת כדין הן על הוראות חוק הבוררות (כגון סעיף 3 לו) ואף מעוגן כדבעי בהלכות מובילות של בתי המשפט השונים, וממילא אין כאן כל מקום או הצדקה להתערב בהליך זה בפסק דין של בית משפט קמא הנכבד". עוד מציין מוחמד, כי "מדובר למעשה בנגזרת של סכסוך אחר הקיים בין שני צדדים בעלי שם משפחה דומה ('משעל') כשבליבת המחלוקת שאלת זכויות הבעלות במקרקעין [...] הסכסוך העיקרי בין הצדדים (לרבות הגורם ש[פאיז] טוען שהוא רכש ממנו) למעשה לא רק שטרם הסתיים, אלא שהוא עדיין לא החל, ונדון בימים אלו במסגרת הליך תלוי ועומד הנדון בתיק 26388-04-22 בבית משפט השלום בירושלים". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ובחנתי את טענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות.

בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת.

הרקע לבקשה בין המבקשים למשיבים נוהל הליך בוררות בגין מחלוקת ארוכת שנים הנוגעת לבעלות במקרקעין.

מכאן, מתבקשות שתי מסקנות הרלוואנטיות לענייננו: האחת, שלבית המשפט אין סמכות מכוח סעיף 22(ד) לתקן או להשלים את פסק הבוררות, כטענת המבקשים, שכן סמכות זו מתגבשת בעת שקיים פסק בוררות; השנייה, שהרכב הבוררים רשאי לערוך שינוי או להשלים את פסק הבוררות.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים.

סוף דבר, דין הבקשה להידחות.

במסגרת התובענה ביקש המשיב להצהיר כי הסכם הבוררות שנחתם בינו לבין המערערים, אשר העביר לבוררות את הסיכסוך ביניהם בנוגע לבעלות במקרקעין, פקע, בטל ומבוטל וממילא פקעה סמכות הבוררים; כי המועד למתן פסק בוררות חלף ואין להאריכו וכי מינוי עורך-דין טארק מחאג'ינה כבורר שלישי, נעשה שלא כדין.

...

דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה.

· במכתב מיום 7.1.2020 הודיעו המבקשים לבורר כי "הליך הבוררות בוטל לפני זמן רב והצדדים פנו לבית המשפט" וכן כי "הבורר הנוסף הודיע על התפטרותו מהתפקיד", ולפיכך הודיעו לבורר כי אין לו כל סמכות לידון בתיק.

המחלוקת שבעטיה פנו הצדדים להליך הבוררות נוגעת לבעלות במקרקעין, נוכח הסתירה בין החזקה לבין הרישום.

...

הבורר סקר את המסמכים השונים שהוצגו לו ולאחר בחינת טענות הצדדים הגיע למסקנה כי המשיבים אוחזים כדין בחנויות ואין להוציאן מחזקתם בשל טענת המבקשים על רכישת הזכויות מכוח הסכם השיתוף, אשר נחתם בהתעלם מהמשיבים וזכויותיהם המוכחות באותה העת.

סוף דבר נוכח כל האמור, לא מצאתי כי מתקיימת עילת ביטול, ואף אם היתה קיימת כזו לא שוכנעתי בנסיבות העניין כי נגרם עיוות דין המצדיק ביטול הפסק.

התוצאה היא שהבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית.

אני מאשרת את פסק הבוררות מיום 21.01.2020, שניתן על ידי כבוד הבורר אילן גיאת.

טענות הצדדים סעיף 24(3) לחוק - חוסר סמכות הבורר לידון בעינייני בעלות ראשית טוענת המבקשת כי דין הפסק להתבטל מכוח סעיף 24(3) לחוק הבוררות- תשכ"ח, 1968 (להלן: "החוק") מחמת שהבורר נעדר סמכות להכריע בעינייני בעלות במקרקעין, מאחר שהמדובר בהכרעה בזכות חפצית (in rem) אשר לה השפעה כלפי כולי עלמא, ובמקרה דנן, ילדיה של המבקשת - הם היורשים על פי צוואת המנוח של הדירות שבמחלוקת- בשום שלב לא היו חלק מהליך הבוררות, שהתנהל בין המבקשת למשיבות בלבד.

...

אי לכך, טענות המבקשת בדבר היעדר סמכות הבוררים להכריע בענייני בעלות במקרה דנן, נדחית מכל וכל.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי טענה זו נטענה בעלמא, מבלי כל ביסוס להנחתה כאילו פסק הבורר עבר אי אלו שינויים במשך השנתיים עד ששולם לו לבורר שכר טרחתו במלואו.

לפיכך, בקשת הביטול נדחית בזאת.