סמים לא בחזקת הנאשם

למעשה האישום כנגד המשיב מבוסס על מיצבור של ראיות שביחד מרכיבות את הפאזל השלם: הראיות מבוססות על הודעותיו של הסוכן המלמדות על כך שהסוכן תיאם את העסקה מול נאשם 1 אך הסמים לא היו בחזקתו של נאשם 1 אלא נאספו על ידו מהכתובת עולי הגרדום 70.

...

אני סבורה שקיים סיכוי סביר לכך שבסוף ההליך הפלילי תוכח אשמתו של המשיב.

בשים לב למכלול הנתונים בעניינו, מחד למסוכנות הנשקפת ממנו לאור חלקו בפרשה ומנגד לנתונים האישיים, אני סבורה כי יש מקום להידרש לתסקיר של שירות המבחן.

שירות המבחן יגיש תסקיר עד ליום 23.2.19 הנני קובעת להמשך דיון, לאחר קבלת תסקיר מעצר, ליום 25.2.19 בשעה 14:00 המשיב יובא באמצעות שב"ס – יחידת נחשון.

ב"כ הנאשם: לשאלת בית המשפט מדוע רק בשלב הסיכומים העליתי לראשונה את הטענה כי החומר שנתפס בשקיות אינו סם והדבר לא מצא ביטוי במענה המפורט לכתב האישום וכך גם לא בהתייחסות לניהול התיק אני עונה כי – ראשית המענה שנימסר בפני בית המשפט היה מענה שכלל את האפשרות הזו, הנאשם לא החזיק בסמים.

...

קו הגנה כזה אני סבור שטוען בחוסר תום לב. אנחנו סבורים שהסם הזה הוא נגזרת של שני סמים.

ב"כ הנאשם: אני סבור שחברי בטיעוניו בעצם הוכיח את טענתי מדוע לא לאפשר השלמה בהתאם לסעיף 177.

לכך יש חשיבות רבה ולא בכדי טרם שמיעת הראיות נערך דיון שכל תכליתו בירור הנדון לרבות צמצום רשימת עדי התביעה, הכל במסגרת סעיף 144 לחסד"פ. דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, נדרשתי לסיכומיהם וכן יתר הנתונים הכרוכים בעניין, סבורני כי יש לאפשר למאשימה להביא ראיות נוספות בנוגע לטיב החומר וזאת בין אם במסגרת סעיף 165 לחוק סדר הדין הפלילי או בהתאם להוראת סעיף 167 לחוק הנ"ל זאת מן הטעמים הבאים: כאמור במענה לכתב האישום נמסר כי "הנאשם, לטענתו, לא החזיק בכלל בסמים". הואיל ומדובר בפרוטוקול ללא ניקוד, ניתן לפרש זאת הן ביחס להחזקת הסמים (בְסמים) והן ביחס לטיב החומר (בַסָמים).

מכך מתחייבת המסקנה שקודם לכן, לרבות בעת הנסיעה ברכב, הנאשם לא החזיק בסם (לאפשרות הסקת מסקנות מעובדות עליהן הסכימו הצדדים, ראו למשל דנ"פ 623/16 יאשיהו יוסף פינטו נ' מדינת ישראל (8.2.2016)).

...

ערעורו נדחה ובית המשפט העליון קבע כי העונש אינו חורג ממדיניות הענישה; עפ"ג 4757-09-12 דהן נ' מדינת ישראל (21.3.2013), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בהחזקת סם מסוג קוקאין במשקל של 17.2 גרם נטו ונידון ל-12 חודשי מאסר בפועל; עפ"ג 26655-04-14 חמדאן נ' מדינת ישראל (10.9.2014), בו נידון נאשם שהורשע בהחזקת סם מסוג קוקאין במשקל 5.24 גרם ונגזרו עליו 8 חודשי מאסר בפועל; רע"פ 7572/12 הוזייל נ' מדינת ישראל (23.10.2012) בו הורשע נאשם בעבירות של החזקת סם שלא לשימוש עצמי והפרעה לשוטר, בכך שהחזיק 8 יחידות של סם מסוכן מסוג הרואין במשקל כולל של כ-5.3 גרם נטו ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל; עפ"ג 61351-01-19 זובידאת נ' מדינת ישראל (7.3.2019) בו נידון נאשם שהחזיק 19.22 גרם קוקאין והשליכו ארצה במטרה להכשיל את השוטר לעשרה חודשי מאסר בפועל.

הצדדים לא הביאו ראיות בדבר שוויו של הרכב ובשים לב למכלול הנסיבות, ובהן זיקתו של הרכב לביצוע העבירות שביצע הנאשם, העונש הכולל שיוטל עליו וההסכמות שבין הצדדים, אני מחליט כי יחולט משווי הרכב סך של 7,000 ₪ אשר באם יופקד בקופת בית המשפט בתוך 30 יום, יוכל הנאשם לקבל לידו את הרכב והסכום יועבר לרשות המאשימה לצורך חילוט.

לאור כל האמור לעיל, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר בפועל, וזאת בניכוי תקופת מעצרו 5.2.20-31.3.20 מאסר על תנאי למשך 5 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירה על פקודת הסמים שהיא פשע.

לצד זאת, הנאשם סיפק בשתי הזדמנויות מריחואנה, ובשל העידר פירוט בכתב האישום אצא מהנחה כי מדובר בכמויות זעומות וללא תמורה כספית, וכי הן נבלעות בהחזקת הסמים שלא לצריכתו העצמית של הנאשם.

...

לסיכום, שירות המבחן המליץ להשית על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות וצו מבחן, אשר יכלול המשך השתתפות בקבוצה הטיפולית.

ב"כ המאשימה הפניתה להשתלשלות הדיונים שהתקיימו בבקשה, וציינה כי חרף הצהרת ב"כ המבקש להגיש תצהירים נוספים עד ליום 11.12.22, הוא לא עשה כן. ב"כ המאשימה ציינה כי מתקיימים כל התנאים בסעיף 36א(ב) לפקודה להכריז על הנאשם "סוחר סמים", והוסיפה כי סוגי הסמים, כמותם ונסיבות החזקתם ברכב, מלמדים כי הנאשם לא החזיק בהם לשימוש עצמי בלבד, אלא לצורך הפקת רווח.

...

טיעוני הנאשם לטענת ב"כ הנאשם, הרכב שייך לאחיו של הנאשם, מר סאפי מוראד, שהוא הבעלים הרשום של הרכב, ובשל כך, ומאחר ומר סאפי לא שותף בביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, יש לדחות את הבקשה לחלט את הרכב.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה לחלט לטובת אוצר המדינה את הרכב התפוס נשוא הבקשה ונשוא כתב האישום, ושהינו רכב מסוג טויטה נושא לוחית זיהוי 619-70-30.

כמו כן, אני מורה לחלט לטובת אוצר המדינה סכום של 150,000 ₪, ולהשיב לנאשם את יתרת הסכום התפוס.

על מנת שלא לפגוע בזכותו של מי מהצדדים לערער על החלטה זו, אני מורה על עיכוב ביצוע ההחלטה הנ"ל עד ליום 20.3.23.