מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סכסוך שלא הוסכם למסרו לבוררות

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

לשם כך, פנו המשיבות לבית המשפט קמא בבקשה למינוי בורר, וזאת בהתאם לסעיף 11.1 להסכם (להלן: תניית הבוררות) אשר קובע: "כל חילוקי הדעות, סכסוכים ומחלוקות שיתגלעו בין הצדדים לחוזה זה, כולם או חלקם, בכל הקשור בחוזה זה, במישרין ו/או בעקיפין, לרבות בכל הקשור לתקפותו, פרשנותו, ביצועו או הפרתו של חוזה זה, יימסרו להכרעתו של בורר, שיכהן כבורר דן יחיד אשר ימונה בהסכמת הצדדים. לא הסכימו הצדדים על מינוי בורר תוך 30 יום מעת שדרש צד לחוזה למנות בורר, רשאי כל צד לפנות ליו"ר ועד מחוז תל אביב בלישכת עורכי הדין על מנת שימנה בורר כאמור". יצוין, כי לפנייתן לבית המשפט קדמה פניה למבקשים לצורך מינוי בורר, אולם פוני השיב ש"לא ניתן לנהל בוררות בענין שציביונו ו/או מהותו הנם פליליים" ואילו חן לא הגיב עניינית לדרישה.
...
כפי שקבע בית המשפט קמא, "התרמית או המרמה הנטענת כלפי [המבקשים] אינן חורגות מטענות במישור היחסים החוזיים בין הצדדים". כמו כן, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט כי לא מדובר "ברף גבוה של חומרה או בטענות למעשים הגובלים בפלילים, מסוג הטענות המקימות טעם מיוחד המצדיק עיכוב הליכים ובירור פומבי בבית המשפט". יש לזכור, כפי שציין השופט שמגר בעניין מורלי, "מחד גיסא אין דבר שימנע פרסומם ברבים של הליכי הבוררות ותוצאותיה ומאידך גיסא, אין ערובה כי הליך בבית-משפט יזכה למידת וצורת הפומביות, המשרתת את מטרתה" (שם, עמ' 329).
נוכח כל האמור, גם בסוגיה דנן אני סבור כי צדק בית המשפט המחוזי כשקבע כי אין מניעה לברר את הסכסוך בבוררות.
סוף דבר סופו של דבר, אמליץ לחבריי לקבוע כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ולקבוע כי מניין 30 הימים הקבוע בסעיף 42 לפסק דינו של בית המשפט קמא יחל מהיום.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכן: "לעתים הופעתו של בעל דין לפני בורר תימנע ממנו מלעתור לאחר מכן לביטולו של פסק הבורר – לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות – כך שלא תישמע טענתו כי כלל לא הסכים למסירת הסיכסוך להכרעתו של הבורר" (רע"א 5941/16 ישורון נ' ויצמן, פסקה 7 והאסמכתאות שם).
...
מן העבר האחר טענו המשיבים, כי דין הבקשה להימחק על הסף משהוגשה נגד "וועדת ההיגוי לפרויקט גבעת עילית" שאינה אישיות משפטית חלף הגשתה נגד חברי קבוצת הרכישה באמצעות הנציגות; כי בקשת הביטול מתייחסת ללהב באופן אישי ולבנותיו, עת הבקשה לביטול הוגשה רק בשם המבקשת; ומשהבקשה הוגשה באיחור בכל הנוגע לשני פסקי הבוררות הראשונים.
חוששני כי דין הטענה להידחות, ממספר טעמים.
התוצאה הבקשה לביטול פסקי הבוררות נדחית ברובה, זולת ביטול סעיף 5 בפרק "הכרעות בעניין התשלומים המגיעים להר' להב" (עמוד 9 לפסק הבוררות) וסעיף ה7 (עמוד 10 לפסק הבוררות) המתייחסים לחיובו של להב בגין התשלומים שנזקפו לזכות בנותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות ובקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובילבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות".
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את המסמכים שהוגשו, את לוחות הזמנים כפי שהוצגו בהליכים שהחלו בין הצדדים, שוכנעתי כי במקרה זה מתקיימים מכלול התנאים הנדרשים, ודין הבקשה להתקבל, כפי שיובהר בהמשך.
סיכומו של דבר, נוכח האמור לעיל, שוכנעתי כי בפניי הסכם בוררות אשר לא קיימים לגביו טעמים שלא להעבירו להליך בוררות, והתוצאה היא כי הבקשה לעיכוב הליכים מתקבלת, התובענה תעוכב והצדדים ימשיכו בהליך הבוררות בפני בית הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בין היתר נקבע, כי ייתכנו נסיבות בהן ניתן להסיק הסכמה לבוררות, גם מהתנהלותו של צד, שאז - לא תישמע מפיו טענה, לפיה הוא לא הסכים למסור את הסיכסוך להכרעתו של בורר: "לעתים, הופעתו של בעל דין לפני בורר תימנע ממנו מלעתור לאחר מכן לביטולו של פסק הבורר - לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות - כך שלא תישמע טענתו כי כלל לא הסכים למסירת הסיכסוך להכרעתו של הבורר [ראו והשוו: רע"א 9419/06 עיזבון המנוח מחמוד אסעיד שנאן ז"ל נ' אבו חסן, פסקה 25 (28.1.2008); רע"א 95/16 גולן נ' כהן, פסקה 7 (10.2.2016). וראו גם: אוטולונגי כרך ב' 991]" - כבוד השופט דנציגר ברע"א 5941/16 יעקב ישורון נ' יוסף ויצמן (‏21.8.2016).
...
לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי חוות דעתו של מר נווה מהווה הכרעה סופית בסוגית הלו"ז בנוגע לפרויקט אולם הספורט רוממה, וכי לרר מנועה ומושתקת מלהעלות ענין זה, שוב, בתביעתה, רק משום שהחלטתו של מר נווה איננה נושאת חן בעיניה.
סיכומו של דבר אני קובעת, אפוא, כי חוות דעתו של מר נווה מהווה פסק בוררות ולחילופין - מהווה היא הכרעה במחלוקת שבין הצדדים בנוגע ללו"ז, הכרעה המחייבת את שני הצדדים.
לפיכך, אני מורה על מחיקה על הסף, של טענות לרר בכתב התביעה, ככל שהן מתייחסות לנושא שנדון והוכרע על ידי מר נווה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקש הדגיש, כי הסיכסוך לא אמור להתברר בפני המוסד של ההתאחדות לכדורגל או איגוד הכדורסל ומטרת ההפנייה ל"רשימת הבוררים" הייתה רק לצורך קביעת זהות הבורר.
ראו גם בהקשר זה את שנקבע ברע"א 2561/15 יצחק בראון נ' אנדריי גונשיורובסקי (‏26.10.2015) בדבר שיקול הדעת של בית המשפט אשר מעדיף ליתן תוקף לרצון הצדדים: "9... סעיף 8(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות), אשר נוקט בלשון "רשאי בית המשפט", מקנה לבית המשפט שיקול דעת בנוגע להחלטה האם למנות בורר בסכסוך שהצדדים הסכימו למוסרו לבוררות [ראו: רע"א 10723/05 אי.אי.סי.אי אינטרנשיונאל בע"מ נ' גבאי, [פורסם בנבו] פסקה 6 (30.3.2006) (להלן: עניין אי.אי.סי.אי); סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך א 417-415 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005) (להלן: אוטולנגי)].
...
אני סבור, כי כל תוצאה אחרת תביא לכך שלא תהיה יותר תקומה לבירור מחלוקות במסגרת של בוררות, וודאי שעה שמדובר במנגנון רצוי שיש בו כדי להוות מנגנון אלטרנטיבי מהיר לפתרון סכסוכים.
תוצאת הדברים: דין הבקשה להתקבל.
בנסיבות אלה, אני מורה על מינויו של עו"ד חגי אשלגי, אשר נמנה על הרשימה שהועברה ע"י המבקש לשמש כבורר במחלוקת שבין המבקש לבין המשיב בקשר עם שכר טרחתו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו