סכסוך שכנים מתמשך: תקוות השלום נגוזה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 6753-10-11 נוטס נ' החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ בפני בפני כב' השופט יעקב וגנר, סגן נשיא התובע יעקב יצחק נוטס הנתבעת החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ פסק דין

לטענתה, מכיוון שהמגרש מצוי בלב שכונת מגורים יוקרתית לוח הזמנים נועד להבטחת השלמת בנייה בפרק זמן שיאפשר איכות חיים טובה לשאר תושבי השכונה, ימנע מיטרד של אתר בנייה המפריע לשכנים ומזיק לתדמית השכונה ועלול להפריע לשווק מגרשים אחרים וכן התמשכות הבנייה גורמת לנתבעת הוצאות בגין תוספות תשומות כוח אדם הנעוץ בסיוע מעקב, התראות טפול בתוכניות , תלונות שכנים וכדומה כאשר שווי המיגרש נכון למועד החתימה על ההסכם עמד על למעלה מחצי מיליון דולר, סכום הפצוי המוסכם בסך 5,000 דולר אינו מגיע ל אחוז אחד משווי העסקה לכן הוא זניח וסביר בנסיבות.

החידוש בהילכת אגיאפוליס הוא שנקבע שם, (בעמ' 347) כי רשאי בית המשפט לפסוק גם על פי הדין, לרבות דחיית התביעה: "בית משפט אשר בעלי הדין מסרו לו הכרעה בסכסוך 'על דרך הפשרה', אינו חייב לפסול את הפסיקה הנראית לו צודקת בנסיבות העניין, רק משום שהיא 'נגועה' בחיסרון שהיא חופפת את הדין המהותי..." השופט טירקל קבע אף הוא, כי הרשות בידי בית המשפט לשקול אם שיקולים שבדין ואם אחרים (בעמ' 349 שם) הנשיא ברק הוסיף כי "פשיטא בעיני כי בגדרי הפשרה היתחשבות בדין היא אפשרית"( בעמ' 350 שם).

...

לעומת זאת מטעם הנתבעת פעל מטפל ברישוי שלטענת התובע פעל בשרירות לב ובסופו של דבר קנס את התובע בסך של 5,000 דולר בגין מחדל שהוא מחדל של הנתבעת ולא של התובע.

כך התבטא כב' השופט אריאל בת"א (חי') 707/90 בן אבו נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, דינים מחוזי כו(6) 685): "המילים 'בדרך פשרה' – באות, כך אני סבור, לאפשר לבית-המשפט לקבוע את התוצאה הסופית, תוך כדי איזון חישובים שונים לכאן או לכאן וכדי להעריך את אותם החישובים לא "קוצו של יוד", אלא בסטייה לכאן או לכאן כדי לעגל את הדברים ולהגיע לתוצאה הנכונה והצודקת ביותר הנראית לו כפתרון הולם בנסיבות המקרה.

ומן הכלל אל הפרט; לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים ועיינתי במסמכים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות וזאת מטעמיה של הנתבעת ומכיוון שלא הוכח להנחת דעתי כי מדובר בחוזה אחיד או בסעיף מקפח בחוזה אחיד ומכל מקום יש לקבל את טענת הנתבעת כי בתום 4 שנים לאחר שהוחלפו התוכניות ולאחר שהנתבעת הוטרחה פעם נוספת בגינן ולאחר שהתובע לא עמד בתנאי ההסכם ובלוח הזמנים שנקבע בו לנוכח השתלשלות האירועים כפי שתוארה באריכות לעיל, ולנוכח הסכמת הצדדים כעולה מההסכם נשוא הדיון, בדבר הפיצוי המוסכם בו בחרה הנתבעת לדרוש ולקבל במקום להגיש תביעה על נזקים ממשיים, סכום הפיצוי ששולם על ידי התובע הוא על פי ההסכם וכדין ועל כן דין התביעה להידחות.

אשר על כן התביעה נדחית.

הוסף, כי הארוע בתיק שבפנינו הנו מתמשך, והוא בוצע כלפי יותר מאדם אחד, ועל אף והמדובר בתקיפה סתם (בת- זוג) יש לקבוע את המיתחם בין 12 ל- 30 חודשים.

בעפ"ג 24970-08-12 עופר הרשקוביץ נ' מדינת ישראל (11.11.12) אושר פסק דינו של בית משפט השלום אשר הטיל על נאשם 8 חודשי מאסר בפועל בתוספת ענישה נלווית בגין כך שבאחד הימים דחף את אישתו בעודה מחזיקה בידיה את בתם בת השנתיים וחצי, גרר אותה לאמבטיה, משך בשערות ראשה, היכה אותה בראשה עם ידיו וירק עליה.

בהמשך חזר לבית, ועקב רצונה לצאת לעבוד, היתגלע סיכסוך ביניהם במהלכו הכה אותה במכת אגרוף ומשך בשערותיה.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני, כי מתחם העונש ההולם ביחס לכלל העבירות הינו החל ממאסר למשך 6 חודשים שיכול וירוצה על דרך עבודות השירות ועד ל-14 חודשים לצד ענישה נלווית.

סבורני, כי בנסיבות אלו יש לקבוע את עונשו בחלקו העליון יחסית של המתחם ולהטיל עליו את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.

אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי למשך 5 חודשים מתיק מספר: 17623-07-19 מיום 9.12.2019 (שלום ירושלים) במצטבר.

בנקודה זו יש מקום לציין שלפי כתב התביעה המקורי, בקומת הקרקע, או הקומה הראשונה, שכנה דירת הנתבעים, והצעת הנתבעים לבני הזוג היתה לבנות את דירת המריבה בקומה שניה, מעל לדירת הנתבעים.

למחצית הזכויות בדירת המריבה לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973- בנוגע לטענת ההתיישנות, התובע טוען בסיכומיו שהוכח בפניי בית המשפט שבני הזוג ניכנסו להתגורר בדירת המריבה ביום 28.3.2010 , וכי מועד עזיבת הדירה "היה בחודש 1/11 ". לדבריו עוד הוסיף להיות בקשר עם האשה לאחר עזיבתו, והיו ניסיונות לשלום בית, אולם בחודש 6/2012 בני הזוג נקלעו לסכסוך והאשה פנתה לבית המשפט בבקשה לצוו הגנה.

( כי אינה מעוניינת לשלום בית ו/או לפנות ליעוץ זוגי" (ס' 21-20 31 ; טענת שלום הבית והתמשכות היחסים לאחר עזיבת הבית נשללה עוד על ידי האב (תמ'-ג', ע' 31 , ש' ע' 36 , ש' 21 ); בית המשפט מוצא גם את תשובות האשה בחקירתה הנגדית מהימנות ועקביות, וכך גם את כפירת האשה בטענות התובע לניסיונות לשלום בית כאמור, או בהמשך הקשר הזוגי עם התובע לאחר עזיבתו בחודש 12/2009 (תמ'-ג', ע' 64 , ש' 4 ואילך).

...

התוצאה מכל הטעמים שעלו בפסק הדין, נקבע כדלקמן: דין התביעה להידחות מפאת התיישנות ומפאת הכתמתה בחוסר תום לב והעדר ניקיון כפיים, שאף מקימים השתק כלפי התובע.

כמו כן, דין התביעה להידחות לגופה.

20 התובע ישלם לידי הנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15,000 ₪ (כולל מע"מ) תוך ימים מהיום, וממועד זה יישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בית משפט השלום בעכו בצה"מ 45643-09-22 דבאח נ' הרשות לאכיפה במקרקעין תיק חצוני: בפני כבוד השופט וויליאם חאמד מבקש קאסם דבאח משיבה הרשות לאכיפה במקרקעין החלטה

אשר לטענת המבקש לפיה ראש המועצה מתנכל לו עקב סיכסוך ירושה, ומפעיל נגדו את רשות האכיפה, טענה ב"כ משיבה כי גם אילמלא תלונתו של ראש המועצה, הבנייה שביצע המבקש הייתה מתגלה, בשל צלומי אויר לאיתור עבירות בנייה בהם משתמשת רשות האכיפה.

לטענתה, טענות המבקש לפיהן נגרם קפוח מתמשך של המיגזר הערבי בתחום הליכי בנייה כלל אינן נוגעות להליך שבפנינו, ומקומן להתברר, אם בכלל, במסגרת עתירה מנהלית.

...

כל אלה מובילים למסקנה כי היתר הבניה אינו בהישג יד. טענות המבקש למחדלים של רשות התכנון, הרי שאין זה ההליך הנכון לבררן ולהכריע בהן.

סוף דבר לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה לביטול הצו.

ואלה הדברים שנאמרו בשנת 1991 על ידי כב' המפקח על רישום המקרקעין בפסק דין שניתן בין בעלי הדין: "כולי תקווה ותפילה שההסדרים שקבעתי לעיל ישימו קץ לסכסוכים האינסופיים שבין בעלי הדין וישכינו שלום ואחווה ביניהם, ושיוכלו מעתה ואילך לשפר את איכות החיים בבית בו הם גרים". העובדה שאותם בעלי הדין הגיעו לערכאה דנן מלמדת, כי תקוותו של המפקח נגוזה ומסתבר שתפילתו הייתה לשווא.

אקדים את המאוחר ואומר, כי מוטב להם לבעלי הדין שהם שכנים לדור בשלום, בנחת ובשכנות טובה ולהימנע מדיונים נוספים.

נוסיף ונציין, כי ההליכים המשפטיים שבין הצדדים מתמשכים למעלה ממחצית היובל (ראו נספח א' לתצהיר התובעת-פסק דין של השופטת מרים נאור בת"א 3521/80).

...

נסיון גישור לא צלח אף הוא ואין מנוס אלא מלהכריע במחלוקת דנן.

סוף דבר 16.

נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה והתביעה שכנגד.

אשר להוצאות המשפט – בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ודרך ניהול ההליך על ידי התובעת, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצרוף מע"מ. המזכירות תשלח העתק פסק-הדין לב"כ הצדדים.