מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

סכסוך שהוסכם למסרו לבוררות

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להיתקבל ודין העירעור להיתקבל מהנימוקים כדלקמן: סעיף 5 לחוק הבוררות קובע כי: "(א) הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות ובקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובילבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
...
תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות ערעור: א) בימ"ש שגה עת קיבל את הבקשה להתליית ההליכים וזאת על אף שהמערכת ההסכמית בין הצדדים מתירה למבקשת לשלוח לאחים שגראוי הודעה לצד שלישי על אף תנית הבוררות המצויה בהסכם הביצוע, ובנסיבות אלה מנועה אחים שגראוי מלבקש את עיכוב ההליכים וכי דין בקשתה היה להידחות.
לאחר מכן, בחנה כב' הש' ערקובי את הוראות הסכם הפשרה והגיעה למסקנה כי למרות שהסכמי הביצוע כללו סעיף בוררות, ניתן לראות כי במסגרת הסכם הפשרה הסכימה אחים שגראוי כי בעת שתוגש תביעה נגד גרנד גינדי תוכל גרנד גינדי לשלוח הודעת צד ג' לאחים שגראוי ולצרפה לתביעה.
בבחינת הנחיצות המהותית של אחים שגראוי סברה כב' השופטת כי הנסיבות אינן מהוות טעם מיוחד שלא לעכב את ההליכים נגד שגראוי כשבחינת שיקולי היעילות מביאים דווקא למסקנה כי יש להיעתר לבקשת אחים שגראוי.
נקבע: "סבורני כי צד שלישי אינו הכרחי לבירור התביעה שבפניי ביחס לליקויים השונים הנטענים ע"י התובעים, כשטענות המשיבה בשאלת האחריות של המבקשת לליקויים הנטענים ע"י התובעים יתבררו ויוכרעו במסגרת הליכי הבוררות במיוחד לאור הוראות חוק המכר, הקובעות את אחריות הקבלן כלפי הרוכשים, היינו, את אחריות המשיבה". אני סבורה כי במוקד המחלוקת בענייננו צריכה לעמוד השאלה, האם מדובר בסכסוך אשר "הוסכם למסרו לבוררות" לאור ההסכמה המאוחרת בסעיף 10 להסכם הפשרה.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות ערעור להתקבל ודין הערעור להתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

 (א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות ובקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובילבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
...
בתמצית אציין, לפי שנדרשתי לדברים בהרחבה במסגרת החלטתי בבקשה לביטול עיקול (החלטה מיום 4.10.16 ולהלן: "ההחלטה"), כי עסקינן בתביעה כספית, בגדרה עותר התובע (ולהלן: "המשיב") לחייב את הנתבעים (ולהלן: "המבקשים") להשיב לו כספים שהשקיע במיזם משותף שהקים ביחד עם מי מהם, בין מכוח ביטול ההסכם או הפרתו ובין כפיצוי מכוח עילות נזיקיות להן טען.
זאת, אף שההוראה נוקבת בלשון "ו/או". סבורני, כי הוראה זו על פניה אינה מבוררת דיה.
סבורני, כי עניינו של הסכסוך במסכת אירועים אחת, המתפרסת על פני מספר שנים.
אשר על כן, ומכל הטעמים שלעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכך קובע סעיף 5 (א) בחוק הבוררות: הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות ובקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובילבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
...
רק להשלמת התמונה, יצוין שהמסקנה לעניין עיכוב ההליכים חלה אף ביחס למבקש, אף שהוא עצמו איננו צד ישיר להסכם השותפות או להסכם הבוררות שבמסגרתו.
מכל האמור לעיל מסתבר שההסכם עליו הושתתו יחסי הצדדים, הסכם השותפות, כולל הסכם בוררות.
אשר על כן, אני מקבל את הבקשה, ומורה על עיכוב ההליכים בתיק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לגישתה, קיים הסכם בוררות מחייב בין הצדדים להליך שעוגן בתניית הבוררות; התובענה בבית המשפט היא לגבי סיכסוך שהוסכם למסור אותו לבוררות; רצף היא צד להסכם הבוררות; הבקשה הוגשה לא יאוחר מהיום שנטען לראשונה לגופה של התובענה; וטופולסקי הייתה מוכנה לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשך נהולה.
...
המסקנה אפוא היא כי לא כל המחלוקות הם בבחינת ״סכסוך שהוסכם למוסרו לבוררות״ (ע״א (מחוזי ת״א) 502/80 רמיר – חברה קבלנית בע"מ נ' עירית פתח תקוה, פ"מ תשמ"א(2) 116 (1980) ; בש"א (מחוזי ת"א) 13693/08 המכון הגימולוגי הישראלי לאבני חן ויהלומים בע"מ נ' גי מרגל (28.10.2008)).
אוטולונגי מתייחסת למצב של פיצול בהינתן "עילות תביעה מרובות ותביעות שונות בין אותם בעלי-דין" ומציינת לגבי מצב זה דברים אלו: "אם הסכסוך מורכב ממספר עניינים שאינם ניתנם להפרדה, ואשר רק אחדים מהם כלולים בהסכם הבוררות, לא ייטה ביה"מש לעכב את הדיון. הדעה הכוללת היא שהמדיניות השיפוטית הרצויה, היא 'לשאוף לריכוז כל התביעות הנובעות מעילה אחת להמלך דיוני אחד, ולמנוע ריבוי התדיינויות סביב אותה עילה'..." (שם, עמ' 312) המסקנה אפוא שאני מחליט לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים.
לאחר ששקלתי בעניין, אני קובע כי שאלת ההוצאות תידון בסוף ההליך ובזיקה לתוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראו גם בהקשר זה את שנקבע ברע"א 2561/15 יצחק בראון נ' אנדריי גונשיורובסקי (‏26.10.2015) בדבר שיקול הדעת של בית המשפט אשר מעדיף ליתן תוקף לרצון הצדדים: "9... סעיף 8(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות), אשר נוקט בלשון "רשאי בית המשפט", מקנה לבית המשפט שיקול דעת בנוגע להחלטה האם למנות בורר בסכסוך שהצדדים הסכימו למוסרו לבוררות [ראו: רע"א 10723/05 אי.אי.סי.אי אינטרנשיונאל בע"מ נ' גבאי, [פורסם בנבו] פסקה 6 (30.3.2006) (להלן: עניין אי.אי.סי.אי); סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך א 417-415 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005) (להלן: אוטולנגי)].
...
אני סבור, כי כל תוצאה אחרת תביא לכך שלא תהיה יותר תקומה לבירור מחלוקות במסגרת של בוררות, וודאי שעה שמדובר במנגנון רצוי שיש בו כדי להוות מנגנון אלטרנטיבי מהיר לפתרון סכסוכים.
תוצאת הדברים: דין הבקשה להתקבל.
בנסיבות אלה, אני מורה על מינויו של עו"ד חגי אשלגי, אשר נמנה על הרשימה שהועברה ע"י המבקש לשמש כבורר במחלוקת שבין המבקש לבין המשיב בקשר עם שכר טרחתו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו