סכסוך קיבוצי: חובת משא ומתן והתארגנות עובדים

עניינו של ההליך בסכסוך הקבוצי שלפנינו, עתירת המבקשים לתן סעד הצהרתי לפיו מנועה המשיבה , רשות שדות התעופה בישראל, לשנות או לפגוע בתפקידו או זכויותיו של המבקש 3 מר אבי ניסנבוים, הן כראש אגף מכונות של הרשות והן כיו"ר ועד הנדסאים טכנאים ומהנדסים (הט"מ) ברשות, תפקידים אותם הוא ממלא במקביל למעלה מ – 10 שנים.

בנוסף, דרך המלך שהתווה בית הדין הארצי לעבודה לגבי חובת ניהול מו"מ, בין היתר בפרשת עובדי המנהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים, היא כי בכל נושא "בעל נגיעה משמעותית לעובדים", חובה לנהל משא ומתן עם ארגון העובדים, במסגרת חובת תום הלב המוגברת החלה על צדדים ליחסי עבודה קבוציים.

...

בשים לב לכהונה בתפקיד נבחר משך תקופה כה ארוכה, סברנו כי טוב הייתה עושה המבקשת 1 לו השכילה בנסיבות שנוצרו, כאשר נושא ניגוד העניינים הועלה למעשה לראשונה בדו"ח מבקר המדינה, למצוא מענה לסוגיה, אף מבלי שתידרש נקיטת פעולה מטעם המעסיק, כפי שבסופו של דבר נעשה.

לאור כל האמור בדברינו לעיל, לא מצאנו לנכון להיעתר לבקשת הצד, על מלוא הסעדים הכלולים בה. עם זאת, ראינו לנכון לאפשר למבקשים שהות נוספת לביצוע ההחלטה נשוא הבקשה, וזאת עד ליום 1.2.18.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ס"ק 38307-03-20 לפני: כב' הנשיאה הדס יהלום נציג ציבור (עובדים) מר עזריאל קופלר נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ברקת שני המבקשים: ארגון העיתונאים בישראל ועד העיתונאים בידיעות אינטרנט בע"מ ועד העיתונאים בידיעות תיקשורת בע"מ ועד העיתונאים בידיעות אחרונות בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד מורן סבוראי ואמיר בשה המשיבים: 1. ידיעות אינטרנט 2. ידיעות תיקשורת בע"מ 3. ידיעות אחרונות בעמ ע"י ב"כ: עו"ד אריאל שמר ובן ליברטי "מגפת הקורונה העולמית מעמידה את כל האנושות בעימות עם הנגיף. הנזק הבריאותי, הכלכלי, והנזק לאיכות החיים של האנושות הוא אדיר. ניתן להקביל את המצב לזה שהתרחש במלחמות עולם, רק שכעת כל האנושות באותו צד..." (ביל גייטס). החלטה

ביום 18/3/20 הגישו המבקשים בקשה למתן צוים במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי, עקב כוונת המשיבות לערוך שינויים במתכונת העסקת העובדים הנובעת ממשבר הקורונה וסירובן לנהל משא ומתן עם המבקשים.

עוד נטען כי במועדי שליחת ההודעות לעובדים על הוצאה לחל"ת, טרם נימסרו למבקשים מלוא הנתונים ולפיכך לא קויימה חובת ניהול משא ומתן.

...

לאור קיומו של משא ומתן בין הצדדים, במסגרתו עלה בידיהם להגיע להסכמות בנוגע לסוגיות המהותיות הנוגעות למשבר הקורונה, זאת לאחר שהמשיבה מסרה לידי המבקש את מלוא הנתונים הכלכליים שנתבקשו, והסכימה לדחות את הפחתות השכר בחודש עד למיצוי המשא ומתן בעניין זה, סבורים אנו כי אין לייחס למשיבה התנהלות שלא כדין.

בכל הנוגע למאזן הנוחות, לעת הזאת נחה דעתנו כי מדובר בשכר עבודה, ולכן ככל שבמסגרת ההליך העיקרי תתקבל עמדת המבקש בנוגע לאי חוקיות הפחתות השכר, ניתן יהיה להורות על השבת השכר שהופחת באופן רטרואקטיבי.

סוף דבר - הבקשה לסעד זמני נדחית.

בפרק הנוכחי המחלוקת היא בשתי שאלות מרכזיות: האחת, האם על המדינה מוטלת חובה לנהל משא ומתן קבוצי עם אירגוני העובדים בבואה לשנות את כללי המינויים; והאחרת, שעה שמבקשים לאייש משרה שצמודים לה כמה דירוגים מקצועיים, שאחד מהם הוא דרוג הרופאים (להלן – משרה בין-תחומית הכוללת דרוג רופאים), האם יש לפרסם כבר בשלב הראשון מיכרז פומבי או שמא יש לפרסם קודם לכן מיכרז פנימי, ורק אם לא נבחר מועמד מתאים במיכרז הפנימי לפרסם מיכרז פומבי לאיושהּ.

ההליך הנוכחי – הדיון בבית הדין האיזורי ביום 24.8.16 הגישו המערערים בצוותא חדא בקשת צד בסכסוך קבוצי ובקשה דחופה למתן צוים זמניים (להלן בהתאמה – בקשת הצד ו-הבקשה לסעד זמני, וביחד – הבקשות).

...

סוף דבר - אני מצטרפת לעמדת השופטת גליקסמן לפיה יש לדחות את הערעורים שכנגד שהגישו המדינה וההסתדרות.

נציג ציבור (מעסיקים) מר עצמון ליפשיץ לאחר שעיינתי בחוות הדעת של כל שופטי ההרכב, אני מצטרף לעמדתו של סגן הנשיאה, השופט אילן איטח.

סוף דבר על דעת כל חברי ההרכב, ערעור המערערים נמחק, תוך שטענותיו וזכויותיו של כל אחד מהצדדים שמורות לו. על דעת רוב חברי ההרכב, בניגוד לדעתן החולקת של השופטת לאה גליקסמן והשופטת סיגל דוידוב-מוטולה, הערעורים-שכנגד של המדינה ושל ההסתדרות מתקבלים, כאמור בפסק דינו של סגן הנשיאה אילן איטח.

בהתייחס לטענה כי היה על המדינה לנהל משא ומתן עם ההסתדרות נטען כי הנהגת מנגנון דיווח הוא פררוגטיבה של המעסיק, אשר יישומה אינה מחייב את הסכמת העובדים או הסכמת האירגון היציג, שכן הנהגת מנגנון דיווח אינה משפיעה על זכויותיהם של העובדים או על זכותם לשכר עבודה אלא היא קובעת סדרי עבודה בלבד; בהתאם לסעיף 9 להסכם הקבוצי הוראות התקשי"ר וחוקת העבודה חלות על הרבנים, ובהתאם לסעיף 91.151 לתקשי"ר כל העובדים, זוטרים כבכירים, מחויבים להחתים שעון נוכחות במקום עבודתם; ההוראה שנקבעה בחוזר המנכ"ל, הגשת דיווח ריבעוני על פועלם ופעולותיהם, פחותה מהחובה הקבועה בתקשי"ר, ומדובר בחובה מינורית ביותר.

בהתאם לפסיקה, "למעסיק הסמכות לקבל החלטות ניהוליות במפעלו. עם זאת, ככל שלהחלטה הניהולית של המעסיק השלכות במישרין או בעקיפין על זכויות העובדים, על תנאי עבודתם ובטחונם התעסוקתי, מוטלת על המעסיק, בהתאם לנסיבות ולפי העניין, חובת הידברות ומשא ומתן על השלכות ההחלטה על זכויות העובדים ובטחונם התעסוקתי [סיכסוך הקמת הנמלים; עס"ק (ארצי) 23/07 חברת החשמל לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית החדשה (10.10.2007); עס"ק (ארצי) 400005/98 ההסתדרות, הועד הארצי של עובדי מינהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים – מדינת ישראל, פד"ע לה 103 (2000); ס"ק(ארצי) 20/07 מדינת ישראל – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות (4.12.2007); בר"ע (ארצי) 50556-09-11 הסתדרות העובדים הכללית החדשה איגוד עובדי התחבורה – חברת רכבת ישראל בע"מ (28.9.2011)].

...

עם זאת, מצאנו כי אין מקום למתן סעד אופרטיבי, שכן כאמור במהלך ניהול ההליך המשפטי התקיימו הליכי הידברות וגישור ממושכים בין המדינה לבין ההסתדרות, ובכך מוצתה חובת ההיוועצות.

סוף דבר בכפוף לקביעותינו כאמור לעיל בהתייחס להוראות חוזר המנכ"ל השונות, הבקשה למתן סעד הצהרתי כי הוראות חוזר המנכ"ל בטלות – נדחית, וכן הבקשה למתן צו מניעה לפיו המשיבים מנועים מלנקוט צעדים ליישום הוראות חוזר המנכ"ל. למותר לציין, כי יישום חוזר הוראות המנכ"ל ייעשה בהתאם לקביעות בפסק הדין.

אנו קובעים כי המדינה הפרה את חובתה לקיים הליך היוועצות עם ההסתדרות, אולם נוכח השתלשלות ההתדיינות בהליך, לא מצאנו מקום למתן סעד אופרטיבי.

התמונה המצטיירת לפנינו היא תמונה עגומה ביותר לגבי יחסי העבודה שלמעשה הולידו את התביעה שבכותרת, הגם שהיא עצמה אינה מהוה סיכסוך קבוצי, והם בין ארגון העובדים לנתבעת.

אין ספק כי האחריות לכך שסוגיה פשוטה זו לא נפתרה ללא נקיטה בצעדים אירגוניים מוטלת גם לפתחה של הנתבעת, אולם החובה לאפשר את חלון הזמנים הקריטי למשא ומתן מוטל על כתפי ארגון העובדים במסגרת חובתם לתקופות צינון.

...

סוף דבר- משקיבלנו את התביעה בחלקה, ניתן בזאת פסק דין הצהרתי הקובע כי על הנתבעת לשלם כדלקמן: לתובעים 3-4, 10-11 עבור המשמרת של יום 3.3.2019, שכר ראוי בגובה 1/4 מהשכר הרגיל כהגדרתו בחוק וזאת עבור השעות שבין 8:00-14:00.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים הנ"ל שכר ראוי בגובה 1/2 מהשכר הרגיל כהגדרתו בחוק, עבור 18 שעות המשמרת הנותרות.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים הנ"ל שכר ראוי בגובה 1/2 מהשכר הרגיל כהגדרתו בחוק, עבור 18 שעות המשמרת הנותרות.