סכסוך קבלן-מזמין: הפרת חוזה

מבוא וטענות הצדדים לפניי סיכסוך בין קבלן, דוד שחר בע"מ (להלן: "שחר") למזמין, מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, המינהל לבנייה כפרית (להלן: "המדינה").

חלוף שנה מהשלמת העבודה, איפוא, בלא הסדרת התשלום בגינה מגבשת את עילת התביעה של הקבלן נגד המזמין בגין הפרת החוזה לכאורה.

...

עניין זה אמור להתברר ללא דיחוי במסגרת החשבון הסופי, ולא להידחות עד אין קץ, תוך גרימת הוצאות מימון מיותרות לקבלן.

לפיכך אני קובע כי המדינה תשפה את שחר בגין עלויות המימון של הערבות הבנקאית מחלוף שנה מהשלמת העבודה, לאמור: מיום 21.12.2001 עד מימושה או החזרתה בפועל.

מקובלת עליי טענת המדינה כי אין מקום לריבית הפיגורים החוזית, שהיא פיצוי עונשי מוסכם, בגין תקופה חריגה של עיכוב בהגשת ההליך המשפטי והימשכותו, החורגת מצפיות הצדדים באשר לנזקי ההפרה; וכאשר מדובר במחלוקת כנה.

שתי התביעות נסובו על פרויקט הקמת מאגרים לאיחסון שפכים ועל סכסוכים כספיים שבין המזמין לקבלן, ובינו לבין אחד מקבלני המשנה.

כתב ההגנה בכתב הגנתה הכחישה אלקון כי הפרה התחייבויות חוזיות כלפי שער אש, וטענה כי פעלה על-פי סעיפים 4-3 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 (להלן: חוק חוזה קבלנות), וכי סיימה כדין את ההיתקשרות בין הצדדים ופעלה להעסיק קבלן אחר על-פי זכותה.

לזכותו של קבלן לאכיפת התמורה החוזית למרות שירות שלא בהתאם למוסכם ("פגם" כהגדרתו בסעיף 3 לחוק חוזה קבלנות), נגד מזמין שלא פעל כמצוות סעיף 3(א) לחוק זה בקשר לאותו "פגם", ראו פסק דינו של השופט הווארי בע"א (מחוזי נצ') 1341/06 שאולוב נ' לילי (פורסם בנבו, 2.9.2007).

...

אשר לחיובי אלקון - לאחר שקבעתי כי לא נפל "פגם" בביצוע מלאכתה של שער אש בהקמת המאגרים, הגעתי בפסקה 28 לעיל למסקנה כי אלקון נותרה חייבת לשער אש את הסכום שננקב בחשבונית 176 שהוצאה על-ידי שער אש. משלא הפחתתי מתביעת שער אש סכום כלשהו בקשר להקמת המאגרים, אין מקום להפחית סכום כלשהו מיתרת התמורה המגיעה לאמג'ד משער אש. אמנם בפסקה 30 לעיל דחיתי את תביעת שער אש לתשלום עבור ביצוע טסט לחץ, אולם אין לקביעה זו מאומה עם מלאכת הקמת המאגרים בגינה הגיש אמג'ד את תביעתו, שהרי הוא לא תבע תשלום עבור עבודתו בביצוע טסט לחץ.

חלק שלישי: הכרעה בשתי התביעות התוצאה בתיק 61043-11-15 הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: (1) 421,644 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 29.11.2015, ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 52,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

התוצאה בתיק 32463-02-16 הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) 99,205 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 15.2.2016, ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 11,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

וכן: "לוח-זמנים שנערך מראש באופן מקצועי, נכלל בין מיסמכי החוזה, ועודכן באופן שוטף במהלך ביצוע הפרוייקט על בסיס תעוד מספק, הוא ראיה מרכזית בסכסוכים העלולים להתגלע בין המזמין לקבלן בקשר לאיחורים בקיום, גורמיהם ותוצאותיהם. לעומת זאת, לוח-זמנים שנערך בדיעבד בידי אחד הצדדים, או שנפלו טעויות בחישובים שבבסיסו, או שלא עודכן בהתאם להתפתחות הפרוייקט, או שאין סימוכין לכך שעדכוניו תיאמו את המציאות, ייאבד את משקלו הראייתי" (עמ' 255.

כן יצוין, כי הרוכש לא יוותר בהכרח ללא אפשרות לקבלת סעד אם יינתן פטור לקבלן, שכן אפשר שיוכל לבסס את תביעתו נגד הקבלן בעילות חיצוניות לחוק המכר, כגון תביעת פיצויים רגילה בגין הפרת חוזה (סעיף 7 לחוק המכר).

...

אולם, מאחר שבפועל לא הוגבלה כל זכות דיונית או זכות אחרת של הקבלן פרט לכותרת התיק "סדר דין מהיר" - כפי שאישרה לשאלת בית המשפט גם באת-כוח הקבלן בעצמה בפרוטוקול (עמ' 17, ש' 3-7) - לא מצאתי להיעתר לבקשה זו. לאחר שמיעת ראיות הצדדים וסיכומיהם, הגיעה עת ההכרעה.

מהמקובץ עולה כי הקבלן לא הוכיח כי הסיכון להתרחשות הנסיבות שציין ולתוצאותיהן אינו מוטל על כתפיו, וגם מטעם זה דין תביעתו להידחות.

סוף דבר הקבלן לא הוכיח זכאותו לפטור מהפיצוי הסטטוטורי הקבוע בסעיף 5א(ג) לחוק המכר, ומכאן עליו לשלם לתובעים את הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בסעיפים 5א(א) ו- (ב) לחוק.

זאת, בשים לב להיקף העבודה שנדרשה בתיק זה. הנתבעת תשלם את הסכומים הללו בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בתמיכה לטענותיה לפיהן המשיבה אינה רשאית לעכב את העבודות בפרויקט מפנה המבקשת, בין היתר, לסעיף 23.9 להסכם הקובע: "מובהר, מודגש ומוסכם כי כל תביעה שהיא של הקבלן מכל סוג שהוא, לרבות תביעה או דרישה כספית ו/או מחלוקת באשר לדרישה כספית ו/או דיון בטענותיו ו/או מחלוקת באשר להוראות המהנדס, לא תזכה את הקבלן בזכות להפסיק ו/או להאט את קצב ביצוע העבודות והקבלן מתחייב בהתחייבות שהפרת מהוה הפרה יסודית של הסכם זה שלא להפסיקן ו/או להאטן והכל ובילבד שבמקרה כאמור של מחלוקת בין המזמין ו/או המפקח לבין הקבלן בעיניין כאמור רשאי מי מהצדדים לפנות למינוי מומחה מוסכם על ידי היתאחדות הקבלנים על מנת שיכריע מיידית במחלוקת כאמור והכרעתו תהיה סופית ולא ניתנת לערעור......". (ההדגשה הוספה – ע' ר').

וכן לסעיף 41.10 להסכם הקובע: "בכפוף לכל האמור בהסכם זה, בכל מקרה של סיכסוך או מחלוקות בין הצדדים, לא יהיה הקבלן רשאי לנקוט בצעד כלשהוא אשר יהיה בו, במישרין או בעקיפין, לגרום להפרעה או לעיכוב לפרויקט (לרבות צו מניעה) והסעד היחידי שיהא הקבלן רשאי לבקש יהא סעד כספי, בלבד. מנגד המזמין מתחייב לשתף פעולה בכל תהליך גישור או בוררות לצורך פיתרון סיכסוך או מחלוקת בין הצדדים". (ההדגשה הוספה – ע' ר').

...

סוף דבר הבקשה לסעדים זמניים נדחית.

נוכח החלטתי לעיל ישקלו הצדדים פניה למומחה, אשר ייתכן ותייתר המשך ההליכים בתיק הנדון.

המבקשת תשלם הוצאות הבקשה בסך של 18,000 ₪.

סיכסוך כספי בין קבלן [התובעת] לבין מזמין עבודות בניה [הנתבעים] המדגים את חשיבות הסדרת הסכמים והבנות בין צדדים לעסקה במסמך כתוב טרם תחילת העבודות.

כמו כן התובעת דורשת רווח קבלני מקובל ופצוי נוסף בסך 20,000 ₪ בגין הפרת ההסכם.

...

בהתחלה היתה לו טעות, הוא חשב שיש לו 40 מ' וזה יוצא 200,000 ₪ לפי הבנתו ואמרתי לו והוכחתי לו שיש לו בתכנית 45 מ' ולכן זה 225,000 ₪ ושם פתאום הוא התהפך וזה היה כשהוא חזר מחו"ל. בנוסף הוא ביקש ממני עבודות נוספות שלא קשורות בכלל לסיכום בינינו, כמו לפרק את כל שארית הגג, לעשות בניה של מעקה ל גג, לעשות איטומים ולרצף ואמרתי לו שזה לא בתוך ההצעה ותמחרתי לו את זה ואז הוא גם לא הסכים ואמר שיש לו קבלן אחר, אמרתי לו שישלם לי את ההוצאות שלי ויקח קבלן אחר [עמ' 3 שורות 21-31 לפרוטקול] גם מעדותו זו של מנהל התובעת ניתן ללמוד כי לא היה כל סיכום בין הצדדים בנוגע לעלות העבודות והיקפן בטרם חזר הנתבע 2 מחו"ל. עדותו של מנהל התובעת תומכת בגרסה העובדתית של הנתבעים.

לאור האמור לעיל, מסקנתי היא כי לאור היכרות מוקדמת בין הצדדים, הם סמכו אחד על השני והסכימו כי התובעת תתחיל בביצוע עבודות למרות שטרם סוכמה עלותן הכוללת והיקפה.

התוצאה התוצאה היא כי התביעה מתקבלת באופן חלקי והנתבעים ישלמו לתובעת סך של 26,000 ₪ כולל מע"מ. הואיל והנתבעים הציעו לתובעת, כל העת, לשלם לה סכום זה, אינני מוצא לנכון לחייבם בהוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.