מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סכסוך על מקומות חניה בקריסת קבלן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובענה (והתביעה שכנגד) – כללי התובעת היא חברת בנייה ששמשה כקבלן ראשי מבצע בפרויקט של קבוצת רכישה להקמת ביניין מסחר ומשרדים ברחוב בר כוכבא בבני ברק (להלן: "הפרויקט").
התובעת טוענת, בין השאר, כי לאחר שנתגלע סיכסוך בין הצדדים על רקע האמור, נערכה בחודש פברואר 2014 תוספת (שנייה) להסכם, לפיה התחייבו הנתבעים לשלם את התשלומים להם זכאית התובעת וכן להסדיר מחלוקות שלא יעלה בידיהם ליישב בעצמם, באמצעות גישור בפני מהנדס מקצועי.
בנוסף לכתב הגנה מפורט, הגישו חלק מהנתבעים גם תביעה שכנגד אשר סכומה נסמך על פיצוי חוזי מוסכם (הגם שהתביעה שכנגד מתייחסת גם לראשי נזק נוספים, שנטען כי הם מצטברים לפצוי החוזי, בענין ירידת ערך הבניין ואובדן הכנסות, החזר הוצאות, אובדן הכנסות קונקריטי בעיניין מרתפי חניה, ועלויות התאמה בעיניין דרישת חברת חשמל).
עוד ניתן להזכיר את טענת הנתבעים ולפיה אותו דירקטוריון שהצהיר את שהצהיר לגבי הדו"ח השנתי, התפטר לאחר מכן (בצרוף טיעונים נוספים כמו לגבי קריסה של ערך מניות התובעת והורדה של דרוג האשראי של חברת האם של התובעת).
עת לא בוססה בנפרד איתנות כלכלית מספקת, יש להזקק לשיקול סכויי ההליך רק מקום שבו אלה גבוהים ביותר (ר' פסיקה לעיל).
...
התובעת טוענת, בין השאר, כי לאחר שנתגלע סכסוך בין הצדדים על רקע האמור, נערכה בחודש פברואר 2014 תוספת (שנייה) להסכם, לפיה התחייבו הנתבעים לשלם את התשלומים להם זכאית התובעת וכן להסדיר מחלוקות שלא יעלה בידיהם ליישב בעצמם, באמצעות גישור בפני מהנדס מקצועי.
באחד המקרים סיכם בית המשפט העליון את המצב באורח הבא: "סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בפסקה 13 לפסק-הדין)." רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (23.5.2011).
בכל הנוגע להיבט מצבה הכלכלי של החברה, עיינתי במכלול החומר שהובא מאת הצדדים ולא שוכנעתי כי בוססה תשתית להחיל בעניינה של התובעת את החריג לכלל של הפקדת ערובה להוצאות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

לאחר שהתובע רכש את הרכב מנתבעת 1, היתגלע בין הצדדים סיכסוך על רקע סרובו של התובע לטפל ברכב בהתאם להנחיות היצרן, ובהתאם לחוות דעתם של אנשי המיקצוע של נתבעת 1.
במהלך הקמת קיר התצוגה, תנאי מזג האויר היו סוערים מאוד ולכן נציג נתבעת 3 שהיה בשטח, קשר בחוט מיתר ואזיקון באופן זמני למספר דקות את קיר העיתונאים לגלגל האחורי של הרכב כדי שהקיר לא יקרוס.
סעיף 15 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע כי מי שמעסיק קבלן עצמאי לא יישא באחריות לעוולה שצמחה ממעשיו של הקבלן, למעט במקרים חריגים המפורטים בסעיף (התרשלות בבחירת בעל חוזה; היתערבות בעבודתו של בעל חוזה באופן שגרם לפגיעה או לנזק; הרשאה או אשרור של המעשה שגרם לפגיעה או לנזק; המזמין היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי; הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין).
אמנם, חוות דעת שמאי הנתבעת ניתנה מספר חודשים לאחר הארוע, אולם בהינתן שרכב התובע חונה במקום כל אותו הזמן, אין לחלוף הזמן נפקות במקרה זה. המסקנה מכל האמור היא כי לא הוכח קשר סיבתי בין הארוע לבין הנזקים ברכב התובע.
...
בייחוד כך הדבר במקרה זה, שכן כפי העולה מחומר הראיות, שוכנעתי כי לא היתה כל כוונה להשתמש ברכבו של התובע לשם קיבוע השלט לאורך כל האירוע, כי אם רק לשם ייצוב זמני ורגעי עד לקיבועו הסופי למדרכה, וכי פעולה זו של קשירה לחישוקי הגלגל נעשתה בתום לב על ידי פועל הנתבעת 3 אשר כלל לא נראה כי היה מודע לסכסוך הארוך בין התובע לנתבעת 1.
מאחר שלא שוכנעתי כי היה זדון או חוסר תום לב מצד הנתבעת 1 הרי שאין לומר כי נסיבות המקרה עולות כדי פגיעה באוטונומיה של התובע.
לאור מכלול האמור, התביעה נדחית.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עש"א 50070-03-18 מילומור בע"מ נ' ברדיצ'ב ואח' עש"א 50995-02-18 י.ב אביב הנדסה והשקעות בע"מ נ' חן ברדיצ`ב, רו"ח ואח' לפני כבוד השופטת חנה פלינר 7/3/2019 מערערת בעש"א 50995-02-18 י.ב אביב הנדסה והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עמיעד גולדנברג מערערת מילומור בע"מ (בהסדר נושים) בעש"א 50070-03-18 משיבים 1.רו"ח חן ברדיצ'ב, הנאמן לבצוע הסדר הנושים של קבוצת מילומור 2. מילומור בע"מ (בהסדר נושים) ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט ואח' 3.י.ב אביב הנדסה והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עמיעד גולדנברג 4.רסידו סי בע"מ (בכינוס נכסים) ע"י ב"כ עו"ד שי גרנות 5.כונס נכסים רישמי תל אביב פסק דין
בשלב מסוים קרסה חברת נוגה והיה צורך להחליפה.
זה המקום לציין כי בגין החובות הנטענים הנ"ל התנהלו הליכים בין י.ב אביב לבין רסידו ומילומור, כשביום 20.3.05 הוסכם על העברת הסכסוכים להכרעת הבוררים השופט בדימוס חיים אילת ז"ל ופרדי רובינסון; בשנת 2009, לנוכח אישור ההסדר של מילומור, עוכבו הליכי הבוררות כנגדה; הליך הבוררות נמשך כנגד רסידו בלבד, ומשזו לא התייצבה לדיוני הבוררות ניתן כנגדה פסק דין בהיעדר הגנה; ניסיונה של י.ב אביב להסתמך על פסק הדין כנגד רסידו ולייתר את בדיקת החוב כנגד מילומור, כערבה, נדחה על ידי הנאמן בהחלטה מיום 23.6.09 ובימ"ש אישר קביעה זו של הנאמן, ראו החלטת השופטת אלשייך מיום 2.3.11.
אם וככל שטוענת י.ב אביב כי נעשו עבודות בתקופה מאישור חשבון מספר 13 (לטענתה באופן חלקי) ועד הגשת חשבון מספר 14, וכי חשבונות אלו לא שולמו, ולפחות חלקם נעשו על ידי קבלני משנה, מדוע נימנעה היא מלהציג מסמכים בנוגע לכך? והלוא גם אם הייתה טוענת שאין חפיפה במחירים שסוכמו, עדיין ניתן היה להציג מסמכים אלו להוכחת ביצוען של העבודות על ידה בתקופה הרלוואנטית; ניתן היה לעמוד על טיבן והיקפן גם באמצעות ראיות אלו.
...
כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות מהימנות של עדים, ראו ע"א 3526/11 כראדי אברהם נ' צנציפר - חברה לייבוא תבואות ומספוא בע"מ (6/5/13) [פורסם במאגרים]: "כלל ידוע ומושרש הוא, כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאי עובדה ומהימנות, שנקבעו על-ידי הערכאה המבררת, אשר התרשמה באופן ישיר מן העדים שהופיעו בפניה, וממכלול הראיות האחרות שהוצגו לעיונה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד, בהם נפל בממצאי הערכאה המבררת פגם היורד לשורש העניין, או כאשר מדובר בקביעות בלתי מבוססות או מופרכות על פניהן (ראו, למשל, ע"א 6768/01 רגב נ' מדינת ישראל פ"ד נט(4) 625 (2004); ע"א 2076/09 ח.י בלאושטיין בניין והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (2.9.2010); ע"א 10311/08 כבהא נ' מרכז רפואי הלל יפה (1.8.2011); ע"א 1303/09 קדוש נ' בית החולים ביקור חולים (5.3.2012); ע"א 6561/09 ליאני נ' עיזבון המנוח משה מלכי (18.7.2012); ע"א 4484/11 הייב נ' משרד הבריאות (18.2.2013))". בנוסף, לא מצאתי כל שגגה בקביעת הנאמן לפיה יש לזקוף לחובת י.ב אביב את אי הבאת הראיות לעניין חובותיה לקבלני המשנה.
עוד אציין שהנאמן בהכרעתו אומר שלולא חוות דעת זו, אזי יתכן שתביעת החוב של י.ב אביב הייתה נדחית במלואה, שכן תביעת החוב שלה לא הוכחה במידה הנדרשת על פי נטלי ההוכחה.
סוף דבר שני הערעורים נדחים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הבקשה לצוו עשה בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת בקשה לצוו עשה, המחייב את הנתבעת להחזיר למקומן את האבנים המשתלבות שפורקו משטח חנייתה של התובעת ולסלק משם את חומרי הבניין שהובאו למקום על ידי הקבלן אבי והושארו בו לאחר שהתובעת לא איפשרה את המשך עבודתו של הקבלן - לטענתה, משום שזו לא תיאמה את תכנית מס' 1 שערך המהנדס וינד.
משלא בוצע יעוץ קרקע במקום, לא ניתן לשלול בנחרצות כי חניית השכן בנויה בחלקה על סלע ואילו חניית התובעת לא; אדרבא, העובדה שעם קריסת הקיר התומך וחומר המילוי קרסה חניית השכן רק בחלקה, בעוד שחניית התובעת קרסה במלואה, תומכת דוקא באפשרות זו. ההבדל בממדי ובאופן הקריסה של שתי החניות מן הראוי היה כי ידליק נורה אדומה אצל וינד, שמא מצב הקרקע מתחתן אינו זהה.
לאורו של עיקרון סופיות הדיון, אין מקום לשוב לאחור להליכים הקודמים ולהמשיך לידון בסכסוך בין הצדדים.
...
כאמור, שוכנעתי כי מלכתחילה לא היתה לנתבעת כל כוונה לקיים את הסכם הפשרה כלשונו.
הסעדים אני מקבלת את התביעה ומורה על ביטול הסכם הפשרה בת"א 2129-04-20 ופסק הדין המאשרו.
לפיכך, ונוכח קביעתי דלעיל, כי תכנית מס' 1 היא התכנית הראויה, המתאימה והבטוחה לשיקום חניית התובעת, וכי היא זו אשר נערכה על יסוד שיקול דעתו המקצועי העצמאי האמיתי של וינד, בטרם שונתה על ידו על יסוד הטעייתו ובהתאם לתכתיבים מצד הנתבעת, אני קובעת כי החנייה תתוקן בהתאם לתכנית האמורה: למען הסר ספק, המדובר בתכנית הנושאת את התאריך 25.11.2020, אשר נשלחה על ידי ב"כ הנתבעת לב"כ התובעת ביום 26.11.2020, והכוללת יציקת בטון ותשתית ברזל, כמפורט בסעיפים 32 ואילך לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

החיבור של צד הפיגום המרוחק ממגרש החנייה, והנמצא מעל חצר גן הילדים, ניתק מהזרוע אליה היה מחובר, והעובד (שאף אחד לא יודע להצביע על המקום המדויק בו עמד בשעת המקרה) נפל מטה כשהוא "גולש" לאורך הקיר".
בעדותו בבית המשפט נתבע 2 טען, כי התאונה ארעה כיוון שהיה סיכסוך בין החמולות של הפועלים, והנפילה אירעה היות ואחד הפועלים חיבל בפיגום בכוונה לפגוע בתובע.
לטענת ב"כ התובע, הוכח מהעדויות שהובאו לפני בית המשפט כי התובע נפל כתוצאה מקריסת הפיגום אשר ניתק מהקיר, והעצים אשר שמשו משטח דריכה שעליהם התובע עמד נפלו יחד איתו.
לדבריו, אף שהיה באפשרותו לשכור את שירותיהם של קבלנים מזדמנים למיניהם, "חאפרים" כלשונו, הוא בחר לשכור את שירותיו של נתבע 2, למרות שהתשלום שהוא נידרש לשלם לנתבע 2 היה גבוה מהצעות מחיר אחרות שהיו לו. נתבע 1 בחר בנתבע 2 לאחר שהוא התרשם כי הוא עוסק בעבודות בניה כמקצוע, ולא כעיסוק מזדמן; לאחר שהוא שוחח עם אנשים שאצלם נתבע 2 ביצע עבודות והם הביעו את שביעות רצונם מעבודתו; ולאחר שנתבע 1 שאל את נתבע 2 האם הוא קבלן רשום, וזה השיב בחיוב.
...
התובע ישלם לנתבע 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.
מהטעמים שהבאתי לעיל אני מחליט לקבל את תביעת התובע נגד נתבע 2, ואני מחייב את נתבע 2 לשלם לתובע את הסכומים, לפי הפירוט הבא: הפסד השתכרות בעבר - 1,300,000 ₪ הפסדי שכר לעתיד - 600,000 ₪ עזרת הזולת לעבר - 766,000 ₪ עזרת הזולת לעתיד - 900,000 ₪ הוצאות רפואיות ונלוות לעבר ולעתיד - 50,000 ₪ כאב וסבל - 600,000 ₪ סה"כ 4,216,000 ₪ מסכום זה (4,216,000 ₪) יש להפחית ניכויי מל"ל בסכום של 1,751,762 ₪.
יוצא אפוא, שעל נתבע 2 לשלם לתובע סכום של 2,464,238 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו