מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סכסוך משפחתי על עסקת מכר דירה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 24.11.2009 הבקשה נדחתה (כב' השופטת מ' לוי) לאחר שנקבע כי אין לבית המשפט לעינייני מישפחה סמכות עניינית לידון בבקשה, נוכח העובדה שבמישור היחסים שבין המערערת לבין הבנק אין מדובר בסכסוך משפחתי.
כך נטען בין היתר, כי המשיב פעל להברחת נכסים ממנה ומחברת ע.ר.ג. החזקות מפרץ חיפה בע"מ שהוא בעל מניות עקרי בה, בדרך של ביצוע עיסקאות מתנה ועיסקאות מכר למראית עין, במסגרתן הועברו נכסים שהיו רשומים על שמו – לאימו, לבתו ולאנשים נוספים.
ואכן, סעיף 38(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (בנוסחו לפני חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008, שאינו חל בעניינינו; להלן: חוק ההוצאה לפועל), יוצר הגנה מסוימת לחייב ולבני משפחתו מפני פינוי מדירת מגורים, גם במקום שבו הורה ראש ההוצאה לפועל על מכירתה.
...
בית המשפט המחוזי גם קבע, לאחר שמיעת עדויות הצדדים, כי עדותו של עו"ד ניב זר לפיה הסביר למערערת את משמעות חתימתה על הסכם הוויתור, לרבות לעניין ויתורה על הזכות לדיור חלוף, נמצאה מהימנה והיא מקובלת עליו.
המערערת אומנם ביקשה להיבנות מכך שהמשיב העיד אף הוא כי עו"ד ניב זר לא הסביר לבני הזוג דבר באשר לוויתור על זכותם לדיור חלוף, אך בית המשפט מצא כי עדותו של המשיב לא הותירה רושם אמין כלל, ובחר להעדיף את עדותו של עו"ד ניב זר. לא מצאתי כי קמה עילה להתערבות בקביעות אלה.
המשנה לנשיאה ח' מלצר: אין מנוס מהתוצאה אליה הגיע חברי, השופט ד' מינץ, על פי הטענות והראיות שהיו בפני בית המשפט המחוזי הנכבד.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העורר טוען כי למרות שהיה הבעלים הרשום של הזכויות במחצית הדירה בבאר שבע ב"יום המעבר", אין לראותו כבעלים האמתי של זכויות אלו משום שהחזיק בהן בנאמנות עבור אחותו אסתר ולכן הן שייכות לה. העורר טוען כי רישום מחצית דירת באר שבע על שמו נבע ממניעים של כיבוד אב ועל מנת למנוע סיכסוך במשפחה.
העורר טוען כי פרשנות המשיב לפיה "חודש" שקול ל-30 ימים מרוקנת מתוכן את ההגדרה שבחוק לפיה "חודש" כולל גם חלק מחודש ובכל מקרה כאשר רצה המחוקק לציין 30 ימים מלאים, כגון לעניין הגשת השגה או דיווח על עסקה (סעיפים 7387(א) ו-73 לחוק), הרי שידע לעשות זאת.
לטענת המשיב, העורר היה הבעלים של מחצית הדירה בבאר שבע מאז ניתנה לו במתנה מאביו (2013) ועד להעברתה במתנה לאחותו (2016), דהיינו, העורר היה הבעלים של מחצית דירת באר שבע כבר בתאריך 1.1.2014, הוא "יום המעבר". המשיב מסכים לכך שהעורר העביר את מחצית הדירה בבאר שבע לאחותו במתנה לפני שמכר את דירת מגוריו בתל אביב ואינו טוען כי העברה זו (שנעשתה כשלושה חודשים לפני מכירת הדירה בתל אביב) היא פעולה מלאכותית שיש להיתעלם ממנה.
...
וכי העורר אינו חייב בכבוד אביו לאחר מותו? אדרבא, דווקא העובדה שהעורר היה הבעלים של מחצית הדירה בבאר שבע היא שאפשרה לו בסופו של דבר להעביר את הזכויות בה לאחותו אסתר, בניגוד לרצון אביו.
כפועל יוצא מכל האמור לעיל, העורר אינו זכאי לפטור מלא ממס שבח, הניתן לפי סעיף 49ב(2) לחוק למי שמוכר את דירתו היחידה, במכירת דירתו בתל אביב.
סוף דבר לאור כל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחברי הוועדה לדחות את הערר.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן לא קיבל את דרישתם להכיר במסגרת הנכויים המותרים, את שכר הטירחה והוצאות הטיפול בעזבון, לרבות אלה ששולמו בגין סיכסוך משפחתי (על ירושה).
הדברים אמורים בייחוד כאשר דירת המגורים היא הנכס העקרי של המשפחה.
כמו כן לא טענה העוררת לפני ביצוע העיסקה על תחולת עיסקת השתוף.
עמדה זו בוטאה ע"י הנשיא מ' שמגר בע"א 87 / 177 לידיה וינפלד נ' מנהל מס שבח מקרקעין, נתניה (מד (4) 607, עמוד 612) "נשאלת השאלה, מה הדרך הפרוצדורלית להעלאת הטענה, ומה הערכאה אשר תחליט בדבר. סבורני כי הדרך שננקטה בתיק זה, היינו פנייה לבית המשפט המחוזי למתן פסק-דין הצהרתי בדבר הזכויות בנכסים, היא הדרך הראויה. כמובן, יש להזמין את כל הצדדים הנוגעים בדבר, ובהם מנהל מס שבח, אם הפנייה לבית המשפט נעשית בהקשר של עיסקה עתידית במקרקעין. בתיק שלפנינו, הפנייה לבית המשפט המחוזי בירושלים צפתה פני עיסקה במקרקעין לגביהם נתבקשה ההצהרה." מכיוון שהעוררת והעורר לא פנו לבית דין לעינייני מישפחה לשם הסדרת ענייניהם בנושא הבעלות על המקרקעין, ועדת הערר אינה מוסמכת לידון בטענה זו. משמעות הילכת השתוף כששני בני הזוג או אחד מהם אינם בחיים והטענה נטענת על ידי יורשיהם הנשיא מ' שמגר בע"א 87 / 177 לידיה וינפלד נ' מנהל מס שבח מקרקעין, נתניה משקף את העמדה המקובלת כיום והיא: "מבחינה זו, תיתכנה נסיבות שטענת בן הזוג לבעלות מכוח שתוף בנכסים תועלה עם הוצאת צו ירושה, ותיתכנה נסיבות, כמו בתיק שלפנינו שבו הוצא צו הירושה ללא עוררין ובדרך השגרה, שהטענה תועלה בפעם הראשונה בשעת מכירת הנכס שלבעלות בו טוענים. סדר הדברים אינו בהכרח קבוע ואינו צריך להשפיע על המסקנה המשפטית. ניתן לתאר מקרה של מכירה עובר להוצאת צו ירושה או בד בבד עמו או מכירה שהיא מנותקת מהליך קבלת צו הירושה. רשויות המס אינן צריכות להיבנות מכך שבעל הנכס מבקש לתרגם זכויותיו המשפטיות שבכוח לזכויות משפטיות מוכרות, וזאת אף אם הדבר נעשה באיחור, אד לפני תשלום המס.
...
יהושע ביליצקי, רו"ח רו"ח נדב הכהן: הנני מצטרף לעמדתו של חבר הועדה, רו"ח יהושע ביליצקי, לפיה יש לדחות את בקשת העוררים לפיצול השבח ביניהם.
_____________ נדב הכהן, רו"ח השופטת רות שטרנברג אליעז מקובלת עלי דעתם של חבריי בסוגיות שעלו בערר זה, למעט תחולת חזקת השיתוף כפי שהסברתי בחוות דעתי.
__________________________ רות שטרנברג אליעז שופטת אשר על כן נדחה הערר ברב דעות, בנושא חלוקת השיתוף, מתקבל חלקית בסוגיית ניכוי ההוצאות ומתקבל בדעת רוב בסוגיית פריסת השבח.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

במוקד הערעורים, סיכסוך משפחתי על זכויות בעלות במיגרש הממוקם בכפר מזרעה שבצפון הארץ, הידוע כגוש 18138, חלקה 55, מיגרש 224, שעליו ניבנה ביניין מגורים בן 4 קומות, ובו מתגוררים 4 אחים, 3 מהם צד לסכסוך מושא העירעור דנן.
משניטש הסיכסוך, ומשכל הניסיונות להידברות ופשרה בין הצדדים עלו בתוהו, הוגשה ביום 15.5.2016 תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, על-ידי רפיק וכמיל – היא התביעה שבמוקד ערעור זה. עם הגשת התביעה, ניתן צו עיקול זמני על המקרקעין; נדחתה בקשה להעברת התיק לבית המשפט לעינייני מישפחה; ומונה על-ידי בית המשפט, בהסכמת הצדדים, מהנדס אזרחי ושמאי מקרקעין כמומחה מטעם בית המשפט, לשם הערכת שווי הזכויות של כל אחת מן הדירות בנפרד, ושווי הזכויות במיגרש, בהנחה שכל אחד מן הצדדים הוא בעל זכויות על שליש מן המקרקעין.
עוד הוסיף בית המשפט המחוזי, כי אנואר לא עמד בנטל הנידרש להוכחת טענתו בדבר הסכם למראית עין, בהנתן שמדובר בעיסקה בכתב, שנחתמה לפני עורך-דין, ובשים לב לכך שבמעמד החתימה, חתם אנואר גם על תצהיר, לפיו מכר את זכויותיו במקרקעין לאביו ולרפיק; בית המשפט המחוזי, סמך את מסקנתו-זו, בין היתר על הודאתו של אנואר עצמו, אשר ציין בעדותו, כי כוונת הדברים היתה שהבעלות בדירה בקומה השנייה – תהא של הוריו.
...
על כן, דין הסעד החלופי המבוקש – להידחות אף הוא.
טעות משפטית או פגם כאמור, לא התקיימו בענייננו; על כן, דין הערעור להידחות, גם בעניין זה. בשולי הדברים, ואולי זה עיקרם, ראינו מקום להוסיף עוד זאת: הסכסוך שלפנינו, הריהו סכסוך משפחתי בין אחים, אשר מעצם טבעו וטיבו מעורר יצרים חבויים, מסעיר רגשות, ומייצר מורכבות אנושית.
הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שהשכנים – אחים הם והאחים, שכנים-הם. אשר על כן, הערעור והערעור שכנגד – נדחים בזאת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע 1, עו"ד מנדלמן (להלן: הנאמן), יצג את עמוס בעיסקה למכירת דירת מגורים בבני ברק (להלן: הדירה).
עוד טוען עמוס, כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לידון בהליך, משום שמדובר לאמיתם של דברים בסכסוך כספי בין בני מישפחה (שלמה ובנו עמוס), וכי לעילת התובענה תרם בבירור הסיכסוך בתוך המשפחה על רקע גירושיהם של שלמה ורותי.
נתון נוסף חשוב המלמד כי עסקינן בעילת תביעה שיחסי המשפחה תרמו לה תרומה משמעותית נובע גם מהאופן בו נרשמה הדירה, במקור, על שם עמוס (שלמה, לטענתו רכש את הדירה ורשם אותה על שם בנו), וכן מן האופן שבו "התגלגלה" עסקה לרכישת דירה אחרת בידי שלמה, לטענתו, ונרשמה על שם בתו, היא אחותו של עמוס.
...
העובדה שהתביעה הוגשה גם נגד הבנק, אינה מעלה ומורידה אף היא לעניין המסקנה שאליה הגעתי, מה גם שממילא המחלוקת הממשית בהליך זה אינה בין התובעים לבנק (ואזכיר כי הבנק הודיע כי יכבד כל הכרעה שיפוטית שתתקבל בהליך זה ; וראו והשוו גם, ת"א (שלום – ת"א) 63925-12-22 מצליח נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (9.11.2023)).
נוכח המסקנה שלפיה הסמכות העניינית לדון בסכסוך שבין שלמה לעמוס מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה, שקלתי אם להורות על העברת הדיון בהליך לאותה ערכאה.
נוכח קבלת טענת היעדר הסמכות העניינית ישלמו התובעים לנתבע 1 שכר טרחת עורך-דין בסך של 1,000 ש"ח. הסכום ישולם בתוך 21 ימים; איחור בתשלום יוסיף לו הפרשי הצמדה וריבית, לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום החיוב האמור ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו