במוקד הערעורים, סיכסוך משפחתי על זכויות בעלות במיגרש הממוקם בכפר מזרעה שבצפון הארץ, הידוע כגוש 18138, חלקה 55, מיגרש 224, שעליו ניבנה ביניין מגורים בן 4 קומות, ובו מתגוררים 4 אחים, 3 מהם צד לסכסוך מושא העירעור דנן.
משניטש הסיכסוך, ומשכל הניסיונות להידברות ופשרה בין הצדדים עלו בתוהו, הוגשה ביום 15.5.2016 תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, על-ידי רפיק וכמיל – היא התביעה שבמוקד ערעור זה. עם הגשת התביעה, ניתן צו עיקול זמני על המקרקעין; נדחתה בקשה להעברת התיק לבית המשפט לעינייני מישפחה; ומונה על-ידי בית המשפט, בהסכמת הצדדים, מהנדס אזרחי ושמאי מקרקעין כמומחה מטעם בית המשפט, לשם הערכת שווי הזכויות של כל אחת מן הדירות בנפרד, ושווי הזכויות במיגרש, בהנחה שכל אחד מן הצדדים הוא בעל זכויות על שליש מן המקרקעין.
עוד הוסיף בית המשפט המחוזי, כי אנואר לא עמד בנטל הנידרש להוכחת טענתו בדבר הסכם למראית עין, בהנתן שמדובר בעיסקה בכתב, שנחתמה לפני עורך-דין, ובשים לב לכך שבמעמד החתימה, חתם אנואר גם על תצהיר, לפיו מכר את זכויותיו במקרקעין לאביו ולרפיק; בית המשפט המחוזי, סמך את מסקנתו-זו, בין היתר על הודאתו של אנואר עצמו, אשר ציין בעדותו, כי כוונת הדברים היתה שהבעלות בדירה בקומה השנייה – תהא של הוריו.
...
על כן, דין הסעד החלופי המבוקש – להידחות אף הוא.
טעות משפטית או פגם כאמור, לא התקיימו בענייננו; על כן, דין הערעור להידחות, גם בעניין זה.
בשולי הדברים, ואולי זה עיקרם, ראינו מקום להוסיף עוד זאת: הסכסוך שלפנינו, הריהו סכסוך משפחתי בין אחים, אשר מעצם טבעו וטיבו מעורר יצרים חבויים, מסעיר רגשות, ומייצר מורכבות אנושית.
הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שהשכנים – אחים הם והאחים, שכנים-הם.
אשר על כן, הערעור והערעור שכנגד – נדחים בזאת.
