מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סכסוך בעלות משותפת: תביעה לאכיפת הסכם פשרה והגדר

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

התובעת ובעלה המנוח רכשו את זכויותיהם במקרקעין בשנת 1994 מה"ה יהודית ושמעון פלח (להלן פלח); באותו מועד טרם נרשם הבית המשותף – שרישומו נעשה בשנת 2009, אך חלוקת המקרקעין ליחידת דיור הייתה קיימת בעינה במצבה הרלוואנטי לתובענה.
ההליך הראשון הסתיים בפסק-דין שניתן ביום 29.6.1993, בו אושר הסכם פשרה שנערך בין בעלי-הדין וקיבל תוקף של פסק-דין (להלן פסק-הדין).
מפאת חשיבותו להכרעה כאן יצוטט פסק-הדין במלואו (ההדגשות במקור): הצדדים וב"כ: מודיעים כי לחיסול סופי וגמור של כל המחלוקות בין הצדדים, מוגש בזאת הסכם פשרה שמבוקש לו תוקף של פס"ד כדלקמן: גדר האבן לרבות הקירות התומכים המצויים בצד צפון של דרך הגישה לבית פלח, יוזזו באופן שרוחב הדרך יהיה 2.60 ס"מ מגבולה הצפוני של החלקה.
אין צורך, והדין איננו מתיר, הגשת תביעה חדשה שכל טיבה ומהותה הצהרה כי מי שהיה בעל-דין בהליך קודם שהסתיים במתן פסק-דין חייב לבצע את חיוביו כפי שנקבעו בפסק-הדין, או מתן צו עשה שתוכנו זהה לחיוב שנקבע בפסק-הדין שהניב ההליך הקודם.
לא יעלה על הדעת כי בעל-דין שגורס כי באמתחתו פסק-דין תקף, בר-אכיפה על הצד שכנגד, לא יגישנו לבצוע בהוצאה לפועל אלא יפנה לבית-המשפט בהליך שכל מטרתו ביצוע ואכיפה של פסק-דין שכבר ניתן.
בתשובה לתגובה הטעימה התובעת כי "עיקרו של הסיכסוך בתיק זה הנו ביצוע פסק הדין [...]" וכי ההליך דנן מכוון ל"[.
...
דיון והכרעה דין הבקשה להתקבל תוך סילוק התובענה על הסף.
הבקשה מתקבלת אפוא, תוך מחיקת התובענה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהמשך, תוקנה הודעת צד שלישי, שהגישה הימנותא כנגד הפטריארכיה והפטריארך, בין היתר ובעיקר, על דרך של הוספת התביעה לאכיפת טיוטת הסכם פשרה שהשתכלל לטענתה לכדי הסכם בעל תוקף מחייב במהלך משא-ומתן שניהלו הצדדים בשנים 2007- 2008, בקשר לעיסקת המקרקעין.
על פי ההסכם הנטען, על הפטריארכיה לשלם להימנותא סכום של 13,000,000 דולר, לויתור טענות הימנותא בקשר לעיסקת המקרקעין לסיום הסיכסוך בשאלת תוקפה וכנגד מחיקת הערות האזהרה שנרשמו לטובתה על המקרקעין (להלן- הסכם הפשרה).
מהותו של הטקס החגיגי ותכליתו שנויים במחלוקת על רקע מעמדו של הפטריארך, בעת הזו, טרם הוסדר ועוגן בכתב-הכרה על ידי ממשלת ישראל, כשהימנותא ביקשה להעניק לו נופך מחייב משפטית ולעומתה, הפטריארכיה שיוותה לו מחווה של רצון טוב לשכלל את ההסכמות בבוא העת, לכשיוסדר מעמדו החוקי של הפטריארך במדינת ישראל ובכפוף לאישור הסינוד, לגדרו של הסכם פשרה מחייב.
והרי לתכלית זו נועדה הישיבה מיום 15.4.2008, בה נכחו מקצת מחברי הסינוד, וכפי שהצהיר עו"ד וינרוט, "..לפי מה שמסר לי עו"ד מוגרבי, הרוב המכריע של חברי הסינוד אכן תומך בהסכם ללא סייג, ורק שניים מחבריו ביקשו מענה לספקותיהם בטרם יגבשו סופית את עמדתם לגביו. הפטריארך, כך חזר והסביר לי עו"ד מוגרבי, יכול בקלות להעביר החלטה על אישור ההסכם, אולם הוא מעדיף כי תהא זו החלטה 'פה אחד' של כולם. לשם כך, נקבעה לבקשתו של עו"ד מוגרבי בתיאום עם הצדדים ישיבה משותפת נוספת במלון מצודת דוד בירושלים, שהתקיימה ביום 15.4.2008, ושאליה הגיע הפטריארך כשהוא מלווה במספר עוזרים, עורכי-דין וחברי סינוד" (סעיף 14 לתצהירו).
...
על-יסוד הרשעתו בסיוע למעשי המרמה והגזל, מכוח סעיף 42א(א) לפקודת הנזיקין, כאמור, וקביעותיי בפסק-הדין בתביעת הפטריארכיה, בין היתר ולרבות, בעניינו של מורגנשטרן ומעורבותו במרמה; כל זאת, בהיעדר סיכומים מטעמו, ונוכח התוצאה אליה הגענו בעניינו של רבינוביץ', אשר הגנתם בכתבי-הטענות אחת הן, ללא שמורגנשטרן נטל חלק פעיל בניהול הגנתו, בבחינת נוכח-נפקד, וממילא ללא שהעיד- מכל אלו, שוכנעתי כי התובעת הרימה את הנטל המוטל על שכמה להוכיח את אחריותו כמסייע לביצוע עוולות התרמית והגזל שביצע רבינוביץ', ואת היותו חלק אינטגרלי ומשמעותי בשרשרת האירועים שהובילה לגזילת סכום בסך של 4,500,000$ ומקובלים עליי בעניין זה סיכומי התביעה ונימוקיה.
לאור האמור לעיל, ובהתאם לשיקול-דעתו של בית-המשפט בחלוקת האחריות בין המשתתפים לפי סעיף 84 לפקודת הנזיקין, ולאחר ששקלתי את טענותיו של רבינוביץ' בסוגיה זו בסיכומיו, שוכנעתי לחייב אותו בהשבת מלוא סכום התמורה החוזית ונזקיה של התובעת כתוצאה ממעשה המרמה והפרת ההסכם שביצע בקשר לעסקת המקרקעין, ובסך של 20,000,000$.
סיכום לאור האמור לעיל, הנני דוחה את תביעת הימנותא נגד נתבעים 2, 10-11, 13-14, 15, 16, 17, 25 ומקבל, במלואה, את התביעה נגד הפטריארכיה (נתבעת 24), רבינוביץ' (נתבע 1), חברת כריסטיאן לנד (נתבעת 4) ומורגנשטרן (נתבע 23), ומורה כדלקמן: על הפטריארכיה, נתבעת 24, לשלם לתובעת סך של 13,000,000$ לפי שער החליפין למטבע ישראלי ביום מתן פסק-הדין, תוך 60 יום, וממועד זה בתוספת ריבית והצמדה כדין עד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

מבוא ואופן בירור המחלוקת בנוגע להסדר הגישור: מדובר בסכסוך שהחל בשנת 2006 בין בעלים בחלקים שוים במושאע של קרקע בשטח כולל של 819 מ"ר עליה מוצבים בתי שני הצדדים.
. על אף הבעלות השווה, אין מחלוקת כי מאז שנת 2006 לכל הפחות הנתבע מחזיק בפועל בשטח של 496 מ"ר ואילו התובעים ב-323 מ"ר, כאשר השטחים מופרדים באמצעות גדר.
כך, האם יש לידון בהסכם הגישור וליישם אותו, כטענת הנתבע (שאז בפני תביעה חוזית) או שמא כשלו המגעים לפשרה, אין כל יכולת להגיע לפשרה על פיו, גם לאחר מינוי האדריכלית המוסכמת, ויש לחזור לתביעה הקניינית המקורית של התובעים ולסעדים המבוקשים הנלווים לה. הנתבע עמד על טענותיו המקדמיות ובקש לבררן בטרם תמשיך התביעה.
לא זו בלבד שאינו טוען לכך אלא דורש אכיפתו והמשך הגישור, ואף טוען טענות מקדמיות כנגד בקשת הנתבעים לחזור לתביעתם הקניינית בהתאם לתנאי ההסכם, כך שיוכלו לחזור לתביעתם שהוגשה בטרם הסכם הגישור וליישם את זכויותיהם באמצעות פירוק שתוף וכינוס נכסים.
הסכמה זו עוגנה בהסכם הגישור בו נקבע שאופן החזקת המקרקעין הקיים אינו סופי ומוחלט ועשוי להשתנות על פי הסכמות אליהן יגיעו הצדדים, לכשתאושר התוכנית, בתוכנית בניה משותפת מוסכמת, אליה יגיעו הצדדים.
...
לאור סעיף זה בהסכם הגישור נדחית גם טענת ההתיישנות כטענה מקדמית וכן טענות על מעשה בית דין.
כל המצהירים יתייצבו לחקירה על תצהיריהם בישיבת ההוכחות הנ"ל ובכל ישיבה נדחית, אלא אם הצד שכנגד הודיע בכתב לצד שהגיש את התצהיר, כי הוא מוותר על חקירת אותו מצהיר.
לסיום: טענות המקדמיות של הנתבע נדחות כאמור לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום מסעדה נפסק כדקלמן:

האחת, תביעה לאכיפת הסכם בין שכנים לבצוע עבודות להסרת מטרדים ולמתן לצוו עשה והשנייה תביעה שכנגד בסך של 49,000 ₪ לחוב הנתבעים שכנגד בתשלום הוצאות משותפות נטענות ולמצן צו עשה.
לטענת הנתבעים, ההסכם חסר נפקות היות שמשה פעל על דעת עצמו וללא סמכות בניסיון ליפתור הסיכסוך עם השכנים, בעוד הזוג לוי הם הבעלים בבית לוי, אינם צד להסכם, הם אינם חתומים עליו והם גם לא נתנו למשה הרשאה להתחייב בשמם כלפי מר אסולין.
באופן מותאם, משה היתנער מכוונותיו והתחייבויותיו בחתימתו בהסכם, כאשר העיד בסעיף 6 לתצהירו: "אני לא הבעלים של הבית, מעולם לא ניתנה לי כל הרשאה / ייפוי כוח לפעול בשם הבעלים של הבית, ומשכך אין אני יכול להתחייב התחייבות כלשהיא באשר לבית זה". עולה איפוא כי לטענת הנתבעים, ההסכם אותו מבקשת התביעה לאכוף, אינו בר תוקף בהעדר הוכחה ובהעדר יריבות והרשאה.
עסקינן בהצעת מחיר מיום 2.5.19, דהיינו שנה וחצי לאחר שניפתח ההליך כאן בתביעה לאכיפת ההסכם, בתקופה שהוקפאו ההליכים לצורכי גישור ופשרה וזמן רב לאחר שהוגשה התביעה שכנגד, ביום 25/2/18, ובכללה הטענה לחיוב סכום ששולם בגין החלפת בריכת הביוב.
בנוסף, מר אסולין הצהיר כי משה פנה אליו לקבלת רשות להוריד את הגדר מכיוון שהדיירים בבית לוי מעוניינים לבנות חומה במקומה וכי לאחר שמשה הבהיר לו כי לא יידרש לשלם דבר עבור בניית החומה, הוא נתן הסכמתו לבנייה "אחרת לא הייתי מסכים שיגע בגדר שלי". המסגרת המשפטית לדיון בחיוב שכנים בעלות חומה משותפת, קבועה בסעיף 49 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") שדן במחוברים הממוקמים על הגבול המפריד בין נכסים שכנים: 49(א).
...
לעניות דעתי, וכך אני קובעת, מדובר בטענה קנטרנית שלא מצדיקה דיון משפטי.
סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה העיקרית, בהעדר עילה לאכיפת ההסכם ובהעדר זכות לצו המבוקש.
כמו כן, אני מורה על דחיית התביעה שכנגד, בהיעדר הוכחה ובהיעדר זכות לצו המבוקש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

יפים לעניין זה דבריו התמציתיים של כב' השופט סילברמן "הוראות חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, אינן מאפשרות פירוק שתוף במקרקעין הרשומים כבית משותף בהתאם להוראות פרק ו' לחוק (בחריג העוסק בפרוק השתוף בזכויות בדירה). החוק קובע במפורש כי אין תחולה לפרק ה' לחוק, העוסק בפרוק שתוף ומכוחו הוגשה התביעה דנן, בהתייחס לרכוש המשותף בבית שנירשם (ר' סעיף 56 לחוק). ת"א (שלום י-ם) 22137-04-22 ויטוריו ששון נ' אורית חרירי (נבו 30.11.2022)‏‏
במילים אחרות, זכויות בנייה יכולות להיות מושא להסכמות חוזיות, אך לצורך כך נידרשת הסכמה ברורה של כלל בעלי הדירות בבית המשותף" על כן הדרישה כי אכפה על הנתבעת את פירוק השתוף בזכויות הבנייה העתידיות נדחית, ואין כל צורך שאדון במחלוקת שעוררה הנתבעת אם יש זכויות כאמור, האם יש תכנית שקבלה היתר, מה דינו של היתר שנגנז ועוד סוגיות כיוצא באלו.
הנתבעת לא יכולה לזכור אם אמה קיבלה כסף, לא בטוח שאמה בכלל סיפרה לה, ובשלב זה לא נותר אלא להניח כי אם הסיכסוך אם הדייר נרגע הרי זה בשל העובדה שהוא מילא את חלקו בהסכם הפשרה.
השמוש בחצר הסמוכה לדירת הנתבעת: הנתבעת מודה כי היא גידרה את החצר הסמוכה לדירתה אך טוענת שהיא לא נעלה אותה ושגם שכנים אחרים בבניין יכולים לשבת בה ואף עושים כן בפועל.
...
על כן אני קובעת כי הנתבעת אכן עושה שימוש של קבע בסוכה שמצוייה בטח משותף ומדובר במבנה מאולתר אך סגור, והשמאות כמחסן היא הגיונית אם אין ראיה לשימוש למגורים.
לפיכך גם בעניין זה התביעה נדחית ואני קובעת כי התובעים לא הוכיחו את גובה דמי השימוש הראויים.
סיכומו של דבר שתי התביעות נדחות במלואן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו