מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סכסוך בין שכנים מטרד הסגת גבול והטרדה מאיימת

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במובא בפניי, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה וזאת מהנימוקים הבאים : כפי העולה מנספח ב' לתביעה, הוצא צו הדדי למניעת הטרדה ביום 30/04/2018, אשר תוקפו למשך 6 חודשים, על פי ס' 6 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק").
מנגד, גרסת התובעות בדבר הארוע ביום 23/11/2018, נתמכת בסירטון המדבר בעד עצמו ולפיו פעולות הנתבע עלו כדי .הטרדה, מיטרד ליחיד, הסגת גבול במיטלטלין, וגרימת נזק לא ממוני המתבטא בהשפלה ועוגמת נפש לתובעות.
כל זאת ללא רשות וללא הסכמה, למרות אזהרתו על ידי בית המשפט ביחס לכל חיכוך מיטרדי בין הצדדים בצו שפוטי , שניתן רק 7 חודשים קודם לכן ועל רקע סיכסוך שכנים זה שבין הצדדים.
...
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במובא בפניי, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה וזאת מהנימוקים הבאים : כפי העולה מנספח ב' לתביעה, הוצא צו הדדי למניעת הטרדה ביום 30/04/2018, אשר תוקפו למשך 6 חודשים, על פי ס' 6 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק").
לא מצאתי לפסוק מעבר לכל שפסקתי להלן לאחר שבחנתי מכלול הטענות והשיקולים במקרה זה. לאור האמור הריני מורה כדלקמן : הנתבע ישלם לתובעות יחד סכום של 1,200 ₪ וכן הוצאות משפט 500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

מהתמונות עולה כי הנתבע ממשיך בבצוע העבודות חרף צו המניעה הזמני שניתן ותוך זילזול בצו בית המשפט וגם בצו אחר שניתן נגדו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 בגין הטרדות שהנתבע מטריד את התובע.
חברת עמידר, שהיא בעלת הזכויות בדירה כאמור, סירבה להתערב בסכסוך בין השכנים, ולתובע אין כל מעמד בתביעתו בשם עמידר שלא נתנה את הסכמתה לתבוע בשמה במי שפוגע לכאורה ברכוש המשותף.
17) התובע הגיש את תביעתו מתוך צרות עין ולאחר שהגיש נגדו הנתבע תלונות רבות במישטרה בגלל רעשים ומסיבות "מפוקפקות" שעורך בדירתו בשעות לילה מאוחרות, וגורמות לו למיטרד וגם פוחד הנתבע שמא ייגנבו דברים מדירתו (סעיף 17 בתצהיר של הנתבע).
23) לפי הוראת סעיף 72(ב) בחוק המקרקעין, בשעה שהסכסוך בין בעלי הדירות בבית המשפט הוא בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי הרכוש המשותף, רשאי היה התובע להביא את בירור תביעתו לבית משפט זה. עוד בהקשר זה, למען הסדר הטוב, נעיר כי בשים לב לסעדים המבוקשים בתביעה שעניינם שימוש במקרקעין [סעיף 51 בחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ"ד-1984], בין השאר ובעיקר, סעד ההריסה הנתבע, הרי סמכות השיפוט העניינית לידון בתביעות כגון-דא נתונה לבית משפט השלום "בין אם מדובר בתביעה שעניינה בשמירה על גוף הנכס, בין אם לאו" [רע"א 3749/12 ששון בר-עוז נ' **** סטר, מיום 1.8.2013, פסקה 34 בחוות דעתו של כבוד השופט נ' סולברג].
...
14) הנתבע טוען גם כי יש לדחות את התביעה על הסף שכן התובע לא הראה קיומה של זכות קניינית שלו בדירה או ברכוש המשותף בבניין.
43) טענת הנתבע בהגנתו ולפיה לא חסם כל גישה לדירת התובע, אין בידי לקבל.
סיכום 46) על-יסוד האמור, התביעה מתקבלת, באופן זה, שניתן בזאת צו המורה על הנתבע כלהלן: 1) נאסר בזאת על הנתבע לבצע עבודות בניה כלשהן בשטח הרכוש המשותף בבניין שבו מתגוררים הצדדים (בית מספר 64, ברחוב רמב"ם בבית שמש; הידוע כגוש 5208, חלקה 20).
47) הנתבע ישלם לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך כולל של 7,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

הסיכסוך כלל בין השאר, הזמנת מישטרה בגין מיטרד מעבודת התובעים ביום שישי אחה"צ, הוצאת צו להטרדה מאיימת כנגד התובעים בשל איומים במהלך ויכוח על התקנת מצלמות בטענה לפגיעה בפרטיות הנתבעים, והתנגדות הנתבעים בפני הועדה לתו"ב לבצוע שיפוצים בבית התובעים בטענה לבניה בלתי חוקית.
אציין כי לא מצאתי לידון בטענות הצדדים הנוגעות לסכסוך השכנים, שכן אני סבור כי אלה אינן נידרשות להכרעה בעילת סילוק היד מושא התביעה כאן, אך בהחלט ניתן לקבוע כי הן מהוות רקע קודם לתביעה כאן.
בכדי להכריע בתביעה שלפניי, אדרש לידון ולהכריע בשאלות הבאות - ראשית, האם הנתבעים הקימו המסלעה תוך הסגת גבול אל חלקה 103 באופן המקנה לתובעים זכות לסעד המבוקש לסילוק יד? שנית, ובהתאם למסקנה שתתקבל לעניין הסילוק, אדון בטענת התובעים כי המסלעה הוקמה שלא כדין ובאופן המהוה מפגע בטיחותי.
לטענת הנתבע בעדותו בדיון, ההסכם לבניית המסלעה נעשה על פי דרישת הועדה המקומית לתיכנון ובניה להראות הסכמה בין השכנים, כי מדובר בבניה קבועה שלא ניתן להזיזה.
...
עוד אני סבור כי פירוק המסלעה יש בו בכדי להביא נזקים כלכליים ובטיחותיים גם לפתחם של התובעים עצמם.
לאור כל האמור, אני דוחה עתירת התובעים להורות לנתבעים "להחזיר את המצב לקדמותו". למעלה מן הצורך אציין כי לו היה מוכח ע"י התובעים כי ניתן להרוס רק חלק מהמסלעה או שהכרחי להרוס את כל המסלעה, אזי הייתי שוקל לחייב את התובעים לשאת בחלק מהוצאות ההריסה.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בתביעה שכנגד נטען כי ביום 19.12.2018 בה"ט 44685-12-18 ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד האוסר על התובעת להכנס למגורי הנתבע, לרבות לחצר ביתו, וכן נאסר עליה ליצור עמו קשר.
באין ברירה ורק לאחר שלא חדל הנתבע מלהטרידה ולהפר את מנוחתה באמצע הלילה, נאלצה התובעת באופן חד פעמי לידפוק על הקיר הגובל וזאת כדי להסב את תשומת ליבו שהוא מפריע על מנת שיפסיק להטרידה.
לעניין טענות הסגת הגבול, צוין כי לאור מימצאי המודד, שטח מיגרש התובעת אף גדול מ-370 מ"ר הקיימים עפ"י חוזה החכירה (נמדדו 371.66 מ"ר), ושטח הנתבע 370.34 מ"ר (בחוזה 360 מ"ר).
לעניין גרימת מטרדים, הצקות וכיו"ב, התרשמתי כי שני הצדדים לא טמנו ידיהם בצלחת, וכי ההפרעות ההדדיות אינן חורגות מגדר סיכסוך שכנים רגיל.
...
בהקשר למינוי המודד ע"י המומחה אני קובעת כי הדבר היה בסמכותו לצורך הוצאה לפועל של חוות הדעת, ואיש מהצדדים לא התנגד מול המומחה למינוי, ולא העלה את הנושא בפני בית המשפט, בין לפני ובין אחרי המדידה.
רק במועד חקירת המומחה העלה ב"כ התובעת לראשונה טרוניה בעניין זה. משויתרה התובעת על העיון בתשריט המדידה של המודד ממועד עריכתה ועד למועד ההוכחות, פרק זמן של שנה וחצי, ואף לא ביקשה מהמומחה להביא אותה עמו לדיון ההוכחות, או להזמין את המודד לחקירה, אני דוחה את הטענות בעניין זה. המומחה הגיש את חוות דעתו מתאריך 17.8.21, בה קבע כי לא מצא כל ליקוי או הוכחה לטענות התובעת.
ממצאי המומחה ומסקנותיו מקובלים עלי, ועל כן אני קובעת כי לא הוכח שהנתבע הסיג גבול למגרש התובעת או גרם נזק לקירות או תשתיות אחרות בביתה.
לפיכך אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

השתלשלות עניינים רלוואנטית מר ולרי שטל ז"ל וגב' תמרה שטל, התובעים בתביעה דנן (להלן: "מישפחת שטל"), והנתבעים, מר שלמה דהן וגב' חן דהן (להלן: "מישפחת דהן"), הם שכנים.
בין הצדדים התנהלו מספר הליכים משפטיים קודמים (הליכי הטרדה מאיימת וכן הליך אצל המפקחת על המקרקעין) ויש ביניהם סיכסוך עמוק וארוך שנים.
אשר לטענה בדבר מיטרד רעש בגין המזגן, הסכימו הצדדים לבחון באמצעות בעל מיקצוע שיבחר על ידם אפשרות להעתקת מנוע המזגן למקום אחר, וככל שתימצא חלופה מתאימה, תישא מישפחת דהן בהוצאות הכרוכות בכך.
ראה בעיניין זה סעיף ד' לכתב התביעה עמ' 5, שם נתבע סך 85,000 ₪ כפי הנקוב בחוות הדעת עבור תיקון הליקויים וכן עבור ביטול הסגת הגבול.
...
הנתבעים בתיק זה, משפחת דהן, טוענים כי דין התביעה להיות מסולקת שכן כל מטרתו של הליך זה הינו מקצה שיפורים להליך שהתקיים אצל המפקחת.
לסיכום הבקשה התקבלה באופן חלקי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו