מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סכסוך אחים: פירוק שותפות ולשון הרע

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בבקשה לסילוק על הסף של חלק מהתביעה העיקרית)) בפני מתנהלות תביעות הדדיות הנוגעות לטענות הדדיות הנובעות מהתקשרות שהיתה בין הנתבע כלקוח (להלן: "לוי") לבין התובע (להלן: "גולדברג") למתן שירותים משפטיים בהליכים שונים שסבבו, בעקרם, על סיכסוך שנתגלע בין לוי לבין אחיו.
רקע עובדתי רלבאנטי ותמצית טענות הצדדים: בין השנים 2006-2011 ייצג גולדברג את לוי בשלל הליכים משפטיים שהתנהלו בין לוי לבין אחיו, אשר סבו, בעקרם, על פירוק שותפות במוסך.
כעולה מההסכם, שכר טירחתו של גולדברג עבור הטיפול בתביעת לשון הרע, הורכב מ-3 חלקים נפרדים: הראשון – תשלום ראשון עם הגשת כתב הגנה ותביעה שכנגד; השני – תשלום סכום כולל עבור הטיפול בתיק אשר נקבע כי ישולם עם מתן פסק הדין ומימושו כנגד האח; השלישי – שהוא הנוגע לענייננו – תשלום נוסף ששיעורו נקבע כאחוז מהזכיה/חיסכון בתיק ממנו יהנה לוי עם סיום ההליך (להלן: "רכיב שכר מותנה בתוצאה").
...
עם זאת, ולנוכח טענת גולדברג בתגובתו, ועל מנת לתחום, ולו במעט, את היקף חקירות המצהירים, אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי במובן זה שאני קובעת, פוזיטיבית, כי הקביעה בפסק הדין בת"א באשר לתום הלב של לוי בעת הפסקת הייצוג מהווה "השתק פלוגתא" בהליך בפני, ומשכך לא אתיר לצדדים להביא ראיות בסוגיה זו, וממילא אין מקום לחקור על האמור בתצהירים בהקשר זה. בניגוד לטענת גולדברג, קביעת השופט שליו בסוגיה זו לא היתה בגדר אמרת אגב, אלא היא נדרשה לו לצורך הכרעה בשאלת זכאות גולדברג לרכיב שכר הטרחה השני בהסכם, סוגיה שהובאה להכרעה בפניו, כפי שעולה בבירור מהאמור בסעיפים 67-68 לפסק הדין בת"א. קריאת סעיפים אלו מלמדת אותנו כי אילו מצא כב' השופט שליו שהפסקת הייצוג נעשתה בחוסר תום לב מצד לוי, היה בוחן את זכות גולדברג לרכיב השני של שכר הטרחה בהתאם להסכם וזאת לאור ההלכה שנקבעה בע"א 8854/06 קורפו, עו"ד נ' סורוצקין (20.3.08).
משכך חלים בעניינו הכללים המחייבים באשר למסקנה בדבר קיום "השתק פלוגתא" כפי שהובאו ע"י כב' השופט עמית ברע"א 1945/17 המועצה המקומית עראבה נ' פלוני (1.6.17): "הכלל בדבר השתק פלוגתא קובע כי "אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי-הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות" (ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 584 (1968) (להלן: עניין קלוזנר)).
במידה ואכן בפסק הדין אקבל את טענות לוי בהקשר זה יינתן לכך ביטוי בפסיקת ההוצאות גם בגין הבקשה כאן וגם בגין התוספת הראייתית שנדרשו לה הצדדים במסגרת הבאת ראיותיהם בהקשר לסוגיה זו. משכך, תוצאת ההחלטה הינה כי אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי במובן זה שאני קובעת כי קיים "השתק פלוגתא" בשאלת תום הלב של לוי בעת הפסקת הייצוג מכוח פסק הדין בת"א, אולם אינני מורה על סילוק חלק מתביעת גולדברג בשלב זה, אלא מותירה את ההכרעה בטענות הצדדים בהקשר זה לפסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

באת כוח הנתבעים/ תובע שכנגד, עו"ד רינה חורי עומדת על כך כי מדובר בשותפות , אך לדבריה אין מדובר בתביעה לפירוק שתוף, אלא תביעה כספית בין שותפים לשעבר.
העילות הן : הפרת הסכם, הפרת חובה לקיים הסכמים בתום לב, הפרת חובת נאמנות , עוולת גזל לפי סעיף 52 לפקודת הנזיקין , נ"ח, עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, עיכוב נכס שלא כדין, סעיף 49 לפקנ"ז. בפן העיסקי מתקדת התביעה שכנגד ברכיבים המסחריים שלא נילקחו בחשבון בהליך ההערכה כולל הפער בין שווי המכירה בתנאים של מוכר מרצון לקונה מרצון לעומת מכירה כפויה.
לטענת בא כוח המשקיע החישוב לגרם זהב היה לפי הערכה מוסכמת לה היה שותף גם אחיו של הצורף שאף הוא בתחום המקצועי.
לפי גרסת האח בעדות ראשית, לאחר שהחל הסיכסוך חשד הצורף כי גונבים ממנו זהב.
...
בהעדר חוות דעת ותשתית ראייתית לביסוס חוות דעת התביעה לא הוכחה ונדחית .
התביעה בראש נזק של לשון הרע/ הוצאת דיבה נדחית.
סוף דבר 15 לנוכח התוצאה בנסיבות הכוללות של התביעות , לאחר קיזוז , התביעות נדחות הדדית ללא צו להוצאות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על רקע הסיכסוך שהתגלע בין הצדדים, הגיש המערער את התביעה דנן, בה טען כי המשיב הוציא דיבתו רעה, והאשימו בהאשמות כוזבות.
בנובמבר 2002, הודיע המשיב למערער על רצונו לפרק את החברה ולמכור את העסק לצד שלישי, והצדדים חתמו ביום 24.12.02 על הסכם פירוק שותפות (להלן: "ההסכם השני"), לפיו העסק יחולק בעין, אולם הצדדים לא הגיעו להסכמות באשר לאופן יישום ההסכם, ולטענתו המשיב הפעיל עליו לחצים שיפעל כרצונו, ואף כדי שיסכים להערים על רשויות המס.
המערער טען, שלו היה מודע לכוונות המשיב לפרק את החברה, לא היה שב לניהולה, וכי היתנהגות המשיב לקתה בחוסר תום לב. בכתב תביעתו טען המערער כי במכתבים לבנק דיסקונט, מיום 25.8.04 ומיום 10.11.04, שנכתבו על ידי עו"ד אילן - בא כוחו של המשיב במועדים הרלוואנטיים, הוצאה דיבתו רעה, כאשר עיקר הטענות הופנו כלפי עורך הדין, תוך שטען כי היה על עוה"ד לבצע בדיקות בסיסיות בטרם נשלח המכתב.
המערער הוסיף וטען כלפי המשיב, כי הוא פירסם בקרב סוחרים שיעבדו עמם ובקרב עובדי החברה לשעבר, כי המערער ואחותו גנבו מהחברה (להלן: "הדיבה השלישית"), וכי עשה זאת במכוון כדי להשפילו.
החוק בסעיף 6 קובע, כי עובר העבירה הוא "המפרסם לשון הרע...", ואינני סבורה שניתן לייחס למי שאינו מפרסם המכתב את הדברים האמורים בו, כך גם אין כל אפשרות לייחס לבעל דין אחריות שילוחית לגבי דברים שנכתבו על ידי בא כוחו לצד שכנגד, ואין כל אפשרות לייחס למשיב את הדברים שנכתבו במכתביו של עו"ד אילן כ"פירסום" שנעשה על ידו כמשמעותו בסעיף 7 לחוק, כדלקמן: "7(א) פירסום, לענין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמוית, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
...
גם בכל הקשור לדיבה השלישית דין הערעור להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור דין הערעור להידחות.
בנסיבות העניין החלטתי שלא לחייב המערער בהוצאות לאור הקרע הגדול שקיים ממילא בין הצדדים וצאצאיהם, כפי שציין גם בית המשפט לענייני משפחה: "... מצאתי כי האיבה בין הצדדים וחוסר האמון הפכו כל כך עמוקים עד כי האפילו על ההגיון הכלכלי והמסחרי ועל השכל הישר..." (עמ' 19).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

למרבה הצער איש מהאחים לא השכיל לקדם פני אחיו ב"מענה רך ישיב חמה", ויש להכריע במחלוקת ההיסטורית סביב פירוק השותפות ובעילה נפרדת של לשון הרע המהוה סיכסוך נספח למחלוקת העיקרית.
...
נוכח המסקנה האמורה מתייתר הצורך לדון ביתר ההגנות להם טוענן הנתבע.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.
הנתבע ישלם לתובע סך של 59,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961, מיום 1.12.96 ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2004 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בהתייחס לטענות האמורות טענו המשיבים, כי כל אלו אינן אלא דברי כזב, שיש בהם כדי הוצאת לשון הרע.
כך עלה, למשל, מחקירתו של המשיב 2, בכל הקשור למחירים שמשלמת החברה לחב' טנא עבור שירותי הגריסה, וגם לאחים עזריה טענות כלפי המשיבים 2 ו – 3 באשר למחירים אלה, וזהו גם אחד המרכיבים בסכסוך בין האחים עזריה לבן החברה, שבעטיו עומדים האחים עזריה על פירוק השיתוף במחצבות.
אין מחלוקת, כי עיקר פעילות החברה כיום (אם לא היחידה) מתמצית בקשר עם מחצבות אלו; כשם שאין מחלוקת בדבר הסיכסוך הקיים בין השותפים בזכויות במחצבות, קרי, בין המשיבים לבין האחים עזריה; ולא נראה, על פני הדברים, כי שותפות זו תוכל להמשיך ולהתקיים; ומכל מקום, אין נראה, לכאורה, שהימשכותה במצב הקיים, הנה לטובת החברה.
...
באשר לפעולת ההתמחרות, כאמור לעיל-ושבקשר עמה מבוקש צו המניעה הזמני – טוענת המבקשת, כי לאור כל האמור לעיל, אין ביסוד ההתמחרות, כאמור, אלא עוד פעולה מצד המשיבים 2 ו – 3, בחוסר תום לב מובהק, ואשר מטרתה אינה אלא לשם יצירת רווח אישי, שלא כדין; וכי – כך נטען – קיים חשש של ממש, כי גם בהתמחרות זו יפעלו המשיבים 2 ו – 3 בחוסר תום לב ושלא לטובת החברה, ותוך מעילה בכספי החברה; ובאופן, שבסופו של יום ישולשלו כספי תמורת מכירת הזכויות במחצבות, במסגרת אותה התמחרות, לכיסי המשיבים 2 ו – 3, ובלא שהמבקשת תזכה לכל תמורה.
לאחר מכן, הוגשו סיכומי הצדדים; ולצערי, לא אוכל שלא לציין ובהקשר דיוני זה, את ה"ההתנגחות" שהיתה גם מנת חלקם של ב"כ הצדדים, שבאה לידי ביטוי לא רק במהלך החקירות על התצהירים, אלא גם בהקשר הדיוני, האמור, כשכל צד טוען כלפי מישנהו, כי חרג מתחום המחלוקת; או כי הוסיף טענות שלא עמדו על הפרק; או כי צירף מסמכים לסיכומיו, שלא כדין; או – ואף זאת-כי אין זה נכון כי קיבל את הסכמת משנהו לדחיית מועד הגשת הסיכומים המקוריים, או סיכומי התגובה או סיכומי התגובה לתגובה; ועוד כיו"ב. לדידי-וכהערה כללית ופותחת – נראה לי (ולמעשה, נראה שגם הצדדים אינם חולקים על כך) כי המבקשת (אם באמצעות בנה, מיופה כוחה – מר זמיר – ובין אם באמצעות אחר) והמשיבים 2 ו – 3 (שהדומיננטי והפעיל ביניהם הוא המשיב 2) לא יוכלו להוסיף לדור בכפיפה אחת, כמי שאמורים לפעול בשיתוף פעולה, כנדרש, למען החברה וטובתה.
על כן, הגעתי למסקנה, כי אין מנוס מאותה התמחרות – שנבחרה כמנגנון ואמצעי לפירוק שותפות זו – ומשעל כל פנים, לא ראיתי כי המבקשת מציעה מנגנון פירוק אחר.
ואולם, יחד עם זאת, הרי שלנוכח חוסר האמון המוחלט השורר בין זמיר לבין המשיבים, ומשקשה לומר כי חששה של המבקשת, בכל הקשור לאופן שבו תתנהל התמחרות זו, הינו מופרך או חסר בסיס-סבורני כי ההתמחרות, בשם החברה ועבורה ולטובתה, צריכה להתבצע ע"י צד שלישי נייטראלי, שהינו איש מיקצוע (רו"ח), בפניו יפרשו המשיבים את כל הנתונים, הפרטים, המסמכים וכל הדרוש, לצורך ניהול יעיל של ההתמחרות; ותוך שלמבקשת תהא זכות הגישה והעיון בכל אותו חומר שיומצא לצד שלישי האמור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו