סכיזופרניה במהלך השירות הצבאי

לפסיקה נוספת (לאחר הילכת אביאן) לגבי התפרצות סכיזופרניה בעת השרות הצבאי, ראו: רע"א 3705/06 פלוני נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 2.8.2006); רע"א 8808/06 פלוני נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 13.12.2006); רע"א 9842/05 פלוני נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 18.1.2007); רע"א 3514/09 פלוני נ' משרד הבטחון - קצין התגמולים (פורסם בנבו, 31.5.2009); רע"א 4272/09 פלוני נ' משרד הבטחון - קצין התגמולים (פורסם בנבו, 24.6.2009); רע"א 1318/09 מדינת ישראל - קצין התגמולים נ' פלונית (פורסם בנבו, 15.9.2009); רע"א 4607/10 פלוני נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 21.7.2010).

...

הנשיא ברק (אליו הצטרפו שאר חברי ההרכב) קבע (ההדגשות הוספו - א"ג): "לפיכך השאלה העיקרית היא, באשר לרכיב האובייקטיבי שבקשר הסיבתי, היא שאלת הייחוד שבאירוע והקשר שלו לשירות הצבאי ככזה. אכן, מקובלת עליי עמדת המערער כי אין מקום לקביעה קטגורית שלפיה כל החלטה על שיבוץ בתפקיד צבאי (כמו גם החלטות על מסלול שירות, יציאה לקורס וכיוצא בזה) היא אופיינית לשירות הצבאי ככזה ולייחודיות ולמיוחדות שבו (ראו עוד רע"א 7737/01 ורובל נ' משרד הביטחון [3]). בה בעת סבור אני כי נסיבות המקרה שבפניי שונות הן. מדובר בהחלטה על השיבוץ הראשוני בצבא תוך קביעה כי המשיב לא יוכל לשרת כחייל קרבי. אין חולק כי להחלטה מעין זו - לגבי חייל בתחילת שירותו הסדיר - יש משמעות רבה. משמעות זו נגזרת לא רק ממשמעותה האישית למשיב (ששאף להיות חייל קרבי) אלא אף מהשילוב בין התפקיד ששובץ אליו והיות השירות ממושך ושירות חובה. אורך השירות והיותו שירות חובה הם מאפיינים ייחודיים לשירות הצבאי. לא כל החלטה המתקבלת באשר אליהם מבססת קשר סיבתי משפטי (אובייקטיבי) לפגיעה הנגרמת, אולם החלטה בעת הגיוס, שמשמעותה שיבוץ בתפקיד מסוג מסוים (עורפי ולא קרבי, לדוגמה) היא ייחודית ומיוחדת לשירות הצבאי, ויש בה הממשות הנדרשת לשם הכרה באירוע הנגרם (או מוחמר) עקב השירות הצבאי". בע"א (מחוזי חי') 348-08 משרד הביטחון נ' ז. ב. (ניתן ביום 1.11.2009) דובר בחיילת, אשר השתחררה כ-11 חודשים לאחר גיוסה, לאחר שאובחנה כחולת סכיזופרניה.

משקיבלנו את עדות המפקד פ' על אודות תנאי השירות של המערער, הגענו למסקנה כי אין בתנאים אלו הייחודיות והמיוחדות של השירות הצבאי "ברמת הממשות הנדרשת על מנת להכיר בהם כמקימים סיבתיות משפטית אובייקטיבית". בשונה מעניין בירתי, למערער כאן לא הובטח כי ישרת כחייל קרבי, ושירותו כקמב"צ תקשוב לא בהכרח היה אמור להיות התחנה הסופית בשירותו הסדיר, אלא עשוי היה להיות שלב ביניים, בדרך להמשך הכשרתו לשלב פיתוח מקצועי לסמב"צ תקשוב או לקורס 08 מת"ם (ראו דברי המפקד פ', בעמ' 6).

ללא רכיב זה, לא הוכח קיומו של קשר זה. התוצאה מסקנתנו בדבר אי התקיימותו של קשר סיבתי-משפטי בין תנאי השירות של המערער לבין התפרצות מחלתו עולה בקנה אחד עם החלטת המשיב מושא ערעור זה. אשר על כן, הננו דוחים את הערעור.

כן אנו מחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

מחוות-דעתו של המומחה הרפואי ד"ר פאליק עולה שאם לא קרו לחייל בעל מחלה קונסטיטוציונאלית כמו סכיזופרניה, בתקופת שרותו הצבאי, "מאורעות יוצאי דופן או חבלות רציניות", או אם לא שירת לפחות "ביחידה קרבית" - כי אז אין לראות כל קשר סיבתי בין השרות הצבאי לבין התפרצות המחלה או החמרתה.

...

בנסיבות אלה אנו מקבלים את הערעור, במובן זה שאנו קובעים כי קיים קשר סיבתי בין שירותה הצבאי של המבקשת לבין מחלת הסכיזופרניה שבה לקתה במהלכו.

השופטת ט' שטרסברג-כהן: ככל שעולה מפסק דינו של בית משפט זה בערעור כי אמת המידה לקביעת הקשר הסיבתי המשפטי בין פרוץ המחלה לבין השירות היא סובייקטיבית, אין עמדה זו מקובלת עלי.

אשר על כן, אף אני בדעה כי דין העתירה להידחות.

שיקולים אלה - כך נראה לי - הביאו את כולנו למסקנה שאין מקום לסטות מתוצאות פסק דיננו הראשון.

בנוסף לכך, ציין דר' רוזיצקי כי המנוח סבל גם מגורמי דחק מולדים (פג) וכן גם מבעיות רפואיות שמהן סבל במהלך תקופת ילדותו המוקדמת, ואף מבעיות משפחתיות קשות וחשיפה לאלימות משפחתית, וכן גם מהפרעות דכאון ומהפרעות קשב ורכוז אשר התפרצו על רקע זה במהלך תקופת נעוריו, וכי אף בהנחה ששירותו הצבאי היוה מהלך פרודרומלי מקדים של מחלת הסכיזופרניה, הרי שהם אינם קשורים לתנאי השרות, אלא למבנה אישיותו הפגיע של המנוח.

...

פנייתך שבנדון נדחית מאחר ועפ"י חוות הדעת הרפואית המצ"ב, וחומר הראיות שהובאו בפנינו, לא נמצא קשר בין נסיבות פטירתו של בנך היקר אלכסיי ז"ל, לבין תנאי שירותו בשירות חובה בצה"ל. החלטתי התקבלה על בסיס החומר העובדתי והרפואי שעמד בפני ולרבות חוות הדעת מיום 23/01/2019 של דר' אהוד רוזיצקי.

סוף דבר : הערעור נדחה.

ברע"א 137/64 וינשטיין נ' קצין התגמולים פ"ד י"ח (2) עמ' 510, נפסק ע"י השופט ברנזון, כי בקביעת קיומה של מחלה שפגעה בחייל עקב שרותו יתפוס עקרון "הגולגולת הדקה". בעמ' 518 נאמר על ידו: "על הצבא-בדומה למעביד בקשר לאחריות מפני תאונות בעבודה-לקבל את האיש כמו שהוא על מעלותיו ועל חסרונותיו; על גבורותיו ועל חולשותיו, על חולייו ועל מדוויו". בע"א 652/69 בוסאני נ' קצין התגמולים פ"ד כ"ד (1) עמ' 217, גוייס המערער לשירות בצבא בבריאות תקינה ובמהלך השרות התפרצה אצלו מחלת הסכיזופרניה.

...

סבורני, שגם לא היה מקום לקבוע שמחלת המערער פרצה על רקע גורמים סטרסגוניים הנעוצים בפטירת אביו ואחיו.

לסיכום הדברים נאמר כך: ההלכה מביאה במניין שיקוליה-לטובתו של החייל הנפגע-את חולשותיו האינדיבידואליות של החייל, ואולם בה-בעת מקפידה היא לבחון אם אכן השירות בצבא-אם תרצו: יחודיות ומיוחדות השירות בצבא-הוא שהביא בפועל לפריצתה של המחלה.

לפי מצב הראיות ולאור פסק הדין בדנ"א 5343/00 סבורני שגם עלה בידי המערער להוכיח את הקשר הסיבתי הנדרש בין המחלה לבין השירות.

נטען כי לאור זאת תקופת מעצרו הנה תקופה קשה ביותר, וב"כ הנאשם עתרה כי עונש המאסר בפועל שיוטל יהיה כאורך ימי מעצרו עד כה. דיון אין ספק כי הלקות הנפשית ממנה סובל הנאשם, מחלת הסכיזופרניה הפרנואידית שהתפרצה בעת שרותו הצבאי לפני כעשר שנים, משפיעה על היתנהגותו של הנאשם ועל הסתבכויותיו בעבירות שונות, כאשר מצבו הנפשי מוחמר עוד עקב שימוש לרעה בסמים ו/או אלכוהול אותם צורך במטרה להרגיע פחדים וקולות שהוא שומע, כעולה מחווה"ד הפסיכיאטרית.

...

אני סבורה כי המאסרים המותנים שהוטלו בת"פ 4323-06-11 בגין עבירת אלימות ועבירת היזק בזדון חלים שניהם, שכן עבירת המעשה המגונה כוללת רכיב של נגיעה שלא בהסכמת המתלוננת שהיא בגדר עבירת התקיפה ועל כן עונה להגדרה של עבירת אלימות.

בגין צבר העבירות אני גוזרת על הנאשם שנה מאסר בפועל.

אני גוזרת על הנאשם 8 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה של מעשה מגונה.