סירוב צ'ק בשל חוסר כיסוי

ביום 12.1.18 נשלחה למבקש התראה בה פורטו שישה שיקים שסורבו בחשבון בשל חוסר כסוי בתקופה 26.4.17-9.1.18, ונרשם כי אם יסורבו שיקים נוספים באופן העונה לדרישות סעיף 2(א) לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק שיקים ללא כסוי" ו"מכתב ההתראה"), יוגבל החשבון.

...

החלטתי לדחות את המרצת הפתיחה, וזאת מהנימוקים הבאים: רקע המבקש ניהל חשבון בנק אצל המשיב 1.

עוד טענו המשיבים כי אין לאפשר למשיב לתקוף הגבלת חשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי בחלוף התקופה המנויה בחוק זה לערעור, בדרך של המרצת פתיחה.

דינה להידחות.

הכרעה המרצת הפתיחה נדחית.

במכלול השיקולים, אני קובע כי המבקש יישא בהוצאות המשיב 1 ובשכר טרחת עורכי דינו כולל מע"מ בסכום כולל של 7,500 ₪, ובהוצאות המשיב 2 ובשכר טרחת עורכי דינו כולל מע"מ בסכום כולל של 7,500 ₪.

בכך נוצר הסכם על ידי היתנהגות; הבנק המשיב סרב לכבד את השיקים בנגוד להסכם שנכרת בין הצדדים באמצעות היתנהגות; לאור האמור לעיל, היה למערער יסוד סביר שהבנק יכבד את השיקים שסורבו; רשימת העילות לביטול סרוב שיקים שבסעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי, תשמ"א-1981 אינה רשימה סגורה, ובמקרים מיוחדים שהצדק מחייב, ניתן לבטל סרוב שיקים, והמקרה של המערער נכלל במסגרת מקרים מיוחדים אלו; האנטרס הצבורי במקרה הנוכחי הוא לאפשר לו כמפרנס כ- 11 מישפחות (הן באופן ישיר והם באופן עקיף) להתקיים ולא לקרוס בשל מחדלים לא לו. טענות המשיב: בתשובתו לערעור טען המשיב שיש לדחות את העירעור מהסיבות כדלקמן: המשיב לא איפשר למערער לחרוג ממסגרת האשראי, והשיקים לא כובדו מפאת חריגה ממסגרת האשראי בחשבון במועד הצגת השיקים לפירעון, ובהיעדר הסכם בין הצדדים לחריגה זו. על כן השיקים סורבו כדין; בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 של בנק ישראל בנושא "נוהל מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב" המשיב אינו מאשר חריגות ממסגרת האשראי; ביום 25.12.20 נשלחה למבקש התראה על פי חוק שיקים ללא כסוי לאחר סרוב לפרוע 6 שיקים בשל חוסר כסוי (ביום 24.12.20 לא כובדו 2 שיקים עקב חוסר כסוי, שיקים 5 ו-6 להתראה, ולכן נכללו בהתראה 6 שיקים ולא 5 שיקים).

...

בכך נוצר הסכם על ידי התנהגות; הבנק המשיב סירב לכבד את השיקים בניגוד להסכם שנכרת בין הצדדים באמצעות התנהגות; לאור האמור לעיל, היה למערער יסוד סביר שהבנק יכבד את השיקים שסורבו; רשימת העילות לביטול סירוב שיקים שבסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 אינה רשימה סגורה, ובמקרים מיוחדים שהצדק מחייב, ניתן לבטל סירוב שיקים, והמקרה של המערער נכלל במסגרת מקרים מיוחדים אלו; האינטרס הציבורי במקרה הנוכחי הוא לאפשר לו כמפרנס כ- 11 משפחות (הן באופן ישיר והם באופן עקיף) להתקיים ולא לקרוס בשל מחדלים לא לו. טענות המשיב: בתשובתו לערעור טען המשיב שיש לדחות את הערעור מהסיבות כדלקמן: המשיב לא איפשר למערער לחרוג ממסגרת האשראי, והשיקים לא כובדו מפאת חריגה ממסגרת האשראי בחשבון במועד הצגת השיקים לפרעון, ובהעדר הסכם בין הצדדים לחריגה זו. על כן השיקים סורבו כדין; בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 של בנק ישראל בנושא "נוהל מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב" המשיב אינו מאשר חריגות ממסגרת האשראי; ביום 25.12.20 נשלחה למבקש התראה על פי חוק שיקים ללא כיסוי לאחר סירוב לפרוע 6 שיקים בשל חוסר כיסוי (ביום 24.12.20 לא כובדו 2 שיקים עקב חוסר כיסוי, שיקים 5 ו-6 להתראה, ולכן נכללו בהתראה 6 שיקים ולא 5 שיקים).

לאור האמור לעיל, אין מנוס מקבלת הערעור.

הוצאות המשפט: אמנם הערעור מתקבל מנימוק טכני שבסדר דין, אך סבור אני שאין לחייב את המשיב בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד, שכן מהחקירות הנגדיות עולה לכאורה שהמערער ידע שהוא מנהל את החשבון בחריגות ממסגרת האשראי וניהל אותו תוך כדי הגדלה מפעם לפעם של הסיכון בניהול החשבון, דבר אשר היה יכול להשליך לכאורה על תוצאות הערעור.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל, ואני מורה על גריעת כל השיקים שבהודעת ההגבלה.

ביום 25.6.2019 נשלחה למבקשת התראה עפ"י החוק לאחר סרוב לפרוע 5 שיקים או יותר בשל חוסר כסוי מספיק.

...

משכך נשמט היסוד מתחת לטענת המערערת, ויש לדחות את הערעור.

לאור כל האמור לעיל, נדחה הערעור.

המערערת תשלם לבנק הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

אף על פי כן, הוא המשיך להציג שיקים לפרעון וביום 14.6.18 נשלחה אליו הודעה על החלת ההגבלה על חשבונו החל מיום 29.6.18 וזאת בגין שיקים שסורבו מחוסר כסוי במועדים שבין 1.2.18 ועד 12.6.18.

...

מכאן אני דוחה את טענתו המקדמית של המשיב; אבחן להלן את טענות הצדדים לגוף הערעור.

ובאשר לטענת המערער לאי צירוף תצהיר מטעם המשיב אומר כי אומנם לא מוטלת על הבנק חובה להגיש תצהיר (תקנה 6(ג) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב-1981) אך עדין יתכנו מקרים בהם היעדר תצהיר יביא למסקנה כי טענות המערער לא נסתרו, או שטענות הבנק לא הוכחו.

סוף דבר משלא מצאתי פגם בהתנהלות הבנק ומשלא הוכיח המערער שקיימת עילה לגריעת שיקים ממניין השיקים שסורבו, אני מורה על דחיית הערעור ועל ביטול העיכוב הזמני בתחילת ההגבלה.

ביום 25.09.2018 נשלחה אל המערער הודעה על החלת ההגבלה בחשבונו שתחל ביום 10.10.2018 בגין שיקים שסורבו מחוסר כסוי במועדים 22.10.2017 ועד 21.09.2018.

...

כך קבע בית המשפט העליון ברע"א 9162/04 סורוצקין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ : "ככלל, הגישה הראויה לנושא השיקים ללא כיסוי, צריך שתהא מחמירה. המדובר בנגע קשה ומטריד המשליך הן על הנפגעים הישירים שלא נפרעו שיקים שנמסרו להם, ולעתים - כפי שציין בית המשפט המחוזי - על צדדים שלישיים, והן, במעגל רחב יותר, על המדינה והחברה. לפיכך, ומבלי לפגוע במעשים ופעלים אחרים של המערערים, אין מנוס מהפעלת הסנקציות שקובע המחוקק... על מושכי שיקים ללא כיסוי לידע, כי אינטרס הציבור, שעליו אמונים בתי המשפט, הוא להיאבק בכך. אין פירוש הדבר שלא יהיו מקרים בהם תובא תקופת הסעד הזמני בחשבון, כגון על פי נסיבות אישיות מיוחדות. אך משבנגע ומכת מדינה עסקינן, אין מנוס ככלל משימוש באפשרות זו בצמצום ומתוך גישה מחמירה." על המערער, המבקש לגרוע שיק מרשימת השיקים המסורבים מוטל הנטל להוכיח, כי התקיימה אחת מהעילות המנויות בסעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי.

בהעדר בקשה להארכת מועד ובהעדר כל הסבר שהוא לאיחור בהגשת הערעור, אין מנוס מלהורות על דחייתו ולו מטעם זה. למעלה מן הצורך, ייבחן הערעור גם לגופו והמסקנה תהא, כפי שיפורט, כי גם כך דינו דחיה.

תוצאת כל האמור היא שהערעור נדחה.