סירוב לעבודה במשמרות: זכויות עובדים לסרב לעבודה במשמרות

לתמיכה בטענתו מפנה התובע לכך, שהנתבעת טוענת כי הפקחים רשאים לבחור בעצמם את משמרותיהם, ובאותה נשימה כי התובע פוטר מכיוון שסרב לעבוד במשמרת בוקר.

מקום בו התובע עבד 16 משמרות, או קיבל השלמה ל-16 משמרות, הוא אינו זכאי לדמי חג, שכן שכרו לא נפגע.

...

היות ושולם לתובע סך של 4,379 ₪ עבור דמי הודעה מוקדמת – התביעה נדחית.

אין המדובר בהטבה שניתנה לתובע, כי אם בחישוב שגוי מצד הנתבעת, ולכן אני מורה על השבה של ההפרש בסך 1,181 ₪.

זה המקום לציין כי התביעה לתשלום הפרשות פנסיוניות מדמי ההודעה המקודמת נדחית היות ובתשלום חלף הודעה מוקדמת יש ניתוק מידי של יחסי העבודה והתובע מפסיק לצבור זכויות סוציאליות.

בתביעה שלפנינו עותר הוא לתשלום זכויות הנוגעות לתקופת העבודה ( הפרישי שכר עבודה, שעות נוספות, הודעה לעובד, תלושים שאינם תקינים, דמי הבראה, חגים וחופשה, והפרשי הפרשות לפנסיה (חלק עובד וחלק מעסיק), דמי נסיעות, ופצוי בגין העסקה פוגענית וכן לתשלום בגין זכויות הנובעות מסיומה- פצויי פיטורין והודעה מוקדמת.

לתיק הוגשו מעט דוחות נוכחות- אלא שבעוד התובע טוען כי נאלץ לחתום עליהם באופן פקטבי לאחר 8 שעות (גם עבור עובדים אחרים) ובפועל המשיך לעבוד, הרי שהנתבעת טוענת כי הם משקפים את שעות העבודה אלא שהתובע בכלל סירב לחתום בשלב מסוים על דוחות נוכחות.

אליבא דתובע, בערב חג הפסח 2019, לאחר שסירב לעבוד במשמרת יום שישי שלדבריו לא נקבעה לו ואף הודיע שבכוונתו לצאת לחופשה בחול המועד, זומן לשימוע.

...

בנסיבות אלה גם דין התביעה לדמי הודעה מוקדמת – דחיה.

טענות הקיזוז אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות משמצאנו כי התובע עזב ללא התראה ושלא כדין את מקום העבודה, זכאית הנתבעת לפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

עם זאת לא מצאנו כי הנתבעת הוכיחה כדבעי את שווי הקיזוז שמבקשת לבצע- 3700 ₪ (יוער כי גם האמור בנספח נ/16 אינו מתיישב עם האמור בנ/17) על כן נדחית טענת הקיזוז.

ביום 29.6.2020 התובע הגיע לעבודה עקב טעות שלו למשמרת ערב למרות שנקבע לו לעבוד במשמרת לילה, והוא הודיע שהוא חולה ולכן מהוה סכנת הדבקה לדיירים ולצוות, כאשר ביקשו ממנו ללכת הביתה ולהביא אישור מחלה, התחיל התובע להתווכח וסרב ללכת לרופא.

האם התובע זכאי להחזר קזוז ההפסקות? סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 קובע לגבי הפסקות ביום העבודה של עובד, כדלקמן: "20. (א) ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל- ¾ שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות; ביום שלפני המנוחה השביעית וביום שלפני חג ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.

...

ומשכך לא שוכנענו כי יש לקבל רכיב תביעה זה. סוף דבר הנתבעת תעביר לפיקדון מסתננים על שם התובע, לא יאוחר מיום 3.8.22 סך של 5,849 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.10.2019 (אמצע תקופת העסקה) ועד למועד התשלום בפועל.

ככל שלא ניתן לבצע הפקדה לפיקדון עד למועד זה , הנתבעת תשלם לתובע סכום כאמור, עובר למועד יציאתו מהארץ.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע, תוך 15 ימים מקבלת פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.6.2020 (סיום יחסי עבודה) ועד למועד התשלום בפועל.

לטענת הנתבעת, התובע לא הגיע לעבודה לאחר יום 11.12.19 ולא ביצע כל עבודה ועל כן יש לראות במועד זה את יום עבודתו האחרון והתובע אינו זכאי לתמורה נוספת בגין שכר עבודה בחודש זה. בסיכומיו טוען התובע כי די בכך שמר נוה אינו זוכר מתי נימסר מכתב הפיטורים ובעובדה שביום 15.12.19 אמר לתובע כי ישוחח עם מנהלו בעיניינו של התובע כדי לקבוע שהפיטורים לא ניכנסו לתוקף ובהצטרף העובדה שהמכתב לחברת הביטוח הונפק רק ביום 26.12.19, הרים את הנטל להוכיח זכותו לשכר עבודה מלא בעבור חודש זה. לדבריו, סיכם עם ראול כי ישוב לעבודה במשמרות הלילה אך מר נווה סרב לאפשר זאת וכן סרב לתשלום תגמול כלשהו.

...

בנסיבות אלה, לא מצאנו כי הוא זכאי לתשלום שכר בגין הימים שבהן לא עבד ודין תביעתו זו להידחות.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, התביעה על כל רכיביה – נדחית.

משנדחתה התביעה ומשלא מצאנו כל יסוד לטענות התובע, יישא התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 15,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

וכך הציג בית הדין האיזורי את חילוקי הדעות: "12. אליבא דתובע, בערב חג הפסח 2019, לאחר שסירב לעבוד במשמרת יום שישי שלדבריו לא נקבעה לו ואף הודיע שבכוונתו לצאת לחופשה בחול המועד, זומן לשימוע. הוא סירב להתייצב בהתראה שנקבעה לו, ומאז חלה הידרדרות ביחסי הצדדים כאשר דורון ביקש להענישו בצמצום מספר ימי העבודה שלו ובהכוונתו להיות רק עובד נקיון ולא גם מוכרן כפי שהיה קודם לכן. לטענת התובע הדבר הדאיגו מאד והוא חלה עקב כך והעביר לנתבעת אישורי ימי מחלה.

" הפרישי שכר חודש אפריל 2019 – תביעה זו התקבלה וכך קבע בית הדין האיזורי: "71. התובע טוען לתשלום הפרישי שכר בגין חודש אפריל 2019. טענות הנתבעת בענין זה לאקוניות ואין בהן ממש. עם זאת צרף דורון לתצהירו אסמכתא להוצאת תלוש לחודש מאי ובו הפרישי השכר ואף צרף שיק שצורף למכתב ב"כ(נ/9) .התובע בחר שלא להתיחס לכך. בהיתחשב בכך שאכן התובע המציא אישורי מחלה מחד גיסא, ובכך שבכל אופן השלמה זו מתיחסת לחלק שבתלוש בלבד - זכאי להשלמה של 2555 ₪." נסיבות סיום העבודה והזכאות לפצויי פיטורים והודעה מוקדמת – כאמור המחלוקת היתה האם העובד התפטר בדין מפוטר.

...

חיוב העובד בתשלום חלף הודעה מוקדמת - שעה שלא מצאנו הצדקה להתערב בקביעת בית הדין האזורי כי העובד התפטר מעבודתו לאלתר בנסיבות שאינן מזכות, בדין חוייב העובד בתשלום חלף הודעה מוקדמת.

לטעמנו, בקשה זו יש לפרש כמכוונת למועד היווצר העילה (השוו ע"א דרוקר שם נדחתה הטענה לפיה נקיבה של סכום בסיכומים משמעה ויתור על הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה).

סוף דבר ערעור העובד נדחה, למעט ברכיבים הבאים: גמול עבור עבודה בשעות נוספות, כאמור בסעיף 24 ד' לעיל ופסיקת הצמדה וריבית כחוק כאמור בסעיף 32 י' לעיל.