סירוב למתן קצבת זקנה בשל אי צבור תקופת אכשרה

עם זאת, המשיבים טוענים בפנינו, בשונה במידה מסוימת מטענתם בכתב התביעה שהוגש לבית הדין האיזורי כפי שיפורט להלן, כי אילו קיימה הקרן את חובתה על פי דין, באופן שהקרן היתה מיידעת את אביהם המנוח על זכותו להורות על משיכת הכספים הצבורים בחשבונו בקרן בתקופה של 60 הימים הראשונים שלאחר הגיעו לגיל פרישה (שהמנוח נפטר לקראת סופה), היתה ניתנת הוראה על משיכת כספי המנוח מהקרן חלף קבלת קצבת זקנה.

הטענה האחת, היא טענת חלון ההזדמנויות של 60 ימים בלבד, כך שסירובה של הקרן להאריכו למרות מצבו האנוש של המנוח וחוסר יכולתו לדאוג לצרכיו מהוה היתנהלות בחוסר תום לב. הטענה הנוספת, אשר הועלתה לראשונה בסיכומי התשובה, גורסת כי על הקרן מוטלת חובת גלוי יזום והפרתה עקב אי משלוח ההודעה הסטאטוטורית מחייבת דחיית העירעור.

נזכיר, כי חובת משלוח ההודעה הסטאטוטורית ששה חודשים טרם הזכאות לקבלת קצבה היא בגינו של מבוטח לא פעיל בלבד ("עמית שזכויותיו הוקפאו" במינוח קודם בו נעשה שימוש גם בתקנות קופות הגמל) ולא לכלל העמיתים אשר אינם נדרשים להיערכות מוקדמת ובגינם לא ננקב מועד למשלוח ההודעה הסטאטוטורית, וכי מטרתה היא ליתן למבוטח הלא פעיל מידע אודות אופן חישוב השכר הקובע ואופן חישוב שיעור הקצבה, תוך ציון "הוראות תקנון הקופה שלפיהן פועלת הקופה באותו ענין" (תקנה 41לא לתקנות קופות הגמל).

ניתן היום, ט"ז שבט תש"פ (11 פברואר 2020), בהיעדר הצדדים וישלח אליהם.

...

החלת הנפסק בעניין גולדשטיין בית הדין האזורי ביסס, במידה רבה, את הכרעתו על הנפסק בעניין גולדשטיין, תוך קביעה כי "עצם העובדה שמכתב כזה [ההודעה הסטטוטורית – ר.פ] לא נשלח, לכאורה, למנוח – היא למעשה הפרת הקרן את חובותיה, הפרה שלטעמנו יש מקום כי תעניק לתובעים את מבוקשם". מהטעמים שיובהרו להלן, אין בידנו לקבל את קביעתו של בית הדין האזורי.

מכל האמור לעיל עולה, אפוא, כי העניין שבפנינו חסר את המובהקות שניתן היה לאתר בעניין גולדשטיין.

סוף דבר – אין מנוס מקבלת הערעור.

אשר על כן, ניכר כי השיחה מיום 26.3.18 הייתה על פי טיבה שיחת אזהרה ולא שיחת שימוע לקראת שקילת פיטורים במסגרתה יכלה התובעת להציג טיעוניה; מלבד האמור, במכתב הפיטורים העלתה הנתבעת עילה נוספת לפיטורי התובעת מלבד סרובה לעשות שימוש באפליקציה לצורך דיווח השעות, והיא הטענה ל"קשיים באמינות" בדיווחיה.

בבואו לפסוק פיצויים בגין העדר שימוע, על בית הדין לשקול שיקולים שונים, תוך היתחשבות בכלל נסיבות המקרה ולא רק בקיום "כללי טקס צורניים" (ע"ע (ארצי) 554/09 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ - שמיר, 13.1.11; ע"ע (ארצי) 701/07 חברת החשמל - תורג'מן, 3.3.09).

אשר על כן, לא הוכיחה התובעת את זכאותה לתשלום ברכיב זה. הפרשות לפנסיה סעיף 3 לצוו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2011 (להלן: "צו ההרחבה") קובע כי "כל עובד כהגדרתו להלן, שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב כהגדרתו להלן, אשר מועסק או שיועסק בכל מקום עבודה, יהיה זכאי להיות מבוטח על פי צו זה...". משמע, הצוו אינו מוציא מגדר תחולתו "עובד עונתי". עוד קובע סעיף 3 לצוו ההרחבה כי על עובד להודיע בכתב למעסיקו תוך פרק זמן קצוב באיזה ביטוח פנסיוני ברצונו להיות מבוטח, וכי אם לא יעשה כן – על המעסיק לבטחו ב"קרן פנסיה מקיפה חדשה" – המעניקה לעמית על פי תקנונה זכות לקיצבת זקנה, קצבת שארים וקיצבת נכות.

לטענת הנתבעת, ההודעות שחולקו למקדמים בכנסים שנערכו בתחילת כל עונה (נספחים א'-ב' לכתב ההגנה) הכילו את כלל הנתונים הרלוואנטיים, לרבות תקופת עבודה ותשלומי השכר, ולכן אין לפסוק לתובעת פיצוי ברכיב זה (ס' 29 לסיכומי הנתבעת).

הנתבעת תישא בסכומים הבאים שישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין – סך של 26,403 ₪ כפיצויי פיטורים; סך של 6,861 ₪ בגין הודעה מוקדמת; סך של 10,000 ₪ כפצוי על פיטורים בהעדר שימוע כדין; סך של 2,062 ₪ כדמי הבראה; סך של 15,890 ₪ כפצוי בגין אי הפקדה לפנסיה (חלק מעסיק).

...

עם זאת, לטעמנו לא ניתן לקבוע כי אי פירוט הזכויות נעשה "ביודעין" כדרישת סעיף 5(ב)(1) לחוק הודעה לעובד, שכן לא התרשמנו שהנתבעת פעלה, כטענת התובעת בסעיף 4.7 לכתב התביעה, מתוך כוונה לפגוע בתובעת ולהעלים ממנה את זכויותיה.

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת באופן חלקי, כפי שפורט לעיל.

סך הכל תשלם הנתבעת לתובעת סך של 61,216 ₪.

במכתב הדחייה פקיד התביעות כתב, בין היתר, כך: "תקופות ביטוח עבור ענף הביטוח אזרח ותיק ושארים, לרבות כשמדובר ביחסי אמנה, נצברות בישראל רק לגבי מבוטח שהוכר כתושב מדינת ישראל ושילם דמי ביטוח מתאימים כתושב". דעתה של המערערת אינה נוחה מהחלטת המוסד לביטוח לאומי, ועל כן היא פנתה למשיב בבקשה שיעניק לה סיוע משפטי בדרך של הגשת תובענה נגד המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האיזורי לעבודה.

תקופת אכשרה לקיצבת אזרח ותיק ולקצבת שאירים, בהתאם להוראות פרק י"א לחוק, נצברת רק עבור מי שהינו תושב ישראל.

משכך, רק מי שהינו תושב ישראל חייב בדמי ביטוח בגין ענף ביטוח זקנה ושאירים, ורק הוא מכוסה בכיסוי הבטוחי עבור ענף זה. צירוף תקופות ביטוח שנצברו בישראל (Totalization), לצורך קבלת קצבת אזרח וותיק, אפשרי רק לגבי תקופות בהן היה המבקש תושב מדינת ישראל ושילם בגינן דמי ביטוח לאומי לענף זה."

כפי שנאמר במכתב של המשיב על דחיית בקשת המערערת לקבלת סיוע משפטי, אין בסרוב המשיב כדי לגרוע מאפשרותה של המערערת להגיש תובענה לבית הדין האיזורי לעבודה ולייצג את עצמה כפי שהיא תראה לנכון.

ניתן היום, כ"ג אדר א' תשפ"ב, 24 פברואר 2022, בהיעדר הצדדים.

...

עולה מכך, שהגעתי לכלל מסקנה שדין הערעור להידחות.

סוף דבר.

הערעור נדחה.

א. לתקנון שכותרתו "הקדמת יציאה לקיצבת זקנה" קובע כי: "על אף האמור בפסקת משנה (1) שבסעיף 9 לתקנון, מבוטח רשאי להקדים יציאתו לקיצבת זקנה החל מהמועד בו הגיע לגיל פרישה מוקדמת, ובילבד שהתקיימו לגביו התנאים האמורים בפסקות משנה (2) ו-(3) שבסעיף 9 לתקנון, בשינויים המחויבים, ומעבידו הנוכחי שמשלם בגינו דמי גמולים לקרן – ככל שקיים- נתן הסכמתו בכתב להקדמת יציאתו לקיצבת זקנה." "גיל פרישה מוקדמת" מוגדר בתקנון כ: (1) לגבי אשה שנולדה עד חודש אפריל 1955 - .

(1) המבוטח או המבוטח לשעבר הגיש לקרן בקשה למשיכת כספים שנצברו בחשבונו וצרף לה כתב ויתור, בטופס שהכינה לכך הנהלת הקרן, בו הוא מוותר על זכאותו לקבלת קצבה כלשהיא מהקרן; (2) נותקו יחסי עובד ומעביד בין המבוטח לבין מעבידו; (3) המבוטח לא קיבל מהקרן קצבת נכות במשך תקופה של 12 חודשים או יותר או עבור חודש אחד או יותר במהלך התקופה של 60 חודשים לפני חודש הזכאות הראשון שלו לקיצבת זקנה; (4) במועד הגשת הבקשה המבוטח אינו מקבל קצבת נכות או קצבת זקנה מקרן ותיקה אחרת שבהסדר; .

עיון במוצגים נ/3-נ/7 וכן בטבלת תעוד הפניות מעיד לטעמנו כי לאורך כל התקופה שממאי 2012 (מועד חתימת התובע על טופס הבקשה הראשון) ועד ליום 11.2.2013 (המועד האחרון לפנייתו לנתבעת טרם פטירתו בחודש מרץ 2013) היה התובע עיקבי בבקשתו לקבלת קצבת זקנה, שיתף פעולה עם הנתבעת ונענה לבקשותיה להשלמת פרטים ומסמכים, כאשר נכון ליום 11.2.2013 נותר לתובע להשלים מסמכים, אשר התרשמנו כי נועדו לצורך ביצוע תשלום הקצבה ואין בהם כדי להעיד על העידר גמירות דעתו של התובע ביחס לעצם הבקשה.

לפיכך, בהנתן שהנתבעת אינה רשאית לסטות מהוראות התקנון, ושעה שהמנוח עמד בתנאים הדרושים לקיצבת זקנה מוקדמת, הרי שלא היתה רשאית הנתבעת לסרב או לדחות את בקשתו, ואין בבקשתה לקבלת מסמכים נוספים, אשר נועדו לאפשר לה לבצע בפועל את התשלום, כדי להעיד על סרוב או דחיה כאמור.

בשולי הדברים נציין גם כי אין אנו מקבלים את טענת התובע כי אופן כינוי המנוח על ידי הנתבעת בטבלת תעוד הפניות (שם הוגדר המנוח כ'עמית') ובמכתב הנתבעת מיום 17.4.2013 (כ'מבוטח'), מעיד על כך שהנתבעת אינה עקבית בהגדרת מעמדו של המנוח ויש בכך כדי להשליך על סטאטוס העובד נכון ליום הגשת הבקשה לקבלת קצבת זקנה מוקדמת.

...

נוכח האמור, אנו מקבלים את טענת הנתבעת לפיה בעת פטירתו היה המנוח במעמד של 'פנסיונר' וזכאות התובע, כיורש המנוח, היא לקבלת סכומי הקצבאות שהגיעו למנוח החל ממועד הזכאות לקצבה בחודש יולי 2012 ועד למועד פטירתו.

סוף דבר על הנתבעת להעביר לתובע את סכומי קצבאות הזקנה שהגיעו למנוח בחייו בהתאם להוראות התקנון.

התביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו המנוח לא היה במעמד 'פנסיונר' נדחית.

צוין כי גם בהיתעלם מתקופת המעבר שנקבעה בהילכת ארידור, הרי שלכל היותר עמדה למערערים תקופה בת 7 שנים מ 4.1.2010 להגשת תביעתם, היינו עד 4.1.2017.

בפן הכלכלי - עד דצמבר האחרון היתקיים המבקש מקיצבת הבטחת הכנסה (שהופסקה בשל מחדל של אי התייצבות בלישכה).

המבקש לא הניח תשתית הולמת לטענותיו בדבר ניסיון לקבל הלוואה ואף לא המציא סימוכין לטענה כי אישתו סורבה בבקשתה לקבלת הלוואה נוספת.

שמורות טענות הנתבע לגופן, אך הטענה בסופו של יום הינה להתיישנות העילה עקב אי הגשת תביעה במועד, בין אם הועבר התיק לעו"ד אבו ריא במרץ 2018, ובין אם לא העביר הנתבע את התיק כלל לעו"ד אבו ריא.

עניין זה, בצרוף העובדה שאכן חווה"ד השמאית שצורפה לא מתייחסת לחלקות הספציפיות מושא התביעה, גם אם מדובר בחלקות שאניח שהינן סמוכות ולו בחלקן, מצדיקים במצטבר להפחית באומדן מסכום התביעה לגביו יינתן פטור.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשפ"ב, 28 יוני 2022, בהיעדר הצדדים.

...

אני סבור שבבחינה לכאורית, המבקש עמד בהמחשת שני התנאים המצדיקים להיעתר לבקשתו, אם כי לא באופן מלא.