מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סירוב לחזור לעבודה מחשש להאשמות בהטרדה מינית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת במהלך השיחות שנערכו בינה לבין הנתבע, אגב עבודתה ביום 10.3.14 (כך בכתב התביעה), שאל אותה אודות אורח חייה וכששמע את תשובותיה העיר הערות בדמות "אני טוב ממך מעצם היותי גבר", "לכל אשה יש אשם תורם בהטרדות מיניות או במקרי אונס שהיא עוברת" וכן "את מסכנה, את תלכי לגיהינום ואני מרחם עלייך", והכל במטרה להשפילה ולבזותה ביחס למינה.
במועד זה, וכאשר ביקשה לסיים את יום העבודה ולהגיע במועד נפרד נוסף להשלמת הצילומים, סרב הנתבע לפיצול המועדים והטיח בה את המילים "אין אשה טהורה" שמשמען לטענתה שכל אשה אחראית לפגיעה בה. התובעת החליטה בהתאמה לסיים את יום העבודה על דעת עצמה.
על אף כל אלו המשיכה התובעת לבצע את עבודתה (בין היתר לטענתה מחשש מפני הנתבע).
" דומני כי בשים לב לרוח הדברים בה היתנהל הנתבע ביום 14.3.14, ולאחר שהתרשמתי כי זה חזר מספר פעמים על איומו לפיו הוא מתכוון לסטור לתובעת שעה שאנשים אחרים לא יוכלו להבחין בכך, ועל רקע אמירותיו מיום 10.3.14 לפיהן כל אישה אשמה במה שקורה לה – הרי שאין ולא יכולה להיות מחלוקת כי תקיפת התובעת תוך גרירתה אל המחסן, חסימת פיה ותפיסת זרועותיה/ עיקום פרקי ידיה לא נעשו אלא לכל הפחות לצורך ביזויה של התובעת על רקע מינה, ולמעשה נותרה בליבי התחושה כי מדובר למעשה במעשה שנועד לספק את יצריו המיניים של הנתבע, ולשם גירוי – כפי ראות עיניו של הנתבע באותו מעמד.
...
הנה כי כן, נחה דעתי כי שני ארועי הטרדה שונים (באופיים, בחומרתם ובנזק הנובע מהם) התרחשו במהלך המועדים המפורטים בכתב התביעה ובתצהירי התובעת, האחד המתייחס לאמירות והתייחסויות שנועדו לבזות ולהשפיל את התובעת ביחס למינה ולמיניותה, והאחר מתייחס למעשה פיסי העולה כדי מעשה מגונה ותקיפה.
דומני, בנסיבות המקרה שלפניי, כי בקביעת שיעורו של הפיצוי יש לקחת אם כן בחשבון את העובדה שהנתבע בחר שלא לקחת אחריות על מעשיו, תוך שהוא מזלזל למעשה בדרישת התובעת לפיצוי בגין המעשים והאמירות המיוחסים לו. לא למותר לציין כי הסכום הנקוב בסעיף 6(ב) לחוק הוא הסכום המקסימלי לפיצוי בגין ארועי הטרדה מינית, ולא שוכנעתי כי המקרה שלפניי מצדיק פיצוי על הרף הגבוה ביותר הנקוב שם. מכל אלו אני רואה לנכון לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בגין ארועי התקיפה המילוליים בסך כולל של 15,000 ₪, ובגין ארוע ההטרדה המיני העולה כדי תקיפה מיום 14.3.14 אני רואה לנכון לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך של 60,000 ₪.
סיכום - לאור כל האמור מעלה, ובשוקלי את מכלול נסיבות המקרה, מצאתי לנכון לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בגין הארועים נשוא התביעה שלפניי בסך כולל של 75,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כן התרשם שירות המבחן כי אין לנאשם סטייה מינית, אך הוא סובל מעיוותי חשיבה, שכן הוא ייחס למתלוננת הדדיות ופתיינות, אך לצד זאת ישנה לקיחת אחריות וביטוי אשמה וחרטה.
חרף העובדה שמדובר בשלב טפול ראשוני, הנאשם הצליח להיתרם מהקבוצה, ולמרות חששות שהפגין, ביטא הסכמה ורצון להעמיק בטיפול.
חוות דעת הממונה על עבודות השרות מיום 1.3.21 מלמדת כי הנאשם כשיר לרצות עונש זה. מיתחם העונש ההולם הערכים המוגנים באמצעות עבירות המעשה המגונה וההטרדה המינית שביצע הנאשם הם שמירה על שלמות הגוף, על האוטונומיה של אדם על גופו, זכותו לכבוד, לפרטיות ולתחושת בטחון אישי.
העבירות שביצע הנאשם, אשר חזרו על עצמן לאורך מספר שעורי נהיגה, דרשו מידה מסוימת של תיכנון ולא ניתן להתייחס אל מעשיו כאל "מעידה חד פעמית". הנאשם, שחזר על התייחסויותיו המיניות שוב ושוב, הסלים את המעשים, וגם לאחר שהצעותיו סורבו, ביצע במתלוננת מעשה מגונה ואף איים לפגוע בה בדרכים שונות אם תחשוף את מעשיו, היתנהלות שיכולה הייתה להקל על המשך ביצוע המעשים ונועדה למנוע את גילויים.
...
אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: שלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו מונחת תביעתו של מר אולג שימנסקי (להלן: "התובע"), בה הוא דורש את השבתו לעבודה בנתבעת (להלן: "מד"א") ותשלום שכר וזכויות נילוות, הפרשות וזכויות סוציאליות החל ממועד פיטוריו בחודש מאי 2016 ועד שובו לעבודה; פיצוי בגין נזקים שנגרמים לו וצפויים להגרם לו בשל הפרת חובות הנאמנות וההגינות כלפיו; פיצויים מוגדלים בגין פיטוריו שלא כדין; ופצוי בגין נזקים לא ממוניים בסך 50,000 ₪.
הנפגעת עצמה סירבה להתלונן משום שהרגישה, לטענתה, קצת אשמה בעצמה וכי שתפה פעולה עם המתרחש, אך הסכימה כי האחראי עליה, מר ברוך סלע, יציג את המקרה.
נוכח הדברים - אין מנוס מהפסקת עבודתו במד"א. הועדה ביססה את רוב מסקנותיה על הודאות התובע עצמו, מה גם שלא מצאה מקום להטיל ספק במהימנות המתלוננת, שכן בעיניין עש"מ 2203/05 מדר - נציבות שירות המדינה, 21.7.05 (להלן: "עניין מדר") קבע בית המשפט העליון כי העובדה שהמוטרדת כביכול משתפת פעולה עם המטריד - אין בה כדי לגרוע מהיותו של המעשה הטרדה מינית.
אין מקום לאמירות מסוג זה במסגרת מקום העבודה והן מהוות היתנהלות בלתי הולמת, בנגוד למצופה מעובדי ומתנדבי מד"א. על אף הודאתו בהליכים הקודמים, בחקירתו הנגדית סתר התובע את דבריו והציג בפני בית הדין גרסה לפיה לא היו דברים מעולם - הכחיש כי הציע למתלוננת לצאת איתו, הכחיש כי אמר למתלוננת שהחבר שלה יבוא אליה עם שמפניה ותותים ואף העיד כי סרב לענות למתלוננת על שאלות בעלות אופי מיני.
נוסף על כך, דחיית התביעה תשדר מסר לציבור כי מד"א יכולה לעשות כל העולה על רוחה, באופן מיידי ושרירותי, ותגרום לפגיעה ביתר העובדים, המפחדים לנקוט בצעדים כלשהם להתארגנות אמיתית לשפור במצבם מתוך חשש מתגובת ההנהלה.
...
טענות התובע כי הופלה במידת הענישה לעומת עובדים אחרים אף הן לא הוכחו בפנינו ולו בראשית ראיה והן נדחות בזה בשלב זה. קיומו של התחקיר שבוצע בערוץ 1 או דוגמאות עלומות לבכירים שנחקרו בחשד לעבירות דומות - אין בהן כדי להרים את ראשית הראיה להוכיח כי בפיטוריו של התובע היו מעורבים שיקולים זרים.
לאחר שבחנו את מכלול נסיבות העניין - לא מצאנו לנכון להתערב בהחלטת ועדת המשמעת תוך שאנו נותנים משקל רב לפררוגטיבה הניהולית של המעסיק לנהל את עסקו בהתאם לצרכיו ולאכוף את יחסי העבודה בין הצדדים.
סוף דבר: אשר על כן, התביעה להורות על בטלות הפיטורים והשבתו לעבודה - נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ואולם וזה העיקר, הנתבע סרב לקבלה בחזרה לעבודה, למרות העומס הכבד שנפל על כתפיו עם עזיבת התובעת, מאחר שזה "ניגמר מבחינתו", וכן מאחר שלא רצה שהתובעת תטפול עליו אשמה של הטרדה מינית או תקיפה (ס' 53 לתצהיר הנתבע; ע' 13 ש' 24-32; ע' 14 ש' 17-24).
אמנם התובעת גם איימה עליו לטענתו שתוציא ממנו את כל זכויותיה, לרבות הפיצויים, אך אנו קושרים את זה לריב בין השניים ולהלך רוחה של התובעת באותה עת. כך או כך, אנו סבורים, כי לנוכח האמור בחקירתו הנגדית שלפיה היה מוכן לקבלה אם היתה מגיעה יום קודם לכן (26.9.2017), כמו גם האמור בתצהירו כי "את שמה אותי במקום לא נעים שאני לא מסוגל להסכים להעלאה כזו" (ס' 38 סיפא לתצהירו), הרי שהסיבה האמיתית אשר בעטיה מיאן הנתבע להשיבה לעבודה, נגלתה בתצהירו, כמו גם בחקירתו הנגדית: חששו כי תטפול עליו אשמה או עלילה של הטרדה מינית או תקיפה.
...
נוכח העובדה כי התרשמנו בתום לב הדדי הן של התובעת והן של הנתבע בעניין זה והעדר רשלנות עודפת למי מהצדדים, החלטנו כי התובעת תשיב אך את מחצית הסכום בסך 4,120 ₪ בלבד.
התובעת לא הלינה במהלך התקופה על חוסר בהפרשות במהלך התקופה, כמו גם נוכח מחלוקת עובדתית כנה וממשית בין הצדדים הן בעניין הפיטורים והן בעניין רכיב הבונוס, לא מצאנו לפסוק פיצויי הלנה לטובת התובעת.
אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה, ועל הנתבע לשלם לתובעת, תוך שלושים יום מהיום, כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך כולל 9,406 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.2017 ועד יום התשלום בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

המתלוננת סירבה לבקשתו והסתובבה לשוב לביתה.
בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בתקיפה הגורמת חבלה לבת זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, ובהטרדה מינית, לפי סעיף 3(א)(3) לחוק מניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998.
בחודש פברואר 2021 הנאשם אף אושפז במשך מספר ימים בבי"ח "איתנים" בנגוד לרצונו, לאחר שנעצר בכותל המערבי על ידי כוחות המישטרה משום שהתנהג בצורה לא מאורגנת וככל הנראה הטריד עוברים ושבים.
היא מסרה כי נזקקה לטפול נפשי ועד היום היא חוששת להסתובב לבדה בשעת לילה.
קביעת מיתחם הענישה – מיתחם הענישה צריך להתייחס לעיקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מידת אשמו של הנאשם, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.
בעפ"ג (נצרת) 10722-08-15 אלול נ' מ"י (מיום 18.2.2016) אושר מיתחם שבין מאסר קצר בעבודות שירות עד 10 חודשים בנסיבות חמורות יותר של הכאת אדם בבאר בחפץ כהה; ברע"פ 3021/16 לוזובסקי נ' מ"י (מיום 19.4.2016) אושר עונש של חודשיים מאסר בעבודות שירות על-סמך מיתחם שבין מאסר על-תנאי ל-8 חודשי מאסר, בנסיבות חמורות ממקרנו – גרימת קרע בעור התוף בעקבות סטרה חזקה למתלונן; בעפ"ג (נצרת) 69615-07-17 נוסקוב נ' מ"י (מיום 19.10.2017) היתקבל ערעור על הטלת עונש של 10 חודשי מאסר, שהומרו ב-6 חודשי מאסר בעבודות שירות, בגין ארוע של אגרוף בפניו של אדם, שהסתיים בשבר ותפרים.
...
גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל בניכוי מלא של ימי מעצרו בשני התיקים – הנאשם סיים לרצות את עונשו; 6 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יבצע הנאשם כל עבירה של אלימות פיזית כלפי הזולת, וכל עבירת מין כלפי הזולת, בתוך 3 שנים מהיום; קנס בסך 1,000 ₪ או 4 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו