מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סירוב לבדיקת אלכוהול גורר שלילה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

אמנם הנתבע לא הועמד לדין בגין נהיגה בשיכרות, אולם אופן נהיגתו שגרמה לחשד השוטרים, בחירתו שלא לעצור לקריאות המישטרה, סרובו לערוך בדיקת אלכוהול למרות שהוסברו לו משמעויות הסרוב, תקיפת השוטרים והקללות שהופנו לעברם, כלל הנסיבות והאמון הנמוך שמצאתי לייחס לגירסתו מצביעים על כך שלמצער ניסה הנתבע לברוח מניידת המישטרה בשל סברתו כי בגופו עלולה להמצא כמות אלכוהול שמעבר למותר.
יחד עם כך, על השאלה האם יש לפטור את המבטחת מחבותה לשלם לצד השלישי את נזקיו בנסיבות נהיגת המבוטח יש להשיב בשלילה.
סיכומו של דבר, הנתבעים ישלמו לתובעת, באמצעות הנתבעת, סך של 49,061 ₪ (רכיב דמי הגרירה לא הוכח ועל כן נדחה), בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
...
  הנתבעת טוענת, כי יש לדחות את התביעה כנגדה בשל העדר כיסוי ביטוחי.
בעקבות הלחץ שחש לאחר התאונה התנהג בצורה לא מקובלת עליה הועמד לדין ושילם את חובו במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל כנגדו.
אשר לשאלה הראשונה, שוכנעתי, במאזן ההסתברויות, כי הנתבע אכן ניסה להימלט מהמשטרה, וזאת במנותק מהשאלה האם התקיים מרדף משטרתי כהגדרתו בדין נוכח העדר הידיעה האם ניידת המשטרה הפעילה סירנה ואורות כחולים.
סיכומו של דבר, הנתבעים ישלמו לתובעת, באמצעות הנתבעת, סך של 49,061 ₪ (רכיב דמי הגרירה לא הוכח ועל כן נדחה), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך בקשה לביטול איסור שימוש ברכב (בא"ש) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

צוין כי הנהג נפסל ומכאן שהשבת הרכב לא תגרור סיכון לציבור.
ריח אלכוהול נדף מפיו, נמדדה תוצאה של 140 מ"ג בבדיקת נשיפון וצוין כי סירב לתן דגימת שתן, לאחר שהוסברה לו משמעות הסירוב.
לעניין החריג בס' 57ב(ב), נקבע בבפ"מ (חי) 6063-08-08 וליר גרייב בע"מ נ' מ"י: "המחוקק ביקש לקבוע חובת זהירות מוגברת בה נוטל חלק כלל הציבור. דהיינו, על כל בעלים של רכב לדעת כי בעת שהוא מוסר את מפתחות הרכב לאחר, צפון סיכון של שלילת הרכב למקרה בו תתבצע עבירה ברכב. לכן בשים לב לחובת זהירות מוגברת זו קבע המחוקק נטל כבד על בעל הרכב להראות כי עשה ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה". לעניין עברו התעבורתי, הנהג אוחז ברישיון נהיגה משנת 2016 וצבר לחובתו 2 הרשעות קודמות, האחת מיום 29.4.18 בגין שימוש בטלפון, בעת נהיגה, שלא באמצעות דיבורית והשניה בגין אי ציות לתמרור אין כניסה (מדצמבר 2017).
...
לעניין זה אפנה לדבריו של כב' השופט נ' סולברג כפי שנאמרו ברע"פ 1286/11 אמברם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.10.12), שם עמד בית המשפט על הצורך לאזן בין הצורך להילחם בתאונות דרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים: "במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו, בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק. עיון בפסיקה של הערכאות הדיוניות מלמד כי אכן נעשה שימוש בסמכות זו. האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים. אולם נדמה כי קשיים אלו קיבלו מענה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה ובנוסח החוק שאושר על-ידי הכנסת. המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. " נוכח האמור, מאחר שמדובר בעבירה של סרוב לבדיקת שכרות, שהיא עבירה חמורה, ולאחר שלא הוכח בפני כי נעשה מצד המבקש, בעל הרכב, כל שניתן למניעת העבירה, אני סבורה כי איסור השימוש ברכב למשך 30 יום הוא מידתי וסביר בנסיבות.
לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך בקשה לביטול - פסילה מנהלית (בפ"מ) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שכרותו נלמדה על פי השוטרים הן מכוח סרובו למסור בדיקת נשיפה (הכשלת הנשיפה) והן מבדיקות מאפיינים שנערכו לו במקום.
בשולי המסמך בצמוד לחתימת הנהג נרשם בנוסף בהבלטה - "שימו לב: אלכוהול עלול לגרום לבטחון עצי מופרז של הנהג". לבקשה צורפו תצהירים של הנהג ושל המבקשת 1 וכן תצהיר של קצין בטיחות בתעבורה של המבקשת 2.
לעניין החריג בס' 57ב(ב), נקבע בבפ"מ (חי) 6063-08-08 וליר גרייב בע"מ נ' מ"י: " המחוקק ביקש לקבוע חובת זהירות מוגברת בה נוטל חלק כלל הציבור. דהיינו, על כל בעלים של רכב לדעת כי בעת שהוא מוסר את מפתחות הרכב לאחר, צפון סיכון של שלילת הרכב למקרה בו תתבצע עבירה ברכב. לכן בשים לב לחובת זהירות מוגברת זו קבע המחוקק נטל כבד על בעל הרכב להראות כי עשה ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה". ובב"ש (תע-ים) 919/08 הוט טלקום נ' מ"י, נקבע: " כל מעביד צריך לדעת את הסיכונים בפניהם הוא עומד אם נותן הוא את הרכב לעובדו, ואם יש לו ספקות, יתכבד ולא ייתן את הרכב. אין מדובר פה ב"עונש קולקטיבי". עונש קולקטיבי מדובר על מקרה שבו נענש אדם ללא כל קשר לעבירה.
למען הסר ספק, אני מורה למישטרה להשיב לידי המבקשת 1 את הרכב מס' רשוי 63-532-16 לגביו ניתנה הודעת איסור שימוש בקשר עם דו"ח מישטרה מס' 21-2-1000233-9 וזאת ביום 17.08.14 - לאחר הסדרת כל התשלומים בגין גרירת ואחסנת הרכב.
...
שוכנעתי כי המבקשת 1 תפקח מעתה באופן הדוק אף יותר על בנה ועל כל המשתמשים בכלי הרכב שבחזקתה, ולכן התרשמתי כי, בנסיבותיו הייחודיות של המקרה שבפני, הושגה כאן כבר בשלב זה, תכלית הסנקציה של השבתת הרכב נשוא הבקשה.
אני מורה לפיכך על קיצור תקופת איסור השימוש כך שתעמוד על 10 ימים ממועד ההשבתה (מיום 08.08.14).
למען הסר ספק, אני מורה למשטרה להשיב לידי המבקשת 1 את הרכב מס' רישוי 63-532-16 לגביו ניתנה הודעת איסור שימוש בקשר עם דו"ח משטרה מס' 21-2-1000233-9 וזאת ביום 17.08.14 - לאחר הסדרת כל התשלומים בגין גרירת ואחסנת הרכב.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לשאלה אם שתה אלכוהול השיב בשלילה, אך החוקר ציין בגוף ההודעה: "מפיו של הנ"ל נודף ריח של אלכוהול". הנאשם הכחיש כי השוטרים כרזו לו לעצור וטען שהרכב היה עומד וכבוי.
לאחר שהגיש להם את התעודה הם טענו שהוא דרוש לחקירה והשוטר הוריד אותו מהרכב במשיכה, דחף אותו, נתן לו מכה בראש ואמר לו "בן זונה תשתוק". הנאשם התלונן שהאזיקים כואבים לו אך השוטר אמר לו "לא איכפת לי שב שב". גם בחדר הסיור בתחנה המשיך השוטר להיתנכל לו ואמר "אתה נשאר בהדרים, אתה לא יוצא, אני אעשה הכל שתישאר שמה". לאחר שיצאו מחדר המעוכבים, השוטר גרר את הנאשם עם ידו והפיל אותו על הרצפה.
מדו"ח זה עולה כי הנאשם סרב לענות על השאלות; מפיו נדף ריח חזק של אלכוהול; הופעתו מרושלת; היתנהגותו פרועה; סרב לבדיקת שיכרות (נשיפה); סרב לבצע בדיקת מאפיינים.
...
דיון והכרעה לאחר ששמעתי את העדים, קראתי את פרוטוקול הדיון, עיינתי במוצגים ושמעתי את סיכומי ב"כ הצדדים, אני קובע כי הוכח בפניי, מעבר לספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
סוף דבר הוכח בפניי מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג בשכרות (זאת על פי הודאתו במענה לכתב האישום ומכוח הסירוב להיבדק); הכשיל שוטר במילוי תפקידו (הנאשם התנגד למעצר; סירב להתלוות לניידת; השתולל; קילל; דפק ידיו האזוקות בשמשת הניידת; ודפק ראשו בשמשת הניידת); ותקף שוטר (בכך שנשך את השוטר לוי בגבו).
על כן, אני מרשיע את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

בעת שנעצר סרב לעבור בדיקה לרמת האלכוהול בגופו למרות שנדף ממנו ריח חריף של אלכוהול.
ביום 16.9.2010 הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וביום 10.7.2011 הטיל עליו עונש הכולל ארבע שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של חמש שנים, וכן קנס בסך של 2,000 ש"ח. בגזר דינו היתייחס בית המשפט לתסקיר שירות המבחן שבו נכתב כי המערער הודה במיוחס לו אך התקשה לקחת אחריות על מעשיו וכי לא ניתן לשלול סיכון להישנות היתנהגות דומה בעתיד.
המעשים המיוחסים למערער הם חמורים ביותר, והתנהגות שכזו צריכה ליגרור ענישה משמעותית ומרתיעה ביותר מאחורי סורג ובריח.
...
בנסיבות אלה, שבהן בחר המערער לברוח מהשוטרים באמצעות נהיגה ברכבו של אחר, לאחר ששתה אלכוהול, מבלי שיש לו רישיון לנהוג ברכב, ותוך נהיגה מסוכנת במהירות מופרזת, אין מנוס אלא מלהשית עליו עונש מאסר בפועל לתקופה ארוכה.
לאור האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי העונש שהוטל על המערער הוא עונש ראוי בנסיבות העניין ושאין מקום להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי.
הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו