מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סירוב ומחיקת בקשה מממשת הסף איגרת חוב

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפי טענת המבקש החברה פעלה במשך שנה שלמה לגיבוש הסדר חוב עם מחזיקי האג"ח שהנפיקה ובמשך כל תקופה זו, הבנק לא נקט בשום צעד למימוש הבטוחה שהייתה בידו.
לא זו אף זו, לטענת המבקש הבנק אף סרב באופן מפורש להצעה שהוצעה לו על ידי דלק נדל"ן למחוק את החוב תמורת תשלום סך של 130 מיליון ₪ ו/או לסווג את החוב כנון ריקורס ביחס לבטוחה.
המשיב מוסיף וטוען שהאשראי לדלק נדל"ן ניתן על ידו כימעט שנה לפני עריכת שומת ולכינסקי, על כן יש לדחות על הסף את הטענה שהבנק הסתמך על שומת ולכינסקי שעה שהעניק את האשראי לדלק נדל"ן. יתרה מכך, הסתמכות המבקש על כתבה עיתונאית בדבר מחיקת החוב לדלק נדל"ן (נספח יב לבקשה) אין בה כדי ללמד על ראיה קבילה שתוכנה אכן מלמד על עובדות מוצקות, אלא על הערכה של עתונאי שאין לראות בה בסיס מחייב לנקיטת עמדה מטעם הבנק.
...
הכרעה לסיכום, בהינתן העובדה שמדובר בבקשה לקבלת מסמכים לצורך בחינת הגשת תביעה נגזרת, הרי מה שצריך לעמוד לעיני בית המשפט הוא האופן שבו התנהלו נושאי המשרה בבנק, האם הם הפרו חובת זהירות, פעלו ברשלנות או באופן לא מיודע, או שמא פעלו בהתעלם מהסיכונים בעסקאות דומות, או כל טענה אחרת שהייתה מצדיקה אישור תביעה נגזרת כנגד נושאי משרה בגין הפרת חובת הזהירות.
סופו של דבר מצאתי למחוק את הבקשה.
אני מחייב את המבקש לשאת בהוצאות המשיב בסכום כולל של 10,000 ₪.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד העלה המנהל המיוחד השגות בנוגע לתקבולים ששלמו כלל הרוכשים בעבור היחידות וכן בנוגע לאיגרת חוב שיצרה החברה לטובת השותפים בגין הלוואת בעלים נטענת.
ברם, כלל היזמים שללו על הסף כל אפשרות לרכישת הפרויקט, שעה שהוא כפוף להסכמי המכר ולהערות האזהרה, ואף סירבו להיות כבולים באופן כלשהוא להתחייבות החברה לרוכשים, זאת מאחר ומדובר בפרויקט בסדר גודל קטן יחסית קטן ואשר ממילא משופע בבעיות תיכנון ובצוע.
הבקשה ביום 14.10.2018 הוגשה הבקשה הנוכחית, במסגרתה עתר המנהל המיוחד לסעדים הבאים: להורות ולאשר למנהל המיוחד לוותר על הסכמי המכר שנחתמו בין החברה לרוכשים, בהיותם נכסים מכבידים בהתאם להוראת סעיף 361(א) לפקודת החברות; בתוך כך, להורות על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו לטובת הרוכשים בפנקסי רשם המקרקעין וכן על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו על אותן הערות על-ידי גורמים מממנים; להורות למנהל המיוחד לנקוט בהליכים למימוש הפרויקט במצבו הנוכחי as is, כך שכל עשר יחידות הדיור החדשות בפרויקט יוקנו לרוכש אשר יתחייב להביא להשלמת הפרויקט בתנאים שיאושרו על-ידי בית-המשפט; להורות כי הרוכשים יוכרו כנושים מובטחים ביתרת התמורה שתתקבל עבור הפרויקט, לאחר הפחתת הוצאות הליך הפרוק, וזאת בשיעור השווה לחלקם בתמורה הכוללת ששולמה על-ידם עבור היחידות (פרי פסו) או בכל סדר חלוקה אחר עליו יורה בית-המשפט.
מהו הדין איפוא במקרה בו הנושה, בעל הערת האזהרה, מסרב למחיקת ההערה הרשומה לטובתו? במילים אחרות, האם רשאי המנהל המיוחד, במסגרת הבקשה לביטול על הסכמי המכר כנכס מכביד, לעתור למחיקת הערות האזהרה אגב ביטול התחייבות החברה לבניית הדירות עבור הרוכשים שלטובתם נרשמו ההערות? שאלה זו נדונה בעיניין שגיב.
...
אציין רק לעניין מידת הפגיעה הצפויה, כי מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד לפיה הרוכשים הם שבחרו להתקשר עם החברה שהתחייבה לבנות את יחידות הדיור בהיעדר ליווי בנקאי.
סוף דבר מכלל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה באופן שניתנים הצווים הבאים: ניתן בזאת היתר למנהל המיוחד לוותר על הסכמי המכר שנחתמו בין החברה לבין הרוכשים כנכסים מכבידים בהתאם להוראת סעיף 361 לפקודת החברות.
כפועל יוצא מכך, אני מורה על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו לטובת הרוכשים על היחידות.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לאחר כארבעה חודשים, כאשר נוצר הרושם שהליכי ההקפאה לא יביאו לשקום החברה, הגיש הנאמן למחזיקי אג"ח סדרה ב' של החברה בקשה לפירוק החברה (פר"ק 36769-10-12), ובו ביום הגיש הבנק תובענה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים קבוע לחברה (פר"ק 36779-10-12).
הבנק הגיש תגובה לבקשת המנהל המיוחד (מס' 110), והוסיף עליה בקשה למחיקתה על הסף של הבקשה.
לעניין זה אין לנו אלא להסכים עם בית-משפט השלום - בסרבו לאפשר הפסקת התובענה - באומרו כי הענות לבקשת המערערים פירושה אינו אלא עקיפת ההחלטה שלא להתיר הגשתן של ראיות נוספות.
אמנם, בנידון דידן אין הבנק מבקש להגיש תובענה חדשה, אולם ברור לכל בר בי רב כי בקשתו לא באה לעולם אלא כניסיון לעקוף את החלטתי מיום 19.1.16, ולהנות מתוצאות הליכי הביניים שהתקיימו עד כה. אם תיתקבל בקשת הבנק, האוחז בידו את תמורת מימוש הנכסים, יימנע מן המנהל המיוחד להיתגונן נגד הבקשה לאכיפת השעבודים בטענות נגד עסקת היסוד, שהרי לשיטת הבנק יהיה על המנהל המיוחד לשלם אגרה בסכום הרחוק מרחק מזרח ממערב מהסכום שבקופתו, וזאת אך כדי שתשמענה טענותיו.
משלא היה צורך להתייחס לעניין תוקף השיעבוד במסגרת העירעור על הוכחת החוב, הרי שטרם נדונו למעשה טענות הבנק באשר לקביעות המפרק בעיניין זה, יש לנהל את הדיון בתוקף הבטוחה בפני בית המשפט של כנוס אשר התבקש לאכוף אותה".
...
3.3 האם התייתרה התובענה לאכיפת השעבודים? אין בידי לקבל את טענת הבנק כי עם מינוי כונסת הנכסים ומימוש מרבית השעבודים התייתרה התובענה לאכיפת השעבודים והייתה לאקדמית.
3.5 האם יהיה בהכרעה בתובענה לאכיפת השעבודים כי להקים מעשה בית דין? מטעם זה גם אין בידי לקבל את עמדת הבנק וכנ"ר התומך בה, כי הדיון וההכרעה בתובענה לאכיפת שעבודים לא יקימו מעשה בית דין.
סוף דבר אשר על כן, הבקשה להפסקת תובענה נדחית.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המנהלים לא התייצבו לחקירה ולכן יש צורך בקבלת הוראות מבימ"ש. תגובת המשיבים: בתגובת המשיבים נטען כי יש לדחות את בקשת הכונס על הסף מכיון שלא צירף תצהיר לבקשה.
ב"כ המשיבים חזר וטען כי על הטענות העובדתיות בבקשתו של כונס הנכסים להימחק בהעדר תצהיר, אלא אם הכונס מוכן להחקר עליהם.
כך עולה במפורש גם ממכתב אשר שלחה החברה לבנק ביום 1.8.05, אשר צורף על ידי החברה לבקשת הבנק לאכיפת אגרת החוב כנספח ט"ז. מכתב זה נושא כותרת באותיות גדולות ביותר של שם החברה, כאשר מתחת השם מצויין ח.פ. של החברה וכתובתה "משק 11 מושב בניה". עובדה זו והעובדה כי נטען בפני הכונס כי אין כתובת זו משמשת כמשרדי החברה, מבלי שתימסר כתובת בה מתנהלים בפועל עסקי החברה כפי שנאמר על ידי הכונס בבקשה, מצביעים כשלעצמם על חוסר נכונות לשתף פעולה עם הכונס.
חובות אלה החלות על החברה על פי אגרת החוב, חלות כמובן גם עם מימוש אגרת החוב כלפי כונס הנכסים אשר מונה על פיה.
בבש"א (חיפה) 11821/01 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' בולוס גרניט ושיש בע"מ, פד"י (3) 2001 4664 קבע כב' השופט שפירא, תוך הפנייה לאיגרת החוב אשר כללה הוראות דומות לאלה אשר צוינו על ידי לעיל, כי על פי התחייבות מפורשת באגרת החוב, חובה על החברה למסור פרטים בנוגע לרכושה לבנק או לנציגו לעניין זה לכונס הנכסים שמונה.
בסופו של דבר, נקבע: "מובן כי על אחת כמה וכמה יש לאפשר לכונס הנכסים לבצע חקירה במטרה לגילוי נכסים הנמצאים אצל ובשליטת החברה אשר הוא מונה לכונס נכסיה, וזאת כאשר מינהלי החברה מסרבים לשתף פעולה ובדרך זו מסכנים את הבטוחה של הנושה העיקרי בהתאם לאגרת החוב". הלכה דומה נקבעה גם על ידי כב' השופטת גלאור (כתוארה אז) במסגרת פ"ר (חיפה) 70/95 מילה שיווק נ' תפארת המכונית תק-מח 96(1) 617.
...
גם טענה זו בדבר חוסר סמכות איננה מקובלת עלי, למרות שבשלב זה הסכים הכונס להסתפק במסירת מידע בלבד.
בסופו של דבר, נקבע: "מובן כי על אחת כמה וכמה יש לאפשר לכונס הנכסים לבצע חקירה במטרה לגילוי נכסים הנמצאים אצל ובשליטת החברה אשר הוא מונה לכונס נכסיה, וזאת כאשר מנהלי החברה מסרבים לשתף פעולה ובדרך זו מסכנים את הבטוחה של הנושה העקרי בהתאם לאגרת החוב". הלכה דומה נקבעה גם על ידי כב' השופטת גלאור (כתוארה אז) במסגרת פ"ר (חיפה) 70/95 מילה שיווק נ' תפארת המכונית תק-מח 96(1) 617.
התוצאה מכל האמור לעיל היא כי על המשיבים 2-3 או מי מהם למסור לכונס הנכסים כל מידע הנדרש על ידו לעניין כנוס הנכסים ומימושם.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבים מסתמכים גם על כך שלאור סעיף 185(ב) לפקודה, רשאית החברה לסרב לפנייה לעיון במסמכים "אם לדעתה הבקשה הוגשה שלא בתום לב או שיש במסמכים הנדרשים סוד מסחרי או פטנט, או שגילוי המסמכים עלול לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה". המשיבים טוענים כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב לאור נסוחה הגורף לטעמם, לאור טענתם כי המבקש פועל עם דורשי רעתה של החברה, לאור טענתם כי המבקש עובד אצל עסקים מתחרים לחברה בשוק הפירסום וכן לאור העובדה כי המבקש מתעתד לפעול בהליכים משפטיים כנגד החברה, גם על פי הצהרתו שלו.
באשר לבקשת המשיבים למחוק את התובענה כנגד המשיבים 2-3 על הסף, טוען המבקש כי מדובר בבעלי דין נדרשים להליך זה, לאור טענתו בנוגע למשיכת כספים ונכסים מהחברה על ידי משיבים אלו.
התובענה דנן עוסקת במימוש זכותו של בעל מניות לעיין במסמכי החברה ותו לא. זכות זו קמה לבעל המניות מול החברה, מתוקף סעיפים 184 – 185 לחוק החברות, ואינה יוצרת זכות לבעל המניות לעיון במסמכים אשר נמצאים בידי בעל מניות אחר.
" מאחר שהמשיבים לא הציגו בפניי כל טעם של ממש לשלול מהמבקש את זכות העיון, כפי שנקבעה בסעיפים 173 – 174 לפקודת החברות, אני קובע לפיכך כי יש להתיר למבקש לעיין בפנקס השעבודים של החברה ופנקס בעלי איגרות חוב, ככל שניהלה החברה פנקס מעין זה. מסמכים בקשר לעיסקאות עם נושאי משרה המבקש מבקש שיימסרו לידיו שורה של מסמכים, מכוח סעיף 185(א)(1), אשר קובע כי: "185. (א) בעל מניה זכאי לידרוש מהחברה, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין בכל מיסמך הנמצא ברשות החברה בכל אחד מאלה:
...
" מאחר שהמשיבים לא הציגו בפניי כל טעם של ממש לשלול מהמבקש את זכות העיון, כפי שנקבעה בסעיפים 173 – 174 לפקודת החברות, אני קובע לפיכך כי יש להתיר למבקש לעיין בפנקס השעבודים של החברה ופנקס בעלי איגרות חוב, ככל שניהלה החברה פנקס מעין זה. מסמכים בקשר לעסקאות עם נושאי משרה המבקש מבקש שיימסרו לידיו שורה של מסמכים, מכוח סעיף 185(א)(1), אשר קובע כי: "185. (א) בעל מניה זכאי לדרוש מהחברה, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין בכל מסמך הנמצא ברשות החברה בכל אחד מאלה:
אחרית דבר התובענה מתקבלת בחלקה.
אני מורה על החברה להעביר לעיון המבקש העתקים מדוחותיה הכספיים, פרוטוקולים מהאסיפה הכללית של החברה ומרשם השעבודים ואיגרות החוב של החברה, הכל לתקופה של 7 השנים שקדמו למועד הגשת התובענה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו