ועדת הערר מצאה כי לא ניתן לאפשר את תיקון הליקויים והפנתה לקביעותיה ולקביעות בתי המשפט לפיהן על מבקש הרישיון לעמוד בתנאים הנדרשים במועד הגשת הבקשה ואין להשלים עם מצב שבו יאושרר רישיון על סמך אפשרות תיאורטית עתידית לשינוי המבנה, הכיתות והחצר, על סמך תעודות מורים שכלל לא נכללו בבקשה לרישיון או בהתבסס על חוות דעת או אישורים שהושגו בשלב מאוחר.
המערערת מבהירה כי לשיטתה אין זה חוקי ואין זה סביר לידרוש ממבקשי הרישיון לצרף לבקשתם רשימת תלמידים פוטנציאליים באשר מבקש רישיון אינו יודע מי ילמד בבית הספר, הוא אינו מוסמך לפנות לרשויות המקומיות ולקבל לידיו רשימת תלמידים הסובלים מלקות למידה, והוא אף אינו רשאי לפרסם עצמו כמי שאמור להפעיל בית ספר בטרם יקבל רישיון.
המערערת מפנה לעדותו של המפקח לפני ועדת הערר וממנה היא לומדת כי קיימים תלמידים הסובלים מלקות למידה שמתגוררים בעראבה אך המשיב מיתעלם מכך, מסרב לפתוח עבורם בית ספר ומשבץ אותם בבתי ספר רגילים.
ועדת הערר טעתה בקביעותיה והתעלמה מהסחבת שננקטה ומהטעות בסווג הבקשה ככזו המתייחסת לחינוך על יסודי למרות שהדבר לא נתבקש.
נוהל זה קובע בין היתר (סעיף 6) את אופן הגשת הבקשה לקבלת רישיון ואת המסמכים שיצורפו לה ובהם תעודות ההסמכה של מנהל בית הספר, פירוט תכניות לימודים, תשריטים של המבנה שבו המוסד עתיד להיות ועוד.
מסמכים אלה כוללים בין היתר רשימות מסודרות של פרטי התלמידים המועמדים ללמוד במוסד בחלוקה לפי כיתות, הכוללות מספרי ת"ז, מין התלמיד, שם האב וכתובת התלמיד; מערכת השעות המתוכננת, סדר היום, תעודות הסמיכה של עובדי ההוראה והמנהל ועוד.
למפקח, שאמון על קיום הדרישות על ידי בית הספר, יש יכולת לבחון את ההתאמה בראייה רחבה יותר ולראות האם המתקן מתאים לשמש בית ספר.
...
קביעת ועדת הערר המאמצת את עמדת המשיב באשר להתאמת המבנה והחצר לשמש לבית ספר מקובלת עלי מנימוקיה.
די אפוא בכל אלה כדי להביא למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת הערר, שכאמור, מתחם ההתערבות בהחלטותיה מצומצם ממילא.
סיכום
על יסוד כל האמור הערעור נדחה.